ביאור:בראשית לד כ: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
||
שורה 3:
ציטוט=וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל שַׁעַר עִירָם וַיְדַבְּרוּ אֶל אַנְשֵׁי עִירָם לֵאמֹר.}}
== עִירָם ==
שער עירם, ואנשי עירם – עירם ברבים, עיר שלהם. חמור ושכם בנו היו בעלי העיר וראש לאנשי העיר. אנשי העיר היו כפופים לפקודתם ורכושם היה בעיר.
העורך השתמש במילים "הַנַּעַר", "עִירָם", "שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר". ייתכן שהעורך מלגלג על שכם וקורא לו 'עיר' (בן חמור) להראות ששכם היה חסר נסיון, תמים, טפשון, ושבגלל תשוקתו המינית הוא הביא אסון על כל העיר ותושביה.
=== וַיָּבֹא ... וַיְדַבְּרוּ ===
ויבוא ביחיד, וידברו ברבים?
נאמר שיוצאי שער עירו, שהיו בשער העיר, שמעו את דברי חמור ושכם בנו ([[ביאור:בראשית לד כד]]). לפי הדברים שנאמרו ניתן להבין שרק חמור הוא זה שדיבר, ושכם בנו עמד ושתק לצידו כהסכמה, כי חמור חזר בשנית את הדברים שהוא אמר לבני יעקב ([[ביאור:בראשית לד ט|בראשית לד ט-י]]), בניגוד לשכם שדיבר על מוהר ומתנות ([[ביאור:בראשית לד יב]]).
עצם היותו במקום והסכמתו עם אביו היתה איום ודיבור. "חסר למשהו להתנגד לנו. מי שלא רוצה לשמוע מוזמן לברוח מהעיר ולא לחזור לעולם" הוא אמר בעמידתו.▼
▲
ניתן להבין שלמרות ששכם היה המלך, לא היה לו את הכוח לכפות על אנשיו למול את עצמם, להבדיל מאברהם שמל את כל אשר לו ללא ויכוחים או דיבורים ([[ביאור:בראשית יז כג]]).
|