רי"ף על הש"ס/עירובין/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{דף רי"ף|דף רי"ף 1א' ע"א}} '''מבוי''' שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך הרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לו צורת פתח אע"פ שרחב מעשר אמות א"צ למעט:

איתמר מבוי שנפרץ מצדו וכלפי ראשו {{דף רי"ף|דף רי"ף 1א' ע"ב}} איתמר משמיה דרב אמי ורב אסי אם יש שם פס ד' מתיר פרצה עד י' ואם לאו פחות מג' מתיר ג' אינו מתיר ואוקימנא {{הפניה-גמ|עירובין|ו|א}} הא דרב אמי ורב אסי בדאית ליה גדודי כלומר במקום שנפרץ יש לו גדודין כמו מסגרת שהן מונעין בני רה"ר:

איתמר מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש ושמואל אמר תורתו כסתום {{דף רי"ף|דף רי"ף 2ב' ע"א}} וניתר בלחי או קורה תנו רבנן כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר עושה צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן חנניה אומר בית שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל ובית הלל אומרים עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כחנניה ואליבא דב"ה והלכה כרב בתרוייהו במבוי עקום דאמר תורתו כמפולש ובמבואות המפולשין דקסבר הלכתא כת"ק דקי"ל הלכתא כרב באיסורי והני מילי מבואות המפולשין לרה"ר הוא דסגי להו בצורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל ברה"ר גופה לא מערבין אלא בדלתות מכאן ומכאן והוא דננעלות בלילה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר דאלמא כל שאין דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר וההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא ורמו עליה (בס"י איתא חומרא דשמואל) חומרא דרב ושמואל ואצרכוה דלתות לא קשיא משום דנהרדעא אתריה דשמואל הוה אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ומבוי אסור חצר מותרת אע"ג דבקעי בה רבים דתניא חצר שרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ומבוי אסור משום דהוה ליה מבוי המפולש לרה"ר איתמר מבוי העשוי כנדל פירוש נדל שרץ שיש לו רגלים הרבה לכאן ולכאן כדתניא {{ממ|חולין|סז|ב}} {{ממ|ויקרא|יא}} כל מרבה רגלים זה נדל וכן זה המבוי יש לו שבילים הרבה לכאן ולכאן והן מפולשין אמר אביי עושה צורת פתח לגדול ואינך כולהו משתרו בלחי וקורה א"ל רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום והא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וחשו ליה לדרב אלא אמר רבא עושה צורת פתח לכולהו מחד גיסא ואידך גיסא תשתרי בלחי או קורה מהא שמעינן דהלכתא כרב דאמר הלכה כת"ק דהא רבא כרב ס"ל וקי"ל דכל אביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם:

איתמר משום רב כהנא רבה מבוי שצדו אחד ארוך וצדו א' קצר פחות מד' אמות מניח הקורה באלכסון.ד' אמות אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר פי' שאם היה הארוך עודף על הקצר ד' אמות הוה ליה כמבוי בפני עצמו וצריך מחיצה כנגדו ואם לא היה הארוך עודף על הקצר אלא פחות מד' אמות אינו כמבוי בפני עצמו ולפיכך מניח את הקורה עליו באלכסון רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר מ"ט קורה משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר ואם יש באלכסון יותר מי' אמות {{דף רי"ף|דף רי"ף 2ב' ע"ב}} דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר והלכתא מותר להשתמש תחת קורת המבוי ובין לחיים נמי מותר כרבא והני מילי דפתוח לרה"ר אבל פתוח לכרמלית לא דאמר רב חנין בר אבא אמר רבא תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו בין דאית ביה ארבעה בין דלית ביה ארבעה ואוקימנא בדפתוח לכרמלית משום דמצא מין את מינו ונעור והיכא דנעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי והניח הקורה עליהם לא מהניא ולא מידי דבעינן קורה על גבי מבוי וליכא איתמר נראה מבפנים ושוה מבחוץ נידון משום לחי נראה מבחוץ ושוה מבפנים רבי חייא ור"ש ברבי חד אמר נידון משום לחי וחד אמר אינו נידון משום לחי והלכתא נידון משום לחי.מבוי שהוא רחב כ' אמה אביי אמר (בגמרא איתא אמר שמואל משמיה דלוי עושה כו'.) עושה פס גבוה י' טפחים במשך ד' אמות ומעמידו לאורכו של מבוי באמצע אי נמי עביד כדרב יהודה דאמר מבוי שהוא רחב חמש עשרה אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס שלש אמות והיכא דרחב עשרים אמה עביד הכי מהאי גיסא ומהאי גיסא וליחוש דילמא שביק פיתחא רבה ועייל בפתחא זוטא אמר רב יהודה בר מתנה (דף י: ע"ש) חזקה אין אדם מניח פתח גדול ויוצא ונכנס בפתח קטן:

תאנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.{{דף רי"ף|דף רי"ף 3ג' ע"א}} צריכין ליגע או אין צריכין ליגע פי' אלו הקני' שבמזוזות המבוי אם היו גבוהין עשרה טפחים ולא הגיעו לקורה של מעלה מהו רב נחמן אמר אין צריכין ליגע ורב ששת אמר צריכין ליגע והלכתא כרב נחמן דתניא כותיה מאי היא דתניא כיפה רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין בשיש ברגליה עשרה שחייבת אלמא כיון שיש ברגליה עשרה אע"פ שאין הקירוי שבשמי הכיפה מגיע לרגליה פתח הוי וחייב במזוזה הכא נמי כיון שיש בקנים עשרה אע"פ שאינן מגיעין לקורה פיתחא הוי:

א"ר נחמן נקטינן איזהו מבוי שניתר בלחי {{דף רי"ף|דף רי"ף 3ג' ע"ב}} וקורה כל שארכו יתר על רחבו ובתים וחצרות פתוחות לתוכו ואי זו היא חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד' כל שאין ארכה יתר על רחבה אבל ארכה יתר על רחבה ואפי' משהו הויא לה כמבוי ומבוי בלחי וקורה סגי:

אמר ר' זירא היא בתוך מבוי ועקמימותה חוץ למבוי היא בתוך עשרים ועקמימותה למעלה מעשרים היא למעלה {{דף רי"ף|דף רי"ף 4ד' ע"א}} מעשרה ועקמימותה למטה מעשרה רואין כל שאילו תנטל עקמימותה ואין בין זה לזה שלשה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת:

'''גמ'''' איתמר פרוץ כעומד {{דף רי"ף|דף רי"ף 4ד' ע"ב}} רב פפא אמר מותר רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור רב פפא אמר מותר הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובה והלכתא כרב פפא דדייקא מתני' כוותי' דקתני ובלבד שלא יהו פרצות יתידות על הבנין הא כהדדי נינהו שרי:

(דף יז. ע"ש נ"א) אמר רב גידל אמר רב שלשה מותרין בשבע ואסורין בחמש ופירשה רב אשי הכי הוצרכו לשש כלומר לבית {{דף רי"ף|דף רי"ף 5ה' ע"א}} שש סאין סאתים לכל אחד ואחד והוקפו לשבע מותרין שהרי לא נשאר פנוי אלא בית סאה לא הוצרכו אלא לחמש והוקפו לשבע אפילו בחמש אסורין שהרי בית סאתים פנוי שאין צריכין להן ואקשינן ואלא הא דקתני וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאי לאו מאדם וכיון שהן שלשה וכל אחד ואחד יש לו בית סאתים הרי יש להן שש סאין ולא נשאר פנוי מאדם אלא סאה אחת ואמאי אמרת אסורין אפילו בחמש ופרקינן לאו פנוי דקתני מאדם אלא מכלים וכיון שלא היו צריכין לכלים אלא חמש והוקפו לשבע הרי שנים פנוים מכלים ולפיכך אסורין אפילו בחמש דבטלה הקפתן.היו שלשה והקיפו בית שש סאין וקנו שביתה ואחר כך מת אחד מהן הרי הן מותרין כדמעיקרא ולא חיישינן לזה שמת ואם קנו שנים שביתה ואח"כ נתוספו עליהן הרי הן אסורין כדמעיקרא ואע"פ שנתוספו עליהן מאי טעמא שבת גורמת ולא דיורין: