חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[782233] חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים
 
[782299]
שורה 50:
 
{{ח:סעיף|4|תצהיר של מפעיל צהרון}}
{{ח:תת|א}} מפעיל צהרון יגיש לממונה תצהיר כי הוא עומד בהוראות לפי חוק זה; התצהיר ייחתם בידי המפעיל או מי שמורשה לכך מטעמו, ואם הוא תאגיד – בידי מורשה חתימה של התאגיד; לעניין מפעיל צהרון {{ח:פנימי|סעיף 1|המנוי בפסקה (2) להגדרה ”צהרון“}} – הרשות המקומית שהצהרון פועל בתחומה תגיש תצהיר כאמור לממונה.
{{ח:תת|ב}} השר יקבע הוראות לעניין התצהיר, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הגשתו, המסמכים שיצורפו לו והפרטים שיכלול, ובין היתר פרטים לעניין הספקה של מזון לצהרון, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של צהרונים.
 
שורה 65:
{{ח:סעיף|7|סייגים להפעלת הצהרון ולהעסקת עובדים בצהרון}}
{{ח:תת|א}} לא יפעיל אדם צהרון ולא יעסיק אדם עובד בצהרון אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוא הורשע בעבירת מין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס,א־2001התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|2}} נודע לממונה כי הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעבוד בצהרון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
{{ח:תת|ב}} לא יעסיק אדם עובד בצהרון אם נודע לממונה כי יש בהתנהגותו משום השפעה מזיקה על ילדים.
שורה 119:
 
{{ח:סעיף|15|צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפתיחת צהרון או להפעלתו לפי חוק זה (בסעיף זה – הפרת תנאי), וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של ילדים השוהים בו או שיש יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממפעיל הצהרון לקיים את התנאי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – התראה) באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|ב}} נמסרה התראה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי מפעיל צהרון לפנות לממונה בכתב, בתוך 14 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|1}} מפעיל הצהרון לא ביצע את הפרת התנאי;
{{ח:תתת|2}} המעשה שביצע מפעיל הצהרון, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרת תנאי.
{{ח:תת|ג}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפעיל הצהרון, בצירוף נימוקים.
{{ח:תת|ד}} ניתנה התראה לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, כי המקום לא ישמש להפעלת צהרון או כי השימוש במקום ייעשה במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין אחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|ה}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילות הצהרון יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הילדים השוהים בו, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי, בלי שנתן התראה קודם לכן.
{{ח:תת|ו}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל צהרון שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; ואולם, הממונה רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
שורה 138:
 
{{ח:סעיף|17|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”מפעיל צהרון“ – למעט מנהל צהרון ובעלים של צהרון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”הסכום הבסיסי“ – 3,000 שקלים חדשים, ולגבי מפעיל צהרון המפעיל יותר מחמישה צהרונים – 6,000 שקלים חדשים.}}
שורה 150:
 
{{ח:סעיף|19|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} בגובה הסכום הבסיסי:
{{ח:תת|1}} לא הודיע מפעיל צהרון שאינו רשות מקומית או מי מטעמה לרשות המקומית שהוא פועל בתחומה על פתיחת הצהרון והפעלתו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|2}} הפר הוראה לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}.
שורה 166:
 
{{ח:סעיף|22|עיצום כספי בגובה מחצית הסכום הבסיסי המוכפל במספר הילדים השוהים בצהרון}}
{{ח:ת}} הפר מפעיל צהרון הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} בגובה מחצית הסכום הבסיסי המוכפל במספר הילדים השוהים בצהרון:
{{ח:תת|1}} נתן שירותי צהרון במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|2}} הפר הוראה לפי חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת}}.
 
{{ח:סעיף|23|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מפעיל צהרון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיפים 18 עד 22}} ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|ב}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|1}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
שורה 184:
{{ח:תת|א}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:תת|ב}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|1}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|2}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|ג}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.