ויקיטקסט

פקודת הבנקאות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
[721253] בוט: קישורים
[721253] בוט: קישורים
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע"רע״ר 1941, תוס'תוס׳ 1, 67|פקודת הבנקאות}}; {{ח:תיבה|1944, תוס'תוס׳ 1, 62|תיקון}}; {{ח:תיבה|1946, תוס'תוס׳ 2, 450|צו (שינוי טופס התוספות)}}. {{ח:תיבה|ע"רע״ר תש"חתש״ח, תוס'תוס׳ א'א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|תוס'תוס׳ ב'ב׳, 22|הודעה על סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|תש"טתש״ט, 90|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312722.pdf}}. {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"דתשי״ד, 88|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט"זתשט״ז, 2|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208062.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"אתשכ״א, 74|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208063.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס'מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208064.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"התשכ״ה, 50|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208066.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"ותשכ״ו, 14|תיקון מס'מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"טתשכ״ט, 58|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208069.pdf}}, {{ח:תיבה|284|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317404.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"אתשל״א, 124|תיקון מס'מס׳ 8 (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208068.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ותשל״ו, 210|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208070.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס'מס׳ 11|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 206|תיקון מס'מס׳ 11 לחוק בנק ישראל|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208082.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"טתשל״ט, 47|תיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208072.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס'מס׳ 13|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208073.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 98|תיקון מס'מס׳ 10 (תיקון מס'מס׳ 3)|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"אתשמ״א, 170|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208075.pdf}}, {{ח:תיבה|241|חוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208076.pdf}}, {{ח:תיבה|320|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 22|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210529.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ןתש״ן, 118|תיקון מס'מס׳ 8 לחוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"בתשנ״ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 154|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 429|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 324|תיקון מס'מס׳ 11 לחוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 390|תיקון מס'מס׳ 21|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299760.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס'מס׳ 13 לחוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 838|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 189|חוק מערכות תשלומים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300848.pdf}}, {{ח:תיבה|684|תיקון מס'מס׳ 25|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300699.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 474|חוק בנק ישראל|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 1102|תיקון מס'מס׳ 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 210|חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 125|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 1129|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 10:
פקודה הבאה לאחד ולתקן את החוק המסדיר את עסקי הבנקאות.
 
הנציב העליון לפלשתינה (א"יא״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א"יא״י) לאמור:–
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו-15ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ט-1948תש״ט–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון, תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה”פלשתינה (א"יא״י)"“, ייקרא מעתה ישראל. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע"רע״ר תש"חתש״ח, 22). סמכויות הממשלה הוענקו לנגיד בנק ישראל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}} (סעיף 11 לחוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס'מס׳ 9), תשכ"ט-1969תשכ״ט–1969).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 19:
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא פקודת הבנקאות, 1941.
 
{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: תשכ"א-2תשכ״א־2, תשכ"התשכ״ה, תשכ"טתשכ״ט, תשל"ותשל״ו, תשמ"אתשמ״א, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|1}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בנק"”בנק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עסקי”עסקי בנק"בנק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בנקנוט"”בנקנוט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חברה"”חברה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הועדה"”הועדה“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המועצה"”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מוסד”מוסד בנקאי"בנקאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הנגיד"”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק בנק ישראל"ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש"ע-2010התש״ע–2010}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הבנקאות (רישוי)"“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שביתה"”שביתה“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"פקדון”פקדון ללא תנועה"תנועה“ – פקדון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון.}}
{{ח:תת|2}} משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}.
 
{{ח:סעיף|2א||תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|2ב||תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|3||תיקון: 1944, תש"חתש״ח, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|3א||תיקון: תשכ"א-3תשכ״א־3, תשכ"ותשכ״ו, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|4|הגבלת השמוש בתואר "בנק"”בנק“|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|1}} אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים, להשתמש או להוסיף ולהשתמש בלא הסכמת הנגיד, במלה "בנק"”בנק“ או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
{{ח:תת|2}} כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעברה.
{{ח:תת|3}} הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה "בנק"”בנק“ או כל מלה הגזורה הימנה.
{{ח:תת|4}} הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (3) לגבי בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיפים 8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 8יד|או 8יד}}.
{{ח:תת|5}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|6}} לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד בשינויים המחוייבים.
 
{{ח:סעיף|4א|שמות העלולים להטעות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} ניהל אדם, שאינו תאגיד בנקאי, עסקים בשם שאינו כולל את המלה "בנק"”בנק“ או מלה הגזורה ממנה, אך יש בו כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|או 21 לחוק הבנקאות (רישוי)}}, רשאי הנגיד – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו – בנוסף לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, להורות לאותו אדם כי תוך המועד שיקבע הנגיד ושלא יפחת מ-28מ־28 ימים ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים כל מלה או ביטוי אחרים שיש בהם כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|או 21 לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|ב}} הוראה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(3)}} ומי שלא מילא אחריה דינו כדין מי שממשיך להשתמש במלה "בנק"”בנק“ כחלק משמו ללא היתר.
 
{{ח:סעיף|5|המפקח על הבנקים וסמכויותיו|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשנ"ותשנ״ו, תשס"התשס״ה, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים (להלן – המפקח), ומשנתמנה יהיה עובד בנק ישראל ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והבקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה החשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו, או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור, להעתיקו או לצלמו; נדרשה ידיעה המאוחסנת במחשב תומצא הידיעה בדרך שתידרש.
{{ח:תת|ב}} המסרב להיענות לדרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
שורה 65:
{{ח:תת|ד}} הנגיד רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למפקח.
 
