רבינו שמשון על כלאים ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''כל''' שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע. לכאורה חכמים היינו תנא קמא אבל כד מעיינת בה שפיר מיפלג פליגי כגון סאה שעורין שיש בה רובע שבולת שועל וכוסמין לתנא קמא צריך למעט לחכמים אין צריך למעט דאין שבולת שועל מצטרף לכוסמין כיון דלא הוי כלאי' בסאה:<קטע סוף=א/>

'''ירושלמי (שם)''' ותני עלה כגון שלשה קבין וארבעה קבים הא קביים אחד מכ"ד באמת אמרו. אמר רבי אלעזר כל מקום שנאמר באמת הלכה למשה מסיני ותני עלה כגון קב וחצי קב הא קביים ברובע הכא את אמר קביים ברובע וכה את אמר קביים א' מכ"ד רבי זירא ור' אבינא בשם רב הונא [ורבי בא בשם רב הונא] חד אמר עד ט' קבין וחרנא אמר עד ח' קבין תשעה ועשרה מהו שיצטרפו איתא חמי תשעה וג' מצטרפין ט' ועשרה לא כל שכן ר' אבין ור' חנינא תרוייהו אמרו סאה חולקת ביניהון ורובע סאה אסור בשלשה קבין ורובע שלשת [קבין] אסור בסאה רובע סאה אסור בח' (נ"א ט') קבין רובע ח' (נ"א ט') קבין אסור בסאה שלשת רבעים פשתן אוסרים בסאה היך עבידא אתר דזרע רובע חטין זרע שלשה רבעים דכיתן. פי' כגון שלשה קבין וארבעת קבין התבואה וקטנית דיש מהן מין דג' קבין הוא כדי זריעת בית סאה חטין ויש מין דארבעה קבין כדי זריעת בית סאה [דינן ברובע אבל אם הם דקין שבשני קבין זורעי' בית סאה] דינן בכ"ד כזרעוני גנה ואידך ברייתא קתני כגון קב וחצי קב ואזרעוני גנה קאי דיש מין דקב הוא כדי זריעת בית סאה חטין ויש מהן דחצי קב הוא כדי זריעת בית סאה חטין ודינן בכ"ד ומשמע הא אותן דקביים שלהן הוא כדי זריעת בית סאה חטים דינן ברובע ופליגן הנך ברייתות אהדדי עד ט' קבין יש במיני זרעים שצריך ח' קבין או ט' לבית סאה כדאשכחן בזרע פשתן שצריך ג' סאה לבית סאה ואם נתערב באותן ט' או ח' קבין רובע תבואה או קטנית או זרעוני גנה אחד מכ"ד לבית סאה ימעט למר בשמונה ולמר בתשעה אבל נתערב בעשרה כגון באותן זרעים שצריך י' קבין לבית סאה כולהו מודו דלא ימעט מהו שיצטרפו היכא דנתערבו בסאה תבואה או בסאה קטנית ב' מינין שא' מהן ט' לבית סאה [וא' עשרה לבית סאה] ונתערב מזה חצי א' מכ"ד שבו ומזה חצי א' מכ"ד שבו מהו שיצטרפו לאסור תבואה וקטנית עד שימעט ומסיק דבוא וראה דאפי' ג' וט' מצטרפין סאה חולקת מילתא באנפי נפשה היא ואר' שמעון קאי דאמר אף להקל וקמ"ל דיש דברים צריך רובע סאה לאסור בג' קבין כגון אם צריך י' סאין לבית סאה דאחד מכ"ד שבו הוא רובע סאה ואם נתערב באותו מין שג' קבין לבית סאה ימעט ויש מהן דרובע ג' קבין אוסר בסאה וכן כולהו כל חד וחד לפי מה שיצריך ממנו לבית סאה והיינו דקאמר סאה חולקת דסאה חטין מברר לכולן שיעורין:<קטע סוף=ב/>

'''רובע''' לבית סאה. יש לפרש בכל הבית האה רובע במקום אחד ויש לפרש דכשתצטרף מה שאינו חרוש לא יעלה לרובע:<קטע סוף=ג/>

'''גומם.''' מלשון גוממו עם השופי דפרק גיד הנשה (דף צב:) כלומר קוצץ הגפן סמוך לארץ שלא ישייר טפח:<קטע סוף=ד/>

'''ואם''' ניכש או כיסח. אמקום גרנות קאי דכיון דניכש או כיסח אותן גלי אדעתיה דניחא ליה באותן מינין ועוקר הכל חוץ ממין אחד משום מקיים בכלאים. נוכש עוקר העשבין בידו עם השורש כיסח שחותך העלין והשורש נשאר בארץ מלשון (ויקרא כה) לא תזמור תרגום לא תכסח:<קטע סוף=ה/>

