פקודת מסילות הברזל: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[761422] תיקון מס' 9
[761422] תיקון מס' 9
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972תשל״ב–1972}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ע"רע״ר 1936, תוס'תוס׳ 1, 169|פקודת מסילות הברזל הממשלתיות}}, {{ח:תיבה|184|פקודת מסילות הברזל הפרטיות}}; ע"רע״ר 1939, תוס'תוס׳ 1, 18; ע"רע״ר 1941, תוס'תוס׳ 1, 118; ע"רע״ר 1946, תוס'תוס׳ 1, 229; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"אתשי״א, 226|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209352.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי"חתשי״ח, 114|חוק ההתיישנות|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}, {{ח:תיבה|145|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 44|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209351.pdf}}.
 
'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ"ידמ״י תשל"בתשל״ב, 475|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש]|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsnv_318079.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשמ"חתשמ״ח, 163|תיקון מס'מס׳ 5 לחוק רשות הנמלים|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 146|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 421|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 98|תיקון מס'מס׳ 98 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301111.pdf}}, {{ח:תיבה|1176|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"גתשע״ג, 14|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"התשע״ה, 2|תיקון מס'מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"זתשע״ז, 600|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 13:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א'1א׳1: מינוי המנהל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: בניית מסילה ותחזוקתה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: סמכויות השר והמנהל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות מקים מסילת ברזל ומפעיל מסילת ברזל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: סדרי הסעה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1: אסדרה, רישוי ופיקוח לעניין מסילת ברזל ארצית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1: מסילת ברזל מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א'א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב'ב׳: זיכיון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן ג'ג׳: תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ד|סימן ד'ד׳: תחולת הוראות פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה'ה׳: היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות לתקופת תוקפו של היתר הפעלה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז'ז׳: מנהל תפעול}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז'1ז׳1: רכישת זכויות במקרקעין לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח'ח׳: רישיון לנהיגת רכבת מקומית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט'ט׳: אירוע בטיחותי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|סימן י'י׳: טכוגרף}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י"אי״א: סמכויות פיקוח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יב|סימן י"בי״ב: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יג|סימן י"גי״ג: פקיד רכבת ברכבת מקומית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית – תחולה והוראות מעבר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי}}}}</div>
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשס"בתשס״ב, תשס"התשס״ה, תשע"א-2תשע״א־2, תשע"התשע״ה, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חבילות"”חבילות“ – כל חפץ או צרור המובלים ברכבות נוסעים או ברכב חירום המסיע נוסעים, לרבות מטען אישי ולמעט טובין ומשק חי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"טובין"”טובין“ – סחורה וכלי רכב המובלים בקרונות משא שברכבות משא או שברכבות מעורבות, או ברכב חירום;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מטען”מטען אישי"אישי“ – כל חפץ הנדרש לשימושו או לנוחותו האישית של נוסע ודרכם של נוסעים לשאתו עמם, לרבות צידה לדרך ולמעט סחורה וחפצים שלא נועדו לשימוש כאמור אלא למכירה, לצרכי עסק או מסחר או למטרה כיוצאת באלה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המנהל"”המנהל“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}}, לפי העניין;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מסילת”מסילת ברזל"ברזל“, "מסילה"”מסילה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מסילת”מסילת ברזל ארצית"ארצית“ – מסילת ברזל כפי שהיא מסומנת בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מסילת”מסילת ברזל מקומית"מקומית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משק”משק חי"חי“ – בהמות, חיות, דגים ועופות שמותר להובילם ברכבות נוסעים, ברכבות משא, ברכבות מעורבות או ברכב חירום;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המשרד"”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נוסע"”נוסע“ – מי שנוסע במסילת ברזל או נמצא בה בכוונה לנסוע בה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקיד”פקיד רכבת"רכבת“ – מי שהוסמך בידי אחד מאלה, לפי העניין:}}
{{ח:תתת|1}} לעניין מסילת ברזל ארצית – בידי מפעיל מסילת הברזל הארצית;
{{ח:תתת|2}} לעניין מסילת ברזל מקומית – בידי בעל היתר הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|3}} לעניין מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} – בידי מפעיל מסילת הברזל כאמור;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רכב”רכב חירום"חירום“ – רכב דרכים או אמצעי הובלה אחר המשמש בשירות חירום או לצרכיו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רכבת"”רכבת“ – לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רכבת”רכבת ארצית"ארצית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות”שירות חירום"חירום“ – שירות שהמנהל מפעיל, מעסיק או מספק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(6)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעריף"”תעריף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השר"”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשות"”הרשות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}
 
{{ח:סעיף|2|מסילת ברזל מהי|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשס"ותשס״ו, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מסילת ברזל האמורה בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידה, ולרבות –
{{ח:תתת|1}} מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המציינים את גבול המקרקעין השייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה; ואם היתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צדי תחתית הסוללה או ראש המחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר;
שורה 76:
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
 
{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א'1א׳1: מינוי המנהל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|2א|מינוי מנהל לעניין מסילות ברזל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} השר ימנה עובד המדינה שהוא בעל ניסיון בתפעול ובניהול של מערכות תחבורה יבשתית ובכלל זה מערכות תחבורה מסילתית, כמנהל לעניין מסילות ברזל, ורשאי הוא למנות מנהל נפרד לעניין מסילת ברזל ארצית, לעניין מסילת ברזל מקומית ולעניין מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.
{{ח:תת|ב}} הודעה על מינוי לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: בניית מסילה ותחזוקתה}}
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: סמכויות השר והמנהל|תיקון: תשע"התשע״ה}}
 
{{ח:סעיף|3|סמכויות כלליות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מבנה”מבנה הנדסי"הנדסי“ – משטח נטוי, קשת, מנהרה, מעביר מים, סוללה, מוביל מים, גשר, דרך, קו מסילת ברזל, שביל, צינור מים, צינור ביוב, תעלת ניקוז, סיב אופטי שנועד להפעלת מסילת ברזל בלבד, מזח, ירכה, מחפורת או גדר;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נהר"”נהר“ – לרבות נחל וערוץ.}}
{{ח:תת|ב}} בכפוף להוראות פקודה זו וכל חיקוק אחר בר-תוקףבר־תוקף, רשאי השר, לשם בניית מסילה, תחזוקתה והפעלתה, להסמיך את המנהל –
{{ח:תתת|1}} לבנות מבנים הנדסיים של קבע או של עראי במקרקעין, דרכם, מעליהם או מתחתיהם; בפסקה זו, "מקרקעין"”מקרקעין“ – לרבות רחוב, גבעה, עמק, דרך, מסילת ברזל, מסילת חשמלית, תעלת ניקוז, צינור מים, צינור גז, צינור נפט, תיל חשמלי, עמוד חשמל, תעלה, נחל, נהר ומים אחרים;
{{ח:תתת|2}} לשנות את נתיבו של נהר לשם בנייתם ותחזוקתם של מנהרה, גשר מעבר או מיתקנים אחרים מעליו או מתחתיו;
{{ח:תתת|3}} להטות, להרחיב, להצר או לשנות, דרך קבע או דרך עראי, את נתיבו של נהר או של כביש, רחוב או דרך, להנמיכו או להגביהו, כדי להקל על ניתובם ליד מסילה, מתחתיה או מעליה;
שורה 99:
{{ח:תתת|7}} לעשות כל מעשה אחר הנחוץ לבניית מסילה, לתחזוקתה, לתיקונה ולשימוש בה.
 
{{ח:סעיף|4|העתקת צינורות ועמודי חשמל|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} לענין פקודה זו רשאי השר להסמיך את המנהל לשנות את המפלס או המקום של צינור להספקת מים, גז, נפט או אויר דחוס, לרבות צינור ביוב ותעלת ניקוז, או את מקומו של תיל חשמלי או עמוד חשמל, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} הודעה על הכוונה לעשות את השינוי ועל מועד תחילת העבודה תינתן זמן סביר מראש למי שבידו השליטה על הצינור, התיל או העמוד;
{{ח:תתת|2}} מי שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי לשלוח אדם לפקח על העבודה; המנהל יבצע את העבודה להנחת דעתו הסבירה של האדם שנשלח כאמור, וייעשו סידורים להמשיך את הספקת המים, הגז'הגז׳ הנפט, האויר הדחוס או החשמל, או לקיים את הביוב, בזמן ביצוע העבודה;
{{ח:תתת|3}} הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף זה לגבי תיל חשמלי תהיה כפופה גם להוראות כל חיקוק בדבר מפעלי חשמל שבתוקף אותה שעה.
 
{{ח:סעיף|5|כניסה למקרקעין סמוכים למסילה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:תת|א}} במקרה של מפולת או תקלה אחרת שקרתה, או שיש חשש שתקרה, בסוללה או במחפורת של מסילה או במבנה כיוצא בהן, רשאי השר להסמיך את המנהל להיכנס למקרקעין הסמוכים לאותה מסילה, כדי לתקן או למנוע תקלה כאמור או כדי לקבוע סידורי עראי להפעלת המסילה, ולעשות כל עבודה הנחוצה לענין זה.
{{ח:תת|ב}} בשעת הכרח רשאי המנהל להיכנס למקרקעין ולבצע עבודה כאמור בלי הסמכה מוקדמת של השר; עשה המנהל כן, ימסור לשר, תוך שבעים ושתים שעות לאחר הכניסה, תסקיר המפרט את מהות התקלה שקרתה, או שהיה חשש שתקרה, ואת העבודה שהיה צריך לעשותה.
{{ח:תת|ג}} מי שסבל נזק מחמת הפעלת הסמכויות הנתונות בסעיף זה זכאי לפיצויים על כך.
 
{{ח:סעיף|6|התקני נוחות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} משנסללה מסילה יבנה המנהל ויקיים, לטובת בעליהם ותופשיהם של מקרקעין הסמוכים למסילה, מעברי חציה, גשרים, קשתות, מנהרות, נקבות, צינורות ביוב, נתיבי מים ושאר מעברים (להלן – התקני נוחות), מעל המסילה, מתחתיה, לצדיה או בכיוון אליה או ממנה, שלדעתו יש בהם, במספריהם ובממדיהם לפצות על כל הפרעה שגורמת המסילה לשימוש במקרקעין שבהם היא עוברת, או כדי לאפשר בכל עת זרימת מים מן המקרקעין או אליהם באותה קלות, או בקרוב לה ככל האפשר, שהיתה קיימת לפני שנבנתה המסילה, הכל לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|7|תנאים לבניית התקני נוחות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} המנהל לא יידרש לבנות התקן נוחות באופן העשוי להפריע לשימוש במסילה, ובכפוף להוראות פקודה זו ייבנה ההתקן באופן שיגרום ככל האפשר פחות נזק או הפרעה לאנשים הנפגעים ממנו או שיש להם ענין באותם מקרקעין.
 
{{ח:סעיף|8|פטור מבניית התקני נוחות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} המנהל לא יידרש –
{{ח:תתת|1}} לבנות התקן נוחות שבעליהם ותופשיהם של המקרקעין הסכימו לקבל, אף קיבלו, פיצויים תמורת ויתורם על ההתקן;
שורה 122:
{{ח:תתת|3}} לבנות התקן נוחות לחציית דרך או נחל שכבר בנה להם התקן חציה אלא שהדרך או הנחל הוטו במעשהו או במחדלו של מי שבידו השליטה עליהם.
 
{{ח:סעיף|9|דרישה להתקנים נוספים|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} היה הבעל או התופש של מקרקעין הנפגעים מן המטילה סבור שאין ההתקנים שנבנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מספיקים לשימוש נוח במקרקעין, או רצתה רשות מקומית לסלול דרך ציבורית או לעשות עבודות אחרות על פני המסילה, מעליה או מתחתיה, רשאים הם לדרוש מהמנהל לבנות על חשבונם התקנים נוספים שעל נחיצותם יוסכם ביניהם לבינו, ובאין הסכם – כפי שיאשר השר.
 
{{ח:סעיף|10|סילוק עץ|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:תת|א}} עץ העומד קרוב למסילה ויש סכנה שיפול על המסילה ותופרע הנסיעה, או שהוא מפריע לראיית רכבות במפגש אפקי או בסיבוב או לראיית אות, רשאי המנהל להורות שיכרתוהו או שיטפלו בו בדרך אחרת שתמנע את הסכנה או תסלק את ההפרעה.
{{ח:תת|ב}} היה העץ שכרתו או שטיפלו בו בדרך אחרת קיים לפני שנבנתה המסילה או הותקן האות, זכאי האדם המעונין בעץ לפיצויים.
 
{{ח:סעיף|11|בניה בסמוך למסילה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} לא יבנה אדם בנין על מקרקעין הסמוכים למסילה תוך חמישים מטר מציר המסילה בלי רשות המנהל.
{{ח:תת|ב}} המנהל רשאי לא להתיר בנייתו של בנין כאמור העלול להפריע לראייתן של רכבות.
{{ח:תת|ג}} העובר על הוראת סעיף זה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בפקודה זו – חוק העונשין), ועליו לסלק את מה שנבנה בעבירה; לא עשה כן, רשאי המנהל להביא לסילוק הבנוי ולגבות את הוצאות הסילוק ממנו.
 
{{ח:סעיף|12|בנין מפריע סמוך למסילה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} בנין או מבנה על מקרקעין הסמוכים למסילה, שהוא במצב של התמוטטות ועלול ליפול על המסילה, או שהוא מפריע לראייתן של רכבות, רשאי המנהל, בהרשאת השר, לדרוש מהבעל לסלקו, ואם לא עשה כן – לסלק אותו בעצמו; וכל מי שהוכיח שיש לו ענין במה שסולק זכאי לפיצויים.
 
{{ח:סעיף|13|שירות ציבורי החוצה מסילה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:תת|א}} לא יניח ולא יעביר אדם תיל חשמלי או תעלת ניקוז או צינור להזרמת גז, נפט, מים או אויר דחוס, על פני מסילה או מתחתיה או מעליה, אלא אם ביקש לפני כן רשות לעשות את העבודה ומסר למנהל תכניות וידיעות כפי שדרש; העבודה תיעשה לפי דרישות המנהל לגבי מועד הביצוע ודרך הביצוע.
{{ח:תת|ב}} המנהל רשאי שלא להרשות למבקש לעשות את העבודה, ורשאי הוא לעשותה בעצמו על חשבון המבקש.
{{ח:תת|ג}} המנהל רשאי לדרוש שדבר שהונח או הועבר כאמור ברשותו יסולק או ישונה, אם ראה שנחוץ לעשות כן למען פעולתה התקינה של המסילה, ובלבד שישולמו פיצויים.
 