{{ח:סעיף|6|הקמת ועדה מיעצת|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"טתשכ״ט}}
{{ח:תת|1}} יכול הנגיד למנות ועדה מיעצת ליעץ אותו בענינים הנוגעים לעסקי בנקאות; ועדה זו תהא מורכבת מאותם האנשים ותתמנה לפי אותם התנאים אשר יישרו בעיני הנגיד, והנגיד רשאי בכל עת שהיא להביא לידי גמר כל מינוי כזה.
{{ח:תת|2}} יכול הנגיד להתקין תקנות הקובעות את הפרוצידורה שיש לנהוג בה בכל אסיפה של הועדה שתוקם בהתאם לסעיף זה.
שורה 72:
{{ח:תת|5}} דיוניה של הועדה או כל ועדת משנה שלה הם סודיים, ולא יגלה אדם אותם או כל ידיעה מהם, אלא באישור הנגיד.
 
{{ח:סעיף|7||תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"א-2תשכ״א־2, תשכ"ותשכ״ו, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|8|אשראי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשס"חתשס״ח, תש"עתש״ע, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} היה הנגיד סבור כי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי דרושים לתאגיד הבנקאי אמצעים כספיים נוספים, רשאי בנק ישראל לספק לו כספים על ידי נכיון שטרי חליפין, שטר חוב או מסמכים סחירים אחרים או על ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הנגיד.
{{ח:תת|ב}} אשראי לפי סעיף קטן (א) יהיה בתנאים שייראו לנגיד, והוא יקבע את הבטוחות שעל מקבל האשראי לתיתן.
{{ח:תת|ב1}} על שעבוד של ניירות ערך, של זכות לניירות ערך או של חשבון ניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010התש״ע–2010}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ג}} אין בסמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|סעיף 36(4) לחוק בנק ישראל}}.
 
{{ח:סעיף|8א|הודעה לתאגיד בנקאי על פגמים|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד הבנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|ב}} הגיש תאגיד בנקאי הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א) יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לתאגיד הבנקאי, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או את מניעת פגיעתם יקבע את התקופה בה על התאגיד הבנקאי לעשות כאמור.
 
{{ח:סעיף|8ב|סמכות המפקח בקביעת חובות רעים|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשכ"ט-2תשכ״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לתאגיד בנקאי הוא חוב רע, או כי נכס של תאגיד בנקאי רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות לתאגיד הבנקאי להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
{{ח:תת|ב}} דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}.
 
{{ח:סעיף|8ג|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשס"ד-2תשס״ד־2}}
{{ח:תת|א}} היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}, שתאגיד בנקאי לא תיקן הפגמים שעליהם הודיעו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לתאגיד בנקאי להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע בלקוחותיו או בבעלי זכויות בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות –
{{ח:תתת|1}} להורות לתאגיד הבנקאי שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
שורה 96:
{{ח:תת|ב}} הוראה לפי סעיף זה לא תפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה בניגוד להוראה כאמור בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בניגוד להוראה.
 
{{ח:סעיף|8ד|סמכויות לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאי|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשכ"ט-2תשכ״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשס"התשס״ה, תש"עתש״ע, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} היה הנגיד סבור, לאחר התייעצות במפקח, כי תאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שאין בידיו, מפני שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, להשיב נכס שהופקד בידיו, או שחברי דירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין של התאגיד הבנקאי, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות נאותה לפי הנסיבות להשמיע או להגיש טענותיו, ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, ליתן לתאגיד הבנקאי כל הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג(א)}} ורשאי הוא, באישור הוועדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}} –
{{ח:תתת|1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
שורה 102:
{{ח:תתת|3}} למנות מפקח מיוחד לתאגיד הבנקאי שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ז|בסעיף 8ז}}:
{{ח:תתת|4}} למנות ועדת הנהלה לתאגיד הבנקאי שתייעץ למנהל המורשה.
{{ח:תת|ב}} מינוי כאמור בפסקאות (2) ו-ו־(3) לסעיף קטן (א) יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל.
{{ח:תת|ג}} היה הנגיד סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא לפעול בלי התייעצות בועדת הרשיונות ובלי שנתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להגיש או להשמיע טענותיו; ובלבד שישמע את התאגיד הבנקאי סמוך ככל האפשר לאחר שפעל לפי סעיף קטן (א) ויביא את הענין לפני ועדת הרשיונות.
{{ח:תת|ד}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 108:
{{ח:תת|ו}} דבר המינוי המפקח כאמור בסעיף קטן (א)(3) לא יפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה, בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בידי מי שלא היה מוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה לתאגיד הבנקאי.
 
{{ח:סעיף|8ד1|דיווח תאגיד בנקאי על מעילה|תיקון: תשס"דתשס״ד}}
{{ח:תת|א}} נודע לתאגיד בנקאי כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו, היה מעורב במעילה, שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, ידווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}, ולמפקח.
{{ח:תת|ב}} הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
{{ח:תת|ג}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מעילה"”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א'א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו'ו׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ז|וז'וז׳ של פרק י"אי״א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בפקודה זו – חוק העונשין), והכל לגבי נכסי התאגיד הבנקאי ונכסים המוחזקים בו או המנוהלים על ידו.}}
 
{{ח:סעיף|8ד2|דין וחשבון של המפקח|תיקון: תשס"דתשס״ד, תשס"ח-2תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} אחת לשנה יגיש המפקח דין וחשבון לועדת הכספים של הכנסת, ובו יפורט מספר המעילות שדווח לגביהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1}}, ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן – יפורטו גם אופן הטיפול בהן, והממצאים שהתגלו, למעט דרכי השגת המידע; המפקח יביא את הדין וחשבון לידיעת הציבור בדרך שיקבע, לרבות בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל.
 
{{ח:סעיף|8ה|עבירה על הוראות הסעיפים 8ג ו-8דו־8ד|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} תאגיד בנקאי שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} או שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ג|הסעיף האמור}} או מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – קנס 100,000 לירות.
{{ח:תת|ב}} מי שפעל כחבר דירקטוריון, כמנהל עסקים או כבעל זכות חתימה על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס 100,000 לירות.
שורה 130:
{{ח:תת|ג}} נעברה עבירת מעילה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1(ג)}} בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי הפר את חובתו לדווח כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הבנקאי הפר את חובתו כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
 
{{ח:סעיף|8ו|סמכויות מנהל מורשה|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}} ינהל את התאגיד הבנקאי לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, או מאת המפקח על הבנקים אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
{{ח:תת|ב}} מנהל מורשה דינו כדין מנהל עסקים בתאגיד בנקאי, ובנוסף לכך חייבים כל מנהל עסקים שלא הושעה וכל עובד בתאגיד הבנקאי למלא אחר הוראותיו.
{{ח:תת|ג}} בנוסף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) ימלא המנהל המורשה את תפקידי הדירקטוריון של התאגיד הבנקאי וועדותיו ויהיו לו, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ח|בסעיף 8ח(ה)}} כל הסמכויות שהוענקו והתפקידים שהוטלו על הדירקטוריון ועל חבריו בתזכיר ההתאגדות של התאגיד הבנקאי ובתקנותיו.
{{ח:תת|ד}} התאגיד הבנקאי ישלם למנהל המורשה משכורת כפי שיקבע הנגיד.
{{ח:תת|ה}} המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר את נכסיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי.
 
{{ח:סעיף|8ז|מפקח מיוחד|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} מפקח מיוחד שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(3)}} יפקח על פעולות דירקטוריון הבנק ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, וכן מאת המפקח על הבנקים – אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
{{ח:תת|ב}} הנגיד רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
 
{{ח:סעיף|8ח|ועדת ההנהלה|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} ועדת הנהלה שנתמנתה לתאגיד הבנקאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(4)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}.
{{ח:תת|ב}} כל עוד ממלאת ועדת ההנהלה את תפקידה לא ימלאו הדירקטוריון וחבריך את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
שורה 148:
{{ח:תת|ה}} ועדת ההנהלה תאשר את מאזן התאגיד הבנקאי כאילו היתה אסיפה כללית ותמנה לתאגיד הבנקאי רואה חשבון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהחובה לקרוא לאסיפה כללית.
 
{{ח:סעיף|8ט|מתן ידיעות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}, יהיו כל חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של התאגיד הבנקאי, בין שניתנה לגביו הוראת השעייה ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק בתאגיד הבנקאי חייבים, לפי דרישת הנגיד, המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשליחיהם את הידיעות, הפנקסים, התעודות או כל מסמך אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}.
{{ח:תת|ב}} אדם שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
 
{{ח:סעיף|8י|הפסקת מילוי התחייבויות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} המנהל המורשה רשאי, באישור הנגיד, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מתן הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}} לא יקיים התאגיד הבנקאי את התחייבויותיו שמועד קיומם חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|ב}} הנגיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים, אם מסר הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יד|סעיף 8יד}} על כוונתו לבטל את רשיונו של התאגיד הבנקאי, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאים מנהליו להגיש טענותיהם, או לא ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק התאגיד הבנקאי או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|ג}} המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתן.
{{ח:תת|ד}} התאגי הבנקאי, המנהל המורשה או הנגיד לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן (א) או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
 
{{ח:סעיף|8יא|סמכות לערוב|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשכ"ט-2תשכ״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} רשאי הנגיד, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי בנק ישראל, או תאגיד בנקאי אחר שהסכים לכך ושהנגיד הסמיכו לכך, יהיה ערב –
{{ח:תתת|1}} לפקדונות שהופקדו בתאגיד הבנקאי שניתנה עליו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}, בין למלוא סכום הפקדונות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל פקדון מסוגי הפקדונות שייקבעו;
שורה 165:
{{ח:תתתת|ב}} שלא תינתן ערבות לפי סעיף זה לכלל התחייבויותיו של תאגיד בנקאי, אלא אם לדעת הנגיד קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר לתאגיד הבנקאי להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
{{ח:תתתת|ב}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן בלתי מוגבל, מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תתתת|ג}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת-תוקףבת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם הנערב לא הסכים למתן הערבות, והתאגיד הבנקאי הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מהתאגיד הבנקאי הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
{{ח:תתתת|ד}} התאגיד הבנקאי הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר, להתחייב כלפי התאגיד הבנקאי הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
{{ח:תתתת|ה}} ראה הנגיד, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים יום מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מהערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של התאגיד הבנקאי הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול, ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן הערב עד תום שלושים יום מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תתתת|ו}} הנגיד לא יבטל ערבות שנתן תאגיד בנקאי אחר אלא בהסכמתו של התאגיד הבנקאי הערב.
{{ח:תתתת|ז}} דין ערבות שניתנה לפי סעיף זה כדין מתן ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, תשכ"ז-1967תשכ״ז–1967}}.
 
{{ח:סעיף|8יב|הגבלת פירוק ומינוי כונס נכסים|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} הורה המנהל המורשה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8י|סעיף 8י}}, לא יתן בית משפט צו לפירוק, או לכינוס נכסים של התאגיד הבנקאי שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוקו מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8י|סעיף 8י}} בתקפה, אלא על פי בקשה שתוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
{{ח:תת|ב}} נתמנה מנהל מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}}, לא יתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לקבלת נכסים של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של אחד מבעלי מניותיו, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרות בו החלטה על פירוקו מרצון.
 
{{ח:סעיף|8יג|סייג להחלטות אסיפת בעלי מניות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} לא יהיה תוקף להחלטה של אסיפת בעלי המניות של התאגיד הבנקאי, או של בעלי זכויות אחרות בו, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג עד 8יא}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם.
 
{{ח:סעיף|8יד||תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשכ"ט-2תשכ״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|8טו|אכרזה על הפסקה במתן שירותים|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} נוכח המפקח שתאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לנהל את עסקיו באורח תקין מחמת שביתה באותו תאגיד בנקאי או בתאגיד בנקאי אחר, רשאי הוא להכריז כי התאגיד הבנקאי הפסיק לתת שירותים (להלן – הפסקה), ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי התאגיד הבנקאי או על חלק מהם.
{{ח:תת|ב}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
{{ח:תת|ג}} באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק התאגיד הבנקאי לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
 
{{ח:סעיף|8טז|ביטול|תיקון: תשל"ותשל״ו}}
{{ח:ת}} בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.
 
{{ח:סעיף|8יז|דחיית מועדים|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} הוסכם בין התאגיד הבנקאי שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהתאגיד הבנקאי או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
{{ח:תת|ב}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.
 
{{ח:סעיף|8יח|ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש, בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
{{ח:תת|ב}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, "התחייבות”התחייבות צמודת ערך"ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
{{ח:תת|ג}} נגיד בנק ישראל רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי או חייב לשלם לבנק ישראל כל סכום שהוא חב לתאגיד הבנקאי שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום לתאגיד הבנקאי שבהפסקה; הוראה לפי סעיף קטן זה תובא לידיעת החייבים בדרך שיורה עליה הנגיד.
 
{{ח:סעיף|8יט|ביצוע הוראת תשלום|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} מי שלפני מועד ההפסקה נתן שיק משוך על התאגיד הבנקאי, או הוראה אחרת בכתב לבצע תשלום מחשבונו בתאגיד הבנקאי וקיום ההוראה הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה, רואים את הסכום שבהוראה כנפרע במועדו אם שילם אותו התאגיד הבנקאי תוך שלושה ימי עסקים שלאחר ביטול האכרזה.
 
{{ח:סעיף|8כ|הגבלת אחריות התאגיד הבנקאי|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.
 
{{ח:סעיף|8כא|הגנה בדיני עונשין|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} המושך שיק על תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 432|סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ"ג-1963תשכ״ג–1963}} (להלן – חוק העונשין), אם העדר החובה על התאגיד הבנקאי לפרוע את השיק במועד הנקוב בו כמועד משיכתו נבע רק מדחיית המועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}}.
{{ח:תת|ב}} לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 433|סעיף 15(ג) לחוק העונשין}} לא תובא במנין ששים הימים התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה לגבי שיק שנמשך על התאגיד הבנקאי שבהפסקה ופרעון השיק הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
 
{{ח:סעיף|9|הגשת דוחו"תדוחו״ת למפקח על הבנקים|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"התשכ״ה, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|1}} כל תאגיד בנקאי חייב להגיש למפקח על הבנקים:–
{{ח:תתת|א}} לא יאוחר מעשרים ואחד יום לאחר היום האחרון שבכל חודש, דו"חדו״ח ערוך בטופס המוזכר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודה זו}}, המפרט את האקטיב והפסיב של התאגיד הבנקאי עם סיום העסקים ביום האחרון של החודש החולף;
{{ח:תתת|ב}} לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר היום האחרון בחדש מרץ ובחדש ספטמבר, דו"חדו״ח ערוך בטופס המובא {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לפקודה זו}} המוסר ניתוח של הלואות שוטפות ושל שטרות שהובאו לנכיון עד יום 31 במרץ, ו-30ו־30 בספטמבר:
{{ח:תתת}} בתנאי שלגבי בנק חוץ, הרי הדו"חותהדו״חות המוזכרים בפסקא (א) ו-ו־(ב) מסעיף זה לא יכילו אלא פרטים בנוגע למשרדים ולסניפים (או סניפים) של בנק החוץ המצויים בישראל:
{{ח:תתת}} בתנאי שהנגיד רשאי לשנות בצו מזמן לזמן את טופס {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}} והתאריכים שבהם צריך לסכם את החומר הדרוש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולשלחו למפקח על הבנקים.
{{ח:תת|2}} תאגיד בנקאי שאינו מקיים את הדרישות המפורטות בפסקא (א) ו-ו־(ב) של סעיף קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים ליום במשך אותם הימים שבהם הוא ממשיך בעברה.
 
{{ח:סעיף|10|הצגת המאזן ופרסומו|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"התשכ״ה, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|1}} תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.
{{ח:תת|2}} המפקח על הבנקים רשאי, אחת לשנה, לדרוש בכתב מכל תאגיד בנקאי לערוך, להציג ולפרסם, תוך הזמן שנקבע בדרישה, דין וחשבון על נכסיו והתחייבויותיו לתאריך שנקבע בדרישה; הדין וחשבון יכלול מאזן השוואתי של נכסי התאגיד הבנקאי והתחייבויותיו בתאריך האמור עם נכסיו והתחייבויותיו שפורטו במאזן המבוקר האחרון של התאגיד הבנקאי ובדרך שבה נערך המאזן המבוקר.
{{ח:תת|3}} כל תאגיד בנקאי שחל עליו סעיף זה ולא מלא אחרי דרישותיו יהא צפוי בצאתו חייב בדין לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים.
 
{{ח:סעיף|11|אנשים שאינם ראויים להשתתף בהנהלת בנקים|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|1}} מבלי לפגוע בכל דבר האמור {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 73|בסעיף 73 מפקודת החברות}}, הרי כל אדם –
{{ח:תתת|א}} שהיה מנהל תאגיד בנקאי שפורק ע"יע״י בית משפט, או שהיה קשור במישרין או בעקיפין בהנהלתו של תאגיד בנקאי כזה, או –
{{ח:תתת|ב}} שנידון ע"יע״י בית משפט לתקופת מאסר על עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית ולא קבל חנינה מלאה בעד העברה שעליה נידון –
{{ח:תת}} אסור לו, בלא הרשאה מפורשת מאת הנגיד, לכהן או להוסיף ולכהן כמנהל של כל תאגיד בנקאי או להיות קשור בהנהלתו של כל תאגיד בנקאי כזה בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|2}} כל העובר על סעיף-קטןסעיף־קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לתקופה של לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים, או לשני העונשין כאחד.
 
{{ח:סעיף|11א|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד בנקאי אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והמפקח לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע על הסכמתו לכך.
{{ח:תת|ב}} החלטת המפקח להתנגד למינוי תהיה מנומקת בכתב ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, והוא יביא בחשבון לענין זה בשים לב, בין השאר, לצרכיו המיוחדים של התאגיד הבנקאי, את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג שהוא, עם התאגיד הבנקאי או עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי; ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בתאגיד בנקאי – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לענין מועמד לכהונת דירקטור, יביא המפקח בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתו של התאגיד הבנקאי.
שורה 236:
{{ח:תת|ו}} הודיע המפקח על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף קטן (א) או הורה המפקח על הפסקת כהונה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי האדם שמועמדותו נפסלה, או נושא המשרה שהופסקה כהונתו, לפי הענין, לערער על החלטת המפקח לפני הנגיד.
{{ח:תת|ז}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של תאגיד בנקאי כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ח}} {{ח:תתת|1}} לענין סעיפים קטנים (א), (ה) ו-ו־(ו), "נושא”נושא משרה"משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שהמפקח יקבע; המפקח יקבע לכל תאגיד בנקאי מי מבעלי התפקידים באותו תאגיד בנקאי חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים בתאגיד הבנקאי;
{{ח:תתת|2}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
 
{{ח:סעיף|11א1|מניעת ניגוד עניינים|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35ב|בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אדם”אדם הקשור לשולט"לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי"פיננסי“ ו"תאגידו”תאגיד ריאלי"ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי משמעותי"משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות"הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013התשע״ד–2013}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שולט"”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תאגיד”תאגיד ריאלי משמעותי"משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.}}
 
{{ח:סעיף|11ב|מידע מבעלי מניות|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של תאגיד בנקאי, בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחו הצביעו, ואופן הצבעתם:
{{ח:תתת|1}} שינוי התזכיר או התקנון;
{{ח:תתת|2}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|3}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו-268ו־268 עד 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}} (בפקודה זו – חוק החברות);
{{ח:תתת|4}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};
{{ח:תתת|5}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|ב}} המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של תאגיד בנקאי, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
{{ח:תת|ג}} תאגיד בנקאי שכל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 34|סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, או תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993התשנ״ד–1993}}, ולא מכהנת לגביו ועדת מניות לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|החוק האמור}} (בפקודה זו – תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה), ישלח למפקח את פרוטוקול האסיפה הכללית בהחלטה שענינה מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור, בתוך עשרה ימים ממועד האסיפה.
 
{{ח:סעיף|11ג|מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} ההצבעה באסיפה הכללית על מינוי דירקטורים ועל הפסקת כהונתם תהיה לכל מועמד לכהונה או לכל דירקטור, לפי העניין, בנפרד;
שורה 268:
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
 
{{ח:סעיף|11ד|הצעת מועמדים לכהונת דירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי מועמדים לכהונת דירקטורים;
שורה 274:
{{ח:תתת|3}} נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי, מועמדים לכהונת דירקטורים, רק אלה:
{{ח:תתתת|א}} המחזיק יותר משניים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי (בסעיף זה – מחזיק);
{{ח:תתתת|ב}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר-מחזיקיםחבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר-המחזיקיםבחבר־המחזיקים מסר לתאגיד הבנקאי דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג)}};
{{ח:תתת|4}} מחזיק או חבר-מחזיקיםחבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר-המחזיקיםבחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראת פסקה זו לא תחול על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן אשר נבחר על פי הצעת המחזיק או חבר-המחזיקיםחבר־המחזיקים, לפי העניין;
{{ח:תתת|5}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית, על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו-ו־(ג) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
 
{{ח:סעיף|11ה|מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} על מינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג(א), למעט פסקה (3)}}, וכן הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} הצבעה על מינוי דירקטורים או על הפסקת כהונתם תהיה רק באסיפה השנתית או באסיפה שכונסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, אלא אם כן אישר המפקח הצבעה כאמור באסיפה מיוחדת;
שורה 292:
{{ח:תתתת|ב}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה לתאגיד הבנקאי או לתאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, לנושא משרה בתאגיד הבנקאי או למחזיק מהותי וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד הבנקאי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה של מועמד לכהונה נוספת כאמור, לא תיחשב זיקה.
{{ח:תתת|2}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1)(ב), לא יכהן כדירקטור יחיד שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם התאגיד הבנקאי או עם תאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי, או עם מחזיק מהותי שהציע את אותו מועמד לכהונת דירקטור, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
{{ח:תתת|3}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-ו־(2), לא ימונה ולא יכהן דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד(א)(1)}}, אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|א}} יש לו זיקה לחבר הוועדה במועד המינוי;
{{ח:תתתת|ב}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ב|בסעיף 36ב(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
שורה 302:
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"אסיפה”אסיפה כללית"כללית“, "אסיפה”אסיפה מיוחדת"מיוחדת“ ו"אסיפהו”אסיפה שנתית"שנתית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קשר”קשר קרוב"קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ב|בסעיף 36ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"זיקה"”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו כזיקה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מחזיק”מחזיק מהותי"מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 11ד|בסעיף 11ד(א)(3)(ב)}}, מי ששולט בחבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם.}}
 
{{ח:סעיף|12|אגרות שנתיות|תיקון: 1944, תש"טתש״ט, תשי"דתשי״ד, תשט"זתשט״ז, תשכ"אתשכ״א, תשכ"א-3תשכ״א־3, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|1}} תאגיד בנקאי ישלם לאוצר המדינה כל שנה אגרת רשיון ובעד כל סניף אגרה נוספת; שר האוצר יקבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את שיעורי האגרות ומועדי תשלומן, ומותר לקבוע שיעורי אגרה מופחתים לבנק חוץ בהתחשב בהיקף פעילותו בישראל.
{{ח:תת|2}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינים וחשבונות שתאגיד בנקאי חייב להגיש לשם חישוב האגרות ובדבר סדרי תשלומן.
{{ח:תת|3}} תאגיד בנקאי שלא שילם אגרה במועדה, דינו – קנס חמש מאות שקלים לכל יום פיגור.
 
{{ח:סעיף|12א||תיקון: תשל"טתשל״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשנ"דתשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|13|פדיון מוקדם של הלוואה|תיקון: תשמ"א-2תשמ״א־2, תש"ןתש״ן, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} מי שקיבל מתאגיד בנקאי הלוואה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים, רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרעה לפני המועד שנקבע לפרעונה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|1}} סכום הפרעון המוקדם לא יפחת מעשרה אחוזים מהסכום המקורי של ההלוואה או מעשרה אחוזים מיתרת ההלוואה בצירוף הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו ולא נפרעו עד יום הפרעון בפועל, לפי הגבוה;
שורה 322:
{{ח:תת|ג}} תאגיד בנקאי לא ימחה הלוואה מן הסוג האמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נעשו הסדרים עם התאגיד הבנקאי הממחה או עם תאגיד אחר המבטיחים כי השירות ללקוח לא ייפגע פגיעה של ממש.
 
{{ח:סעיף|13א|חשבון משותף וכספת משותפת|תיקון: תשל"ו-2תשל״ו־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין ובלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|חוק מס עזבון#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, תש"ט-1949תש״ט–1949}}, על כספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור.
 
{{ח:סעיף|13ב|פקדונות ללא תנועה|תיקון: תשמ"אתשמ״א}}
{{ח:תת|א}} תאגיד בנקאי ינסה ליצור קשר עם בעל פקדון ללא תנועה סמוך למועד פרעונו של הפקדון; לגבי פקדון בר פרעון עם דרישה, יראו כמועד הפרעון את היום שבו הפך הפקדון לפקדון ללא תנועה.
{{ח:תת|ב}} סעיף זה יחול גם על כספים שנתקבלו בשל ניירות ערך שהוחזקו במשמרת אצל תאגיד בנקאי, והחובה לנסות וליצור קשר עם בעל הפקדון תחול סמוך למועד קבלת הכספים.
שורה 332:
{{ח:תת|ד}} סעיף זה לא יחול על פקדון ללא תנועה בסכום שאינו עולה על מאה שקלים או על סכום אחר שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ואולם רשאי תאגיד בנקאי לפעול על פי הוראות סעיף זה גם לגבי פקדון בסכום קטן מהסכום האמור.
 
{{ח:סעיף|14|הוצאת בנקנוטים|תיקון: תש"חתש״ח, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יוציא שטר למוכ"זלמוכ״ז בר פרעון לפי דרישה.
 
{{ח:סעיף|14א|יחס בין פריטים שונים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} היה הנגיד סבור שהדבר דרוש לשם שמירה על יציבות התאגידים הבנקאיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע בצו שיעורים יחסיים שתאגידים בנקאיים חייבים לקיים אותם – החל מהמועד שנקבע בצו – בפריטים, או בסוגים של פריטים, שבפסקאות (1) עד (5) וכהגדרתם בצו, לעומת פריטים, או סוגים של פריטים, שבפסקאות (6) עד (9) וכהגדרתם בצו; ואלה הפריטים:
{{ח:תתת|1}} ערבויות שערב להבטחת אשראי;
שורה 346:
{{ח:תתת|8}} הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים נקיים שלא חולקו;
{{ח:תתת|9}} נכסים, לרבות חובות המגיעים לו.
{{ח:תת|ב}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה כצו לפי סעיף קטן (א), יהא חייב לשלם לבנק ישראל, לכל יום שבו נמשכת ההפרה,אחוז מסויים של הסכום שבו עלו הערבויות או ההתחייבויות על השיעור שנקבע בצו; האחוז ייקבע על-ידיעל־ידי הנגיד בצו, לאחר התייעצות עם הועדה ולא יעלה על 10% לשנה.
{{ח:תת|ג}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי הנגיד להורות לו כי עד להודעה חדשה לא יוסיף להתחייב בהתחייבויות ולתת ערבויות כאמור בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א), לתת אשראי, להשקיע כספים ולחלק רווחים, ובלבד שהנגיד לא יעשה כן אלא לאחר מתן אזהרה. הוראה כאמור יכול שתחול על כל הפעולות האמורות או על מקצתן, ויכול שתהיה מותנית.
{{ח:תת|ד}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שניתנה על פי סעיף קטן (ג), דינו – קנס 10,000 לירות, וכל מנהל או פקיד אחראי שביודעין עשה את הפעולה המהווה הפרת ההוראה או לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע הפרתה, דינו – מאסר שנתיים.
 
{{ח:סעיף|14ב|עבירות מנהלי התאגיד הבנקאי|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה ביכלתו לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס של 100,000 לירות.
{{ח:תת|ב}} חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.
 
{{ח:סעיף|14ג|עבירות לגבי רישומים בספרים|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שעבר על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} לענין ניהול ספרים ופנקסים על ידי חברה, דינו – קנס 100,000 לירות, וכל בעל זכות חתימה שהשתתף בפועל בביצוע העבירה וכל מי שהיה אותה שעה חבר דירקטוריון, מנהל עסקים, חשב ראשי או יחיד של התאגיד הבנקאי, דינו – מאסר שנתיים או קנס 25,000 לירות, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
{{ח:תת|1}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
{{ח:תת|2}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות האמורות.
 
{{ח:סעיף|14ד|ערבות תאגיד בנקאי לתיווך שטרות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:תת|א}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שטר"”שטר“ – שטר חליפין או שטר חוב כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חברה-בת"”חברה־בת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968תשכ״ח–1968}}, למעט חברה-בתחברה־בת שהיא מוסד בנקאי.}}
{{ח:תת|ב}} תאגיד בנקאי המתווך שטר בין מוכר לבין קונה, או מוכר שטר שנעשה בידי אדם אחר, יהיה ערב כלפי הקונה לפרעון השטר עד תום 12 חודש מתאריך פרעון השטר, זולת אם הועבר השטר מידי הקונה שלא מכוח דין; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה לפי דין אחר ולא לגרוע ממנה, ורואים תמיד ערבות לפי סעיף זה כערבות להבטחת אשראי {{ח:פנימי|סעיף 14א|שסעיף 14א(א)(1)}} דן בה.
{{ח:תת|ג}} פרע תאגיד בנקאי שטר לפי הוראות סעיף קטן (ב), הרי אם –
שורה 368:
{{ח:תתת|2}} היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל מכירת השטר שאחז בו – יהיו לו כל הזכויות שהיו לו נגד כל הצדדים על פי השטר לפני שמכר אותו.
{{ח:תת|ד}} בתביעה נגד תאגיד בנקאי על פי סעיף קטן (ב), יהיה תאגיד בנקאי מנוע מלטעון שלא תיווך או לא מכר שטר אם יוכח אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} הקונה מסר לתאגיד הבנקאי או לחברה-בתלחברה־בת את הכספים ששימשו לקניית שטר לשם ביצוע הקניה או לשם השקעה אחרת על ידי המקבל;
{{ח:תתת|2}} הקונה מסר את הכספים כאמור בפסקה (1) במשרדי התאגיד הבנקאי לפקיד התאגיד הבנקאי או לאדם אחר בנסיבות שבהן אפשר היה להניח כי הוא פועל כפקיד התאגיד הבנקאי בתחום תפקידו בתאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|ה}} הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-ו־(ז) לא יחולו אם הכסף נמסר מחוץ לישראל לחברה-בתלחברה־בת המנהלת את עסקיה בחוץ לארץ והכסף נמסר לשם קניית שטר שמקום פרעונו אינו בישראל.
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה לא יחולו על שטר המדינה, שטר הסוכנות היהודית או שטר שנעשה בידי מוסד לאומי שקבע הנגיד באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|ז}} סעיף זה יחול על אף כל הסכם הקובע הוראה אחרת, זולת אם ההסכם נעשה בכתב וקונה השטר הוא תאגיד בנקאי או קונה אחר אשר לגביו נתן המפקח אישור כללי או מיוחד לכך.
 
{{ח:סעיף|14ה|מבקר פנימי|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשל"ט-2תשל״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשנ"בתשנ״ב, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} דירקטוריון של תאגיד בנקאי ימנה מבקר פנימי לתאגיד על פי הצעת ועדת הביקורת של הדירקטוריון (להלן – ועדת הביקורת).
{{ח:תת|ב}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינות הפעולות של התאגיד הבנקאי מבחינת השמירה על החוק, השמירה על טוהר המידות, השמירה על החסכון והיעילות והשמירה על נוהל בנקאי תקין, וכן יבדוק האם מקויימות הוראות המפקח על הבנקים.
{{ח:תת|ג}} על המבקר הפנימי יחולו, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות סעיפים אלה של {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית): {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|3(א) למעט פסקה (2)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 7|7 עד 10}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 14|14(ב) ו-ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 24|ו-24ו־24(ג)}}; ואולם –
{{ח:תתת|1}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית}}, רשאי המפקח, במקרים חריגים, לאשר מינוי מבקר פנימי שלא מתקיים בו האמור באותה פסקה, אם מצא שהוא בעל ניסיון משמעותי בתפקידים בכירים בתחומי פעילותו של תאגיד בנקאי, והוא התחייב להשתתף בהשתלמות כאמור באותה פסקה בסמוך ככל הניתן לאחר מינויו; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 147|בסעיף 147 לחוק החברות}} לעניין תאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית;
{{ח:תתת|2}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית}}, בכל מקום, במקום "הממונה"”הממונה“ יקראו "הדירקטוריון"”הדירקטוריון“.
{{ח:תת|ד}} המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים ובהנחיית ועדות הביקורת וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, למנהל הכללי וליושב ראש ועדת הביקורת.
{{ח:תת|ה}} מינוי המבקר הפנימי והפסקת כהונתו או השעייתו מתפקידו ייעשו בידי הדירקטוריון על פי הצעת ועדת הביקורת.
{{ח:תת|ו}} המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|14ו||תיקון: תשל"ט-2תשל״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|14ז||תיקון: תשל"ט-2תשל״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשמ"א-3תשמ״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|14ח|עיצום כספי|תיקון: תשס"התשס״ה, תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון שקלים חדשים:
{{ח:תתת|1}} הפר הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין;
שורה 395:
{{ח:תתת|3}} הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ג)}}.
{{ח:תת|ב}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי דירקטור מונה או כיהן בתאגיד בנקאי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א1|סעיפים 11א1}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|או 11ה}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 60,000 שקלים חדשים.
{{ח:סעיף|14ט|עיצום כספי מופחת|תיקון: תשס"התשס״ה, תש"עתש״ע}}
{{ח:תת|א}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ב}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח}}, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|14י|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|ב}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה”הפרה חוזרת"חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
 
{{ח:סעיף|14יא|דרישת העיצום|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14י|סעיף 14י(א)}}.
 
{{ח:סעיף|14יב|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}} (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.
 
{{ח:סעיף|14יג|גביה|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
 
{{ח:סעיף|14יד|פרסום על הטלת עיצום כספי|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח}}, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.
 
{{ח:סעיף|14טו|ערעור|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
{{ח:תת|ב}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|ג}} התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
 
{{ח:סעיף|15|ענשים)|תיקון: תש"חתש״ח, תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשס"ד-2תשס״ד־2}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} כל תאגיד בנקאי אשר:–
{{ח:תתתת|א}} במזיד אינו מקיים הוראות פקודה זו, או
{{ח:תתתת|ב}} מוציא בנקנוטים בארץ או מפיץ או מרשה להפיץ בה בנקנוטים שהוצאו על ידו או בנקנוטים אחרים שהוצאתם לא הותרה ע"יע״י הנגיד,
{{ח:תתת}} הרי עפ"יעפ״י בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה שתוגש לרושם החברות יימחק שמו של התאגיד הבנקאי מפנקס החברות.
{{ח:תתת|2}} כל אדם שהוא מנהל או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי והוא –
{{ח:תתתת|א}} אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי שהתאגיד הבנקאי ימלא אחרי דרישותיה של פקודה זו, או
{{ח:תתתת|ב}} אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי להבטיח את נכונותו של כל דו"חדו״ח המוגש בהתאם להוראות פקודה זו,
{{ח:תתת}} הרי בצאתו חייב בדין יהא צפוי על כל עברה ועברה למאסר לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר משלש מאות לירות או לשני העונשין כאחד.
{{ח:תת|ב}} מי שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}}, או שאינו מוסר מידע לאחר שנדרש למסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}, או שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|15א|סודיות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"א-2תשמ״א־2, תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}} אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מתאגיד בנקאי – בהסכמתו.
{{ח:תת|ב}} לענין גילוי מסמכים וידיעות שנתקבלו לפי פקודה זו או לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}} לבית המשפט, דין בנק ישראל או המפקח ועובדיו כדין המדינה ועובדיה.
{{ח:תת|ג}} העובר על סעיף זה או על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(5)}}, דינו – מאסר שנה או קנס 10,000 לירות.
 
{{ח:סעיף|15א1|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2}}
{{ח:תת|א}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, רשאי המפקח למסור ידיעה שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על סניף של תאגיד בנקאי באותה מדינה, על מוסד בנקאי שהואגד באותה מדינה, הנשלט בידי תאגיד בנקאי, או על תאגיד זר שהוא בנק חוץ הפועל בישראל או שהוא שולט בתאגיד בנקאי.
{{ח:תת|ב}} המפקח לא ימסור ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
שורה 443:
{{ח:תת|ג}} המפקח לא ימסור ידיעה כאמור אם נקבע לגביה כי היא עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.
 
{{ח:סעיף|15א2|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשס"התשס״ה, תש"עתש״ע, תשע"ותשע״ו}}
{{ח:תת|א}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לעובד בנק ישראל לשם מילוי תפקידו וכן לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}, או לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|החל מ-1מ־1 ביוני 2017:}}
{{ח:תת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לעובד בנק ישראל לשם מילוי תפקידו וכן לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}, או לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת|ב}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ג)}}.
 
{{ח:סעיף|15ב|תחולת הוראות על אגודות שיתופיות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשכ"ט-2תשכ״ט־2, תשמ"א-2תשמ״א־2}}
{{ח:ת}} בהפעלת הוראות פקודה זו לגבי אגודה שיתופית שהיא תאגיד בנקאי יחולו הוראותיה בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובמיוחד לענין זה –
{{ח:תת|1}} מקום שמדובר בדירקטוריון יראו כאילו מדובר ב"ועד"ב”ועד“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|2}} מקום שמדובר בחבר דירקטוריון, מנהל עסקים, בעל זכות חתימה או חשב, יראו כאילו מדובר ב"פקיד"ב”פקיד“, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|3}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|15ג|תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי|תיקון: תשמ"א-2תשמ״א־2, תשמ"א-3תשמ״א־3, תשנ"התשנ״ה, תשנ"ותשנ״ו, תשע"אתשע״א, תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8טו|8טו עד 8כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו-13או־13א}}, דין תאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) ו-11ו־11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}} כדין תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|ב}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|8ד1 עד 8ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9 עד 11א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ב|14ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ה|14ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ח|14ח(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ט|14ט עד 14טו}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|ו-15ו־15 עד 15א2}}, דין סולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כדין תאגיד בנקאי.
 
{{ח:סעיף|15ג1|שמירת דינים|תיקון: תשס"דתשס״ד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|סעיפים 8ד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ד2|8ד2}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה1|ו-8ה1ו־8ה1}} באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות נהלים והוראות של המפקח.
 
{{ח:סעיף|15ד|ביצוע|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשמ"זתשמ״ז}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע פקודה זו.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_הבנקאות"