חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[753831]
[753831]
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006התשס״ו–2006}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"חס״ח, תשס"ותשס״ו, 202|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 508|תיקון מס'מס׳ 19 לחוק החברות|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301495.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 462|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301630.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 11:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: הקמת החברה, מטרותיה ותפקידיה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: העברת נכסים של נספי השואה לקנין החברה או לניהולה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: העברת נכסים המנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: העברת נכסים שאינם מנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: כללי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: איתור יורשים ובעלי זכויות בנכסים והשבה ליורשים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: איסוף מידע}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: תהליך מיוחד לאיתור יורשים ובעלי זכויות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: פעולות נוספות לאיתור יורשים ובעלי זכויות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: ועדת ערר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: השבה ליורשים ולבעלי הזכויות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: שימוש בנכסים שהועברו לחברה, ניהולם ומימושם}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: החברה – הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א'א׳: כללי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב'ב׳: הוועדה הממנה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג'ג׳: הדירקטוריון, המנהל הכללי וועדת הביקורת}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד'ד׳: פירוק החברה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה'ה׳: שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|פסקה (1) להגדרה "נכס”נכס של נספה השואה"השואה“}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|ארגונים של ניצולי שואה}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
שורה 38:
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|מטרות החוק}}
שורה 45:
{{ח:תת|2}} להביא לכך שנכסים כאמור בפסקה (1), אשר היורשים ובעלי הזכויות האחרים בהם לא אותרו, למרות מאמצים שנעשו לאיתורם, ישמשו למטרת סיוע לניצולי שואה וכן למטרות של הנצחת זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה.
 
{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אדם”אדם מנהל"מנהל“ – אדם המנהל נכס מכוח צו שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האפוטרופוס הכללי}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעלי”בעלי זכויות אחרים בנכסים"בנכסים“ – למעט נושה של נספה או של יורשיו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"העברת”העברת נכס לחברה"לחברה“ – העברת נכס לקנין החברה או לניהול החברה, לפי הענין, כמפורט בהוראות חוק זה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החברה"”החברה“ – החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מבע״מ, שהוקמה לשם ביצוע מטרות חוק זה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשות"”הרשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הוועדה”הוועדה הממנה"הממנה“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הוועדה”הוועדה להפרשי הצמדה וריבית"וריבית“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ועדת”ועדת ערר"ערר“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק האפוטרופוס הכללי"הכללי“ – {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978התשל״ח–1978}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק החברות"החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק החברות הממשלתיות"הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הנאמנות"הנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יום”יום התחילה"התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעין"”מקרקעין“ – זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ניירות”ניירות ערך"ערך“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, אף אם הונפקו על ידי תאגיד שאינו חברה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נכס"”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נכס”נכס של נספה השואה"השואה“ – נכס שמתקיים בו אחד מאלה, למעט נכס גרמני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נכסי גרמנים#סעיף 2|בסעיף 2(ה) לחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950התש״י–1950}}:}}
{{ח:תתת|1}} הוא נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו, הידוע, הוא אדם שמקום שהותו האחרון הידוע היה בחבל ארץ אשר ביום י"זי״ז באלול התרצ"טהתרצ״ט (1 בספטמבר 1939) היה שייך למדינה מהמדינות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ולא ידוע אם בעל הזכויות האמור נותר בחיים לאחר יום כ"זכ״ז בטבת התש"והתש״ו (31 בדצמבר 1945) או שידוע כי הוא נספה בתקופה שמיום י"זי״ז באלול התרצ"טהתרצ״ט (1 בספטמבר 1939) עד יום כ"זכ״ז בטבת התש"והתש״ו (31 בדצמבר 1945) בחבל ארץ כאמור;
{{ח:תתת|2}} הוא נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האפוטרופוס הכללי}}, כאילו ניתן לגביו צו ניהול, למעט נכס שהאפוטרופוס הכללי או החברה נוכחו כי לא מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-ו־(3); לעניין זה יקראו את פסקה (1) כאילו אחרי "ובעל”ובעל הזכויות האחרון בו"בו“ נאמר "לפני”לפני שהוקנה לממונה על רכוש האויב לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}}";
{{ח:תתת|3}} הוא תמורתו של נכס שהתקיים בו האמור בפסקה (1), ובלבד שהאמור בפסקה (1) מתקיים בתמורה כאמור;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת החברות"החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תהליך”תהליך האיתור המיוחד"המיוחד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב'ב׳ בפרק ד'ד׳}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השר"”השר“ – שר המשפטים.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: הקמת החברה, מטרותיה ותפקידיה}}
 
{{ח:סעיף|3|הקמת החברה}}
{{ח:תת|א}} לשם ביצוע מטרות חוק זה, תוקם חברה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} שתפעל למטרות הציבוריות ולתפקידים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, בלבד; החברה אינה רשאית לשנות את שמה או את מטרותיה ואת תפקידיה, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
{{ח:תת|ב}} החברה אינה רשאית לחלק רווחים לבעלי מניותיה או לבצע חלוקה בדרך אחרת; לענין זה, "חלוקה"”חלוקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|ג}} החברה תפעל לפי הוראות חוק זה, ויחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, וכן הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|ד}} רשם החברות לא ירשום את החברה במרשם החברות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} אלא לאחר שהוגשה לו תעודה של הרשות, המאשרת כי תקנון החברה תואם את הוראות חוק זה.
שורה 86:
{{ח:תתת|4}} לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית, ולתמוך במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה (בחוק זה – מטרת סיוע);
{{ח:תתת|5}} לתמוך במוסדות, בגופים, בפעילויות ובמיזמים, שמטרותיהם הנצחה, תיעוד, חינוך והסברה של זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ג)}} (בחוק זה – מטרת הנצחה).
{{ח:תת|ב}} בביצוע תפקידיה כאמור בפסקאות (4) ו-ו־(5) של סעיף קטן (א), תיתן החברה עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע על פני שימוש בנכסים למטרת הנצחה, ולא יינתנו סיוע או תמיכה למטרות אלה למוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית.
{{ח:תת|ג}} החברה תפעל למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: העברת נכסים של נספי השואה לקנין החברה או לניהולה}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: העברת נכסים המנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}}}}
 
{{ח:סעיף|5|העברת נכסים לחברה על ידי האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל}}
שורה 111:
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, החל ממועד העברת נכס לחברה, תבוא החברה במקום האפוטרופוס הכללי או האדם המנהל, לפי הענין, לכל דבר וענין הנוגע לנכס ולניהולו, לרבות בקשה או הליך לשחרור הנכס, ולרבות הליך התלוי ועומד לפני בית משפט בקשר לזכויות בנכס או לגבי נכס.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: העברת נכסים שאינם מנוהלים לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}}}}
 
{{ח:סעיף|9|חובת הודעה וחקירה}}
{{ח:תת|א}} אדם, שאינו האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל, המחזיק או המנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, וכן עובד ציבור, שנודע לו, אגב מילוי תפקידו, על היותו של נכס, נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס.
{{ח:תת|ב}} נודע לאפוטרופוס הכללי, לפני יום התחילה או לאחריו, על נכס, דרך הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי}} או דרך הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנת רכוש מופקד#סעיף 2|סעיף 2 לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ"ה-1964התשכ״ה–1964}}, או בדרך אחרת, והיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, יודיע על כך לחברה בתוך 30 ימים מיום הקמת החברה או מהיום שהיה לו יסוד סביר להניח כי הנכס הוא נכס כאמור, לפי המאוחר, וימסור לחברה את הפרטים הידועים לו לגבי אותו נכס.
{{ח:תת|ג}} החברה תערוך חקירה ותאסוף ראיות לשם איתור נכסים של נספי השואה שטרם הועברו אליה ושאינם מנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל.
{{ח:תת|ד}} עם הקמתה, תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, באתר האינטרנט שלה ובמקומות אחרים ככל שתמצא לנכון, הודעה שתכלול הסבר בדבר החובה החלה על מי שמחזיק או מנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ה}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, "מחזיק"”מחזיק“ – בין שהשליטה הישירה בנכס היא בידו ובין שהשליטה הישירה בנכס היא בידי אדם המחזיק בנכס מטעמו.
 
