ביאור:בראשית מג טז: הבדלים בין גרסאות בדף

יוסף ראה את אחיו מרחוק עומדים ומחכים לדבר איתו. הוא ראה את בנימין. ושדרשתויוסף נענתההבין שהאחים לא פגעו בבנימין, ושהם נכנעו לדרישתו לראות את בנימין.

כשם שיוסף בזמנו ניהל את ביתו של פוטיפר "וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל בֵּיתוֹ", עכשו ליוסף יש מנהל בית. ולפי הכתוב, האיש הזה היה חכם מספיק והבין מה להגיד לאחים, מתוך דברי יוסף :"כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם", ובלי הנחיה מדויקת נוספת מיוסף, הוא:

#* שתק לאורך כל הדרך ולא הסביר לאיפה ולאיזו מטרה הוא לוקח אותם.

# "שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ".
# "אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם" .

# "כַּסְפְּכֶם, בָּא אֵלָי".

# שחרר את שמעון, ככתוב: "יּוֹצֵאוַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם, אֶת שִׁמְעוֹן".

# "וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם".

# "וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם".

#* אמררק להםאחר כל זאת המשרת אמר לבסוףלאחים: "כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם", בצהרים, עם יוסף.

הזכרת המילים האלה מבהילה מאוד עד שאנו שומעים את סוף המשפט, שזאת הזמנה לארוחה עם שליט מצרי. ואכן האיש, שהורה לאחים לבוא לביתו של יוסף, עשה כשם שיוסף עשה:אמר, הוא הבהיל את האנשים כאילו שהם מובלים לטבח, ולאורך כל הדרך, הקפיד לא להגיד להם מה מטרת ההזמנה, וכך גרם לאחים לחשוב: "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ" ([[ביאור:בראשית מג יח]]).

"בַּצָּהֳרָיִם" זה לא "עֶרֶב" ולא "בֹקֶר", מילים שהיו ידועות בזמנו. זה לא לילה, כלומר זה במשך היום, והזמן שנהוג לאכול בו, במיוחד במדינות חמות הוא כשהשמש בנקודה הגבוהה ביותר ביום.<br>

בסיפור נוח אמר אלוהים לנוח "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" ([[ביאור:בראשית ו טז]]). כאשר יש צוהר (חלון) הפונה כלפי מעלה, בבנין, אור השמש נכנס דרך החלון ונקודת האור עוברת מהצד המערבי של הבנין לצד המזרחי לפי תנועת השמש במשך היום, ממזרח למערב. צוהר כזה יכול לשמש לניווט, וכשעון. כאשר אור השמש נמצא בקו ישר מתחת לצוהר, כאילו לאורך מטוטלת התלויה מהצוהר לכיון הרצפה, אזי זה אמצע היום, וכנראה מזה נגזרה המילה "צָּהֳרָיִם" - אמצע היום.

==== אולם, אולייתכן הכונהשהכונה היא לביןלזמן בין השמשות, לפנות ערב ====

אולם, אולייתכן זהשזה שעת ערביים. לפי הכתוב:

* האחים חיכו "עַד בּוֹא יוֹסֵף, בַּצָּהֳרָיִם" ([[ביאור:בראשית מג כה]]). יוסף גמר את עבודתו ולא שב לאחר הארוחה להמשיך לעבוד. האחים אכלו, שתו והשתכרו ([[ביאור:בראשית מג לד]]).

* "וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו" ([[ביאור:בראשית מג לד]]).

* "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ, עִמּוֹ" ([[ביאור:בראשית מג לד]]), לא מקובל להשתכר באמצע היום. לרוב משתכרים בערב עד שהולכים לישון.

* "הַבֹּקֶר, אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם" ([[ביאור:בראשית מד ג]]), נראה שהאחים ישנו בביתו של יוסף לאחר שהם אכלו, שתו והשתכרו. למרות שהאחים השתכרו, הם קמו בבוקר ללא כאבי ראש והיו מוכנים לצאת למסע. אבל הם היו מספיק מבולבלים לא לבדוק עם המצרים שגו פעם שניה והשיבו להם את כספם בשנית.

חסר פסוק האומר שהם ישנו אצלו, אבל נרמז שהוא שלחם ("וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ") והם לא הלכו לישון במלון וקמואלא קמו בבוקר ויצאו. וכך, זמן מה אחרי שהם יצאו, הואיוסף טועןטען, שהוא מצא שגביעו חסר. אם הם היו עוזבים אחרי הארוחה, בצהריםבצהרי היום, הואיוסף היה מוצא הרבה לפני הבוקר ורודףשלמחרת ועוצר אותם לפני שהם עזבו עם החמורים אחריהםשלהם.<br>

וגם לא כתוב שהםשהאחים אכלו ארוחת ערב. אם הם היו נשארים אצלו מהצהרים עד הבוקר סביר שהם יאכלו ארוחת ערב.<br>