פקודת הנשואין והגירושין (רישום): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[691239] הגהה
[691239] הגהה
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|חא"יחא״י, כרך ב'ב׳, פרק פ"חפ״ח, עמ'עמ׳ 876|פקודת הנשואין והגירושין (רישום)}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תש"עתש״ע, 434|חוק ברית הזוגיות לחסרי דת|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301092.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 29|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301396.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 17:
{{ח:סעיף|2|פרוש}}
{{ח:ת}} בפקודה זו יהא למונח הבא הפירוש דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשות”הרשות הרושמת"הרושמת“ פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנשואין נשואין אזרחיים, האימם, בנשואין לפי דת האיסלם, הכומר בנשואין לפי דת הנצרות, הרבי, בנשואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט, בנשואין לפי דת הדרוזים.}}
 
{{ח:סעיף|2א|מקום רישום לנישואין של בני זוג יהודים|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין אצל כל רב שמונה כרושם נישואין לפי {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל#סעיף 2|סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980התש״ם–1980}}, ללא קשר למקום מגוריהם או למקום עריכת הנישואין.
 
{{ח:סעיף|3|רישום נשואין}}
שורה 35:
{{ח:תת|ג}} למסור העתקה אחת לבעל והעתקה אחת לאשה תמורת תשלום של מאה פרוטה לכל העתקה.
 
{{ח:סעיף|4א|משלוח הודעה למרשם הזוגיות|תיקון: תש"עתש״ע}}
{{ח:ת}} הממונה על המחוז ישלח לרשם הזוגיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ברית הזוגיות לחסרי דת|בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010התש״ע–2010}}, מדי חודש, הודעה על נישואין שנרשמו באותו מחוז במהלך החודש שקדם לו.
 
{{ח:סעיף|5|רישום גירושין}}
{{ח:ת}} הפרוצידורה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו-4ו־4}} תהא נוהגת לגבי רישום גירושין, אלא שלא יהא צורך ברישום הפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}.
 
{{ח:סעיף|6|הזכות לקבל העתקה של הרישום}}
{{ח:ת}} כל אדם יכול לקבל העתקה מרישום הנשואין או הגרושין שלו לכשיגיש בקשה למשרד הממונה על המחוז של אותו מחוז {{ח:הערה|(במקור: המושל של אותו המחוז)}} וישלם מס של חמשים פרוטה.
 
{{ח:סעיף|7|עברה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} כל שאינו דואג לרישום הנשואין או הגרושין שלו או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים.
 
{{ח:סעיף|8|איסור פרסומת|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} רב רושם נישואין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}} לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו, אלא בהתאם לתקנות שקבע השר לשירותי דת, בהסכמת שר המשפטים ונשיא מועצת הרבנות הראשית.
{{ח:סוף}}