{{ח:סעיף|10|העברת נכסים לחברה על ידי אדם אחר}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} קיבלה החברה הודעה על נכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א) או (ב)}}, ומצאה כי הוא נכס של נספה השואה, או נודע לחברה, בעקבות חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, על נכס של נספה השואה, תודיע לכל אדם אשר ידוע לה כי הוא מחזיק בנכס או מנהל אותו כי עליו להעביר אליה את הנכס, לפי הוראות סעיף זה, בצירוף הפירות שצמחו ממנו או בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בפסקה (2), לפי הענין, בתוך 60 ימים; החברה תציין בהודעה כי בחלוף המועד להעברת הנכס יעבור הקנין או הניהול בו לידי החברה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|2}} היה הנכס של נספה השואה כספים או ניירות ערך, תפרט החברה בהודעתה את גובה הפרשי ההצמדה והריבית שיש לצרף לנכס על פי קביעת הוועדה להפרשי הצמדה וריבית;
{{ח:תתת|3}} היה הנכס של נספה השואה תמורה כאמור בפסקה (3) שבהגדרה "נכס”נכס של נספה שואה"שואה“, יחולו ההוראות החלות לגבי מחזיק בנכס, על מי שקיבל את התמורה;
{{ח:תתת|4}} אדם המעביר נכס לפי סעיף זה רשאי –
{{ח:תתתת|א}} להעביר לקנין החברה את הפרשי ההצמדה והריבית בתשלומים תקופתיים במועדים שונים מהאמור בפסקה (1), אם קיבל את הסכמת החברה לכך;
שורה 140:
{{ח:ת}} אחריותו של אדם שהחזיק או שניהל נכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תסתיים במועד שבו נמסרה החזקה בנכס לחברה, בצירוף פירות הנכס או הפרשי ההצמדה והריבית, המסמכים, החשבונות והמידע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לפי המאוחר.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: כללי}}
 
{{ח:סעיף|13|פירותיו של נכס}}
שורה 156:
{{ח:תת|א}} תוקם ועדה בת חמישה חברים שימונו על ידי השר, לשם קביעת שיעורי ההצמדה והריבית לענין נכסים של נספי השואה שהם כספים או ניירות ערך, ולשם קביעת התקופות שלגביהן יש לחשב את שיעורי ההצמדה והריבית כאמור (בסעיף זה – הוועדה); הודעה על מינוי הוועדה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ב}} ואלה חברי הוועדה:
{{ח:תתת|1}} שלושה אנשי אקדמיה בעלי מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית; על מינוי חברי הוועדה לפי פסקה זו תחול הוראת {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}} (בחוק זה – חוק בתי דין מינהליים);
{{ח:תתת|2}} איש אקדמיה בעל מומחיות בכלכלה או בהיסטוריה כלכלית שימונה לפי המלצת ארגונים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|3}} המנהל הכללי של משרד האוצר.
שורה 165:
{{ח:תתת|4}} הוועדה תמנה את מזכיר הוועדה.
{{ח:תתת|5}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|ה}} לוועדה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968התשכ״ט–1968}}.
{{ח:תת|ו}} הוועדה תסיים את עבודתה ותגיש מסקנותיה לחברה לכל המאוחר בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: איתור יורשים ובעלי זכויות בנכסים והשבה ליורשים}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: איסוף מידע}}
 
{{ח:סעיף|17|חקירה לאיתור יורשים ובעלי זכויות|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה תערוך חקירה לשם איסוף מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו לה לפי הוראות חוק זה, וכן מידע אחר העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור.
{{ח:תת|א1}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 31|בסעיף 31 לחוק מרשם האוכלוסין}} ובכפוף לכל דין, עלה במסגרת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) צורך לעיין במסמכים שבמרשם האוכלוסין לשם איתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור באותו סעיף קטן, רשאי פקיד רישום למסור לנציג החברה, לבקשתו, מסמכים ממרשם האוכלוסין הנדרשים לשם איתור היורשים ובעלי הזכויות כאמור ובמידה הנדרשת למילוי מטרה זו; לעניין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק מרשם האוכלוסין"האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"נציג”נציג החברה"החברה“ – מי שהמנהל הכללי של החברה מינה אותו לנציג החברה לעניין סעיף קטן זה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"פקיד”פקיד רישום"רישום“ – מי שמונה לפקיד רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מרשם האוכלוסין}}.}}
{{ח:תת|ב}} החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידיה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של החברה.
{{ח:תת|ג}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה לעניין הגבלת משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים.
שורה 183:
{{ח:סעיף|18|דרישה למסירת מידע}}
{{ח:תת|א}} החברה רשאית לדרוש מאדם למסור לה מידע, מסמכים, ידיעות והסברים המצויים ברשותו, אשר דרושים לה לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} אדם שנדרש למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים כאמור בסעיף קטן (א), ימסרם לחברה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30מ־30 ימים ממועד קבלת הדרישה.
{{ח:תת|ג}} סירב אדם לדרישת החברה לפי סעיף זה, רשאית החברה לפנות לוועדת הערר, כדי לחייבו לקיים את הדרישה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: תהליך מיוחד לאיתור יורשים ובעלי זכויות}}
 
{{ח:סעיף|19|פרסום}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} החברה תפרסם, בתוך שלושה חודשים ממועד הקמתה, את רשימת הנכסים של נספי השואה שהועברו לה עד למועד הפרסום, ורשאית היא לפרסם פרטים גם לגבי נכסים שטרם הועברו לה, ושפרטיהם הועברו אליה על ידי האפוטרופוס הכללי, אדם מנהל או אדם אחר המחזיק בהם או מנהלם ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – הפרסום הראשון);
{{ח:תתת|2}} הפרסום הראשון יכלול את שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס, הידוע ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – נספה השואה), את שם המדינה כפי שהיה ביום י"זי״ז באלול התרצ"טהתרצ״ט (1 בספטמבר 1939), שבה היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהם ידועים לחברה, ואת סוג הנכס; לא ידוע לחברה שם המדינה כאמור אך ידוע לה שם המדינה שבה רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבה בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה;
{{ח:תתת|3}} הפרטים האמורים בפסקה (2) יפורסמו באתר האינטרנט של החברה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ויוצגו לעיון הציבור במשרדי החברה.
{{ח:תת|ב}} החברה תפרסם במועד הפרסום הראשון, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל וכן בעיתונים מחוץ לישראל ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, הודעה הכוללת הסבר בדבר הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) ומשמעותו, הפרטים הנכללים בו, המקומות שבהם הוא מופיע ודרכי הפניה לחברה.
{{ח:תת|ג}} בתום שישה חודשים ממועד הפרסום הראשון, תפרסם החברה, לגבי כל נכס שהופיע ברשימת הנכסים שבפרסום הראשון, בדרך האמורה בסעיף קטן (א)(3), גם את שם היישוב כפי שהיה ביום י"זי״ז באלול התרצ"טהתרצ״ט (1 בספטמבר 1939), שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה, ככל שהוא ידוע לחברה, וכן את שם היישוב היום ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – הפרסום השני); לא ידוע לחברה שם היישוב כאמור אך ידוע לה שם היישוב שבו רכש נספה השואה את זכויותיו בנכס או שבו בוצעו פעולות אחרות הקשורות לאותה רכישה, תפרסם החברה פרטים אלה.
{{ח:תת|ד}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאית החברה לפרסם את המידע שבסעיף הקטן האמור, כבר בפרסום הראשון, אם יש בידיה, נוסף על המידע האמור, מידע אחר על הנכס שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|ה}} הועברו לחברה נכסים נוספים של נספי השואה לאחר הפרסום הראשון ועד תום תהליך האיתור המיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, תפרסם את פרטיהם לפי הוראות סעיף קטן (א), במועד מאוחר יותר, והמועדים לפרסום השני ולהגשת הבקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יימנו החל ממועד הפרסום המאוחר.
שורה 200:
{{ח:תת|א}} בתקופה שממועד הפרסום הראשון עד תום שישה חודשים ממועד הפרסום השני, רשאי כל הטוען לזכות בנכס של נספה השואה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – המבקש), להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו; בבקשה כאמור יפרט המבקש מהי זכותו בנכס, את מקור הזכות ואת הפרטים הידועים לו על הנכס ועל נספה השואה, ויצרף כל ראיה הנוגעת לכך; העובדות הנכללות בבקשה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|ב}} בקשות שיוגשו לפני מועד הפרסום השני, יכללו, במידת האפשר, גם פרטים וראיות הנוגעים ליישוב שבו היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון הידוע של נספה השואה; לציון הפרטים האמורים בבקשה, לפני פרסומם בידי החברה, יינתן משקל בעת בחינת הבקשה.
{{ח:תת|ג}} בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לא יתקבלו בקשות נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של אדם להגיש בקשה לחברה לקבלת הנכס לידיו לאחר המועד האמור, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳}}.
 