{{ח:סעיף|14|גדיעת עצים סמוך למסילה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בעל או תופש של מקרקעין הסמוכים למסילה, הסמוכים לטלגרף או לטלפון שעליה או הסמוכים לתיל חשמלי שעליה או מתחתיה או לסיב אופטי שמתחתיה אשר נועד להפעלת המסילה בלבד, המתכוון לגדוע או לפנות עצים על המקרקעין שלו, יודיע על כוונתו בכתב למנהל שבעה ימים מראש וינקוט אמצעי זהירות סבירים כפי שהמנהל ידרוש לשם הגנת המסילה, הטלגרף, הטלפון, התיל החשמלי או הסיב האופטי, לפי העניין, ואם גרם נזק להם יהיה חייב בפיצויים.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות מקים מסילת ברזל ומפעיל מסילת ברזל|תיקון: תשע"התשע״ה}}
 
{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳}}|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בית”בית מגורים"מגורים“ – למעט חצרים שהגישה אליהם לשם ביצוע פעולה קלה אינה מחייבת מעבר דרך בית המגורים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל מקרקעין"מקרקעין“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כאמור;
{{ח:תתת|2}} מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר או כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כאמור;
{{ח:תתת|3}} מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע;
{{ח:תתת|4}} דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972התשל״ב–1972}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דרך"”דרך“ ו"תכנית"ו”תכנית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מיתקן”מיתקן עגינה"עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור של מכשיר ניטור למבנה או לקרקע, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מכשיר”מכשיר ניטור"ניטור“ – מכשיר שממדיו אינם עולים על 0.13 מטר מעוקב, המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, ובכלל זה השפעות על המקרקעין, או המודד את מפלס הרעש, מים המצויים במקרקעין, זיהום הקרקע, גז בקרקע, החומרים המזהמים בקרקע או זיהום האוויר, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מערכת”מערכת הביטחון"הביטחון“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|2}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|3}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|4}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
{{ח:תתת|5}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|6}} מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005התשס״ו–2005}}, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעיל”מפעיל מסילת ברזל"ברזל“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מפעיל מסילת ברזל ארצית;
{{ח:תתת|2}} בעל היתר הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|3}} מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף א|סעיף46א(א)}} או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה;
{{ח:תתת|4}} מי שניתן לו אישור להפעלה של מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקים”מקים מסילת ברזל"ברזל“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית;
{{ח:תתת|2}} רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בנייה של מסילת ברזל ארצית, או מי שניתן לו אישור לבנייה של מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעין"”מקרקעין“ – מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעי”מקרקעי מסילת ברזל"ברזל“ – מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל, מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם להוראות התכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל, וכן מקרקעין שהוקמה עליהם מסילת ברזל כדין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 277ז|סעיף 277ז לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעין”מקרקעין מושפעים"מושפעים“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל;
{{ח:תתת|2}} מקרקעין במרחק שאינו עולה על 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, שמסילת ברזל, לרבות עבודות לבנייתה, עשויה לגרום לשינוי במצבם או בתכונותיהם, בצמחייה הקיימת בהם, ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים בהם או לזיהום הקרקע, בהתאם לסקר הנדסי שביצע מי שהמנהל הסמיכו לכך; המנהל רשאי לאשר, מנימוקים שיירשמו, שגם מקרקעין במרחק העולה 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, ייחשבו מקרקעין מושפעים, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי;
{{ח:תתת|3}} מקרקעין שמנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר מים, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;
{{ח:תתת|4}} מקרקעין שמי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר קרקע, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עבודות”עבודות בנייה"בנייה“ – עבודות הדרושות לשם חיזוק של מבנה במקרקעין לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של פרט בנוי במבנה הנדרשת לשם החיזוק;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פעולת”פעולת חיזוק מורכבת"מורכבת“ – עבודת בנייה המצריכה פינוי אדם מהמקרקעין, לרבות פינוי מיטלטלין מהמקרקעין שמהם מפונה אותו אדם, וכן פעולה נלווית לה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)(11)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פעולה”פעולה משמעותית"משמעותית“ – אחת מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)}}, למעט פעולת חיזוק מורכבת, ולעניין פעולה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בפסקאות (1) עד (3) שבאותו סעיף}} – ובלבד שהיא מיועדת להתבצע בבית מגורים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פעולה”פעולה קלה"קלה“ – אחת מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)(1) עד (3)}} שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשות”הרשות הממשלתית למים ולביוב"ולביוב“ ו"מנהלו”מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב"ולביוב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 5|בפרק חמישי לחוק המים, התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}.}}
 
{{ח:סעיף|14ב|סמכויות כניסה למקרקעין בידי מקים או מפעיל|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מקים מסילת ברזל או מפעיל מסילת ברזל ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – מקים או מפעיל) רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע פעולה מהפעולות המנויות להלן הנדרשת לשם קיום ההוראות לפי כל דין, לרבות לפי פקודה זו, והכול בכפוף להוראות לפי כל דין ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, לרבות הוראות לפי כל דין אשר מחייבות אישור או תיאום לפני ביצוע פעולות כאמור:
{{ח:תתת|1}} עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב מסילת ברזל או מקרקעין, ובכלל זה בדיקות בכל הנוגע לקרקע ולמים במקרקעין;
{{ח:תתת|2}} התקנת מכשיר ניטור לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין, ובלבד שהתקנת המכשיר לא תפגע למעלה מן הנדרש בחזות המקרקעין;
{{ח:תתת|3}} ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, ובלבד שביצוע המדידות או הסקרים כאמור אינו נמשך למעלה מ-24מ־24 שעות, ושיש צורך לבצעם באופן חד-פעמיחד־פעמי (בסעיף זה – פעולת מדידה קלה);
{{ח:תתת|4}} ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות;
{{ח:תתת|5}} התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל, על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין;
{{ח:תתת|6}} ביצוע פעולות סימון במקרקעין;
{{ח:תתת|7}} טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתה, לתחזוקתה או לפעולתה התקינה של מסילת ברזל או של התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור;
{{ח:תתת|8}} חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה; לעניין זה, "כבלי”כבלי חשמולת"חשמולת“ – מוליכים חשמליים גלויים, המספקים זרם חשמלי לשם הזנת הרכבת, ונתמכים על ידי עמודים או מבנים;
{{ח:תתת|9}} ביצוע עבודות בנייה, ובלבד שאין בהן פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ואינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור;
{{ח:תתת|10}} ביצוע פעולת חיזוק מורכבת;
{{ח:תתת|11}} ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9); בסעיף זה, "פעולה”פעולה נלווית"נלווית“ – לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח לרבות קידוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, או הסרת אבן, אדמה או עץ, ובלבד שאין בפעולות הנלוות פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ושאינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור.
{{ח:תת|ב}} פעולות לפי סעיף זה לא יבוצעו במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא בידי מי שנקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002התשס״ב–2002}}, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הנמנה עם מערכת הביטחון.
 
{{ח:סעיף|14ג|הסכמה או אי-התנגדותאי־התנגדות לכניסה למקרקעין|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מקים או מפעיל לא ייכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית, אלא אם כן –
{{ח:תתת|1}} נתן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין ולבצע בהם פעולה קלה או פעולה משמעותית, על מהות הפעולה המתוכננת במקרקעין ועל העיתוי המשוער לביצועה;
שורה 207:
{{ח:תתת|3}} לעניין פעולה משמעותית – בעל המקרקעין הסכים מראש ובכתב לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};
{{ח:תתת|4}} לעניין כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון – הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין נתן אישור מראש ובכתב לכניסה למקרקעין.
{{ח:תת|ב}} ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות כאמור בפסקה (2) להגדרה "בעל”בעל מקרקעין"מקרקעין“ או על ידי דייר מוגן כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל המקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה האמורה.
{{ח:תת|ג}} ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי בעל מקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "בעל”בעל מקרקעין"מקרקעין“, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל זכות שכירות כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה וכן כהסכמתו של חוכר בפסקה (2) להגדרה האמורה, שאינו חוכר לדורות.
 
{{ח:סעיף|14ד|התנגדות לכניסה למקרקעין בפעולות קלות|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} ניתנה לבעל מקרקעין הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה, רשאי הוא להגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור, התנגדות לכניסה למקרקעין (בסעיף זה – התנגדות).
{{ח:תת|ב}} המנהל ישלח למקים או למפעיל, לפי העניין, העתק של ההתנגדות, בסמוך להגשתה.
{{ח:תת|ג}} המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל את ההתנגדות, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי-ביצועהאי־ביצועה.
{{ח:תת|ד}} המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת ההתנגדות, או – אם התקיים דיון בהתנגדות – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות ולא יאוחר מ-30מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(סעיף קטן זה יכנס לתוקף אחרי שיפוג תוקפו של {{ח:פנימי|סעיף 14יא|סעיף 14יא}})}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
 
{{ח:סעיף|14ה|בקשה לקבלת הרשאה לכניסה למקרקעין בפעולות משמעותיות|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} ניתנה לבעל מקרקעין הודעה בדבר כוונה להיכנס למקרקעין כדי לבצע פעולה משמעותית, ובעל המקרקעין לא הודיע למקים או למפעיל, לפי העניין, על הסכמתו לכניסה למקרקעין או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, והכול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין כדי לבצע את הפעולה (בסעיף זה – בקשת הרשאה).
{{ח:תת|ב}} מקים או מפעיל שהגיש בקשת הרשאה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה.
{{ח:תת|ג}} המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל בקשת הרשאה, לדחותה או להתנותה בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי-ביצועהאי־ביצועה.
{{ח:תת|ד}} המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מיום הגשת בקשת הרשאה לפי סעיף קטן (א), או – אם התקיים דיון בבקשת ההרשאה – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בבקשת ההרשאה ולא יאוחר מ-30מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(יחול עם פקיעת תוקפו של {{ח:פנימי|סעיף 14יא|סעיף 14יא}}:)}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
 
{{ח:סעיף|14ו|ועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מוקמת בזה ועדה שתפקידה לדון, להכריע בבקשות לביצוע פעולות חיזוק מורכבות ולקבוע פיצויים ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – הוועדה), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|1}} עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|2}} המנהל או עובד מדינה בכיר בעל ידע בתחום הקמה או הפעלה של מסילות ברזל שימנה השר מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|3}} שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 202ג|סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
{{ח:תת|ב}} מי שממנה חבר בוועדה ימנה לו ממלא מקום אחד או יותר בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לפי העניין.
{{ח:ת}} (ג)הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.
שורה 234:
{{ח:תת|ה}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת הוועדה כדי לעכב את החלטתה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
 
{{ח:סעיף|14ז|פעולות חיזוק מורכבות|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} מקים או מפעיל המבקש לבצע פעולת חיזוק מורכבת, יבקש את הסכמתו של בעל המקרקעין להיכנס למקרקעין לשם ביצוע הפעולה.
{{ח:תתת|2}} בבקשה כאמור בפסקה (1) יפורטו הפעולות שביצוען מתבקש, העיתוי המשוער לתחילת ביצוע הפעולות ומשך הזמן שבו לא יהיה ניתן לעשות שימוש במבנה או בחלק ממנו.
שורה 242:
{{ח:תת|ג}} מקים או מפעיל שהגיש בקשה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|ד}} הוועדה תקיים דיון בבקשה שהוגשה, בתוך 40 ימים מיום הגשתה, שאליו יוזמנו המקים או המפעיל, לפי העניין, ובעל המקרקעין; הוועדה תמסור את החלטתה למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, בתוך 21 ימים ממועד הדיון.
{{ח:תת|ה}} הוועדה רשאית לקבל בקשה, לדחותה או להתנותה בתנאים, בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי-ביצועהאי־ביצועה, ובלבד שלא תאשר את הבקשה אלא אם כן שוכנעה כי יש צורך לבצע פעולת חיזוק מורכבת לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש.
{{ח:תת|ו}} החליטה הוועדה לקבל את הבקשה, תקבע בהחלטתה גם את תקופת הפינוי, שלא תעלה על תשעה חודשים, ואת גובה הפיצויים שבעל המקרקעין יהיה זכאי לו לפי סעיף קטן (ז); הוועדה רשאית להאריך את תקופת הפינוי בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חדשים במצטבר, על פי בקשת המבקש, אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת מורכבות פעולות החיזוק או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; על בקשה להאריך את תקופת הפינוי ועל החלטה בעניינה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ז}} הפיצויים בשל פינוי מקרקעין, למשך זמן הפינוי, יחושבו כפי שמחושבים פיצויים בשל רכישה זמנית של זכויות חזקה ושימוש, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964התשכ״ד–1964}}, והכול בשינויים המחויבים; ואולם לא יפונה בית מגורים אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר לבעל המקרקעין שהתגורר בו במועד החלטת הוועדה, או – אם הסכים בעל המקרקעין האמור לכך – לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
{{ח:תת|ח}} לא תבוצע פעולת חיזוק מורכבת במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין.
 
{{ח:סעיף|14ח|כניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולה דחופה|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיפים 14ב עד 14ה}}, מקים או מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית אף אם לא התקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, כולם או חלקם, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|1}} מקים או מפעיל, לפי העניין, מצא כי יש צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית למסילת ברזל, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבנייה של המסילה, לשלום הציבור או לבריאותו (בסעיף זה – פעולה דחופה);
{{ח:תתת|2}} מקים או מפעיל, לפי העניין, דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, והמנהל נתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ-72מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|1}} לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל;
שורה 256:
{{ח:תת|ג}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור.
 
{{ח:סעיף|14ט|שימוש בכוח סביר|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המשרד, עובדים שיהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב); לא יוסמך עובד כאמור אלא כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|1}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
שורה 268:
{{ח:תת|ה}} נכנס עובד המשרד למקרקעין לפי סעיף זה, רשאי מקים או מפעיל, לפי העניין, להתלוות אליו לשם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}.
 
