תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[568018] תיקון קישור לחוק הביטוח הלאומי
[568018] תיקון קישור לחוק הביטוח הלאומי
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964תשכ״ד–1964}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
ק"תק״ת תשכ"דתשכ״ד, 632, 758; תשכ"התשכ״ה, 1254; תשכ"ותשכ״ו, 511; תשכ"זתשכ״ז, 1380; תשכ"חתשכ״ח, 619, 962; תשל"אתשל״א, 1493; תשל"גתשל״ג, 1563, 1676; תשל"התשל״ה, 912; תשל"ותשל״ו, 470; תשל"חתשל״ח, 1540; תשל"טתשל״ט, 1831; תשמ"אתשמ״א, 955; תשמ"בתשמ״ב, 1279, 1457; תשמ"דתשמ״ד, 688; תשמ"התשמ״ה, 362; תשמ"זתשמ״ז, 742; תש"ןתש״ן, 966; תשנ"חתשנ״ח, 896; תשס"אתשס״א, 963.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 6|הסעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 33|ו-33ו־33}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963תשכ״ג–1963}}, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:סעיף|1|רכיבי השכר}}
{{ח:תת|א}} הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודהשכר־עבודה לענין תקנות אלה הם:
{{ח:תתת|1}} שכר יסוד;
{{ח:תתת|2}} תוספת ותק;
{{ח:תתת|3}} תוספת יוקר המחיה;
{{ח:תתת|4}} תוספת-משפחהתוספת־משפחה;
{{ח:תת|ב}} נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
{{ח:תת|ג}} לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת-משנהבתקנת־משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.
 
{{ח:סעיף|1א|שכר משרה אחת|תיקון: תשכ"חתשכ״ח}}
{{ח:ת}} לענין חישוב פיצויי-הפיטוריםפיצויי־הפיטורים המגיעים לעובד על פי תקנות אלה ממעביד פלוני, יובא בחשבון שכר-העבודהשכר־העבודה שהשתלם לעובד על ידי אותו מעביד בעד משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה.
 
{{ח:סעיף|2|חישוב השכר לפי הסכם קיבוצי|תיקון: תשכ"זתשכ״ז, תשכ"חתשכ״ח, תשל"גתשל״ג}}
{{ח:ת}} השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד, ובאין הסכם כזה על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ובלבד שבעד התקופה שלאחר ט"זט״ז בטבת תשכ"דתשכ״ד (1 בינואר 1964) יהיה החישוב האמור לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו (להלן – שכר אחרון), ובעד יתרת התקופה – לפי 80 אחוז לפחות מהשכר האחרון.
 
{{ח:סעיף|3|אישור על קיום הסכם קיבוצי}}
{{ח:ת}} אישור של הממונה הראשי על יחסי-עבודהיחסי־עבודה כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יהיה ראיה מכרעת לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}.
 
{{ח:סעיף|4|חישוב השכר כשאין הסכם קיבוצי|תיקון: תשכ"זתשכ״ז, תשכ"חתשכ״ח, תשל"גתשל״ג}}
{{ח:ת}} השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי-פיטוריםפיצויי־פיטורים בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי יהיה:
{{ח:תת|1}} בעד התקופה שלאחר ט"זט״ז בטבת תשכ"דתשכ״ד (1 בינואר 1964) – שכרו האחרון של העובד;
{{ח:תת|2}} בעד יתרת התקופה – שכר העבודה הממוצע של העובד, בלי תוספת יוקר המחיה, כשהוא מחושב לכל התקופה שבעדה מגיעים הפיצויים, בצירוף תוספת יוקר המחיה על השכר הממוצע האמור בשיעור לפיו חושבה תוספת יוקר המחיה בשכרו האחרון, אך בשום מקרה לא פחות מ-80מ־80 אחוז מהשכר האחרון.
 
{{ח:סעיף|5|תשלום תוספת יוקר שינוי בשכר אחרון| (תיקון: (תשמ"זתשמ״ז)}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו-4ו־4}}, היתה הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד ביום מילוי התנאי האמור או ביום תום התקופה האמורה, לפי הענין, אילו המשיך לעבוד.
{{ח:תת|ב}} נדחה מועד תשלום פיצויי הפיטורים מכוח הוראה של חיקוק, למועד שלאחר הפסקת יחסי עובד ומעביד, יכלול השכר האחרון את תוספת היוקר שהיתה חלה לגבי העובד, במועד תשלום פיצויי הפיטורים שנקבע באותו חיקוק, אילו המשיך לעבוד.
 