{{ח:סעיף|21|בדיקת בקשות}}
שורה 219:
{{ח:ת}} הגיש הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, תובענה בענין זכויותיו בנכס לבית המשפט, לאחר מועד הפרסום הראשון, לא ידון בית המשפט בתובענה עד לסיום תהליך האיתור המיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: פעולות נוספות לאיתור יורשים ובעלי זכויות}}
 
{{ח:סעיף|25|פרסום ועיון לאחר תהליך האיתור המיוחד}}
{{ח:תת|א}} לאחר סיום תהליך האיתור המיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, תפרסם החברה, אחת לשנה, באתר האינטרנט שלה ובקרב ארגונים יהודיים מרכזיים ברחבי העולם, ותציג לעיון הציבור במשרדיה, את רשימת הנכסים שהועברו לה באותה שנה; כן תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל הודעה על פרסום רשימת הנכסים כאמור; הפרסום יכלול את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(2)}}.
{{ח:תת|ב}} בתום שישה חודשים ממועד הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) תפרסם החברה לגבי רשימת הנכסים שהופיעו באותו פרסום, ובמקומות שבהם פורסם, גם את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}}; החברה רשאית לפרסם את המידע האמור כבר בפרסום של רשימת הנכסים לפי סעיף קטן (א), אם יש בידיה נוסף על המידע האמור, מידע אחר שיאפשר את בדיקת אמיתות הבקשות שיוגשו לה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}.
{{ח:תת|ג}} רשימת כל הנכסים שהועברו לחברה, כפי שפורסמו במהלך השנים לפי סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, וטרם הושבו ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם, תפורסם באתר האינטרנט של החברה, ותוצג לעיון הציבור במשרדי החברה, ובמקומות אחרים ככל שהחליטה על כך החברה.
 
{{ח:סעיף|26|הגשת בקשות לאחר תהליך האיתור המיוחד ובדיקתן|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} בתום המועד להגשת בקשות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)}}, רשאי אדם הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, להגיש לחברה בקשה לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(א) סיפה ו-ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|ו-22ו־22(ב) ו-ו־(ג)}}, יחולו על הבקשה ובדיקתה; החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, ואם נדרש לחברה מידע נוסף, מהמבקש או ממקורות אחרים, לשם קבלת ההחלטה – בתוך חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע האמור, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף מהמבקש – החברה דרשה ממנו את המידע בתוך ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: ועדת ערר}}
 
{{ח:סעיף|27|ועדת ערר|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} תוקם ועדה בת שלושה חברים שימונו על ידי השר, שתפקידה לדון בעררים על החלטות החברה בבקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; ואלה חברי ועדת הערר:
{{ח:תתת|1}} שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
שורה 240:
{{ח:תתת|2}} לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תתת|3}} לתת צווים בדבר חליפיהם של נספי השואה לעניין חוק זה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.
{{ח:תת|ג}} על ועדת הערר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים}}, למעט הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 30|30}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 31|ו-31ו־31 לאותו חוק}}, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות”רשות מינהלית"מינהלית“ יבוא "החברה"”החברה“.
 
{{ח:סעיף|28|הגשת ערר|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו-26ו־26}}, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו; הערר יוגש לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים}}.
{{ח:תת|ב}} ועדת הערר רשאית להחליט שלא לדון בערר שהוגש על החלטת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} אם מצאה שהעיכוב בהגשת הבקשה לאחר תום התקופה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב'ב׳}} היה בלתי מוצדק; החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה תהיה סופית; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהעורר לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להוכיח את זכויותיו בנכס.
 
