פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[722037] פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]
 
[722037] פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא"יחא״י כרך ב'ב׳, פרק ע"אע״א, עמ'עמ׳ 774|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)}}; {{ח:תיבה|ע"רע״ר 1937, תוס'תוס׳ 1, 71|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)}}, {{ח:תיבה|156|תקון}}, {{ח:תיבה|162|תקון מס'מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|1941, תוס'תוס׳ 1, 4|תקון}}; {{ח:תיבה|1943, תוס'תוס׳ 1, 4|תקון}}; {{ח:תיבה|1946, תוס'תוס׳ 1, 99|פקודת תחיקת-הגנהתחיקת־הגנה (הכללה בפקודות מסוימות)}}, {{ח:תיבה|121|תיקון}}, {{ח:תיבה|תוס'תוס׳ 2, 315|צו}}; {{ח:תיבה|ע"רע״ר תש"טתש״ט, תוס'תוס׳ א'א׳, 43|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312699.pdf}}, {{ח:תיבה|תוס'תוס׳ א'א׳, 90|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312723.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"טתשי״ט, 51|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210175.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון לתיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210174.pdf}}.
 
'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ"ידמ״י תשי"טתשי״ט, 74|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsnv_318042.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"טתשי״ט, 141|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317400.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 140|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק השופטים|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"זתשכ״ז, 104|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210173.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"לתש״ל, 8|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210172.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 119|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211715.pdf}}.
 
צווים (אגרות רשיון לייצור): ע"רע״ר תש"טתש״ט, תוס'תוס׳ ב'ב׳, 101; ק"תק״ת תש"יתש״י, 333; תשי"בתשי״ב, 435; תשי"גתשי״ג, 380; תשט"זתשט״ז, 337; תשי"זתשי״ז, 631; תשכ"אתשכ״א, 425; תשכ"בתשכ״ב, 1027, 2204; תשכ"ותשכ״ו, 1605.
 