{{ח:סעיף|5א|חישוב פיצויים בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשמ"אתשמ״א}}
{{ח:ת}} לענין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שהיה בחופשה ללא תשלום יהיה השכר האחרון –
{{ח:תת|1}} בחופשה ללא תשלום מכוח הוראה של דין – השכר שהיה משתלם לו ערב פיטוריו אילו עבד אצל אותו מעביד;
שורה 54:
 
{{ח:סעיף|9|שכר קבלני}}
{{ח:ת}} היה שכר עבודתו של עובד, כולו או מקצתו, משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים-עשרשנים־עשר החדשים שקדמו לפיטורים.
 
{{ח:סעיף|10|הפסקות שאינן באות במנין}}
שורה 60:
{{ח:תת|1}} שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 2|בסעיף 2(1) לחוק}};
{{ח:תת|2}} תקופה של שירות חלקי כאמור {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 2|בסעיף 2(1) לחוק}} העודפת על 120 יום;
{{ח:תת|3}} תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 2|בסעיף 2(5) לחוק}} העודפת של 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953תשי״ד–1953}};
{{ח:תת|4}} הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה, כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;
{{ח:תת|5}} הפסקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 2|בסעיף 2(9) לחוק}} העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.
 
{{ח:סעיף|11|בן-משפחהבן־משפחה}}
{{ח:ת}} בן משפחה לענין {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תת|1}} בן זוגו של העובד, לרבות הידועה בציבור כבן זוגו;
{{ח:תת|2}} ילדו של העובד, לרבות ילד מאומץ או חורג;
{{ח:תת|3}} הורה של העובד;
{{ח:תת|4}} נכדו של העובד, סבו או הורה של בן-זוגובן־זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.
 
{{ח:סעיף|12|התפטרות לרגל העתקת מגורים|תיקון: תשכ"דתשכ״ד, תשכ"התשכ״ה, תשכ"ותשכ״ו, תשל"אתשל״א, תשל"גתשל״ג, תשל"התשל״ה, תשל"ותשל״ו, תשל"טתשל״ט, תשמ"בתשמ״ב, תשמ"דתשמ״ד, תשמ"התשמ״ה, תש"ןתש״ן, תשנ"חתשנ״ח, תשס"אתשס״א}}
{{ח:תת|א}} רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פיסקה (1) לסעיף 8 לחוק}} אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מק״מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
{{ח:תת|ב}} רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פיסקה (2) לסעיף 8 לחוק}} אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באיזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ישוב”ישוב חקלאי"חקלאי“ – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ישוב”ישוב באזור פיתוח"פיתוח“ – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאןבית־שאן, בית שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל העמק, מדרשת שדה-בוקרשדה־בוקר, מצפה רמון, מעלות-תרשיחהמעלות־תרשיחה, נתיבות, נצרת-עיליתנצרת־עילית, ערד, צפת, קרית-גתקרית־גת, קרית-מלאכיקרית־מלאכי, קרית-שמונהקרית־שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עיליתיקנעם־עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים.}}
{{ח:תת|ג}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פיסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגובן־זוגו המשרת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות-קבעלשירות־קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מק״מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לעניין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|ד}} רואים התפטרות של עובד כפיטורים לענין {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פיסקה (3) לסעיף 8 לחוק}}, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאישרו לענין זה שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים.
{{ח:תת|ה}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פיסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מק״מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|ו}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים, אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג היוצא לתקופה העולה על ששה חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראללארץ־ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.
{{ח:תת|ז}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מק״מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור ששה חדשים לפחות; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|ח}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג העובד בשרות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לענין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים על-פיעל־פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים היא 40 ק"מק״מ לפחות.
{{ח:תת|ט}} רואים התפטרותו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|פסקה (3) לסעיף 8 לחוק}} כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.
{{ח:סוף}}