{{ח:סעיף|29|החלטה בערר}}
שורה 254:
 
{{ח:סעיף|30|הצהרה על מותו של נספה השואה}}
{{ח:תת|א}} ועדת הערר רשאית להצהיר על מותו של נספה השואה ויהיו לה לשם כך כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניני משפחה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הצהרות מוות|חוק הצהרות מוות, התשל"ח-1978התשל״ח–1978}}; על בקשה להצהרת מוות והדיון בה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הצהרות מוות|החוק האמור}}, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה, לקבוע דרך כלל כי הוראה מההוראות האמורות לא תחול או כי תחול בשינויים.
{{ח:תת|ב}} הוגשה לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לעניני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, לאור מורכבות הבקשה או מטעם אחר.
{{ח:תת|ג}} החליטה ועדת הערר בבקשה להצהרת מוות, שהוגשה לה בעקבות החלטת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}}, תעביר העתק מההחלטה לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על החלטת ועדת הערר.
שורה 260:
 
{{ח:סעיף|31|אכיפת דרישה למסירת מידע}}
{{ח:ת}} ועדת הערר רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים שהוא נדרש למסור לחברה לצורך ביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968התשכ״ט–1968}}.
 
{{ח:סעיף|31א|צו בדבר חליפיו של נספה השואה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} התנתה החברה את מתן החלטתה בבקשה לקבלת נכס לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} (בסעיף זה – בקשה לקבלת נכס) בהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאית ועדת הערר לתת צו בדבר חליפיו של נספה השואה, שישמש לעניין חוק זה כחלופה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והכול בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ב}} רשאים להגיש בקשה לוועדת הערר לקבלת צו בדבר חליפיו של נספה השואה (בסעיף זה – בקשה למתן צו), כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, בתנאים האמורים בהן:
שורה 276:
{{ח:תתת|1}} אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי הטוען לזכות בנכס – על מבקש הצו;
{{ח:תתת|2}} אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי החברה – על הנכס שלגביו הוגשה הבקשה.
{{ח:תת|ח}} הוגשה לוועדת הערר בקשה למתן צו, תדון הוועדה בבקשה ותקבע מי הם חליפיו של נספה השואה ואת חלקם בזכויותיו, לעניין חוק זה, לפי דין הירושה החל על העניין, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ט) ו-ו־(י); לשם הקביעה כאמור תקבע ועדת הערר את הרכב המשפחה של נספה השואה ואת מועדי הפטירות במשפחה וסדרן.
{{ח:תת|ט}} ההוראות לפי חוק זה החלות לעניין הליך למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין הליך למתן צו לפי סעיף זה; ואולם ועדת הערר לא תהיה כפופה בהליך למתן צו לפי סעיף זה לסדרי הדין ולדיני הראיות הקבועים בדין הירושה החל על העניין או בהוראות כאמור.
{{ח:תת|י}} על אף הוראות סעיף קטן (ח), ועדת הערר רשאית להעביר בקשה למתן צו שהוגשה אליה לבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, אם ראתה לנכון לעשות כן, בין השאר בשל מורכבות הבקשה.
שורה 284:
{{ח:תת|יד}} הוגשה לוועדת הערר או הועברה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו ומצאו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, או שהוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ומגיש ההתנגדות הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, יורו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה על מחיקת הבקשה למתן צו.
{{ח:תת|טו}} ניתן צו בדבר חליפיו של נספה השואה, יעבירו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה שנתנו את הצו, העתק מהצו לצדדים להליך ולחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה לקבלת נכס בהסתמך על הצו כאמור.
{{ח:תת|טז}} דין צו בדבר חליפיו של נספה השואה כדין החלטה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 123|בסעיף 123(ב)(2) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, ולעניין {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 123|הסעיף האמור}} יראו אותו כאילו היה צו ירושה שניתן לפי חוק זה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: השבה ליורשים ולבעלי הזכויות}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 294:
{{ח:תת|2}} מימשה החברה את הנכס – תשיב למבקש את תמורתו כפי שהיתה ביום המימוש, בצירוף הפירות והרווחים כאמור בפסקה (1) לענין הנכס ותמורתו, ובניכוי הפסדים והוצאות כאמור באותה פסקה.
 
