ביאור:בראשית לד כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ תקלדה
שורה 3:
ציטוט=וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל שַׁעַר עִירָם וַיְדַבְּרוּ אֶל אַנְשֵׁי עִירָם לֵאמֹר.}}
== עִירָם ==
שער עירם, ואנשי עירם – עירם ברבים, עיר שלהם. חמור ושכם בנו היו בעלי העיר וראש לאנשי העיר. אנשי העיר היו כפופים לפקודתם ורכושם היה בעיר.
 
העורך השתמש במילים "הַנַּעַר", "עִירָם", "שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר". ייתכן שהעורך מלגלג על שכם וקורא לו 'עיר' (בן חמור) להראות ששכם היה חסר נסיון, תמים, טפשון, ושבגלל תשוקתו המינית הוא הביא אסון על כל העיר ותושביה.
 
=== וַיָּבֹא ... וַיְדַבְּרוּ ===
ויבוא ביחיד, וידברו ברבים? הםהאם שכם ואביו באו כאיש אחד אבל דיברו בשני קולות.
 
: אבל הן שכם לא אמר דבר?
נאמר שיוצאי שער עירו, שהיו בשער העיר, שמעו את דברי חמור ושכם בנו ([[ביאור:בראשית לד כד]]). לפי הדברים שנאמרו ניתן להבין שרק חמור הוא זה שדיבר, ושכם בנו עמד ושתק לצידו כהסכמה, כי חמור חזר בשנית את הדברים שהוא אמר לבני יעקב ([[ביאור:בראשית לד ט|בראשית לד ט-י]]), בניגוד לשכם שדיבר על מוהר ומתנות ([[ביאור:בראשית לד יב]]).
עצם היותו במקום והסכמתו עם אביו היתה איום ודיבור. "חסר למשהו להתנגד לנו. מי שלא רוצה לשמוע מוזמן לברוח מהעיר ולא לחזור לעולם" הוא אמר בעמידתו.
 
עצםנכחותו היותושל במקוםשכם והסכמתוהיתה עםאיום. אביובעמידתו היתהכאילו איוםששכם ודיבור.אמר לאנשי העיר: "חסר למשהו להתנגד לנו. מי שלא רוצה לשמוע מוזמן לברוח מהעיר ולא לחזור לעולם" הוא אמר בעמידתו.
שכם ניסה לשכנע את נכבדי העיר שישבו בשער העיר לקבל את בקשתו.<br />
ניתן להבין שלמרות ששכם היה המלך, לא היה לו את הכוח לכפות על אנשיו למול את עצמם, להבדיל מאברהם שמל את כל אשר לו ללא ויכוחים או דיבורים ([[ביאור:בראשית יז כג]]).
 
מכאן ניתן להבין שהיה לנכבדישלנכבדי שכם, בשער העיר, היה כוח לעמוד בפני שכם, אבל הם לא הוכיחו את מלך שכם ולא הענישו אותו בחטיפת דינה, לכן נכבדי העיר נעשו לשותפים לפשע, ורשעים (במידה מסוימת) כמו אנשי סדום.