'''ירושלמי (הל' ד)''' ר' זירא בשם ר' חייא רבה עושה ב' אמות ומיצר והולך אפי' כל שהוא. פי' עושה ב' אמות על ב' אמות כל משר ומשר והמצר שבנתים כל שהוא דא"צ להרחיק כר"מ לקמן ושמא מלא העול הוא ב' אמות א"נ כולה בהרחקה איירי שהמשרים רחוקים זה מזה ב' אמות בראש הא' ואותן ב' אמות הולכות ומצירות עד שכלות לראשן א' לכל שהן ושם המשר סמוך וכל שעה ושעה המשר הולך ומתקצר עד כל שהוא והא דקאמר ב' אמות על ב' אמות לא שיהו מרובעות אלא על אורך ב' אמות שכלות עד כל שהוא:<קטע סוף=ו/>

'''מותר''' לבדוק בתלם של פשתן. כלומר שאין מתכוין לקיים הפשתן שאינו חושש בו אלא לבדוק אם שדה זו יפה לפשתן כדי לזרוע בה פשתן בשנה אחרת:<קטע סוף=ז/>

'''ירושלמי (שם)''' גדר יש בו להקל ולהחמיר היך עבידא פחות מבית רובע מוקרח בתוך שדה תבואה אסור לזרוע בו הקיפו גדר מותר בבית רובע בבקעה מותר לזרוע בו ב' מינים הקיפו גדר אסור:<קטע סוף=ח/>

<קטע התחלה=ט/>'''כ"ד''' קרחות לגבי בית סאה ובכל קרחה זורע מין א' ובית סאה הוא חמשים על חמשים אמה (יג) וכשאתה עושה מהן כ"ד קרחות נמצאת כל קרחה י' אמות וב' טפחים ומחצה אורך על י' אמות רוחב כיצד שאם תעשה מהם כ"ה קרחות נמצא כל קרחה י' על י' אמות קח אחת מהן ותחלקנה לכ"ד רצועות נמצא כל רצועה ב' טפחים ומחצה רוחב על אורך עשר שהאמה בת ו' טפחים נמצאו תשעה טפחים לי' אמות ותן אלה הקטנות אחת אחת על כל הגדולות.

'''וחכ"א ט' קרחות מותרות'''. ארישא דרוצה לעשות שדהו קרחת קיימי דמהנך דכ"ד אמה אין מותר לזרוע מכל מין אלא התשע כיצד כשאתה מחלק חמשים על חמשים לחמש שורו' ואח"כ תחלק שורה ראשונה ושלישית וחמישי' כל אחת לחמש בית רובע זורע בכל שורה ג' בית רובע ורובע בור מפסיק ביניהן שזורע בכל א' בית רובע ומניח בית רובע ושורה כולה בורה וכן רביעית נמצא זורע תשע רביעיות שיש בית רובע בור מפסיק בין כל א' וא' ואי אפשר לזרוע השאר שלא יסמוך:<קטע סוף=ט/>

'''תניא בתוספתא (פ"ב)''' וכמה היא מדת בית רובע י' אמות ומחצה מרובעות ר' יוסי אומר אפילו ארכו כשנים ברוחבו עבודת ירק בירק אחר ו' טפחים בין מן האמצע בין מן הצדדין ורואין אותם כטבלא מרובעת אפי' אין שם אלא קלח א' נותנין לו עבודה ו' טפחים היו קלחים נוטים לד' רוחותיה מותר מפני שהוא כסוף שדהו. פי' י' אמות ומחצה אותה מחצה באמה בת ה' טפחים העשר באמה בת ו' טפחים ומרובעות דקתני לא שיהא רוחב כאורך שאין בית רובע עולה כי אם י' אמות וב' טפחים ומחצה אורך על רוחב עשר כדפרישית לעיל אפילו ארכו כשנים ברחבו כגון כ"א אמה אורך על חמשה אמות ורביע רוחב חשיב הרחקה מאחר דאיכא בית רובע בין הכל ורואין אותה כטבלא מרובעת אירק אחר קאי דערוגה של ירק אחר או במרובעת ואמרינן בפרק אמר ר' עקיבא (דף פה:) דנקט מרובעת להתיר ראש תור הנכנס והיוצא הימנה:<קטע סוף=י/>

'''ירושלמי (הל' ח)''' מהו רואה אני את דבריהן מדברי אמר ר' חנינא אם דלעת מצרית שמסככת יותר מקישות אתה אומר מותר קישות ופול לא כ"ש א"ל רבי אבא מרי לא כן הוה רבי מונא אמר (ר' אמר) כל הן דתני רבי קישות ופול המצרית אף דלעת מצרית בכלל מהו רואה אני את דבריהן מדברי שאין כולן מסככין כמו דלעת יונית:<קטע סוף=יא/>