{{ח:סעיף|14י|מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מקים או מפעיל שנכנס למקרקעין בהתאם להוראות סימן זה, יימנע, ככל שאפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע הפעולה, למצב שהיו בו אילולא בוצעה בהם הפעולה כאמור.
{{ח:תת|ב}} נגרם נזק כתוצאה מביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), יתקן המקים או המפעיל, לפי העניין, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה – ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי.
שורה 275:
{{ח:תת|ה}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.
 
{{ח:סעיף|14יא|ערר – הוראת שעה|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} רשאי לערור על ההחלטה, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ב}} תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (א), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|1}} משפטן עובד המדינה, שאינו עובד המשרד, הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|2}} שני נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, שימנה השר בהסכמת שר המשפטים, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א}} מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, בעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האלה: הנדסת מסילות ברזל; הנדסה אזרחית; הנדסת מכונות; הנדסת חשמל; הנדסת אווירונאוטיקה; הנדסת תעשייה וניהול;
{{ח:תתתת|ב}} אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות.
{{ח:תת|ג}} ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה; סדרי דין שנקבעו לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|ד}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|סעיף 45 לחוק האמור}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ה}} החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקף חמש שנים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס'מס׳ 8), התשע"ה-2014התשע״ה–2014; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של סעיף זה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 8: 16 בנובמבר 2014.)}}
 
{{ח:סעיף|14יב|פרסום פעולות מתוכננות|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מקים או מפעיל שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)}}, יפרסם באתר האינטרנט שלו, 30 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הפעולה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|1}} סוג הפעולה שבכוונתו לבצע;
שורה 295:
{{ח:תת|ב}} מקים או מפעיל יאפשר לכל מי שיבקש זאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט שלו לרשימת תפוצה שהנרשמים אליה מקבלים עדכון על כל פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|14יג|פרסום סקרים|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מי שביצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקה (2) להגדרה "מקרקעין”מקרקעין מושפעים"מושפעים“ יפרסם באתר האינטרנט שלו את הסקר, ומי שקיבל הוראה לבצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקאות (3) ו-ו־(4) להגדרה האמורה יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההוראה לביצוע הסקר.
{{ח:תת|ב}} המשרד, הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד להגנת הסביבה יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם הפניות לסקר או להוראה לביצוע הסקר שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; אי-פרסוםאי־פרסום כאמור בסעיף קטן זה לא יפגע בהיותם של מקרקעין מקרקעין מושפעים.
 
{{ח:סעיף|14יד|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳}}|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|1}} מתן הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)(1)}}, ובכלל זה פרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, השפות שבהן תימסר, אופן מסירת ההודעה ופעולות שיראו אותן כמסירת הודעה;
{{ח:תתת|2}} הגשת התנגדות לכניסה למקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(א)}}, ובכלל זה הארכת המועד להגשת ההתנגדות, מטעמים מיוחדים;
{{ח:תתת|3}} הארכת המועד למתן החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיפים 14ד(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו-14הו־14ה(ד)}}, מטעמים מיוחדים או אם המנהל ביקש מאחד הצדדים השלמת פרטים;
{{ח:תתת|4}} מסירת בקשה לבעל מקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיפים 14ה(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ז|או 14ז(א) או (ג)}}, ובכלל זה אופן מסירת הבקשה ופעולות שיראו אותן כמסירת בקשה;
{{ח:תתת|5}} החלטת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ד)}}, ובכלל זה אופן מסירת ההחלטה ופעולות שיראו אותן כמסירת החלטה.
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו-ו־(5) ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
 
{{ח:סעיף|15||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: סדרי הסעה}}
 
{{ח:סעיף|16|כרטיסים|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} לא ייכנס אדם, לשם נסיעה, אל קרון המשמש במסילה, אלא אם שילם מראש את דמי נסיעתו וקיבל כרטיס.
{{ח:תת|ב}} הרוצה לנסוע במסילה יקבל, עם תשלום דמי נסיעתו, כרטיס המציין את מקום המוצא ומקום היעד של הנסיעה שבעדה שולמו דמי הנסיעה.
שורה 319:
{{ח:תת|ד}} מפעיל מסילת הברזל רשאי לתת לאדם או לסוג בני אדם אישור, או שובר, לנסיעה חינם, במקום כרטיס, ולענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17|וסעיף 17}} יראו את האישור או השובר ככרטיס.
 
{{ח:סעיף|17|הנוסע ללא כרטיס|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} הנוסע ללא כרטיס, או שאינו מציג או מוסר את כרטיסו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע בתוספת פיצוי כספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על 250 שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע פיצוי כספי בשיעורים שונים בהתחשב. בין השאר, בסוג המסילה, בדמי הנסיעה או במועד התשלום, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הפיצוי הכספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על כפל דמי הנסיעה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הקנס.
{{ח:תת|ב}} התעורר ספק בדבר המקום שממנו יצא הנוסע, יחושבו דמי הנסיעה מן המקום שממנו יצאה הרכבת.
{{ח:תת|ג}} דמי הנסיעה והפיצוי הכספי לפי סעיף זה (להלן – החיוב המוגדל) זה ישולמו לפי הדרישה לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים, ופקיד הרכבת יעבירם לגוף שהסמיכו כאמור, כן אפשר לגבותם כדרך שגובים קנס שהוטל על פי פקודה זו.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} לא שולם החיוב המוגדל על אתר, עם דרישת פקיד הרכבת כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור פקיד הרכבת לחייב בתשלום דרישה בכתב לשלם את החיוב המוגדל בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (להלן – דרישה לתשלום).
{{ח:תתת|1א}} מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בפסקה (1) תיחשב כמסירת התראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967התשכ״ז–1967}} (בסעיף זה – התראה), בדבר הכוונה להגיש את הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|2}} בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש.
{{ח:תתת|3}} לא שולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור בפסקה (1), ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}, עד למועד תשלומו.
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ו}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 334:
{{ח:תתת|3}} המועד לתשלום החיוב המוגדל;
{{ח:תתת|4}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|ח}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן, בכל שנה, ב-1ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת מדד חודש אוקטובר 2001, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לענין זה, "המדד"”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 
{{ח:סעיף|18|תנאים וסדרים לנסיעה והובלה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} להלן –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"טובין"”טובין“ – לרבות חבילות ומשק חי;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רכבת"”רכבת“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}
{{ח:תת|ב}} דמי נסיעה ודמי הובלה ששולמו בעד הסעת נוסעים או טובין ברכבת פלונית, יראו כאילו נתקבלו בתנאי מפורש שבאותה רכבת יהיה מקום לאותם נוסעים או טובין.
{{ח:תת|ג}} לא נמצא מקום לכל אותם נוסעים או טובין, תהיה עדיפות לנוסעים שרכשו כרטיסיהם למרחק הגדול ביותר, ומבין הנוסעים שרכשו כרטיסים למרחק אחד תהא עדיפות לפי סדר הרכישה; והוא הדין לענין טובין.
שורה 347:
{{ח:ת}} פקיד רכבת רשאי לסרב להוביל חבילה אם הוא חושד שיש בה דבר מסוכן או פוגעני, ורשאי פקיד רכבת לדרוש פתיחתה כדי לברר תכולתה, ורשאי הוא לעכב הובלתה של חבילה כאמור, אף אם נתקבלה להובלה על ידי פקיד רכבת אחר, עד שיברר להנחת דעתו את טיב תכולתה.
 
{{ח:סעיף|20|מכירה בשל אי-תשלוםאי־תשלום דמי הובלה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} נדרש אדם לשלם סכום המגיע בעד הובלת חבילות ולא שילם, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לעכב אותן, כולן או מקצתן, ולמכור מהן במכירה פומבית כדי כיסוי הסכום האמור והוצאות העיכוב והמכירה, ובלבד שהודיע על כך לאותו אדם זמן סביר מראש.
{{ח:תת|ב}} אם כבר הוצאו החבילות מהמסילה, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) בחבילות של אותו אדם הנמצאות אותה שעה במסילה או שיגיעו לידי מפעיל מסילת ברזל ארצית לאחר מכן.
שורה 356:
{{ח:ת}} הובאו טובין למסילה לשם הובלה בה או שהובלו בה, רשאי פקיד רכבת לדרוש מבעלם או מהמטפל בהם למסור לו הצהרה מדוייקת בכתב, חתומה בידו, על תיאורם ומספרם או כמותם; הוראה זו לא תחול על מטען אישי.
 
{{ח:סעיף|22|שמירת טובים על חשבון הבעל|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} טובין שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מפעיל מסילת ברזל ארצית, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה לתנועה במסילה, לסלקם ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה תחילה לבעל הודעה להוציאם כאמור; לא היו הבעל או מענו ידועים למפעיל – יפרסם את ההודעה ברבים בדרך הנראית לו.
 
{{ח:סעיף|23|פיצויים בשל אבדן והיזק|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} לא יהא אדם זכאי לפיצויים בעד אבדן או היזק של חבילות שקיבל מפעיל מסילת ברזל ארצית להובלה במסילה, אלא אם הוגשה תביעתו למפעיל בכתב תוך חודש מיום שנתקבלו החבילות כאמור.
{{ח:תת|ב}} נלקחו החבילות מהמסילה והנשגר נתן עליהן, לפקיד הרכבת שמסר לו אותן, קבלה ללא הסתייגות, לא תקובל תביעה בשל נזק לחבילות.
 
{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1: אסדרה, רישוי ופיקוח לעניין מסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:סעיף|23א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה, למעט ההגדרה "מפעיל"”מפעיל“, ביום 3.4.2018; תחילתה של ההגדרה "מפעיל"”מפעיל“ ביום 3.5.2017).}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אתת"”אתת“ – מי שמפעיל מערכות איתות הנדרשות לשם תנועת רכבות במסילת ברזל ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בית”בית ספר להכשרה"להכשרה“ – בית ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית"ארצית“ – מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל תפקיד"תפקיד“ – בעל תפקיד הדרכה או בעל תפקיד מסילתי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל תפקיד הדרכה"הדרכה“ – מי שממלא תפקיד הדרכה ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל תפקיד מסילתי"מסילתי“ – מי שממלא תפקיד מסילתי ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בקר”בקר מסילה"מסילה“ – מי שמאשר את תקינותה של מסילת ברזל ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בקר”בקר מתחם רכבת"רכבת“ – מי שמאשר את תקינותה של רכבת ארצית ואת כשירותה לנסיעה במסילת ברזל ארצית ואחראי על בטיחות התפעול במתחם רכבת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בקר”בקר רכבת נוסעים"נוסעים“ – מי שאחראי לתפעול בטיחותי של רכבת ארצית המסיעה נוסעים לקראת נסיעתה במסילת ברזל ארצית ובמהלכה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעיל"”מפעיל“ – מפעיל מסילת ברזל ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מתחם”מתחם רכבת"רכבת“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת ארצית, שניתן לערוך בו פעולות עיתוק;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עיתוק"”עיתוק“, של קרון או קטר – לרבות שינוי הסדר שלהם;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עתק"”עתק“ – מי שמבצע פעולות עיתוק;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון לנהיגת רכבת ארצית"ארצית“ – רישיון שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תפקיד”תפקיד הדרכה"הדרכה“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} בוחן מועמדים לתפקיד מסילתי או לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית וכן בוחן בעל תפקיד מסילתי או בעל רישיון כאמור לשם שמירה על כשירותם הנמשכת;
{{ח:תתת|2}} חונך המלווה מועמד לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמד לתפקיד מסילתי במסגרת הכשרה מעשית ובהתאם לתכנית הדרכה בבית ספר להכשרה, והוא בעל רישיון כאמור או בעל תפקיד מסילתי, התואם לסוג הרישיון או התפקיד שהמועמד מבקש לקבל או למלא, והכל לפי העניין;
שורה 388:
{{ח:תתת|4}} ממונה פדגוגי שאחראי על גיבוש וניהול הכשרה של מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי או של בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית או בעלי תפקיד מסילתי;
{{ח:תתת|5}} מנהל מקצועי של בית ספר להכשרה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תפקיד”תפקיד מסילתי"מסילתי“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} אתת;
{{ח:תתת|2}} בקר מסילה;
שורה 395:
{{ח:תתת|5}} עתק.
 
{{ח:סעיף|23ב|הפעלת מסילת ברזל ארצית בהתאם לתכנית הפעלה מאושרת|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2019).}}
{{ח:תת|א}} לא יפעיל אדם מסילת ברזל ארצית אלא על פי תכנית הפעלה שאישר המנהל.
{{ח:תת|ב}} תכנית הפעלה תכלול חובות בעניינים המפורטים להלן וכן חובות בעניינים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(7א)}} וחובות לפי דין:
{{ח:תתת|1}} תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל הארצית, ובכלל זה הטיפול באירועים בטיחותיים ובאירועים חריגים, בדיקתם והטיפול במסילה בעת התרחשותם; לעניין זה, "אירוע”אירוע בטיחותי"בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 23יג|בסעיף 23יג}};
{{ח:תתת|2}} הליכי מיון וקבלה לעבודה ותכנית ההכשרה שיעברו בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}} ובעלי תפקיד מסילתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז}} במסגרת המפעיל או במסגרת בית ספר להכשרה, לרבות סוגי בעלי תפקיד הדרכה שיעבירו את ההכשרה וניסיונם, והאמצעים שינקוט המפעיל לצורך בקרה ואכיפה כלפי בעלי רישיון ובעלי תפקיד כאמור, ובכלל זה אכיפתן של הוראות המנהל שניתנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה}};
{{ח:תתת|3}} תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל הארצית והאמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של המסילה, ובכלל זה –
שורה 410:
{{ח:תתת|8}} אופן העברת דיווחים למנהל לגבי פעילותו של מפעיל, בעניינים ובמועדים שנקבעו לפי פקודה זו או לפי דרישת המנהל, לרבות לעניין עמידת המפעיל בתנאי תכנית ההפעלה, וכן האמצעים הנדרשים לשם העברת דיווחים כאמור.
 
