חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[775011]
[781880] תיקון תשע״ז
שורה 5:
'''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון), 1934}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 17|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מזון), 1938}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 46|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מאכל), 1939}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 116|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מאכל), 1945}}. {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 69|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 7|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 50|תיקון מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208093.pdf}}.
 
'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשמ״ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsnv_318060.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 136|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 484|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 44|תיקון מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299722.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 567|תיקון מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1057|תיקון}}.
 
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1184|תחילת החוק}}, {{ח:תיבה|1826|שינוי התוספת העשירית לחוק}}.
שורה 1,561:
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה א|סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה}}
 
{{ח:סעיף|223|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”בשר עוף לאחר שחיטה“ – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור“ – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור“;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”עוסק פטור מבדיקות משנה“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
שורה 1,570 ⟵ 1,572:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”תעודה וטרינרית“ – תעודת החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”תקופת המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסל״ובכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).}}
 
{{ח:סעיף|224|תחולה}}
שורה 1,577 ⟵ 1,579:
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ב|סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|225|בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|א}} מוביל של מוצר בשר עוף לאחר שחיטתושחיטה, אולמעט פירוקובשר בביתעוף שחיטהשבוצעה לעופותבו (בסעיףפעילות זהייצור – בשרובשר עוף לאחרהמיועד שחיטה)לייצוא, אליהיה אתרחייב מכירהלהגיע בשיווקלבדיקת קמעונאימשנה, יהיהאחת חייבבלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
{{ח:תת|ב}} מוביל של בשר עוף לאחרשבוצעה שחיטהבו שנקבעהפעילות לגביוייצור חובתיהיה הגעהחייב להגיע לבדיקת משנה לפיאם סעיףחלה קטןעליו (א)חובה ונקבעה לגביו גם חובת הגעה לבדיקת משנהכאמור לפי חוק עזר, אינוואולם חייב להגיע לבדיקת משנה לפי חוק העזר, ויחולו עליו הוראת סעיף קטן (א), וכןלא אינויהיה חייב באגרה בעד הגעה לבדיקות משנהבעדה לפי חוק העזר, והוא יחויב באגרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}האמור.
{{ח:תת|ג}} בשר עוף לאחר שחיטה יהיה נתון לבדיקת משנה אחת בלבד מעת השחיטה ועד השיווק הקמעונאי.
 
{{ח:סעיף|226|תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת}}
שורה 1,654 ⟵ 1,655:
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|238|אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|א}} מובילבית שלשחיטה בשרלעופות, עוףלמעט לאחרמפעל שחיטהשקיבל החייבפטור בבדיקותמבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225227|בסעיף 225227}}, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, שנפרקלמעט בתחוםמוצר שיפוטה,בשר בסכום כאמור בסעיףעוף קטןהמיועד (ב)לייצוא.
{{ח:תת|ב}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שהובילשיצא המובילמבית בכללהשחיטה הרשויות המקומיות בישראללעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ז|בסימן משנה זה}}, ”שיעור התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.
 
{{ח:סעיף|239|תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|א}} עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 227|בסעיף 227}}, ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|ב}} סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.
 
{{ח:סעיף|239א|ביטול גביית אגרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.
 
{{ח:סעיף|240|סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־תשלום אגרה}}