ביאור:בראשית מז כד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ תקלדה
שורה 6:
== וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה ==
=== וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת ===
המילה "בַּתְּבוּאֹת" היאכוללת ברורהכל -יבול מדוברשזורעים ואוספים כל שנה. הכתוב מסביר שמדובר רק "לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם" - רק פרי האדמה בשדות.
 
=== למה יוסף צמצם את המס לאדמה בלבד? ===
שורה 13:
* דיגים מהיאור והים -
* צידים - "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" ([[ביאור:בראשית כה כז]]).
* רועי צאן ובקר - "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" ([[ביאור:בראשית מז ג]])
* סוחרים - "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" ([[ביאור:בראשית לז כה]])
* בעלי מלאכה - בנאים, רופאים, שייטים, מלחים, "וְכָל הֶחָרָשׁ, וְהַמַּסְגֵּר" ([[מלכים ב כד יד]])
אפשר להרחיב את המילה: "בַּתְּבוּאֹת" - לכל דבר 'שמביא' - ואז כל אדם במצרים חייב במס על מוצריו.<br />
אולם כפי שרואים בתקופת יוסף זה לא היה קייםחוק עדשכל שמצריםאדם קבעהמשלם מס, ולכן שנים רבות מאוחר יותר פרעה נכה פוקד על מס רכוש, שאינו קשור להכנסה, מכולםככתוב: "אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת, לְפַרְעֹה נְכֹה" ([[מלכים ב כג לה]]).
 
מס מהתבואה היה קל למדידה ואחיד, ופקידי המלך לא יתחילו לגנוב מהמיסים. סביר שהיה קשה להעריך הכנסה שאינה תבואה כדי לכפות מס.
אפשרי שיוסף לא רצה להטיל מס על משפחתו, או שזה היה מסובך מדי למדוד ולהעריך. בעלי האדמה נהנו מהאוכל והם אלו שמכרו את האדמה והם לא יכולים להתחמק מאחריותם לשלם. מס מהתבואה היה קל למדידה ואחיד, ופקידי המלך לא יתחילו לגנוב מהמיסים.
 
=== אַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם ===
יוסף יסד מס אחיד ושוה לכל בעלי האדמה של 20%, ולעם נשאר 80%.
 
"'''לָכֶם'''" – פרעה ראה את עצמו כמרכז העולם, והוא נתן פקודה: אתם תשלמו '''לי''' מס, ולכם ישאר הנותר. פרעה לקח את חלקו ראשון. החקלאי לא קיבל הורדות עבור ההוצאות שהיו לו, ותשלום לפועלים. יפה שהמס היה יחסי לכמות התבואה השנתית, ולא תשלום קבוע, הן למלך היה הוצאות שנתיות קבועות והוא לא יכול לקבל פחות הכנסה בשנה שהיבול יהיה נמוך.
"'''לָכֶם'''" היה הפוך מפרעה. כלומר פרעה לקח את חלקו, אולם לא ברור אם החקלאים שילמו מס לראשי העיר, ולכוהני העיר. סביר שהחקלאים שילמו לפועלים, לאנשי שרותים, לבנאים שחיזקו את החומות ולחילים ששמרו על העיר, וכך כולם חיו מעבודתם.
 
בתקופת הרעב, יוסף לקח את כל העודפים ואגר אותם, וכך יוסף ייצב את השוק ומנע נפילת מחירים. לא נאמר שיוסף המשיך לייצב את השוק ולקחת את העודפים שהיו מעל ומעבר ליבולים רגילים.
בהנחה שאנשי המלך, בממוצע, חיו ברמת חיים כפולה משאר העם, ניתן להניח שפקידי המלך וצבאו היו כשמינית מהעם (12%~). גם היום הממשלה והברוקרטיה מחזיקות אחוז כזה ,ואפילו יותר, של עובדי ממשלה.