ביאור:בראשית כט א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
||
שורה 4:
== וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם ==
=== קֶדֶם ===
האם "קֶדֶם" זה מקום, ארץ
"ויִַּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, מִקֶּדֶם" - שני הפירושים של המילה "קדם", כלומר קדום או שם של מקום מתאימים למשפט.
: אלוהים אמר לאברהם: "ורְּאֵה ... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" ([[ביאור:בראשית יג יד]]), וליעקב: "ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" ([[
# יָמָּה – הכוונה היא לים התיכון שנמצא ממערב לכנען.
# נֶגְבָּה – הכוונה היא לנגב שנמצא דרומית לכנען.
# צפונה – כך אנו מכנים את כיוון הציר הצפוני של כדור הארץ בסיבובו סביב עצמו, אולם אין מניעה שגם זה היה מקום, אחרת ארץ כנען מתפשטת עד לקוטב הצפוני.
# קֵדְמָה – זה שמה של ארץ קדומים, שנראה שזה האזור של העיר בבל וסביבתה.
ראו: [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/general_know/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8 |
נראה שהמילה "קֶדֶם" היתה שם של מקום ועם הזמן היא הפכה למילה נרדפת למזרח. מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, ומשמעותם תלויה במקום שבו נמצא
=== בְנֵי קֶדֶם ===
מקום שבו גרו בני קדם:
* ככתוב: "ויְַהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; ויִַּמְצְאו בִּקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ויֵַּשְׁבו שָּׁם" ([[ביאור:בראשית יא ב]]), ושם הם בנו את מגדל בבל.
* מקום שתושביו כונו הקדמוני, ככתוב: "עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִיּ וְאֵת הַקַּדְמֹנִי" ([[
* "ויְַשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּו חַּי, קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" ([[ביאור:בראשית כה ו]]), וכך אברהם שלח את בניו מקטורה מזרחה למקום ממנו הוא יצא, מחרן.
* "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוץּ ... ויְַהִי הָאִישׁ הַהואּ גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" ([[איוב א ג]]). ועוץ היה "ובְּנֵי אֲרָם: עוץּ וְחולּ וְגֶתֶר וָמַשׁ" ([[
=== רַגְלָיו ===
* '''פירוש צר''': ממש ברגליו בלבד, ללא גמל או חיית משא אחרת, ככתוב "כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶהּ" ([[ביאור:בראשית לב יא]]). מכאן ניתן להסיק שיעקב לא חצה את הירדן ברכיבה על גמל.
* '''פירוש רחב''': "נשא רגליו" - בכל דרך שהיא, הוא קם ונע לכיוון ארץ קדם. ייתכן שזה רמז לכך שיעקב יצא לשאת אישה.
|