צווים (מסי בלו על משקאות משכרים): ע"רע״ר 1939, תוס'תוס׳ 2, 172; 1940, תוס'תוס׳ 2, 485, 554; 1943, תוס'תוס׳ 2, 116; 1944, תוס'תוס׳ 2, 209; 1945, תוס'תוס׳ 2, 122; 1945, תוס'תוס׳ 2, 233; 1946, תוס'תוס׳ 2, 650; ק"תק״ת תש"טתש״ט, 241; תש"יתש״י, 646, 1043; תשי"אתשי״א, 228; תשי"בתשי״ב, 290, 586, 996; תשי"גתשי״ג, 38, 559, 1348; תשי"דתשי״ד, 94, 354, 485, 597, 939; תשט"ותשט״ו, 212, 1080, 1387; תשט"זתשט״ז, 399, 701, 782, 803, 804, 1030; תשי"זתשי״ז, 268, 929, 1180; תשי"חתשי״ח, 108, 911, 1709; תשי"טתשי״ט, 51, 742, 881, 921, 1769; תש"ךתש״ך, 238, 448; תשכ"אתשכ״א, 635; תשכ"בתשכ״ב, 194, 2675; תשכ"דתשכ״ד, 189, 1266, 1522; תשכ"התשכ״ה, 108, 189, 1566, 2478, 2478; תשכ"ותשכ״ו, 920, 1556, 2675, 2383; תשכ"זתשכ״ז, 1326, 3111; תשכ"חתשכ״ח, 557; ק"תק״ת תשל"בתשל״ב, 1572; קת"םקת״ם תשל"גתשל״ג, 502, 664, 757; תשל"דתשל״ד, 66, 143; תשל"התשל״ה, 596, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 28:
{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ"זתשכ״ז, תשנ"אתשנ״א}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כּוֹהֶל"”כּוֹהֶל“ – כוהל שחריפותו כשל כוהל טהור בעל משקל סגולי של 0.7936 בחום של 15.6° צלזיוס; החריפות תתברר במַדכּוֹהֶל שנקבע; נתגלעו בענין זה חילוקי דעות, יוכרע הדבר בבדיקה של הכימאי הממשלתי והחלטתו תהא סופית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ברנדי"”ברנדי“ – משקה כוהלי העשוי דרך זיקוק ממיץ ענבים מותסס;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יין"”יין“ – משקה מותסס עשוי ממיץ ענבים טריים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שֶׁכָר-פירות"”שֶׁכָר־פירות“ – משקה מותסס שהופק מפירות שאינם ענבים טריים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה"”בירה“ – כל משקה מותסס מדגן או משעורים או מחומר עמילני או סוכרי אחר, בתוספת כשות, המיוצר או הנמכר כבירה או כתחליף לבירה והמכיל בבדיקת דוגמה ממנו יותר מ-2מ־2% כוהל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה”בירה דלת אלכוהול"אלכוהול“ – המשקה כאמור בהגדרת "בירה"”בירה“ המכיל מעל 0.5% כוהל ולא יותר מ-2מ־2% כוהל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה”בירה ללא אלכוהול"אלכוהול“ או "בירה”בירה נטולת אלכוהול"אלכוהול“ – משקה כאמור בהגדרת "בירה"”בירה“ המכיל עד 0.5% כוהל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ויסקי"”ויסקי“ – משקה כוהלי שהופק דרך זיקוק מבליל של גרעיני דגן שנסתכרו על ידי תָסְסֵי לֶתֶת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ערק"”ערק“ – כהיל עשוי דרך זיקוק מפירות ומזרעי אניס או אניטול, או מכוהל ומזרעי אניס או אניטול, או עשוי דרך ערבוב כוהל עם אניטול, וכשהוא מהול במים בנפח שווה – מראהו סמיך כעין החלב;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רום"”רום“ – כהיל שזוקק במישרין, בארץ המגדלת קני סוכר, ממוצר של קנה הסוכר הגדל בה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כּהִילים"”כּהִילים“ – כל משקה כוהלי למינהו, לרבות ברנדי וערק, וכל משקה מעורב בכוהל, וכל תערובת, תרכיב או תכשיר העשויים בכוהל, וכן יין ושכר-פירותושכר־פירות, שנמצא בהם, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ-25מ־25% כוהל, למעט כהילים מפוגלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הכהילים המפוגלים|בפקודת הכהילים המפוגלים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משקאות”משקאות משכרים"משכרים“ – כהילים, ערק, ברנדי, יין, בירה, שכר-פירותשכר־פירות ושאר משקאות, מותססים או כוהליים, שנמצא בהם בזמן מן הזמנים, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ-2מ־2% כוהל; ואולם ההגבלה של 2% כוהל אין כוחה יפה לפטור מן הבלו שלפי פקודה זו כל משקה מותסס או כוהלי שיוצר בחצריו של יצרן שבהם מיוצרים גם משקאות חָבי בלו, אלא אם הותר הדבר על ידי שר האוצר לגבי יצרנים שעסקו בייצור משקאות משכרים לפני יום י"טי״ט בכסלו תשי"טתשי״ט (1 בדצמבר 1958);}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חצרים"”חצרים“ – כל בנין או מקום המשמש לייצורם, להחסנתם או למכירתם של משקאות משכרים ושיש להגיש עליו רְשִׁימון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מַזקֵקָה"”מַזקֵקָה“ – לרבות כל חלק ממנה וכל מכשיר שאפשר להשתמש בו לזיקוקם או לייצורם של כהילים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מכירה"”מכירה“ – לרבות כל העברה שלא דרך מתנה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יצרן"”יצרן“ – מי שמייצר משקאות משכרים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סיטונאי"”סיטונאי“ – מי שמוכר לאדם אחר בבת אחת משקאות משכרים בכמות העולה על תשעה ליטר או על תריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קמעונאי"”קמעונאי“ – מי שמוכר משקאות משכרים לצרכן בלבד;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מנהל"”מנהל“ – מנהל אגף המכס והבלו, לרבות כל פקיד הממלא את מקומו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקיד"”פקיד“ – פקיד אגף המכס והבלו, או פקיד מחוז שהמנהל הרשהו לשמש פקיד באגף האמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשימון"”רשימון“ – הצהרה, לפי הטופס שנקבע, נתונה מאת יצרן, סיטונאי או קמעונאי, על כוונתו לעסוק בעסק שעליו הוגש הרשימון ועל החצרים והכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם בקשר לעסקו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"היתר"”היתר“ – היתר שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי, לרבות תעודה שניתנה מאת יצרן או סיטונאי בהרשאת המנהל או לפי הוראותיו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשיון"”רשיון“ – רשיון שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי.}}
 
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ייצור משקאות משכרים וטלטולם}}
שורה 70:
4. רשיון מיוחד
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי ליתן רשיון מיוחד בלי תשלום אגרה –
{{ח:תתת|1}} למוסד דתי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לצריכת בני-המוסדבני־המוסד בלבד, כמות יין שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר לכל אחד מדרי המוסד; אך רשאי המוסד לספק יין מתוך אותה כמות בלי תשלום גם למוסדות דתיים אחרים לצרכי דת;
{{ח:תתת|2}} ליצרן רשוי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לשימוש עצמו ובני-ביתוובני־ביתו, כמות יין או שכר פירות שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר;
{{ח:תתת|3}} לכל אדם – להשתמש במזקקה למטרת מחקר או למטרה אחרת שאישרה המנהל.
{{ח:תת|ב}} בעל רשיון כאמור וכן מנהל של מוסד רשוי כאמור, המייצר יין או שכר פירות למעלה מן הכמות המותרת, וכן המוציא מרשותו יין או שכר פירות או המשתמש במזקקה שלא למטרה שלשמה ניתן הרשיון, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות, ונוסף על כך ישלם כפל הבלו שעל כמות המשקאות שנעברה בהם העבירה, ומי שנמצאו ברשותו משקאות משכרים כאמור, דינו – מאסר שנה אחת, או קנס 3,000 לירות.
שורה 85:
{{ח:תת|ג}} לא נתמלאה אחת מהוראות סעיף זה בכדבר הגשת רשימון, סימון או שינוי, דינו של היצרן – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.
 
{{ח:סעיף|7|איסור הכניסה|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}
{{ח:תת|א}} שום אדם, זולת היצרן והעובדים אצלו והפקיד, לא ייכנס ולא תהא לו גישה לחצריו של יצרן שלא ברשות הפקיד.
{{ח:תת|ב}} כל דלת מדלתות חצריו של יצרן תהא ננעלת בשני מנעולים; מפתח המנעול האחד יהיה בידי היצרן, ומפתח המנעול האחר בידי הפקיד.
{{ח:תת|ג}} שר האוצר או מי שהשר הסמיכו לכך, רשאי להורות שחצריו של יצרן יינעלו שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב); ניתנה הוראה כאמור, רשאי המנהל לפטור מקיום הוראות סעיף קטן (א), כולן או מקצתן, ובתנאים שיורה.
 
{{ח:סעיף|8|ספרים ומאזנים|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}
{{ח:תת|א}} חייב יצרן לנהל בחצריו ספר מלאי וספר אספקה ופנקסים לפי טפסים שנקבעו, בין בדרך כלל ובין לסוג פלוני של יצרנים, בהם ירשום את כמותם של החמרים שהשתמש בהם ואת כל המשקאות המשכרים שייצר והוציא וכל פרט אחר שרישומו נדרש; הספרים יהיו פתוחים בכל עת לעיונו של פקיד ורשאי הפקיד לרשום בהם רשומות או להעתיק מהם נסחים.
{{ח:תת|ב}} מאזן של מלאי ייערך בכל זמן שהמנהל יחליט עליו, ואם נמצא המלאי יתר או חסר בשיעור העולה על השיעור שנקבע, ישלם היצרן כפל הבלו שעל השיעור היתר או החסר.
שורה 105:
{{ח:ת}} לא יוצאו משקאות משכרים מחצריו של יצרן בכמות פחותה מתשעה ליטר או מתריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד ממין משקה אחד ובזמן אחד.
 
{{ח:סעיף|12|אין לסלק משקאות מחצריו או לחצריו של יצרן אלא בהיתר|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}
{{ח:תת|א}} לא יקובלו משקאות משכרים לחצריו של יצרן ולא יובלו לשם ולא יוצאו משם, אלא אם יש עמם היתר שבו נרשמו הפרטים כפי שהורה המנהל.
{{ח:תת|ב}} לא יינתן היתר לסילוק משקאות אלא אם שולם הבלו, פרט למקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}.
שורה 120:
 
{{ח:סעיף|15|סמכות לדחות תשלום הבלו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, במקרים הנראים לו ובתנאים הנראים לו, להרשות הוצאת משקאות משכרים מחצריו של היצרן לפני תשלום הבלו המשתלם על אותם המשקאות, ולדחות את מועד תשלום הבלו או להרשות את תשלומו לשיעורין, בין בערובה ובין שלא בערובה, ובלבד שסכום הבלו הנדחה לא יעלה לגבי יצרן יחיד על סכום ששר האוצר יקבע בצו והדחיה לא תינתן לתקופה העולה על ששה חדשים מיום הוצאת המשקאות המשכרים מחצריו של היצרן; סכום שתשלומו נדחה תיווסף עליו ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית הריבית כאילו היתה חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את הריבית עד כדי 6%.
 
{{ח:סעיף|16|תוספת פיגורים וריבית}}
{{ח:ת}} לא שולם הבלו במועד שנועד לתשלומו או במועד הנדחה –
{{ח:תת|1}} רשאי המנהל שלא להתיר הוצאת משקאות משכרים מחצריו של היצרן החייב בתשלום הבלו, כל עוד לא שילם את הבלו ותוספת הפיגורים או הריבית במלואם;
{{ח:תת|2}} תיווסף תוספת פיגורים של 20% מסכום הבלו, או ריבית על סכום הבלו לכל תקופת הפיגור בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, הכל לפי הסכום הגדול יותר, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית התוספת או הריבית כאילו היו חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את תוספת הפיגורים או הריבית.
 
{{ח:סעיף|17|אומדן הבלו כשנתגלתה מזקקה בלי רשיון}}
שורה 153:
 
{{ח:סעיף|25|פטור מיוחד}}
{{ח:תת|א}} שר האוצר רשאי, בצו, לפטור מבלו, כולו או מקצתו, משקאות משכרים הנמכרים או המועברים בדרך אחרת למפורטים {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת|בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|ב}} שולם בלו על משקאות משכרים שנמכרו לאדם הזכאי לפטור לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל להחזיר לו את הבלו, כולו או מקצתו, ובתנאים הנראים למנהל, אם נתבקש לכך בכתב תוך ששה חדשים מיום מסירת המשקאות לזכאי לפטור.
{{ח:תת|ג}} משקה משכר שניתן עליו פטור מבלו או הוחזר בלו ששולם עליו כאמור, לא ימכרנו אדם ולא יעבירנו בדרך אחרת למי שאינו זכאי לפטור, אלא לאחר שהודיע למנהל על כך ושילם את הבלו המלא על אותו משקה לפי ערכו בשעת מכירתו או העברתו או לפי ערכו בשעת תשלום הבלו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, ובהתאם לשיעור הבלו החל אותה שעה.
שורה 163:
 
{{ח:סעיף|27|רשיון סיטונאי ורשיון קמעונאי}}
{{ח:תת|א}} לא ימכור אדם ולא יציג או יחזיק למכירה כל משקה משכר, ולא יחסין משקאות משכרים המיועדים למכירה, אלא אם כן יש בידו רשיון סיטונאי או קמעונאי, לפי הענין, שניתן לפי פקודה זו, או שהוא רשאי לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}; אולם לא יידרש רשיון כאמור למכירת משקאות משכרים, על ידי מוסד המספק משקאות משכרים לצבא-הגנהלצבא־הגנה לישראל ולכוחות המשטרה אם אושר למטרה זו על ידי שר האוצר.
{{ח:תת|ב}} רשיון סיטונאי או רשיון קמעונאי יהא שנתי ויהא נוסף על הרשיון שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|פקודת מכירת משקאות משכרים, 1935}}, ולא יינתן אלא למי שכבר השיג רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|אותה פקודה}}; אולם מי שיש לו רשיון רוקח על חצרים שאין מוכרים בהם משקאות משכרים זולת יינות מרפא, לא יידרש להשיג על אותם חצרים רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|אותה פקודה}}.
 
שורה 172:
{{ח:ת}} מי שבידו רשיון קמעונאי, מותר ליתן לו רשיון אקראי למכור בקמעונות משקאות משכרים בבנין, בסוכה, באוהל או במקום אחר לא יותר מחמישה ימים, אם השיג את ההיתר שנקבע {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2|בסעיף 19 לפקודת מכירת משקאות משכרים, 1935}}.
 
{{ח:סעיף|30|אַגרת רשיון|תיקון: תשי"טתשי״ט}}
{{ח:תת|א}} האַגרה השנתית בעד רשיון סיטונאי:
{{ח:תת}} בתחום עיריה — 50 לירות
שורה 180:
{{ח:תת}} במקומות אחרים — 2.500 לירות
 
{{ח:סעיף|31|סמכות לפטור מחובת רשיון|תיקון: תש"לתש״ל}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיפים 27 עד 30}} רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים למכירת משקאות משכרים בסיטונות או בקמעונות או להעמדתם למכירה ללא רשיון, ואם עשה כן רשאי הוא להורות כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו-37ו־37}}, כולן או מקצתן, לא יחולו, אם דרך כלל ואם על סוגים מסויימים של סיטונאים או קמעונאים.
 
{{ח:סעיף|32|רישום חצריו של סיטונאי או קמעונאי וסימונם}}
שורה 204:
{{ח:תת|ב}} סיטונאי שאינו שומר חשבון כאמור או שאינו מראה אותו לעיון, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות; ואם לאחר עיון נמצא, כי מלאי המשקאות המשכרים שבחצריו עודף על הכמות שהיתה צריכה להיות ברשותו לפי החשבון – גם תשלום כפל הבלו על העודף.
 
{{ח:סעיף|38|קנס על שימוש מטעה בשם בירה|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}
{{ח:תת|א}} חומר שיש בו 2% כוהל, או פחות מזה, לא יכנהו אדם לצרכי מכירת החומר – בהודעה, במודעה, בתווית, או בכל צורת פרסום אחרת – בשם או במלים שיש בהם כדי לרמז כי החומר הוא בירה או תחליף של בירה, או משהו כדומה לבירה או לאחד ממיניה, ולא ימכור אדם ולא יניח למכור, ולא יחזיק למכירה, כל חומר כאמור שכינוהו כך; אלא שהשם "ג'ינג'ר”ג׳ינג׳ר ביר"ביר“ או "ג'ינג'ר”ג׳ינג׳ר אייל"אייל“ לא יהא, כשלעצמו, נחשב כבא לרמז כאמור.
{{ח:תת|א1}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר לכנות בירה דלת אלכוהול בכינוי "בירה”בירה דלת אלכוהול"אלכוהול“ ובירה ללא אלכוהול בכינוי "בירה”בירה ללא אלכוהול"אלכוהול“ או "בירה”בירה נטולת אלכוהול"אלכוהול“.
{{ח:תת|ב}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות על כל עבירה, ואם נתחייב בדינו יחולטו כל החפצים שבהם או בקשר אליהם נעברה העבירה.
 
שורה 246:
{{ח:ת}} כל קנס שהוטל על פי פקודה זו יכול שייגבה בדרך שגובין חוב המגיע על פי פסק דין במשפט אזרחי.
 
{{ח:סעיף|46|סמכות להיכנס|תיקון: תשכ"דתשכ״ד}}
{{ח:תת|א}} רשאי פקיד להיכנס בכל עת לחצרים רשויים וליטול כל מד, מידה, דוגמה או חשבון של משקאות משכרים, או חמרים המשמשים לייצורם, אשר ימצא שם, כדי למנוע או לגלות עבירה על הוראות פקודה זו; אלא שאם ברשימונם של חצרים רשויים של יצרן או של סיטונאי נאמר במפורש, כי חלק מהן ישמש לייצורו או למכירתו של יין לצרכי דת, תהא זכות ליטול מד, מידה או דוגמה של משקאות או של חמרים מסורה רק לפקיד שהורשה לכך בכתב מאת המנהל; וכל אדם הנמנע או המסרב, בעצמו או על ידי מי שפועל לפי הוראותיו או בהסכמתו, להכניס פקיד כשהוא ממלא תפקידו כאמור, דינו – קנס מאה לירות.
{{ח:תת|ב}} פקיד או שוטר רשאי להיכנס בכל עת, בלא צו, לכל חצרים או מקום ולערוך בהם חיפוש, אם יש לו יסוד להניח, כי משקאות משכרים, או מזקקה, או כלים או חמרים המשמשים לייצורם של המשקאות, מוחזקים או מצויים בהם שלא כדין, ורשאי הוא לפרוץ ולהיכנס אליהם בכוח ולתפוס כל מזקקה או כלי או משקה או חומר הנמצאים בהם; אך אין להשתמש בזכות הכניסה והתפיסה לגבי בית מגורים אלא אם ניתן על כך צו חיפוש מאת שופט של בית משפט שלום.
שורה 259:
 
{{ח:סעיף|48|אחריותם של מנהלים ופקידים}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה על פקודה זו על-ידיעל־ידי חבר בני אדם, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי של אותו חבר, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות פקודה זו.
 
{{ח:סעיף|49|המנהל רשאי לכפר עבירה}}
שורה 268:
{{ח:ת}} הממשלה רשאית לצוות על תשלום פרס כראות עיניה, בעד גילוי עבירה על פקודה זו, למי שביצע את התפיסה או מסר את הידיעות שהביאו לגילוי העבירה.
 
{{ח:סעיף|51|תקנות|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית להתקין תקנות בכל אחד מן הענינים האלה:
{{ח:תת|1}} הטפסים לרשיון ולבקשת רשיון;
שורה 311:
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו ומתפקידיו לפי פקודה זו, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור או למקום מסויים, למעט הסמכויות שאצל לו שר האוצר והסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(1)}})}}|תיקון: [ק"תק״ת צווים]}}
 
{{ח:קטע3||אגרות רשיון לייצור משקאות משכרים}}
שורה 318:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט).}}
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}})}}|תיקון: [ק"תק״ת צווים]}}
 
{{ח:קטע3||שיעורי הבלו על משקאות משכרים}}
שורה 325:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט).}}
 
{{ח:חתימות|כ"דכ״ד באייר תשי"טתשי״ט (1 ביוני 1959)}}
* '''פנחס רוזן'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}