{{ח:סעיף|23ג|חובת נהיגה ברכבת ארצית ברישיון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).}}
{{ח:תת|א}} לא ינהג אדם ברכבת ארצית אלא אם כן נתן לו המנהל רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ב)}}.
{{ח:תת|ב}} השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי פקודה זו, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|23ד|תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).}}
{{ח:תת|א}} המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת ארצית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}.
שורה 426:
{{ח:תת|ד}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כא|סעיף 46כא}} יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|23ה|סמכויות המנהל לגבי רישיון לנהיגת רכבת ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).}}
{{ח:תת|א}} שוכנע המנהל כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות, רשאי הוא לתת לבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית הוראות הדרושות לשמירת בטיחות הנהיגה וכן הוראות המחייבות את בעל הרישיון לקבל הדרכה, כפי שיורה; הוראות כאמור יינתנו בכתב; נתן המנהל הוראות כאמור, ימסור הודעה על כך למפעיל בצירוף אותן הוראות.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כח|סעיף 46כח}} יחולו לעניין סמכויות המנהל לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 23ד|וסעיף 23ד}}, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיפים 46כב}} {{ח:פנימי|סעיף 46כג|ו-46כגו־46כג}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 23ו|בסעיף 23ו}}.
 
{{ח:סעיף|23ו|הוראות לעניין הגבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיפים 46כב(א), (ב), (ה) ו-ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46כג|46כג}} {{ח:פנימי|סעיף 46כד|ו-46כדו־46כד}} יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} – גם בשינויים אלה:
{{ח:תת|1}} בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|א}} בפסקה (3), במקום "לפי”לפי {{ח:פנימי|סעיף 46יט|סעיף 46יט}}" יקראו "לפי”לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}}";
{{ח:תתת|ב}} בפסקה (4), במקום "לפי”לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}" יקראו "לפי”לפי פקודה זו"זו“;
{{ח:תתת|ג}} בפסקה (5), במקום "{{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}" יקראו "{{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 23יג|בסעיף 23יג}}";
{{ח:תת|2}} בסעיף קטן (ו), במקום "לבעל”לבעל היתר ההפעלה"ההפעלה“ יקראו "למפעיל”למפעיל מסילת ברזל ארצית"ארצית“.
 
{{ח:סעיף|23ז|תנאים למילוי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:תת|א}} אדם רשאי למלא תפקיד מסילתי במסילת ברזל ארצית אם הוא בעל השכלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אם הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}, וכן אם מתקיימים בו תנאים שקבע השר בעניינים אלה:
שורה 446:
{{ח:תתת|2}} תנאים המביאים בחשבון הרשעות פליליות של המועמד לתפקיד או של בעל התפקיד, בעבירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(7יא)}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|3}} תנאים לעניין הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לתפקיד, ובכלל זה הוראות לעניין הכרה בהכשרה ובניסיון שנרכשו מחוץ לישראל; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של תפקידים.
{{ח:תת|ב}} אדם רשאי למלא תפקיד הדרכה לעניין מסילת ברזל ארצית אם מתקיימים בו התנאים לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-ו־(3) ו-ו־(ג) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}, ולעניין תפקיד הדרכה הכולל הכשרה מעשית – גם התנאי לפי סעיף קטן (א)(1).
{{ח:תת|ג}} השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההשכלה הנדרשת מבעלי תפקיד הדרכה, כולם או חלקם, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לסוגי תפקידי הדרכה.
{{ח:תת|ד}} לשם בחינת התקיימות התנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל למפעיל הודעה שבה יצוין אם מתקיימים במועמד לתפקיד או בבעל התפקיד התנאים כאמור, בלבד.
 
{{ח:סעיף|23ח|הוראות לעניין כשירות נמשכת של בעל תפקיד ושל בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:ת}} בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית ישתתפו מעת לעת בהשתלמויות לשם שמירה על כשירותם הנמשכת, ובכלל זה יחויבו לעמוד בבחינות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר.
 
{{ח:סעיף|23ט|רישיון להפעלת בית ספר להכשרה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:תת|א}} לא יפעיל אדם בית ספר להכשרה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון.
{{ח:תת|ב}} המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, אם שוכנע שמתקיימים במבקש הרישיון התנאים שלהלן, ורשאי הוא לתת רישיונות שונים לסוגי הכשרה או לסוגי בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית:
{{ח:תתת|1}} לא מתקיימים בו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(2)}} לעניין הרשעות פליליות של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|2}} מבקש הרישיון התקשר עם בעלי תפקיד הדרכה כדי שידריכו בבית הספר שהוא מפעיל, ובלבד שהם עומדים בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(2) ו-ו־(3)}}, ולעניין תפקידי הדרכה מעשית – גם בתנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(1)}};
{{ח:תתת|3}} תנאים נוספים שקבע השר למתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיון שונים:
{{ח:תתתת|א}} מספר בעלי תפקיד הדרכה הנדרשים למתן ההכשרה, סוגיהם והניסיון הנדרש מהם;
שורה 472:
{{ח:תת|ה}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה להבטיח את שמירת כשירותם הנמשכת של בעלי תפקיד הדרכה מטעמו, בעניינים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(3)(א).
 
{{ח:סעיף|23י|חובת הכשרה בבית ספר להכשרה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:ת}} הכשרה כמפורט להלן תינתן בבית ספר להכשרה, אלא אם כן ההכשרה ניתנת על ידי מפעיל בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב(א)}}:
שורה 479:
{{ח:תת|3}} הכשרה לשם שמירה על כשירות נמשכת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ח|סעיף 23ח}}.
 
{{ח:סעיף|23יא|ביטול רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, התלייתו או הגבלתו|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע או להגבילו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם התקיים אחד מאלה:
שורה 486:
{{ח:תתת|3}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ט|סעיף 23ט}};
{{ח:תתת|4}} בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או תנאי או מגבלה החלים עליו לפי הפקודה;
{{ח:תתת|5}} בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בכיר בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת המנהל להפעיל בית ספר להכשרה או לשמש נושא משרה בו, לפי העניין, או תלוי ועומד נגדם כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, "נושא”נושא משרה בכיר"בכיר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}};
{{ח:תתת|6}} ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
{{ח:תת|ב}} המנהל לא יבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
שורה 495:
{{ח:תתת|3}} הוגבל הרישיון – יצוינו לצד שם בעל הרישיון רק ההגבלות שנקבעו וכן התקופה שבה יחולו אותן הגבלות, ככל שנקבעה.
 
{{ח:סעיף|23יב|סמכויות פיקוח במסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.5.2017).}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, כולן או חלקן; הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י"אי״א בפרק ד'1ד׳1}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכת מפקחים כאמור וסמכויותיהם ולעניין הפעלת סמכויות פיקוח בידי המנהל.
 
{{ח:סעיף|23יג|הוראות לעניין אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.5.2017).}}
{{ח:תת|א}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט'ט׳ בפרק ד'1ד׳1}} יחולו לעניין מסילת ברזל ארצית ולעניין מפעיל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}, בהגדרה "תאונה"”תאונה“, בסופה יקראו "או”או לסביבה, וכן אירוע או שרשרת אירועים פתאומיים ובלתי רצויים שבשלהם נגרם נזק, לרבות התנגשות, שימוט ושריפה; לעניין זה, "שימוט"”שימוט“ – ירידה של רכבת ארצית או גלגל של רכבת כאמור מקווי פסים של מסילת ברזל ארצית"ארצית“;
{{ח:תתת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 46ל|בסעיף 46ל(ג)}}, במקום "בינואר"”בינואר“ יקראו "במרס"”במרס“;
{{ח:תתת|3}} {{ח:פנימי|סעיף 46לא|בסעיף 46לא(א)}}, בסופו יקראו "בכפוף”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יג|סעיף 23יג(ב)}}";
{{ח:תתת|4}} {{ח:פנימי|סעיף 46לד|סעיף 46לד}} – לא ייקרא.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי השר להקים ועדה לבדיקת האירוע (בסעיף זה – ועדת הבדיקה), שתכלול שלושה חברים לפחות בעלי ידע ומומחיות מתאימים לבדיקת האירוע הבטיחותי, בכפוף להוראות אלה:
שורה 513:
{{ח:תתת|3}} לעניין סעיף קטן זה לא יראו חבר ועדת הבדיקה שהוא עובד המשרד כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני המשרד.
{{ח:תתת|4}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"עניין”עניין אישי"אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"קרוב"”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת הבדיקה.}}
{{ח:תת|ד}} הקים השר ועדת בדיקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} המנהל רשאי להפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט'ט׳ בפרק ד'1ד׳1}}, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), ככל שאינן נתונות לוועדת הבדיקה כאמור בפסקה (2) ובכפוף להוראות פסקה (3);
{{ח:תתת|2}} לוועדת הבדיקה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לא|סעיפים 46לא(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46לב|46לב}}, {{ח:פנימי|סעיף 46לג|46לג(א) ו-ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 46לה|ו-46להו־46לה}}, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), והן יופעלו באמצעות המנהל או מפקח מטעמו החבר בוועדת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|3}} דיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ל|סעיף 46ל(א)(3)}}, כפי שהוחל בסעיף קטן (א), יימסרו לוועדת הבדיקה.
{{ח:תת|ה}} אירע אירוע בטיחותי במסילת ברזל ארצית שנחקר או נבדק בידי המנהל או ועדת הבדיקה, וסבר הממונה על החקירה לגבי אותו אירוע בטיחותי במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה הקשורה לאירוע הבטיחותי, רשאי הוא להורות למנהל או לוועדת הבדיקה באמצעות המנהל, לפי העניין, שלא להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיף זה או להפעיל את סמכויותיהם כאמור בתיאום עם משטרת ישראל, והכול אם הדבר נדרש כדי למנוע שיבוש של הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
 
{{ח:סעיף|24||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|25||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|26||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: עונשין}}
 
{{ח:סעיף|27|פקיד רכבת המשתכר או מתרשל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} פקיד רכבת שהיה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו, או סירב למלא תפקידו או זנחו, או מילאו שלא כשורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב}} אם מחמת טיב התפקיד היו הסירוב, הזניחה או המילוי שלא כשורה מסכנים את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה כדין, דינו של פקיד הרכבת – מאסר שנתיים.
 
{{ח:סעיף|28|סיכון בטיחות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} העושה בהתרשלות ובלי הצדק כדין מעשה העלול לסכן את בטיחותו הוא או את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה, דינו – מאסר ששה חדשים.
 
{{ח:סעיף|29|השלכת חפצים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} מי שבמזיד השליך או הפיל אבן או דבר אחר על רכבת או על רכב מסילה אחר, בדרך העלולה לסכן בטיחותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים; גרם המעשה חבלת גוף לאדם שברכבת או ברכב כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|ב}} מי שבמזיד השליך או הפיל מתוך רכבת או רכב מסילה אחר דבר היכול לפצוע אדם, דינו – מאסר חמישה עשר יום.
 
{{ח:סעיף|30|גרם לתאונה בהתרשלות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הגורם תאונה לרכבת או לרכב מסילה אחר, במעשה שלא כדין, בהפרת תקנות שהותקנו לפי פקודה זו, בהעדר מיומנות או בהתרשלות, ויש בתאונה – כדי לסכן בטיחותו של נוסע או של אדם אחר, דינו – מאסר שנה אחת.
 
{{ח:סעיף|31|הפרעה בנתיב המסילה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה ללא סמכות, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|1}} מניח או משליך על מסילה או לרחבה עץ, אבן או כל חומר או דבר אחר;
שורה 552:
{{ח:תתת|5}} עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו.
 
{{ח:סעיף|32|נזק לרכוש מסילה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|1}} הודם במזיד או בהתרשלות חלק מחצרי המסילה או קרון, קטר או דבר אחר שבהם או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה, או מוציאם מכלל שימוש או פוגע בהם;
שורה 563:
{{ח:תת|ג}} מי שבמזיד מטה נחל או תעלת ניקוז, או גורם בדרך אחרת שמים יזרמו על מסילה או שיזיקו לה בדרך אחרת, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|33|התרשלות של ספק|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} אלה דינם הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תת|1}} מי שהיה לו חוזה לספק למסילה לבנים, עצים, דלק או חומר דומה, או היה עובד בקשר לכך, ומתוך רשלנות הניח או הערים חומר כאמור בדרך לא בטוחה או לא זהירה;
{{ח:תת|2}} הטוען או פורק במסילה טובין, חבילות או משק חי בדרך לא בטוחה או לא זהירה העלולה לסכן את הבטיחות של רכבת או של אדם בה; בפסקה זו, חבילות – למעט מטען אישי.
 
{{ח:סעיף|34|עבודת אדמה|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} החורש, הזורע, הנוטע או השותל במקרקעין בתחום מסילה או המעבדם בדרך אחרת בלא הסכמת המנהל, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|35|חציית מסילה בשער|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} הקים המנהל שער לצדה של מסילה לשימושו או לנוחותו של אדם, והוא או אדם אחר פתח את השער, או חצה או ניסה לחצות את המסילה, או נהג או ניסה לנהוג עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר אל מעבר למסילה, בשעה שרכבת. נמצאה בתחום ראייתו או בתחום שמיעתו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב}} לא סגר אדם ולא הידק את השער כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר שעברו בו הוא או עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר שבפיקוחו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|36|אי תשלום דמי נסיעה או חיוב מוגדל|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|1}} נסע ברכבת בלי ששילם מראש את דמי נסיעתו;
שורה 583:
{{ח:תתת|2}} הדרישה לתשלום שנמסרה לחייב בתשלום הוגשה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
 
{{ח:סעיף|37|עבירות שונות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חודש:
{{ח:תת|1}} נמצא במסילה במצב של שכרות או משתמש בלשון תועבה או בביטויים פוגעים או גורם למטרד או עושה מעשה מגונה כלשהו או מפריע בדרך אחרת, במזיד ובלי הצדק כדין, לנוחותו של נוסע במסילה;
{{ח:תת|2}} בהיותו נוסע הוא מתעקש ונכנס לקרון או לתא השמורים לאחרים, או לקרון או לתא שיש בהם מלוא מספר האנשים שמותר להסיע בהם ואדם הנמצא בהם מתנגד לכניסתו;
{{ח:תת|3}} נכנס בלי הצדק כדין לקרון או לחלק מקרון או לחדר או לתא שנתייחדו לנשים בלבד או לנשים וילדים או לשימוש אחר בלבד, והוא יודע שנתייחדו כאמור, או נשאר שם לאחר שהודע לו שהמקום נתייחד כאמור;
{{ח:תת|4}} מעשן בתא שנתייחד ללא-מעשניםללא־מעשנים, בלי הסכמת הנוסעים האחרים בתא;
{{ח:תת|5}} מעשן או יורק במסילה במקום שהדבר אסור;
{{ח:תת|6}} משתמש או פוגע, ללא נימוק סביר או מספיק, באמצעי שנועד לתקשורת בין הנוסעים לבין פקידי רכבת הממונים עליה;
שורה 607:
{{ח:תת|21}} מנסה לרכוש לקוחות במסילה, מכוח היותו מדריך או מכוח היותו סוכן שלי מלון או של עסק הסעה, בלי רשות מפקיד רכבת.
 
