חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[779856] תקלדה
[783647] תיקון תשע״ז–2
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 10|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 256|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 67|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 73|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 127|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 368|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 315|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 568|תיקון מס׳ 11|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_312215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 121|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 414|תיקון 136 לפקודת העיריות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 612|חוק אומנה לילדים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1016|תיקון מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389373.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|תיקון מס׳ 16|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 57:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”השרים“ – שר האוצר ושר הפנים.}}
 
{{ח:סעיף|8|ארנונה כללית|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|א}} מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס.
{{ח:תת|ב}} השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לעניין אופן חישוב שטחו של נכס.
{{ח:תת|ב1}} {{ח:תתת|1}} חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.
{{ח:תתת|2}} בחישוב שטחו של נכס לפי פסקה (1) יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה.
{{ח:תתת|3}} על אף האמור בפסקה (2), חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 16), התשע״ז–2017 (בפסקה זו – תיקון מס׳ 16), את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע חויב באופן יחסי לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אולם אם קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנסכים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של תיקון מס׳ 16, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד.
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחויבים; בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”חוב ארנונה סופי“ – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;}}