ביאור:בראשית לח כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ תקלדה
שורה 5:
=== וַיִּתֶּן יָד ===
תינוק אחד הוציא יד ראשון. המילדת, שהיתה מאוד מקצועית, היתה מוכנה לזה ומיד קשרה סרט שני על היד. כנראה שהם היו מודעים שתאומים באים והיה חשוב לדעת מי הוא הראשון כי היה לזה משמעות גדולה בברכה ובירושה.
 
הלידה יכולה להיות מהירה מאוד, ואחרי שהראשון יוצא השני בא מיד אחריו, ושניהם רטובים. אם היו שתי מילדות אחת יכולה לקחת כל תינוק, אבל כנראה שבעזרת חוט השני מילדת אחת יכלה לפתור את הבעיה ולסמן את הראשון.
 
וַיִּתֶּן יָד - כאילו נתן יד ללחוץ לשלום.
 
'''המצב היה מסוכן מאוד''', התינוק הוציא יד והוא יוולד בלידת כתף, וייתכן שהוא יתקע בצוואר הרחם הצר. המצב היה מסוכן לתינוק הראשון, לתינוק השני שלא יכול לצאת, ולאם. למזלם, התינוק משך את ידו חזרה והלידה המשיכה בצורה נורמלית. גם יעקב יצא בלידת כתף, אבל כנראה שיעקב היה זעיר מאוד, ולאחר שעשו יצא ופתח את צוואר הרחם, הוא עבר בשלום.
המצב היה מסוכן מאוד, כאשר מצב הראש יחסית ליד אינו ברור, והתינוק יכול להתקע במעבר הצר.
 
=== לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה ===
היד יצאה וחזרה אחורה מסומנת, האם זה מעניק את הבכורה?<br>
יפה שלא ניסו למשוך את היד ולהוציא את הגוף. לידה קלה היא כאשר הראש יוצא ראשון. כאשר כל אבר אחר יוצא ראשון זה יכול לגרום לסיבוכים, במיוחד עם תאומים, ומזל שהתינוק החזיר את ידו.
 
כאשר יש תאומים, המילדת קשרה חוט על תינוק אחד כדי שכולם ידעו, אחרת ההורים יתבלבלו מי הוא זה שנולד ראשון אם לא מפרידים ביניהם ולא מסמנים אותם. כאן קרה להפך, זה שהוציא את ידו ראשון סומן בחוט השני, אבל אחר כך הוא יצא שני, ואחיו היה הבכור.
 
המילדת לא ידעה שהתינוק ימשוך את ידו חזרה. נוצרה סכנה גדולה מאוד שהחוט עצמו יגרום לזיהום לאם, או שהקשר בחוט יפתח, והחוט יפול וישאר ברחם האם ויגרום לזיהום. למזלה של תמר הכל עבר בשלום.
 
=== שָׁנִי ===
לסיכום הפסוק: כאילו נאמר - זה שהשני על ידו הוא יצאהוציא את ידו ראשון. אולם יש כאן משחק מילים על המילה "שָׁנִי", 'ושני'. כי בסוף התינוק שיצא שני היה לו חוט שני על ידו, והוא לא היה הבכור, וכל שנשאר לו זה שמו "וְאַחַר יָצָא אָחִיו, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, זָרַח" ([[בראשית לח ל]]) כי הוא זרח ראשון.
 
אפשרי שעצם הנגיעה ביד, גרמה לתינוק להרתע ולמשוך את ידו חזרה, וכך המילדת אשמה שהוא איבד את בכורתו.