{{ח:סעיף|38|דברים מסוכנים, נשיאתם ומשלוחם|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הנושא במסילה דבר מסוכן או פוגע, או מוסר דבר כאמור להובלה בלי להצהיר בכתב במפורש מה טיבו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, והוא יהיה אחראי לכל אבדן, חבלה או נזק שנגרמו מחמת שהובא הדבר אל המסילה.
 
{{ח:סעיף|39|נהיגה במסילה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מי שבמזיד רוכב על בהמה, אופניים, עגלה או רכב אחר, או נוהג בהם, על מסילה, או חוצה מסילה כאמור במקום שלא נועד לחציה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|40|בהמה תועה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} נמצאו בעלי חיים תועים במסילה, דין בעליהם – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, בשל כל בעל חיים.
{{ח:תת|ב}} פקיד רכבת שמצא בעל חיים תועה במסילה בלי השגחה רשאי לנהוג אותו לתחנת המשטרה הקרובה או לעכב אותו בקרבת מקום עד שישולמו הוצאות החזקתו והאכלתו וכל קנס שיוטל על בעליו לפי סעיף קטן (א).
שורה 619:
{{ח:תת|ד}} נמצא שאי אפשר להשתלט על בעל החיים או שהוא חולה במחלה חמורה, רשאי פקיד רכבת שדרגתו כאמור בסעיף קטן (ג) להשמידו, ואין השמדתו מונעת מהאשים את הבעל לפי סעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|41|חומר לקיח בקרבת מסילה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המניח עשב, קש או כל חומר לקיח אחד או הנותן שיצטברו, בין דרך צמיחה בין בדרך אחרת, תוך שמונה מטרים מגבול מסילה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב}} בעל מקרקעין או תופשם תוך התחום האמור, המרשה הנחה או הצטברות. של חומר לקיח על המקרקעין שלו או שביודעין לא הסיר חומר לקיח שהונח או שהצטבר עליהם,דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ג}} סעיף זה לא יחול במקרה שהובא חומר לקיח למסילה בהתאם לתקנות מסילות הברזל.
 
{{ח:סעיף|42|הצהרה כוזבת|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מי שנדרש למסור הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ולא עשה כן, או שנתן הצהרה כוזבת, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|43|תשלום קנס אינו פוטר|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשס"בתשס״ב, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} גביית קנס בשל עבירה שנעברה לפי פקודה זו לא תפגע בזכות המדינה או בזכותו של מפעיל מסילת ברזל לגבות דמי נסיעה או פיצויים, ובית המשפט המרשיע אדם בשל עבירה כאמור רשאי לצוות עליו לשלם דמי נסיעה, או פיצויים בשל נזק שגרם, בלי שהמדינה או מפעיל המסילה יצטרכו להגיש תובענה אזרחית לכך.
 
{{ח:סעיף|44|הרחקת אדם ממסילת ברזל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פקיד רכבת או שוטר רשאי להרחיק ממסילת ברזל אדם שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או מוסיף לעבור עבירה כאמור, לאחר שהתרה בו לחדול, ולעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(1)}} לגבי מצב של שכרות או מעשה מגונה, {{ח:פנימי|סעיף 37|וסעיף 37(6), (9), (10), (14), (15), (17) או (18)}} – אף להשתמש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לאותו אדם חבלה.
 
{{ח:סעיף|45|עיכוב חשוד בעבירה|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד שאדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות, או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין.
{{ח:תת|ב}} סירב אדם להזדהות כאמור בסעיף קטן (א), או היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי אדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו רשאי פקיד הרכבת לעכבו עד לבואו של שוטר שאליו יימסר המעוכב בהקדם; על עיכוב כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|45א|הפעלת סמכויות סילוק ועיכוב|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} פקיד רכבת לא יפעיל סמכויות סילוק ועיכוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו-45ו־45}}, אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה כפי שקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, ומשטרת ישראל הודיעה לגביו כי אין מניעה, מטעמים של ביטחון הציבור, כי יפעיל סמכות כאמור.
 
{{ח:סעיף|46||תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1: מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן א|סימן א'א׳: הגדרות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1}}|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"היתר”היתר הפעלה"הפעלה“ – היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה'ה׳}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חברה”חברה ממשלתית"ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מסילת”מסילת ברזל מקומית"מקומית“ – מסילת ברזל שניתנים בה שירותי תחבורה ציבורית, ושאינה מסילת ברזל ארצית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נושא”נושא משרה בכיר"בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|בסעיף 424א(ו) לחוק העונשין}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון לנהיגת רכבת מקומית"מקומית“ – רישיון שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח'ח׳}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רכבת”רכבת מקומית"מקומית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שליטה"”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981תשמ״א–1981}}.}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ב|סימן ב'ב׳: זיכיון|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46א|הפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} השר רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית לחברה הרשומה בישראל אשר אינה חברה ממשלתית.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} בעל הזיכיון ייבחר במכרז פומבי;
שורה 667:
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ג|סימן ג'ג׳: תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46ב|תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"גתשע״ג, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי פקודה זו יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, בשינויים המתחייבים ממאפייני המסילה ומאופן מתן השירות בה ובשינויים אלה:
{{ח:תת|1}} {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} –
{{ח:תתת|א}} בסעיף קטן (א), בסופו יקראו "המציין”המציין את הפרטים כפי שאישר המנהל"המנהל“;
{{ח:תתת|ב}} במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתתת|"תתת}} ”(ב)}} הנוסע במסילת ברזל מקומית יעביר, לפני תחילת הנסיעה או בתכוף לאחר תחילתה, את הכרטיס כאמור בסעיף קטן (א) במיתקן המיועד לכך.";
{{ח:תתת|ג}} בסעיף קטן (ג), אחרי "את”את כרטיסו"כרטיסו“ יקראו "לאחר”לאחר שהועבר במיתקן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)";
{{ח:תת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} –
{{ח:תתת|א}} בסעיף קטן (א), אחרי "ללא”ללא כרטיס"כרטיס“ יקראו "שהעביר”שהעביר במיתקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}";
{{ח:תת}} (ב)בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתתת|1}} בפסקה (1א), בסופה יקראו "על”על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג) לחוק האמור}}, לא תוגש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום אלא בתום 45 ימים מיום מסירת ההתראה לחייב בתשלום;";
{{ח:תתתת|2}} בפסקה (2), בסופה יקראו "או”או השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1}};";
{{ח:תתתת|3}} אחרי פסקה (2) יקראו:
{{ח:תתתתת|"תתתת}} ”(2א)}} הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1(א)}}, לא תוגש הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל אלא לאחר שהדרישה לתשלום הפכה לחוב חלוט; הפכה הדרישה לתשלום לחוב חלוט – רשאי בעל היתר ההפעלה להגיש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום בהוצאה לפועל; בפסקה זו, "חוב חלוט"חלוט“ – דרישה לתשלום, שהערר לגביה נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביה פסק דין חלוט;
{{ח:תתתתת|2ב}} לא הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1(א)}} וחלף המועד להגשתה, או הוגשה השגה כאמור ונדחתה ולא הוגש ערר על ההחלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|אותו סעיף}} וחלף המועד להגשתו, יחולו הוראות פסקה (1א);";
{{ח:תתתת|4}} אחרי פסקה (3) יקראו:
{{ח:תתתתת|"תתתת}} ”(4)}} על אף האמור בפסקה (3), הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1}}, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כאמור באותה פסקה מהמועד שבו נמסרה למשיג החלטה בהשגה, ואם הוגש ערר על ההחלטה בהשגה או ערעור על ההחלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|אותו סעיף}} – מהמועד שבו ניתנה החלטת ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין."
{{ח:תת|3}} {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} לא יחול לעניין פקיד רכבת שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית אשר היה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו;
{{ח:תת|4}} {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, בכל מקום, אחרי "לפי”לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}" יקראו "כפי”כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב(2)}}";
{{ח:תת|5}} {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, בכל מקום, במקום "לפי”לפי פקודה זו"זו“ יקראו "לפי”לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}}";
{{ח:תת|6}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיפים 47}} {{ח:פנימי|סעיף 48א|ו-48או־48א}} לא יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית.
 
{{ח:סעיף|46ב1|השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל|תיקון: תשע"גתשע״ג}}
{{ח:תת|א}} חייב בתשלום חיוב מוגדל החולק על דרישה לתשלום רשאי להגיש השגה על החיוב לבעל היתר ההפעלה בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הדרישה לתשלום; השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין השגה כאמור, ובכלל זה לעניין הפרטים שיש לכלול בהשגה, המסמכים שיצורפו אליה וסדרי הדיון בהשגה.
{{ח:תת|ב}} החלטה בהשגה תהיה מנומקת ובכתב, ותצוין בה זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ג), וכן התקופה להגשת הערר ואופן הגשתו.
{{ח:תת|ג}} משיג החולק על ההחלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף קטן (ד); בערר לפי סעיף זה יהיה בעל היתר ההפעלה המשיב.
{{ח:תת|ד}} השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציג ציבור.
{{ח:תת|ה}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}}, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים מפקודה זו, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|ו}} העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (ג) ימציא עותק מהערר למנהל; ראה המנהל שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיו או סמכויותיו לפי פקודה זו או לפי הזיכיון עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר לפי סעיף זה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתו.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ד|סימן ד'ד׳: תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} לעניין רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46ג|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} לעניין רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית כאילו היתה רכב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|1}} ההגדרות "התליה"”התליה“, של רישיון נהיגה ו"טכוגרף"ו”טכוגרף“, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|שבסעיף 1}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#פרק 2|פרק שני}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#פרק 3|פרק שלישי}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ג|סעיפים 27ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 41א|41א}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 44א|44א}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 51|51 עד 61א}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#פרק 6-1|פרק שישי1}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|סעיפים 65}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65א|65א}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|65ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 69א|69א}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 69ג|69ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#פרק 8|פרק שמיני}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 79|וסעיפים 79}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 80|80}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 82|82}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 84|ו-84ו־84}} – לא יחולו;
{{ח:תתת|2}} בכל מקום, לעניין רישיון נהיגה יראו כאילו נאמר "רישיון”רישיון לנהיגת רכבת מקומית שניתן לפי סימן ח'ח׳ לפרק ד'1ד׳1 לפקודת מסילות הברזל"הברזל“;
{{ח:תתת|3}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת התעבורה}} –
{{ח:תתתת|א}} יקראו את ההגדרה "בעל"”בעל“, לעניין רכבת מקומית, כך:
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|""בעל"”בעל“ – בעליה של רכבת מקומית, וכן כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתתתת|1}} האדם המחזיק ברכבת המקומית מכוח הסכם שכירות או הסכם של מקח אגב שכירות או הסכם מכר;
{{ח:תתתתתת|2}} לעניין רכבת מקומית שהיא בבעלות תאגיד – מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל או עובד מינהלי בכיר בתאגיד האחראי לרכבת המקומית;";
{{ח:תתתת|ב}} יקראו את ההגדרה "עבירת”עבירת תעבורה"תעבורה“, לעניין רכבת מקומית, כך:
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|""עבירת”עבירת תעבורה"תעבורה“ – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתתתתת|1}} עבירה על ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} כפי שהוחלו לעניין רכבת מקומית לפי סעיף 46ג לפקודת מסילות הברזל;
{{ח:תתתתתת|2}} עבירה על ההוראות לפי פקודת מסילות הברזל, כפי שהוחלו על מסילת ברזל מקומית;
{{ח:תתתתתת|3}} עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 343|בסעיף 343 לחוק העונשין}} תוך כדי שימוש ברכבת מקומית;";
{{ח:תתת|4}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|בסעיף 27(א)(2) לפקודת התעבורה}}, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 4|בתוספת הרביעית}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|5}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 36|בסעיף 36(ג) לפקודת התעבורה}}, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|בתוספת השניה}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|6}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 37|בסעיף 37 לפקודת התעבורה}}, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|בתוספת השניה}}" ואחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|7}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 38|בסעיף 38 לפקודת התעבורה}}, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}" ואחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|בתוספת השניה}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|8}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 39|בסעיף 39 לפקודת התעבורה}}, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה או השניה}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|9}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 40א|בסעיף 40א(ב) לפקודת התעבורה}}, בכל מקום, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 10|בתוספת העשירית}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|10}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 46|בסעיף 46 לפקודת התעבורה}}, במקום "שסעיפים”שסעיפים {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 35|35 עד 42}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 43|43}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 44|44}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 44א|ו-44או־44א}} חלים עליה"עליה“ יקראו "שסעיפים”שסעיפים {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 36|36 עד 36ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 39א|39א עד 40א}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 42|ו-42ו־42 עד 44}} חלים עליה"עליה“;
{{ח:תתת|11}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 47|בסעיף 47 לפקודת התעבורה}}, בכל מקום, אחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 4|בתוספת הרביעית}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“, וסעיף קטן (י) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|12}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת התעבורה}}, בפסקה (1), בסופה יקראו "ככל”ככל שהן חלות לעניין רכבת מקומית"מקומית“ ופסקאות (10) ו-ו־(11) – לא ייקראו;
{{ח:תתת|13}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 63|בסעיף 63 לפקודת התעבורה}}, הקטע החל במילים "או”או לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}" עד המילה "פקע"”פקע“ – לא ייקרא ואחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 2|או השניה}}" יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|14}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|בסעיף 64ב(א1) ו-ו־(א2)(1) לפקודת התעבורה}}, בכל מקום, אחרי "לפי”לפי פקודה זו"זו“ יקראו "שהיא”שהיא עבירת תעבורה"תעבורה“;
{{ח:תתת|15}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 66|בסעיף 66 לפקודת התעבורה}}, אחרי "לפי”לפי פקודה זו"זו“ יקראו "או”או לפי פקודת מסילות הברזל"הברזל“ ובמקום "לרשות”לרשות הרישוי"הרישוי“ יקראו "למנהל”למנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל"הברזל“;
{{ח:תתת|16}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|בסעיף 67 לפקודת התעבורה}}, המילים "שנהיגתו”שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו"זו“ – לא ייקראו;
{{ח:תתת|17}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 68|בסעיף 68 לפקודת התעבורה}}, במקום "פקודה”פקודה זו"זו“ יקראו "סעיף”סעיף 46ג(ב) לפקודת מסילות הברזל"הברזל“, ואחרי "{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|ו-63ו־63}}" יקראו "כפי”כפי שהוחלו בסעיף 46ג(א)(12) ו-ו־(13) לפקודת מסילות הברזל."
{{ח:תת|ב}} השר רשאי לקבוע כי תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ממאפייני המסילה והתנועה בדרך.
{{ח:תת|ג}} מועצה של עירייה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, לקבוע כי חוקי עזר שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה}} החלים לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שתקבע, ובכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב).
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ה|סימן ה'ה׳: היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46ד|חובת קבלת היתר|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית, אלא אם כן ניתן לו היתר הפעלה מאת המנהל לגבי אותה מסילת ברזל מקומית או שהוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית מטעם מי שניתן לו היתר הפעלה כאמור, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה.
 
