ויקיטקסט

ביאור:בראשית מה א: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תקלדה
מ תקלדה
שורה 5:
=== לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו ===
הנצבים עליו היו:
* משרתיו וחיליו המצריים.
* אחיו שמכרו אותו לעבדות.
* [[ביאור:בראשית מג טו|'''בנימין''']] שלא מבין דבר.
 
=== וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק ===
יוסף התאפק עד שיהודה גמר את כל דבריו וחיכה לתגובתו. יהודה דיבר מפסוק יח עד פסוק לד - זה לקח זמן רב לשמוע את כל דבריו וטענותיו. בכל זאת יוסף התאפק.<br />
לפני שיהודה פתח בדבריו נאמר: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" ([[ביאור:בראשית מד יח]]). כלומר יהודה היה קרוב מאוד, במרחק שיחה ללא צעקות. במספר צעדים קטן יהודה היה יכול לשים יד על יוסף. יוסף הבין שהוא בסכנת מוות וכל מילה לא נכונה תפעילתגרום אתליהודה יהודה להתקפהלהתקיף.<br />
: '''מה שמע יוסף:'''
* בלה בלה בלה - כל ההיסטוריה.
* "וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי, אֵלֵינוּ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי" ([[ביאור:בראשית מד כז]]) -– אביויוסף הבין שאביו קרא לרחל, אימו של יוסף, '''אשתי'''. יעקב התיחס אליהלרחל כאשתו הראשונה, ובנה הבכור הוא בכורו. ואת זה אומר יהודה, התקיף בבני לאה. יהודה היה הרביעי בבני לאה, כך שלא הפריע לו לוותר על הבכורה של ראובן, שמעון ולוי. במידה מסוימת זה מעלה את מעמדו כי הוא זה שממנה את יוסף לבכור.
* "וַיֵּצֵא הָאֶחָד, מֵאִתִּי, וָאֹמַר,: אַךְ טָרֹף טֹרָף; וְלֹא רְאִיתִיו, עַד הֵנָּה" ([[ביאור:בראשית מד כח]]) -– יוסף הבין '''יעקבשיעקב לא שלח אותו לאחיו כדי שהם ימכרו אותו לעבדות בגלל חלומוחלומותיו'''. אחיו גרמו ליעקב לחשוב שהוא נטרף, אבל יעקב לא מאמין וממשיך לקוות לראות אותו.
* "וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ, בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה" -– יוסף הבין '''יעקבשיעקב ימות מצער''' אם בנימין לא יוחזר, והוא, יוסף, יאבד את הקשר לאביו, והבטחת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב.
* "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי: פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" ([[ביאור:בראשית מד לג]]) - יוסף שמע את '''האיום לחייו'''. יהודה הציג את הבעיה כשאלה, המביאה שאלה נוספת: אז מה אתה מתכונן לעשות? יהודה נשמע מיואש ומוכן למות אם השליט יסרב לקחת אותו במקום בנימין. יהודה לא יעזוב את בנימין בלי להתקיף. מהומה כזו בביתו, התקפה, ושרפה יכולה לגרום לפרעה חוסר נחת אפילו אם יוסף לא יומת.
 
'''מה שמעו משרתי המלך:'''
* יש משהו בין יוסף לקבוצת העברים האלו. הוא מתעלל בהם במיוחד.
* הואיוסף נתן להם להתקרב עליו ומתנהג בחוסר זהירות. הוא נותן להם כבוד יתר: ארוחה בביתו, אי תשלום עבור הבר, ומקדיש להם זמן.
* דובר על אישה עם שני בנים שאחד נעלם ואוליוייתכן נטרףשנטרף. וליוסף יש ענין מיוחד בשני, הצעיר (שלא נראה לגמרי בסדר. ([[ביאור:בראשית מג טו]]) ).
* ליוסף יש משהו עם אביו של הצעיר.
 
: '''מה יהודה היה יכול להמשיך להגיד?'''
* לספר מה באמת קרה לאח שנעלם, ולהודות באשמתם שנשאה עונש מוות.
* מה הם חיפשו במצרים.
* מה הם מוכנים לעשות כדי למצוא את אחיהם ולשכנע את השליט לעזוב אותם.
זה היה מיותר ורק מביא צרות אם השליט היה איש זר.
* ללא מילים להתקיף אותו ולקחת אותו כבן ערובה.
כל מה שנשאר ליהודה ולאחים לעשות זה לחכות לתשובה של השליט, ובמקרה הצורך, לקחת אותו כבן ערובה.
 
=== תגובת יוסף ===
שורה 36 ⟵ 37:
* יוסף לא רצה שאנשיו יראו אותו בוכה ומתרגש.
* יוסף לא רצה שאנשיו יבינו שהוא לא קוסם שיודע כל כך הרבה על האנשים האלה.
* יוסף שמע שיהודה ואחיו מכירים ביוסף, ויורשו בנימין, כבכור האחים.
* יוסף שמע שאביו לאאוהב אותו, ולא ניסה לרצוח אותו.
* [[ביאור:בראשית מג טו|'''בנימין''']] היה מוגבל, ויוסף לא רצה שידעו שהוא אחיו המלא, כי בתקופה ההיא חשבו שכל המשפחה נגועה באותה בעיה.
* יוסף שמע שהאחים לא יפקירו את בנימין ועברו את הבחינה בהצלחה.
* יוסף לא רצה שבנימין יבין את מה שהאחים עשו לו ויספר ליעקב.
* לא היה לו מה לענות ליהודה בלי להראות רע.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:בראשית_מה_א"