ויקיטקסט

תקנות בתי המשפט (גישור): הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
[690135] תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993
[690135] תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
ק"תק״ת תשנ"גתשנ״ג, 1042; תשנ"טתשנ״ט, 283; תשס"בתשס״ב, 50, 676.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ד|סעיפים 79ד(א)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 109|ו-109ו־109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}} (להלן – החוק) {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה#סעיף 26|וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}} ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גישור"”גישור“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מגשר"”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסדר”הסדר גישור"גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור.}}
 
{{ח:סעיף|2|מהות הגישור|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
 
{{ח:סעיף|3|העברת ענין למגשר|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} הצעת בית משפט לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.
{{ח:תת|ג}} הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.
{{ח:תת|ד}} לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|ה}} הסכים המגשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.
{{ח:תת|ו}} אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.
 
{{ח:סעיף|4|עיכוב הליכים|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|סעיף 79ג(ה) לחוק}}.
{{ח:תת|ב}} חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.
 
{{ח:סעיף|5|חובות המגשר|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
{{ח:תת|ב}} המגשר יסרב לקבל מינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} אם –
שורה 46:
{{ח:תת|ח}} המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.
 
{{ח:סעיף|6|תחילת הגישור|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} בתחילת הגישור יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –
{{ח:תת|1}} בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)}};
{{ח:תת|2}} המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.
 
{{ח:סעיף|7|שכר טרחה הוצאות ופקדון|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.
{{ח:תת|ב}} בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.
שורה 58:
{{ח:תת|ה}} התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|8|הפסקת הגישור|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.
{{ח:תת|ב}} המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:
שורה 73:
{{ח:תת|ד}} הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.
 
{{ח:סעיף|9|הסדר הגישור|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.
{{ח:תת|ב}} נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.
{{ח:תת|ג}} בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.
 
{{ח:סעיף|10|בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור|תיקון: תשס"ב-2תשס״ב־2}}
{{ח:תת|א}} בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|סעיף 79ג(ח) לחוק}} תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.
{{ח:תת|ב}} בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
{{ח:תת|ג}} בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.
{{ח:תת|ד}} בתקנה זו, "סכסוך"”סכסוך“ – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.
 
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ו)}})}}|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
 
{{ח:קטע3||ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר}}
שורה 91:
{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פהבעל־פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.
{{ח:סעיף*|2א||עוגן=תוספת פרט 2א}}
{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.
שורה 97:
{{ח:ת}} בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דיןפסק־דין.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 6|לסעיף 6}} להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.
שורה 119:
{{ח:ת}} המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.
 
{{ח:חתימות|ט'ט׳ בתמוז התשנ"גהתשנ״ג (28 ביוני 1993)}}
* '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_בתי_המשפט_(גישור)"