חוק סדר הדין הפלילי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[768745]
[784028]
שורה 976:
 
{{ח:סעיף|170|נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין|תיקון: [תשל״ה], [תשל״ה], תשע״ז־2|אחר=[152א<wbr>(א־ג)]}}
{{ח:תת|א}} קבע בית המשפט, לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 19ב|סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותיתשכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|ב}} מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
{{ח:תת|ג}} החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.