{{ח:סעיף|46ה|תקופת תוקפו של היתר הפעלה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} תוקפו של היתר הפעלה יהיה לתקופה של ארבע שנים.
{{ח:תת|ב}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה בדבר תחילת תוקפו של היתר ההפעלה ומועד סיומו.
 
{{ח:סעיף|46ו|הגבלה על העברת היתר הפעלה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} היתר הפעלה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|ב}} העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל.
 
{{ח:סעיף|46ז|תנאים למתן היתר הפעלה או לחידושו|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המנהל ייתן היתר הפעלה למבקש שהוא בעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(ד)}}, או יחדש היתר שניתן למבקש כאמור, אם שוכנע כי מתקיימים במבקש כל אלה:
{{ח:תת|1}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את הפעולות המקדימות הנדרשות ממנו לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כפי שהורה לו המנהל, ולעניין מבקש שהוא בעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} – המנהל קיבל גם אישור שהמבקש עומד בתנאי הזיכיון הנוגעים לדרישות מקצועיות-תפעוליותמקצועיות־תפעוליות לצורך הפעלת מסילת הברזל המקומית, מאת מי שנקבע בזיכיון, ככל שנקבע, ללוות מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון;
{{ח:תת|2}} המבקש הגיש למנהל תכנית להפעלת מסילת הברזל המקומית, הכוללת עניינים כפי שקבע השר בין השאר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46י|סעיף 46י(ד)}}, ובכלל זה עניינים כמפורט להלן ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תכנית הפעלה), והמנהל אישר את תכנית ההפעלה:
{{ח:תתת|א}} תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל המקומית;
שורה 754:
{{ח:תתת|ד}} סדרי ההפעלה של מסילת הברזל המקומית ותנאי הסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת המקומית;
{{ח:תתת|ה}} אופן היערכותו של המבקש ליישום התנאים הדרושים לפעילותה של מסילת הברזל המקומית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46י|סעיף 46י(ד)}};
{{ח:תת|3}} הוכחת התקשרותו של המבקש או מי מטעמו עם אדם קיבל רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז'ז׳}}, לשם העסקתו בביצוע הפעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46יב|בסעיף 46יב(א)}};
{{ח:תת|4}} המבקש, בעל שליטה בו או נושא משרה בכיר בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי, לדעת המנהל, לתת למבקש היתר הפעלה או לחדשו, ולא תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
 
{{ח:סעיף|46ח|תנאים ומגבלות בהיתר הפעלה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה, בעת מתן ההיתר ובתקופת תוקפו, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל ההיתר בתקופת תוקפו של ההיתר, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן, ובלבד שלא יקבע תנאים ומגבלות כאמור בתקופת תוקפו של ההיתר אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
{{ח:תת|1}} סוג הרכבת המקומית שתופעל על מסילת הברזל המקומית ומאפייניה;
שורה 763:
{{ח:תת|3}} קווי הנסיעה של הרכבת המקומית.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות לתקופת תוקפו של היתר הפעלה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46ט|הגבלת היתר הפעלה, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל היתר הפעלה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
{{ח:תתת|1}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב;
שורה 780:
{{ח:תת|ו}} בוטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השר, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת הברזל המקומית שלגביה בוטל או בטל ההיתר כאמור תופעל, החל במועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (ד), בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו, והכל לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם מתן היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל מקומית למבקש שקיבל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(ד)}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיף 46ז}}.
 
{{ח:סעיף|46י|חובות ותנאים לעניין הפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} בעל היתר הפעלה יפעיל את מסילת הברזל המקומית בהתאם לתכנית ההפעלה כפי שאושרה בידי המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיפים 46ז(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 46יא|או 46יא}} ובהתאם לתנאים ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|סימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|וסימן ה'ה׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(5) ו-ו־(7)}}.
{{ח:תת|ב}} בלי לגרוע מאחריותו של בעל היתר הפעלה לפי פקודה זו, בעל היתר הפעלה או מי מטעמו יעסיק מנהל תפעול שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז'ז׳}}.
{{ח:תת|ג}} בעל היתר הפעלה לא יעסיק, למטרת נהיגת רכבת מקומית, אלא מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח'ח׳}}.
{{ח:תת|ד}} השר יקבע תנאים נוספים להפעלתה של מסילת ברזל מקומית שניתן לגביה היתר הפעלה ולשמירה על תקינותה, שעל בעל היתר ההפעלה לקיימם בתקופת תוקפו של ההיתר, ורשאי הוא, בין השאר, לקבוע תנאים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|1}} אמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של מסילת הברזל המקומית, לרבות צי רכבות מקומיות וכלי רכב, היקפו, סוגי הרכב שיש לכלול בו, תחזוקתו וחידושו, וכן אמצעים טכנולוגיים, ובכלל זה אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת המקומית ומערכות ניהול צי רכב בזמן אמת ואמצעים שיאפשרו בקרה אחר עמידת בעל היתר ההפעלה בתנאי ההיתר;
שורה 791:
{{ח:תתת|5}} העברת דיווחים למנהל, בעניינים ובמועדים שייקבעו בתקנות כאמור או לפי דרישתו, לגבי פעילותו של בעל היתר ההפעלה, לרבות עמידתו בתנאי ההיתר, וכן קיומם של אמצעים הדרושים לצורך העברת דיווחים כאמור.
 
{{ח:סעיף|46יא|תיקון תכנית הפעלה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לדרוש מבעל היתר ההפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיף 46ז(2)}}, אם מצא כי הדבר נדרש לשם הפעלה תקינה וסדירה של מסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן ההיתר ושמירה על בטיחותה, ולאחר שנתן לבעל היתר ההפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; דרש המנהל כאמור, יגיש בעל ההיתר למנהל הצעה בכתב לתיקון הנדרש, לשם אישורו בידי המנהל.
{{ח:תת|ב}} ביקש בעל היתר הפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר המנהל, יגיש למנהל הצעה בכתב לתיקון כאמור; המנהל רשאי לאשר את התיקון המבוקש, לאשרו בתנאים או שלא לאשרו.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ז|סימן ז'ז׳: מנהל תפעול|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46יב|מנהל תפעול – מינוי וחובת רישוי|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} בעל היתר הפעלה ימנה אדם, אחד או יותר, שירכז את הפעילות המקצועית של בעל ההיתר ויבצע פעולות מטעם בעל ההיתר לשם מילוי חובותיו לפי פקודה זו ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מנהל תפעול); השר יקבע הוראות לעניין מינוי מנהל תפעול בידי בעל היתר הפעלה.
{{ח:תת|ב}} לא ישמש אדם מנהל תפעול, אלא אם כן ניתן לו רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן זה}} ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(12)}}; מנהל התפעול יועסק על ידי בעל היתר ההפעלה או על ידי מי מטעמו.
 
{{ח:סעיף|46יג|תקופת תוקפו של רישיון מנהל תפעול|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} תוקפו של רישיון מנהל תפעול יהיה לתקופה של שמונה שנים.
 
{{ח:סעיף|46יד|איסור העברת רישיון מנהל תפעול|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} רישיון מנהל תפעול הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
 
{{ח:סעיף|46טו|תנאים למתן רישיון מנהל תפעול או לחידושו ותנאים ברישיון|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל ייתן למבקש רישיון מנהל תפעול או יחדשו, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|1}} התקיים לגבי המבקש אחד מאלה:
{{ח:תתתת|א}} הוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, באחד מהמדורים המפורטים להלן, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האמורים, מתוכן ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בתחום תפעול ותחזוקה של רכבת מקומית, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול שנערכו מטעם המנהל או שאושרו בידו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(11)}} (בסעיף זה – בחינות להסמכת מנהל תפעול):
{{ח:תתתתת|1}} הנדסת מסילות ברזל;
{{ח:תתתתת|2}} הנדסה אזרחית;
שורה 828:
{{ח:תת|ה}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון מנהל תפעול תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה.
 
{{ח:סעיף|46טז|הגבלת רישיון מנהל תפעול, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל רישיון מנהל תפעול, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו שאצלו מועסק מנהל התפעול, הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה:
{{ח:תתת|1}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
שורה 837:
{{ח:תת|ג}} החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון, לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו של בעל ההיתר שאצלו מועסק מנהל התפעול.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז'1ז׳1: רכישת זכויות במקרקעין לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"התשע״ה}}
 
{{ח:סעיף|46טז1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז'1ז׳1}}|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דרך"”דרך“ ו"תכנית"ו”תכנית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק לתיקון דיני הרכישה"הרכישה“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964התשכ״ד–1964}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעיל”מפעיל מסילת ברזל מקומית"מקומית“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} בעל היתר הפעלה;
{{ח:תתת|2}} מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף א|סעיף46א(א)}} או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקים”מקים מסילת ברזל מקומית"מקומית“ – מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעי”מקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית"מקומית“ – מקרקעי מסילת ברזל מקומית שלרשות מקומית יש זכות בהם או לגביהם, וכן מקרקעי מסילת ברזל מקומית שרשות מקומית תפסה חזקה בהם ופורסמו הודעות על כך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 7|ו-7ו־7 לפקודת הקרקעות}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעי”מקרקעי מסילת ברזל מקומית"מקומית“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל מקומית או מקרקעין שלפי התכנית החלה עליהם ניתן להקים בהם שטחי התארגנות לשם הקמת מסילת ברזל מקומית או דרך;
{{ח:תתת|2}} מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם לתכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל מקומית;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת הקרקעות"הקרקעות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}.}}
 
{{ח:סעיף|46טז2|רכישת זכויות במקרקעין שבבעלות רשות מקומית לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} ראה השר, על פי בקשה של מקים מסילת ברזל מקומית או של מפעיל מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}}, כי לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית יש צורך ברכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, רשאי הוא לרכוש בעלות או כל זכות אחרת, לרבות חזקה או שימוש ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – זכויות), במקרקעין כאמור או בחלק מהם, או להטיל מגבלות על הזכויות במקרקעין כאמור או על חלק מהן, לתקופה או לצמיתות (בסימן זה – רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית).
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|והחוק לתיקון דיני הרכישה}} יחולו על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, אם לא נקבעו הוראות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}.
 
{{ח:סעיף|46טז3|בקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} מקים מסילת ברזל מקומית או מפעיל מסילת ברזל מקומית רשאי לפנות לשר בבקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז2|סעיף 46טז2}} ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – בקשה); בבקשה יפורטו מקרקעי מסילת הברזל המקומית נושא הבקשה, מהות הזכויות שרכישתן מבוקשת, המטרה שלשמה מתבקשת רכישת הזכויות בהם, המועד המבוקש לתפיסת החזקה בהם, וכן כל פרט אחר שקבע השר.
{{ח:תת|ב}} הוגשה בקשה, יעביר מגיש הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – מבקש) העתק מהבקשה לרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה.
שורה 865:
{{ח:תת|ו}} החליט השר לקבל את הבקשה ולרכוש זכויות במקרקעי מסילת ברזל של רשות מקומית נושא הבקשה, או בחלק מהם, יפרט בהחלטתו את המועד לרכישת הזכויות, לרבות תפיסת החזקה במקרקעין אם נדרשת; הודעה על החלטת השר כאמור תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|46טז4|כניסה למקרקעין ותפיסת חזקה|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} החליט השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}} על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, רשאי השר וכן המבקש או מי מטעמו להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה, במועד הקבוע בהחלטת השר או לאחריו, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מהמועד שנקבע בהחלטת השר כאמור וטרם נתפסה החזקה, יודיע השר לרשות המקומית, בכתב, על המועד לתפיסת החזקה לפחות 30 ימים מראש.
 
{{ח:סעיף|46טז5|הקניית הזכויות למדינה ורישומן|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} פורסמה ברשומות הודעה בדבר החלטת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}} על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, יוקנו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל המקומית, למדינה, נקיות מכל שיעבוד או חוב אחר.
{{ח:תת|ב}} פורסמה הודעה לפי סעיף קטן (א), יבצע רשם המקרקעין את הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין כאילו היתה זו הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 19|סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות}}.
 
{{ח:סעיף|46טז6|קביעת שווי הזכויות לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו יקבע את שווי הזכויות במקרקעי מסילת הברזל שבבעלות רשות מקומית שהוחלט לרכשן לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית; העתק מהשומה יימסר לשר, לרשות המקומית ולמבקש.
{{ח:תת|ב}} רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות}}; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ג}} החלטת ועדת ההשגות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
 
{{ח:סעיף|46טז7|סייג לתחולה לעניין הרשאה|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 22|סעיף 22(2ב) רישה לפקודת הקרקעות}} לא יחולו על הרשאה שנתן השר לחברת נת"ענת״ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מבע״מ לגבי מקרקעי מסילת ברזל מקומית.
 
{{ח:סעיף|46טז8|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז'1ז׳1}}|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, ובין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|1}} הגשת בקשה והמסמכים שיצורפו לה;
שורה 886:
{{ח:תת|3}} הארכת המועד למתן תגובה לבקשה, מטעמים מיוחדים.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ח|סימן ח'ח׳: רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46יז|חובת נהיגה ברישיון|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} לא ינהג אדם ברכבת מקומית אלא אם כן ניתן לו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}.
 
{{ח:סעיף|46יח|איסור העברת רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} רישיון לנהיגת רכבת מקומית הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
 
{{ח:סעיף|46יט|תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(10) ו-ו־(15)}}.
{{ח:תת|ב}} השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות:
{{ח:תתת|1}} דרישת גיל מזערי של המבקש;
שורה 903:
{{ח:תתת|5}} נסיבות שבהן לא ראוי לתת למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית, בשל דרך נהיגתו ברכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} המהווה סכנה לעוברי דרך בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}.
 
{{ח:סעיף|46כ|פטור|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|46כא|תנאים ומגבלות ברישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון לנהיגת רכבת מקומית תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תת|1}} דגם הרכבת המקומית שבה הוא רשאי לנהוג;
שורה 913:
{{ח:תת|4}} אמצעי עזר שבהם עליו לעשות שימוש בנהיגה.
 
{{ח:סעיף|46כב|הגבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ה), להגביל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, להתלותו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד שימולאו תנאים שיקבע, לפסול את בעל הרישיון מלהחזיק ברישיון או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
{{ח:תתת|1}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
שורה 927:
{{ח:תת|ו}} החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה או למי מטעמו שאצלו הוא מועסק.
 
{{ח:סעיף|46כג|מסירת רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהוגבל, שהותלה או שנפסל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שנמסרה לו החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} על הגבלת רישיונו, התלייתו או פסילה מלהחזיק בו, ימסור למנהל את הרישיון שהוגבל, שהותלה או שנפסל כאמור, בתוך התקופה הנקובה בהחלטה, ויחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|1}} לעניין החלטה על הגבלת הרישיון – המנהל יחזיר את הרישיון לבעליו, לאחר רישום ההגבלה שנקבעה בהחלטה;
{{ח:תתת|2}} לעניין החלטה על פסילה מלהחזיק ברישיון או על התלייתו – הרישיון לא יוחזר לבעליו אלא לאחר תום התקופה שנקבעה בהחלטה ובתנאים שקבע המנהל.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן שלא היה בידו באותה שעה רישיון, ימסור במקומו אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|א}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, המוכיח כי הרישיון אבד או נגנב;
{{ח:תתתת|ב}} אישור מגורם אחר כי הרישיון נמסר לו לפי כל דין.
{{ח:תתת|2}} מצא בעל הרישיון את הרישיון שאבד או שנגנב, ימציאו ללא דיחוי למנהל.
 
{{ח:סעיף|46כד|תקופות הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}}, תחל במועד המצאת ההחלטה לבעל הרישיון.
{{ח:תת|ב}} בחישוב תקופת הפסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}}, לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון או תחליפו למנהל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כג|סעיף 46כג}}.
 
{{ח:סעיף|46כה|פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית בידי בית משפט, בשל פסילת רישיון לנהיגה ברכב|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, מלהחזיק ברישיון נהיגה, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בתקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון הנהיגה ברכב, כולה או חלקה.
 
{{ח:סעיף|46כו|חיוב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית בקבלת הדרכה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(14)}}, המנהל רשאי, בהוראה בכתב, לחייב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית לקבל הדרכה כפי שיורה, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות.
 
{{ח:סעיף|46כז|העברת מידע למשטרת ישראל ולרשות הרישוי, בנוגע לרישיונות לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל והמנהל לפי פקודה זו ולשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל ורשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, יודיע המנהל למשטרת ישראל ולרשות הרישוי על כל אלה:
{{ח:תת|1}} מי שקיבל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או שרישיונו כאמור חודש, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, ותקופת תוקפו של הרישיון כאמור;
{{ח:תת|2}} בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהמנהל החליט לפסול את רישיונו, להתלותו או שלא לחדשו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} או שהחליט לשנות בו תנאים או מגבלות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כא|סעיף 46כא}}, ותקופת תוקפה של ההחלטה כאמור וכן החלטה כאמור שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|46כח|אצילת סמכויות המנהל|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא בעל ניסיון ומומחיות מתאימים, את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, כולן או חלקן, לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו.
{{ח:תת|ב}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ט|סימן ט'ט׳: אירוע בטיחותי|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46כט|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט'ט׳ לפרק ד'1ד׳1}}|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אירוע”אירוע בטיחותי"בטיחותי“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית, לרבות תקרית חמורה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אירוע”אירוע בטיחותי חמור"חמור“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית חמורה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אירוע”אירוע בטיחותי עם נפגעים"נפגעים“ – תאונה עם נפגעים, וכן תקרית או תקרית חמורה שבה נהרג או נפגע אדם;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תאונה"”תאונה“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שבו נגרם נזק חמור לרכוש;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תאונה”תאונה עם נפגעים"נפגעים“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית שבו נהרג או נפגע אדם באופן חמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקרית"”תקרית“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתה של מסילת הברזל המקומית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקרית”תקרית חמורה"חמורה“ – תקרית שמנסיבותיה עולה כי תוצאה כאמור בהגדרה "תאונה"”תאונה“ או בהגדרה "תאונה”תאונה עם נפגעים"נפגעים“ כמעט התרחשה.}}
 
{{ח:סעיף|46ל|חובת מסירת הודעות ודיווחים לגבי אירועים בטיחותיים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} אירע אירוע בטיחותי חמור, ימסור בעל היתר ההפעלה למנהל, לגבי מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, הודעות ודיווחים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} הודעה בעל-פהבעל־פה על האירוע הבטיחותי החמור – בהקדם האפשרי לאחר שאירע;
{{ח:תתת|2}} דיווח על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר, שבו יציין את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו – בתוך 48 שעות ממועד האירוע;
{{ח:תתת|3}} דיווח מפורט בכתב בעקבות בדיקת האירוע הבטיחותי החמור, שבו יציין, נוסף על הפרטים כאמור בפסקה (2), גם את תוצאות האירוע, הסיבות המשוערות להתרחשותו ולתוצאותיו והפעולות שנקט למניעת הישנותו של אותו אירוע – בתוך 30 ימים ממועד האירוע.
{{ח:תת|ב}} בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, ביום האחרון של כל חודש, דיווח מפורט בכתב על התקריות שאירעו במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, לגבי החודש שקדם לאותו חודש, ובו יציין, לגבי כל אחת מהתקריות, פרטים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו-ו־(3).
{{ח:תת|ג}} בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, עד יום 31 בינואר בכל שנה, דוח שנתי המפרט את כל האירועים הבטיחותיים שאירעו בשנה הקודמת במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, בעקבות בדיקתו את אותם אירועים, ובו יציין, בין השאר, את המסקנות שהסיק מהאירועים הבטיחותיים כאמור ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם.
{{ח:תת|ד}} המנהל רשאי, לבקשתו של בעל היתר הפעלה, להאריך את המועדים להגשת הודעות ודיווחים לפי סעיף זה, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.
 
{{ח:סעיף|46לא|תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי, בעצמו או באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י"אי״א בפרק ד'1ד׳1}} ופועלים על פי הנחיותיו של המנהל, לערוך תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים שאירעו, בין שקיבל לגביהם דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ל|סעיף 46ל}} ובין שנודע לו עליהם בדרך אחרת ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|בסימן זה}} – תחקיר).
{{ח:תת|ב}} לאחר גיבוש טיוטת דוח התחקיר ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור המנהל לבעל היתר ההפעלה שאליו מתייחס התחקיר את הטיוטה כאמור, למעט החלק הכולל את מסקנותיו והמלצותיו, ובלבד שלא יעביר מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; המנהל יודיע לבעל ההיתר שנמסרה לו טיוטה כאמור על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|ג}} לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) ותיקון טיוטת דוח התחקיר ככל שמצא לנכון, ימסור המנהל לשר דוח לגבי כל תחקיר שערך בנוגע אירוע בטיחותי חמור; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור.
שורה 984:
{{ח:תתת|2}} פרטים שיש בהם כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה;
{{ח:תתת|3}} שמות המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים;
{{ח:תתת|4}} פרטים המזהים את המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים שאינם פרטים כאמור בפסקה (1), ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, למעט פרט שהכללתו הכרחית לצורך ניתוח התאונה או התאונה עם נפגעים או הסקת מסקנות בעניינן.
{{ח:תת|ה}} המנהל ימסור לבעל היתר הפעלה דוח לגבי כל תחקיר שביצע בנוגע לאירוע בטיחותי שאירע במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור, למעט פרטים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ד), בכפוף לתנאים שבאותן פסקאות.
{{ח:תת|ו}} המנהל יורה לבעל היתר הפעלה בדבר פעולות שעליו לבצע או להימנע מביצוען בהתאם למסקנות ולהמלצות המפורטות בדוח כאמור בסעיף זה, ככל שהדבר נדרש.
 
{{ח:סעיף|46לב|סמכויות המנהל לשם עריכת תחקיר|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} לשם עריכת תחקיר –
{{ח:תת|1}} יהיו נתונות למנהל הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 46מב|בסעיף 46מב}}, ובלבד שעמד בתנאי הכשירות למינוי מפקח הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 46מא|בסעיף 46מא}}, בשינויים המחויבים, והזדהה לפני הפעלת אותן סמכויות;
{{ח:תת|2}} רשאי המנהל לנקוט אמצעים לשמירה על המקום שבו אירע אירוע בטיחותי, לשמירה על הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל שבה אירע אירוע בטיחותי או כל חלק ממנה, או לשמירה על כל דבר העשוי לשמש ראיה לנסיבות התרחשות האירוע, וכן רשאי המנהל להורות לבעל היתר הפעלה לנקוט אמצעים כאמור.
 
{{ח:סעיף|46לג|הגבלת גישה למסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם למסילת ברזל מקומית שבה או שבקשר אליה אירע האירוע, לא יביא לשינוי במצב של מסילת הברזל כאמור ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בתחקיר, אלא אם כן המנהל התיר זאת ובהתאם לתנאים כפי שהורה, זולת אם הורתה משטרת ישראל אחרת, או לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יעשה אדם פעולה מהפעולות כאמור באותו סעיף קטן, למעט פעולות לשם הצלת חיים או לשם טיפול בנפגעים, אלא אם כן התירה זאת משטרת ישראל ובהתאם לתנאים כפי שהורתה.
{{ח:תת|ג}} אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המנהל, לשם עריכת תחקיר, להורות על איסור הפעלת הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, לתקופה ובתנאים כפי שיורה.
 
{{ח:סעיף|46לד|מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יפעיל המנהל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, אלא אם כן קיבל את אישורה של משטרת ישראל לכך ובהתאם לתנאי האישור.
{{ח:תת|ב}} אירע אירוע בטיחותי שאינו אירוע בטיחותי עם נפגעים, רשאית משטרת ישראל להורות למנהל שלא להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, אם הפעלת סמכות כאמור עלולה לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה.
{{ח:תת|ג}} משטרת ישראל רשאית להנחות את המנהל בדבר הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, לרבות בדבר עריכת תחקיר, באופן שימנע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בה.
 
{{ח:סעיף|46לה|צמצום הפגיעה בתנועה|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המנהל יפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}} בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלה סדירה של מסילת ברזל מקומית.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן י|סימן י'י׳: טכוגרף|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46לו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|סימן י'י׳ לפרק ד'1ד׳1}}|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"טכוגרף"”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכבת מקומית ומיועד לרשום נתונים הכוללים, בין השאר, את מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כרטיס”כרטיס זיכרון"זיכרון“ – כרטיס שעל גביו שבב מחשב, המיועד לשמירה של נתונים שנרשמו בטכוגרף.}}
 
{{ח:סעיף|46לז|קבילות ראיות שנשמרו בטכוגרף|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} נתונים שנרשמו ונשמרו על גבי כרטיס זיכרון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ואשר הופקו כפלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}} ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – פלט), יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה, ובלבד שהוכחו כל אלה:
{{ח:תתת|1}} הרישום בכרטיס הזיכרון שהוגש לבית המשפט באמצעות הפלט הוא הרישום שנעשה בטכוגרף בעת ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|2}} יש בדרך הפקת הפלט כדי להעיד על כך שהוא זהה בתוכנו לחומר המחשב שממנו הופק;
שורה 1,021:
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן ההחזקה, השמירה והטיפול בכרטיס זיכרון ובפלט שהופק ממנו, ואופן הגשתם לבית המשפט.
 
{{ח:סעיף|46לח|איסור לשנות או להסיר נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול ומי שנוהג ברכבת מקומית, לא ישנו ולא יסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון; השר רשאי לקבוע מקרים שבהם לא תיחשב העברת מידע מכרטיס זיכרון כשינוי או כהסרה של נתונים שנשמרו בו.
 
