רי"ף על הש"ס/יבמות/פרק ט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מתני'''' שניות מדברי סופרים שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שניה ליבם ולא שניה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות

 

 

ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה:

'''האשה''' שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת לאחר ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

 

 

ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר ולא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר בת כהן מן התרומה ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה רבי שמעון אומר ביאתה וחליצתה מאחיו הראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר ואם נשאת שלא ברשות ב"ד מותרת לחזור לו נשאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן יפה כח בית דין שפטרוה מן הקרבן התירוה בית דין להנשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא להנשא:

'''גמ'''' אוקימנא לרישא דמתניתין דקתני תצא מזה ומזה שנשאת ברשות בית דין ובעד אחד דאי אית לה שני עדים לא צריכה לב"ד ומשום הכי תצא מזה ומזה וסיפא דקתני נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות בית דין אלא בשני עדים ולפיכך מותרת לחזור לו

 

 

דהויא לה אנוסה דאמרי' מאי הוה לה למעבד וכן אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד אבל נשאת בשני עדים לא תצא מהיתרה של בעל הראשון ולית הלכתא הכין אלא לא שנא נשאת על פי בית דין ובעד אחד ולא שנא נשאת על פי שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה דאמרינן לקמן רב פפא סבר למיעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא אנן תנן הני מתניתא א"ל ולא שנינהו א"ל ואנן אשינויא ניקום וניסמוך דאלמא לית הלכתא כרב דאמר לא תצא מהיתרה של בעלה הראשון ולא כרבי שמעון דאמר נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ואף על גב דאמר רב הכין הלכתא לא סמכינן עליה:

ולא פירות פירוש פירות שאכל הבעל מנכסי מלוג לאחר שנשאת לשני ולא בלאות מה שבלה מנכסי צאן ברזל ואבד לגמרי אינו משלם לה תחתיו אבל בלאות שהן קיימין יש לה ונוטלתן כדגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונית היוצאת משום שם רע נוטלת מה שבפניה ויוצאה מסייעא ליה לרב הונא דאמר זינתה לא

 

 

הפסידה בלאותיה קיימין: