פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה): הבדלים בין גרסאות בדף

'''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא"יחא״י כרך ב'ב׳, פרק ע"אע״א, עמ'עמ׳ 774|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)}}; {{ח:תיבה|ע"רע״ר 1937, תוס'תוס׳ 1, 71|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)}}, {{ח:תיבה|156|תקון}}, {{ח:תיבה|162|תקון מס'מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|1941, תוס'תוס׳ 1, 4|תקון}}; {{ח:תיבה|1943, תוס'תוס׳ 1, 4|תקון}}; {{ח:תיבה|1946, תוס'תוס׳ 1, 99|פקודת תחיקת-הגנהתחיקת־הגנה (הכללה בפקודות מסוימות)}}, {{ח:תיבה|121|תיקון}}, {{ח:תיבה|תוס'תוס׳ 2, 315|צו}}; {{ח:תיבה|ע"רע״ר תש"טתש״ט, תוס'תוס׳ א'א׳, 43|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312699.pdf}}, {{ח:תיבה|תוס'תוס׳ א'א׳, 90|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312723.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"טתשי״ט, 51|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210175.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון לתיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210174.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ"ידמ״י תשי"טתשי״ט, 74|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsnv_318042.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"טתשי״ט, 141|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317400.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 140|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק השופטים|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"זתשכ״ז, 104|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210173.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"לתש״ל, 8|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210172.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 119|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211715.pdf}}.

צווים (אגרות רשיון לייצור): ע"רע״ר תש"טתש״ט, תוס'תוס׳ ב'ב׳, 101; ק"תק״ת תש"יתש״י, 333; תשי"בתשי״ב, 435; תשי"גתשי״ג, 380; תשט"זתשט״ז, 337; תשי"זתשי״ז, 631; תשכ"אתשכ״א, 425; תשכ"בתשכ״ב, 1027, 2204; תשכ"ותשכ״ו, 1605.

צווים (מסי בלו על משקאות משכרים): ע"רע״ר 1939, תוס'תוס׳ 2, 172; 1940, תוס'תוס׳ 2, 485, 554; 1943, תוס'תוס׳ 2, 116; 1944, תוס'תוס׳ 2, 209; 1945, תוס'תוס׳ 2, 122; 1945, תוס'תוס׳ 2, 233; 1946, תוס'תוס׳ 2, 650; ק"תק״ת תש"טתש״ט, 241; תש"יתש״י, 646, 1043; תשי"אתשי״א, 228; תשי"בתשי״ב, 290, 586, 996; תשי"גתשי״ג, 38, 559, 1348; תשי"דתשי״ד, 94, 354, 485, 597, 939; תשט"ותשט״ו, 212, 1080, 1387; תשט"זתשט״ז, 399, 701, 782, 803, 804, 1030; תשי"זתשי״ז, 268, 929, 1180; תשי"חתשי״ח, 108, 911, 1709; תשי"טתשי״ט, 51, 742, 881, 921, 1769; תש"ךתש״ך, 238, 448; תשכ"אתשכ״א, 635; תשכ"בתשכ״ב, 194, 2675; תשכ"דתשכ״ד, 189, 1266, 1522; תשכ"התשכ״ה, 108, 189, 1566, 2478, 2478; תשכ"ותשכ״ו, 920, 1556, 2675, 2383; תשכ"זתשכ״ז, 1326, 3111; תשכ"חתשכ״ח, 557; ק"תק״ת תשל"בתשל״ב, 1572; קת"םקת״ם תשל"גתשל״ג, 502, 664, 757; תשל"דתשל״ד, 66, 143; תשל"התשל״ה, 596, 1088.

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ"זתשכ״ז, תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כּוֹהֶל"”כּוֹהֶל“ – כוהל שחריפותו כשל כוהל טהור בעל משקל סגולי של 0.7936 בחום של 15.6° צלזיוס; החריפות תתברר במַדכּוֹהֶל שנקבע; נתגלעו בענין זה חילוקי דעות, יוכרע הדבר בבדיקה של הכימאי הממשלתי והחלטתו תהא סופית;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ברנדי"”ברנדי“ – משקה כוהלי העשוי דרך זיקוק ממיץ ענבים מותסס;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יין"”יין“ – משקה מותסס עשוי ממיץ ענבים טריים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שֶׁכָר-פירות"”שֶׁכָר־פירות“ – משקה מותסס שהופק מפירות שאינם ענבים טריים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה"”בירה“ – כל משקה מותסס מדגן או משעורים או מחומר עמילני או סוכרי אחר, בתוספת כשות, המיוצר או הנמכר כבירה או כתחליף לבירה והמכיל בבדיקת דוגמה ממנו יותר מ-2מ־2% כוהל;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה”בירה דלת אלכוהול"אלכוהול“ – המשקה כאמור בהגדרת "בירה"”בירה“ המכיל מעל 0.5% כוהל ולא יותר מ-2מ־2% כוהל;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בירה”בירה ללא אלכוהול"אלכוהול“ או "בירה”בירה נטולת אלכוהול"אלכוהול“ – משקה כאמור בהגדרת "בירה"”בירה“ המכיל עד 0.5% כוהל;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ויסקי"”ויסקי“ – משקה כוהלי שהופק דרך זיקוק מבליל של גרעיני דגן שנסתכרו על ידי תָסְסֵי לֶתֶת;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ערק"”ערק“ – כהיל עשוי דרך זיקוק מפירות ומזרעי אניס או אניטול, או מכוהל ומזרעי אניס או אניטול, או עשוי דרך ערבוב כוהל עם אניטול, וכשהוא מהול במים בנפח שווה – מראהו סמיך כעין החלב;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רום"”רום“ – כהיל שזוקק במישרין, בארץ המגדלת קני סוכר, ממוצר של קנה הסוכר הגדל בה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כּהִילים"”כּהִילים“ – כל משקה כוהלי למינהו, לרבות ברנדי וערק, וכל משקה מעורב בכוהל, וכל תערובת, תרכיב או תכשיר העשויים בכוהל, וכן יין ושכר-פירותושכר־פירות, שנמצא בהם, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ-25מ־25% כוהל, למעט כהילים מפוגלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הכהילים המפוגלים|בפקודת הכהילים המפוגלים}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משקאות”משקאות משכרים"משכרים“ – כהילים, ערק, ברנדי, יין, בירה, שכר-פירותשכר־פירות ושאר משקאות, מותססים או כוהליים, שנמצא בהם בזמן מן הזמנים, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ-2מ־2% כוהל; ואולם ההגבלה של 2% כוהל אין כוחה יפה לפטור מן הבלו שלפי פקודה זו כל משקה מותסס או כוהלי שיוצר בחצריו של יצרן שבהם מיוצרים גם משקאות חָבי בלו, אלא אם הותר הדבר על ידי שר האוצר לגבי יצרנים שעסקו בייצור משקאות משכרים לפני יום י"טי״ט בכסלו תשי"טתשי״ט (1 בדצמבר 1958);}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חצרים"”חצרים“ – כל בנין או מקום המשמש לייצורם, להחסנתם או למכירתם של משקאות משכרים ושיש להגיש עליו רְשִׁימון;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מַזקֵקָה"”מַזקֵקָה“ – לרבות כל חלק ממנה וכל מכשיר שאפשר להשתמש בו לזיקוקם או לייצורם של כהילים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מכירה"”מכירה“ – לרבות כל העברה שלא דרך מתנה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יצרן"”יצרן“ – מי שמייצר משקאות משכרים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סיטונאי"”סיטונאי“ – מי שמוכר לאדם אחר בבת אחת משקאות משכרים בכמות העולה על תשעה ליטר או על תריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קמעונאי"”קמעונאי“ – מי שמוכר משקאות משכרים לצרכן בלבד;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מנהל"”מנהל“ – מנהל אגף המכס והבלו, לרבות כל פקיד הממלא את מקומו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקיד"”פקיד“ – פקיד אגף המכס והבלו, או פקיד מחוז שהמנהל הרשהו לשמש פקיד באגף האמור;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשימון"”רשימון“ – הצהרה, לפי הטופס שנקבע, נתונה מאת יצרן, סיטונאי או קמעונאי, על כוונתו לעסוק בעסק שעליו הוגש הרשימון ועל החצרים והכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם בקשר לעסקו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"היתר"”היתר“ – היתר שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי, לרבות תעודה שניתנה מאת יצרן או סיטונאי בהרשאת המנהל או לפי הוראותיו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשיון"”רשיון“ – רשיון שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי.}}

{{ח:תתת|1}} למוסד דתי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לצריכת בני-המוסדבני־המוסד בלבד, כמות יין שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר לכל אחד מדרי המוסד; אך רשאי המוסד לספק יין מתוך אותה כמות בלי תשלום גם למוסדות דתיים אחרים לצרכי דת;

{{ח:תתת|2}} ליצרן רשוי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לשימוש עצמו ובני-ביתוובני־ביתו, כמות יין או שכר פירות שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר;

{{ח:סעיף|7|איסור הכניסה|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}

{{ח:סעיף|8|ספרים ומאזנים|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}

{{ח:סעיף|12|אין לסלק משקאות מחצריו או לחצריו של יצרן אלא בהיתר|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}

{{ח:ת}} המנהל רשאי, במקרים הנראים לו ובתנאים הנראים לו, להרשות הוצאת משקאות משכרים מחצריו של היצרן לפני תשלום הבלו המשתלם על אותם המשקאות, ולדחות את מועד תשלום הבלו או להרשות את תשלומו לשיעורין, בין בערובה ובין שלא בערובה, ובלבד שסכום הבלו הנדחה לא יעלה לגבי יצרן יחיד על סכום ששר האוצר יקבע בצו והדחיה לא תינתן לתקופה העולה על ששה חדשים מיום הוצאת המשקאות המשכרים מחצריו של היצרן; סכום שתשלומו נדחה תיווסף עליו ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית הריבית כאילו היתה חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את הריבית עד כדי 6%.

{{ח:תת|2}} תיווסף תוספת פיגורים של 20% מסכום הבלו, או ריבית על סכום הבלו לכל תקופת הפיגור בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, הכל לפי הסכום הגדול יותר, והוראות כל דין בדבר גביית הבלו יחולו על גביית התוספת או הריבית כאילו היו חלק מהבלו, אלא שהמנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להקטין את תוספת הפיגורים או הריבית.

{{ח:תת|א}} שר האוצר רשאי, בצו, לפטור מבלו, כולו או מקצתו, משקאות משכרים הנמכרים או המועברים בדרך אחרת למפורטים {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת|בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}.

{{ח:תת|א}} לא ימכור אדם ולא יציג או יחזיק למכירה כל משקה משכר, ולא יחסין משקאות משכרים המיועדים למכירה, אלא אם כן יש בידו רשיון סיטונאי או קמעונאי, לפי הענין, שניתן לפי פקודה זו, או שהוא רשאי לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}; אולם לא יידרש רשיון כאמור למכירת משקאות משכרים, על ידי מוסד המספק משקאות משכרים לצבא-הגנהלצבא־הגנה לישראל ולכוחות המשטרה אם אושר למטרה זו על ידי שר האוצר.

{{ח:סעיף|30|אַגרת רשיון|תיקון: תשי"טתשי״ט}}

{{ח:סעיף|31|סמכות לפטור מחובת רשיון|תיקון: תש"לתש״ל}}

{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיפים 27 עד 30}} רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים למכירת משקאות משכרים בסיטונות או בקמעונות או להעמדתם למכירה ללא רשיון, ואם עשה כן רשאי הוא להורות כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו-37ו־37}}, כולן או מקצתן, לא יחולו, אם דרך כלל ואם על סוגים מסויימים של סיטונאים או קמעונאים.

{{ח:סעיף|38|קנס על שימוש מטעה בשם בירה|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:תת|א}} חומר שיש בו 2% כוהל, או פחות מזה, לא יכנהו אדם לצרכי מכירת החומר – בהודעה, במודעה, בתווית, או בכל צורת פרסום אחרת – בשם או במלים שיש בהם כדי לרמז כי החומר הוא בירה או תחליף של בירה, או משהו כדומה לבירה או לאחד ממיניה, ולא ימכור אדם ולא יניח למכור, ולא יחזיק למכירה, כל חומר כאמור שכינוהו כך; אלא שהשם "ג'ינג'ר”ג׳ינג׳ר ביר"ביר“ או "ג'ינג'ר”ג׳ינג׳ר אייל"אייל“ לא יהא, כשלעצמו, נחשב כבא לרמז כאמור.

{{ח:תת|א1}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר לכנות בירה דלת אלכוהול בכינוי "בירה”בירה דלת אלכוהול"אלכוהול“ ובירה ללא אלכוהול בכינוי "בירה”בירה ללא אלכוהול"אלכוהול“ או "בירה”בירה נטולת אלכוהול"אלכוהול“.

{{ח:סעיף|46|סמכות להיכנס|תיקון: תשכ"דתשכ״ד}}

{{ח:ת}} נעברה עבירה על פקודה זו על-ידיעל־ידי חבר בני אדם, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי של אותו חבר, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|51|תקנות|תיקון: תשכ"זתשכ״ז}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(1)}})}}|תיקון: [ק"תק״ת צווים]}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}})}}|תיקון: [ק"תק״ת צווים]}}

{{ח:חתימות|כ"דכ״ד באייר תשי"טתשי״ט (1 ביוני 1959)}}