{{ח:סעיף|46לט|חובה למסור לשוטר כרטיס זיכרון|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} שוטר רשאי לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לו את כרטיס הזיכרון, בתחילתו או בסופו של מסלול הנסיעה של הרכבת המקומית או באזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת מקומית, שהוצב לגביו תמרור מתאים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|ב}} התקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, רשאי שוטר לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, שימסור לו, באופן מיידי, את כרטיס הזיכרון:
שורה 1,032:
{{ח:תת|ג}} סירב בעל היתר הפעלה או מי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, רשאי השוטר, לאחר שקיבל אישור לכך מאת קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה שראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל הסמיך לכך, להוציא את כרטיס הזיכרון מהטכוגרף, ובלבד שינקוט את אמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להגן על המידע השמור בו, לרבות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לז|סעיף 46לז(ג)}}.
{{ח:תת|ד}} הועברו נתונים מכרטיס זיכרון למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}}, יהיו הסמכויות הנתונות לשוטר ולקצין משטרה לעניין כרטיס זיכרון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), נתונות להם גם לעניין הנתונים שהועברו למערכת הממוחשבת כאמור, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ה}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, לא יחולו לעניין מסירה או הוצאה לפי סעיף זה של כרטיס זיכרון ושל נתונים מכרטיס זיכרון שהועברו למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}}, ולעניין הפקת פלט מהם.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יא|סימן י"אי״א: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46מ|פיקוח|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל יפקח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, ובכלל זה על פעילותם של בעל היתר הפעלה ושל מנהל תפעול.
{{ח:תת|ב}} המנהל רשאי להזמין, בכל עת, בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול להתייצב לפניו לשם בירור כל עניין לפי פקודה זו כפי שיפרט בהזמנה; הזמנת בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול כאמור תיעשה בהודעה מראש ובכתב, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המונעות זאת.
 
{{ח:סעיף|46מא|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|1}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד פנייתו של השר אליה וקבלת פרטי העובד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
שורה 1,047:
{{ח:תת|ב}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|46מב|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, רשאי המנהל, לאחר שעמד בתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 46מא|בסעיף 46מא}} ולאחר שהזדהה, וכן רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46מא|הסעיף האמור}} –
{{ח:תתת|1}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|2}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך"”מסמך“ – לרבות פלט;
{{ח:תתת|3}} לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או לבדיקה בידי גורם אחר שעליו הורה המנהל או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|4}} להיכנס לכל מקום, לרבות למסילת ברזל מקומית ולכל אמצעי תחבורה אחר המשמש בעל היתר הפעלה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
שורה 1,056:
{{ח:תת|ב}} הפעלת סמכויות לפי סעיף קטן (א)(3) עד (5) תיעשה בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלת מסילת הברזל המקומית.
 
{{ח:סעיף|46מג|זיהוי מפקח|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|1}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|2}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יב|סימן י"בי״ב: עונשין|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46מד|עונשין|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יב|סימן זה}} יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב}}.
 
{{ח:סעיף|46מה|עבירות בקשר למסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית בלי שיש בידו או בידי מי שמטעמו הוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית, היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל, או בניגוד לתנאים או למגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ד|סעיף 46ד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף א|בסעיף61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב}} הנוהג ברכבת מקומית בלי שיש בידו רישיון תקף לנהיגת רכבת מקומית או בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון כאמור או להוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח'ח׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46יז|סעיף 46יז}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|ג}} אלה דינם מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|1}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול או מי שנוהג ברכבת מקומית, אשר שינו או הסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}};
{{ח:תתת|2}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, אשר לא מסרו לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46לט|סעיף 46לט(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|ד}} המשמש מנהל תפעול בלי שיש בידו רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז'ז׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46יב|סעיף 46יב(ב)}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|ה}} מנהל תפעול הפועל בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון מנהל התפעול או בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(12)}}, דינו – מאסר שישה חודשים.
 
{{ח:סעיף|46מו|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46מה|סעיף 46מה}}, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46מה|סעיף 46מה}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה, "נושא”נושא משרה"משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יג|סימן י"גי״ג: פקיד רכבת ברכבת מקומית|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|46מז|סמכות פקיד רכבת לדרוש פרטים מנוסע|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי נוסע ברכבת מקומית עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו נוסע להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, ולרשום את פרטי הנוסע.
 
{{ח:סעיף|46מח|זיהוי פקיד רכבת|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} פקיד רכבת לא יפעיל את סמכויותיו אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן לאחר שהציג תעודת פקיד רכבת החתומה בידי בעל היתר ההפעלה של מסילת הברזל המקומית, המזהה אותו ואת תפקידו.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: שונות}}
 
{{ח:סעיף|47|תנאים להפעלת מסילת ברזל פרטית|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:ת}} לא יבנה אדם, לא יפעיל ולא יקיים מסילת ברזל מכספים פרטיים אלא אם הפקיד לפני כן תכנית לכך אצל המנהל של משרד התחבורה.
 
{{ח:סעיף|48|הפעלת מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשס"בתשס״ב, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, באישור הממשלה, לאשר בתנאים שיקבע דרך כלל או לענין מסויים, בנייתה, הפעלתה וניהולה של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}.
 
{{ח:סעיף|48א|ביטול אישור להפעלת מסילת והפעלתה על-ידיעל־ידי אחר|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} מצא השר כי מסילת ברזל אינה מופעלת להנחת דעתו, או לאחר שקבע כי שיקולי מדיניות תחבורתית מחייבים זאת, רשאי הוא, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת ברזל או חלק ממנה, תנוהל או תופעל בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו.
{{ח:תת|ב}} צו כאמור –
שורה 1,103:
{{ח:תת|ג}} הופקעה זכות כאמור, יהיה זכאי מי שהפקיעו ממנו, לפיצוי בשל אובדן זכותו בדרך ובתנאים שיקבע השר בתקנות.
 
{{ח:סעיף|49|:{{ח:הערה|(בוטל).}}|תיקון: תשמ"חתשמ״ח}}
 
{{ח:סעיף|50|התיישנות|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:ת}} כל תובענה ואישום שאפשר להגיש לפי פקודה זו נגד אדם בשל מעשה, מחדל או נסיון – להוציא אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27 עד 35}} – יוגשו תוך שנה אחרי האירוע נושא התלונה.
 
{{ח:סעיף|51|המצאת מסמכים|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} כל בקשה, כתב תביעה, הודעה או מסמך אחר שיש חובה או רשות להמציאם למדינה לפי פקודה זו יכול שיומצאו במסירה במשרד הראשי של המנהל או במשלוח אליו בדואר רשום.
 
{{ח:סעיף|52||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|53||תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|53א|חובת מסירת מידע על שירות הסעה על שירות הסעה ברכבת וברכבת מקומית|תיקון: תשע"אתשע״א}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 71ב|סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה}} יחולו על מפעיל מסילת ברזל בתחום רצועות זכות הדרך של מסילות הברזל כפי שהן מסומנות לפי דין ועל בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א}}, בתנאים ובשינויים שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|54||תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
שורה 1,126:
{{ח:ת}} אחריותו של אדם לפי פקודה זו לא תגרע מאחריותו הפלילית בשל המעשה לפי כל הוראה בדיני העונשין, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים בשל עבירה אחת.
 
{{ח:סעיף|56||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשס"התשס״ה, תשע"א-2תשע״א־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} השר ממונה על ביצוע הוראות פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|1}} תנאי נסיעה לרבות תנאי האחריות בשל חבלה לנוסעים;
שורה 1,143:
{{ח:תתת|7ג}} הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית ולחידושו, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה;
{{ח:תתת|7ד}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת ארצית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי רישיונות שונים;
{{ח:תתת|7ה}} אגרות בעד בקשה לקבלה או לחידוש של רישיון לנהיגת רכבת ארצית, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיון כאמור ולעניין בעלי תפקיד, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי-תשלוםאי־תשלום במועד;
{{ח:תתת|7ו}} הוראות לעניין ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לבעל תפקיד מסילתי ולבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}};
{{ח:תתת|7ז}} הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}}, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה;
{{ח:תתת|7ח}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}};
{{ח:תתת|7ט}} הוראות לעניין הכשרה ובחינות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1}}, לרבות תוכני הבחינות וסוגיהן, הגורם שמטעמו ייערכו הבחינות, הגורם שיפקח על ביצוען ואופן הפיקוח;
{{ח:תתת|7י}} הוראות לעניין חובתו של מפעיל ושל בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}} לדווח למנהל על יישום או הפרה של ההוראות לפי פקודה זו בידי בעלי תפקיד מטעמו, ודרכי הדיווח כאמור;
{{ח:תתת|7יא}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיפים 23ד(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו-23זו־23ז(א)(2)}} – רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין אדם ראוי, בשל סיכון בטיחותי, להחזיק ברישיון לנהיגת רכבת ארצית או למלא תפקיד מסילתי, וכן אמות מידה שלפיהן יחליט המנהל אם עבירה שנעברה היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להחזיק ברישיון או למלא תפקיד כאמור;
{{ח:תתת|8}} דרכי המצאת הודעות לפי פקודה זו;
{{ח:תתת|9}} הבטחת השמירה על נכסי המדינה במסילה;
{{ח:תתת|10}} הוראות לעניין בקשה לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימנים ה'ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|ז'ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|וח'וח׳ בפרק ד'1ד׳1}}, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה;
{{ח:תתת|11}} הוראות לעניין הבחינות הנדרשות לצורך הסמכת מנהל תפעול, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון מנהל תפעול להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת;
{{ח:תתת|12}} הוראות לעניין אופן פעילותו וחובותיו של מנהל תפעול;
{{ח:תתת|13}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת מקומית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות בהתאם לסוג הרישיון;
{{ח:תתת|14}} הוראות לעניין הכשרה לנהיגה ברכבת מקומית, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת, וכן תנאים הנדרשים ממדריכים ללימוד נהיגה ברכבת מקומית ומבוחנים בבחינות לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, ורשאי השר לקבוע כי בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} יערוך הכשרה כאמור לעובדיו, בכפוף להוראות ותנאים כפי שיקבע;
{{ח:תתת|15}} אגרות בעד בקשות לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימנים ה'ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|ו'ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|וח'וח׳ בפרק ד'1ד׳1}}, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיונות כאמור, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי-תשלוםאי־תשלום במועד;
{{ח:תתת|16}} הוראות לעניין שמיעת טענות בהליכים להגבלת היתרים ורישיונות לפי פקודה זו, התלייתם, ביטולם או סירוב לחדשם;
{{ח:תתת|17}} הוראות לעניין אופן העברת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46כז|סעיף 46כז}}, לרבות מועדי העברת המידע ותנאים להעברתו.
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א), בנושאים או לפי הפסקאות כמפורט להלן, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
{{ח:תתת|1}} פסקאות (1א), (4), (7ה), (7יא) ו-ו־(15);
{{ח:תתת|2}} הוראות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|3}} העניינים שייכללו בתכנית הפעלה.
 
{{ח:סעיף|57א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
 
{{ח:סעיף|58|שמירת דינים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות פקודה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהסמכויות הנתונות למפקח הארצי על התעבורה, לרשות תימרור מרכזית ולרשות תימרור מקומית לעניין מסילת ברזל מקומית, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית – תחולה והוראות מעבר|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|59|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳}}|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל זיכיון קיים"קיים“ – מי שהיה, ערב יום התחילה, בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החוק”החוק המתקן"המתקן“ – חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס'מס׳ 6), התשע"א-2011התשע״א–2011;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יום”יום התחילה"התחילה“ – יום תחילתו של החוק המתקן.}}
 
{{ח:סעיף|60|בעל זיכיון קיים – תחולה והוראות מעבר|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן יחולו על בעל זיכיון קיים, בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|1}} הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן, לגבי בעל זיכיון קיים, תיעשה בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו, אלא אם כן ראה השר או המנהל כי האינטרס הציבורי מחייב לדעתו שלא לעשות כן;
{{ח:תת|2}} אין בהוראות פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן כדי לגרוע מהסעדים הנתונים לבעל זיכיון קיים או למדינה, לפי הזיכיון ולפי הוראות כל דין;
{{ח:תת|3}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46ה|בסעיף 46ה(א)}}, תקופת תוקפו של היתר הפעלה הניתן לבעל זיכיון קיים תהיה כתקופת תוקפו של הזיכיון; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויות המנהל בנוגע להפרת תנאי היתר ההפעלה האמור;
{{ח:תת|4}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|בסימנים ה'ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|ו-ו'ו־ו׳ בפרק ד'1ד׳1}}, בעת מתן היתר ההפעלה הראשון לבעל זיכיון קיים –
{{ח:תתת|א}} לא יורה המנהל לבעל הזיכיון לבצע פעולות מקדימות לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(1)}}, שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון;
{{ח:תתת|ב}} לא ידרוש המנהל מבעל הזיכיון להגיש תכנית הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(2)}}, הכוללת עניינים שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון;
שורה 1,192:
{{ח:תת|6}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(4)}}, בעל זיכיון קיים יהיה פטור מעמידה בתנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ז|הסעיף האמור}} בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה; מצא המנהל בתום התקופה האמורה, כי התנאי מתקיים במי שהיה, ערב יום התחילה, בעל שליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|באותו סעיף}}, יורה לבעל ההיתר לתקן את ההפרה, בתוך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
 
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז}})}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:קטע3||השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי}}
שורה 1,198:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של התוספת ביום 3.4.2018).}}
<table>
<tr><th></th><th>{{מוקטן|טור א'א׳}} {{ש}} תפקיד מסילתי</th><th>{{מוקטן|טור ב'ב׳}} {{ש}} השכלה נדרשת</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>אתת</td><td>תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>בקר מסילה</td><td>תעודת הנדסאי או מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – הפנקס), בענף הנדסה אזרחית או בענף הנדסת מכונות;</td></tr>
<tr><td>3.</td><td>בקר רכבת נוסעים</td><td>תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>בקר מתחם רכבת</td><td>מהנדס הרשום בפנקס באחד מהענפים המפורטים להלן: ענף הנדסת מכונות, ענף הנדסת חשמל, ענף הנדסה אזרחית, ענף כימיה, ענף אווירונאוטיקה, ענף הנדסת חומרים, ענף הנדסת מדעים או ענף הנדסת מקצועות מיוחדים באחד ממדורים אלה: תובלה ברכבות, תחזוקת מסילות ברזל, בטיחות אש או בטיחות;</td></tr>
שורה 1,207:
 
 
{{ח:חתימות|נקבע בועדת חוק ומשפט ביום כ"בכ״ב באדר תשל"בתשל״ב (8 במרס 1972).}}
* '''יעקב ש'ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}