טור אבן העזר קיא: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
(←‏טור: עריכה)
(עריכה)
 
{{טור|אבן העזר|קי|קיא|קיב|}}
{{המרת או.סי.אר}}
 
==טור==
תנאי כתובה שיהיו בניה זכרים יורשים כתובת אמן, ונדוניתה שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל, ותוספת שהוסיף לה בעלה, אפילו אם מתה בחיי הבעל, ואחר כך חולקין המותר עם אחיהם, אפילו לא נכתב בכתובה או אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין כתובה.
והא דבעינן שיהא שם מותר דינר, דוקא כששתיהם מתו בחייו ששניהם באין מכח התקנה, לפיכך בעינן מותר לקיים בו נחלה דאורייתא. אבל אם מתה אחת בחייו ואחת אחר מותו, ונשבעה על כתובתה אותה שמתה אחרי מותו קודם שמתה שאם לא כן אין בניה יורשים כתובתה, נמצא שבני אותה שמתה אחרי מותו אינן באים מכח התקנה שמן הדין יורשים כתובת אמן, אז אין צריך שיהיה שם מותר אלא בני כל אחת נוטלים כתובת אמן, שהרי בפרעון כתובת השניה מתקיים נחלה דאורייתא, ואותה שמתה בחייו אף על פי שלא נשבעה בניה נוטלים כתובת בנין דכרין, שאין עליה שבועה שלא נתנה כתובה לגבות מחיים. ובעל העיטור כתב שגם בני השניה שמתה אחרי מותו נוטלין כתובת בנין דכרין אף על פי שלא נשבעה אמן קודם מיתתה, ולא נהירא.
 
וכל שכן אם מתו שתיהן אחרי מותו, שבני כל אחת נוטלין כתובת אמן אפילו אם אין שם מותר, שהרי באין בתורת חוב.
וכ"ש אם מתו שתיהן אחרי מותו שבני כל אחת נוטלין כתובת אמן אפי' אם אין שם מותר שהרי באין בתורת חוב וכן אם נירש אחת ומתה אחת בחייו ואח"כ מת והניח בנים משתיהן בני המתה נוטלין כתובת בנין דכרין אפי' אין שם מותר דינר דכתובת הגרושה שהיא חוב נעשית מותר לחבירתה לפיכך בני הגרושה נוטלים תחילה ואח"כ בני המתה אין שם אלא כדי כתובה הראשונה לא אמרינן יפרעו לבני השניה שבאין בתורת חוב והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין אלא אין כאן כתובת בנין דכרין ובני השני היטלו כתובת אמן והמותר יחלקו שוה בשוה אבל אם יש מותר על כתובה הראשונה אפילו דינר יפרעו לשנייה כתובת אמן והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין וכאשר הדין במתה אחת בחייו ואחת אחרי מותו כן הדין אם מתה אחת בחייו והשניה קיימת שדין בני הראשונה עם השניה כדינם עם בניה אם יש שם כדי ב' כתובות בני הראשונה נוטלים כתובת אמן והשנייה כתובתה ואם יש מעט יותר על כתובת הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר לבני הראשונה אע"פ שבני השנייה אינם נוטלין כלום ואם אין שם אלא כדי כתובה הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר יחלקו בני הראשונה ובני השנייה ויש מהגאונים שכתבו שאם השנייה קיימת אין בני הראשונה נוטלין כתובת אמן וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה המוכרת כתובתה בין לבעלה בין לאחרים לא הפסידה כתובת בנין דכרין ואם תמות בחייו ואח"כ מת הוא בניה נוטלים כתובת אמן כאילו לא מכרה אבל אם מחלה כתובתה לבעלה הפסידו בניה כתובת בנין דכרין מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין אין שומעין לו שא"א לו לבטל תקנת חכמים אבל אם התנה כן בשעת נישואין הוי תנאי שבממון וקיים ורבים מהגאונים כתבו שאין כתובת בנין דכרין עתה נוהג כלל שעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו ועכשיו נוהגים לתת להם יותר ויותר וכ"כ בעל העיטור ורבינו האי כתב שהיא נוהגת שאין לנו כח לבטל תקנת חכמים וכ"כ הרמב"ם וריב"א ור' שמשון כתבו שנוהגת אפי' במטלטלי דכיון דתיקון רבנן בתראי דכתובה נוהגת במטלטלין ה"ה כתובת בנין דכרין ור"י והרמ"ה כתבו ודאי כתובת בנין דכרין נהגו האידנא שאין לעקור תקנת חכמים אבל כיון שמרבים ליתן לבנות נעמידנה בחזקה דמעיקרא דוקא במקרקעי ולא כמטלטלי ולענין מה שתקנו הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלין לענין זה לא עשו כתובת בנין דכרין כתובה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל:
 
וכן אם גירש אחת ומתה אחת בחייו ואחר כך מת והניח בנים משתיהן, בני המתה נוטלין כתובת בנין דכרין אפילו אין שם מותר דינר, דכתובת הגרושה שהיא חוב נעשית מותר לחבירתה, לפיכך בני הגרושה נוטלים תחילה ואחר כך בני המתה. אין שם אלא כדי כתובה הראשונה, לא אמרינן יפרעו לבני השניה שבאין בתורת חוב והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין, אלא אין כאן כתובת בנין דכרין ובני השניה יטלו כתובת אמן והמותר יחלקו שוה בשוה. אבל אם יש מותר על כתובה הראשונה אפילו דינר, יפרעו לשנייה כתובת אמן והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין.
 
וכאשר הדין במתה אחת בחייו ואחת אחרי מותו, כן הדין אם מתה אחת בחייו והשניה קיימת, שדין בני הראשונה עם השניה כדינם עם בניה, אם יש שם כדי שתי כתובות בני הראשונה נוטלים כתובת אמן והשנייה כתובתה, ואם יש מעט יותר על כתובת הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר לבני הראשונה אף על פי שבני השנייה אינם נוטלין כלום, ואם אין שם אלא כדי כתובה הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר יחלקו בני הראשונה ובני השנייה. ויש מהגאונים שכתבו שאם השנייה קיימת אין בני הראשונה נוטלין כתובת אמן, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה.
 
המוכרת כתובתה בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה כתובת בנין דכרין. ואם תמות בחייו ואחר כך מת הוא, בניה נוטלים כתובת אמן כאילו לא מכרה. אבל אם מחלה כתובתה לבעלה, הפסידו בניה כתובת בנין דכרין.
 
מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין אין שומעין לו, שאי אפשר לו לבטל תקנת חכמים. אבל אם התנה כן בשעת נישואין, הוי תנאי שבממון וקיים.
 
ורבים מהגאונים כתבו שאין כתובת בנין דכרין עתה נוהג כלל, שעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו ועכשיו נוהגים לתת להם יותר ויותר, וכן כתב בעל העיטור. ורבינו האי כתב שהיא נוהגת שאין לנו כח לבטל תקנת חכמים, וכן כתב הרמב"ם. וריב"א ורבינו שמשון כתבו שנוהגת אפילו במטלטלי, דכיון דתיקון רבנן בתראי דכתובה נוהגת במטלטלין הוא הדין כתובת בנין דכרין. ור"י והרמ"ה כתבו ודאי כתובת בנין דכרין נהגו האידנא שאין לעקור תקנת חכמים, אבל כיון שמרבים ליתן לבנות נעמידנה בחזקה דמעיקרא דוקא במקרקעי ולא במטלטלי, ולענין מה שתקנו הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלין לענין זה לא עשו כתובת בנין דכרין כתובה, ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
 
==בית יוסף==