{{ח:סעיף|33|מסירת נכס|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} החברה תמסור למבקש את הנכס כנגד כתב התחייבות שייחתם בידו או בידי בא כוחו לעניין זה או בידי אחד היורשים האחרים באותו נכס שהתחייב אישית במקומו, אשר לפיו, אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי הענין, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם הנכס אינו בידיו עוד, בתוך 30 ימים מהמצאת דרישה לכך מאת החברה; התחייבות אישית של יורש אחר בנכס כאמור בסעיף זה לא תעלה על 30,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|ב}} עם מסירת הנכס תמסור החברה למקבלו את המסמכים שבידיה הנוגעים לנכס או העתקים מהם.
שורה 301:
{{ח:תתת|2}} בנסיבות מיוחדות ולפי תנאים שקבע השר.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: שימוש בנכסים שהועברו לחברה, ניהולם ומימושם}}
 
{{ח:סעיף|34|שימוש בנכסים|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה תבצע את תפקידיה, תפעיל את סמכויותיה ותעשה שימוש בנכסים שהועברו אליה בנאמנות לשם מימוש מטרותיה ומטרות החוק.
{{ח:תת|ב}} הנכסים שהועברו לחברה ישמשו למימוש מטרות החברה ולביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, ולמימון פעילותה של החברה, ולשם כך בלבד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|ב1}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), החברה תקצה ותעביר בכל שנה לפחות 135 מיליון שקלים חדשים ובשנת 2015 לפחות 150 מיליון שקלים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ובלבד שלא תשתמש בנכסים שניתנו לגביהם החלטות בדבר זכותו של מבקש בנכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}}, בנכסים שמימושם מעוכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} או בנכסים שיש לחברה יסוד סביר להניח, על בסיס ממצאי חקירה שנערכת, שיימצאו בהם יורשים או בעלי זכויות אחרים; מצאה החברה כי אין די בנכסים שבידיה כדי להקצות ולהעביר את הסכום האמור באותה שנה – יחליט הדירקטוריון בדבר הסכום שיוקצה לסיוע, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, וימסור דוח מפורט בעניין לוועדת החוקה, לוועדת הכספים של הכנסת ולשר המשפטים עד ליום 21 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שלגביה נקבע סכום הסיוע.
{{ח:תת|ב2}} החברה תקצה ותעביר בכל שנה לפחות 75% מהסכום האמור בסעיף קטן (ב1) ישירות לחשבונות בנק הרשומים על שמם של ניצולי השואה הזקוקים לכך; ואולם בשנת 2014 תעביר החברה לפחות 60% מהסכום האמור לחשבונות בנק כאמור.
{{ח:תת|ב3}} טרם קבלת החלטת החברה על הסכום שתקצה ועל אופן הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (ב1), בכל שנה ולא יאוחר מ-21מ־21 ימים לפני קבלת ההחלטה כאמור, תפנה החברה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד לאזרחים ותיקים לשם קבלת עמדתם המשותפת בעניין; המשרדים כאמור יהיו רשאים להעביר לחברה את עמדתם המשותפת עד מועד קבלת החלטת החברה.
{{ח:תת|ג}} בתום שנתיים מיום הקמת החברה, תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה למטרת הנצחה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע; הסכום המיועד למטרת הנצחה כאמור בסעיף קטן זה לא יעלה על 4% מהסכום שהקצתה החברה באותה שנה לכלל מטרות הסיוע.
{{ח:תת|ד}} שימוש בנכסים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה כאמור בסעיף זה ייעשה בהתאם לאמות מידה שפרסמה החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}.
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|35|עיכוב מימוש|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה לא תהיה רשאית למכור נכס של נספה השואה שהועבר אליה, או לבצע פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעין, עד תום שבע שנים מהיום שהנכס הועבר אליה ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – תקופת עיכוב המימוש).
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 36|ובסעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו-38ו־38}}, "נכס"”נכס“ – למעט כספים וניירות ערך.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נכסים מן הסוגים המפורטים להלן יחולו תקופות עיכוב המימוש המפורטות לצדם:
{{ח:תתת|1}} נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|2}} נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא בע"מבע״מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|3}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
 
שורה 325:
{{ח:תת|ב}} לאחר תקופת עיכוב המימוש של נכס, ואם לא הושב לידי היורשים או בעלי הזכויות האחרים, ינוהלו הנכס והפירות שצמחו ממנו, לרבות פירות שצמחו בתקופת עיכוב המימוש, על ידי החברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות החוק.
 
{{ח:סעיף|37|מימוש נכסים|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} הועבר נכס לחברה, חלפה תקופת עיכוב המימוש לגביו, ובנסיבות הענין ולפי המידע שברשות החברה, לאחר שביצעה את כל הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לשם איתור יורשים או בעלי זכויות אחרים באותו נכס, אין לחברה יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות כאמור, רשאית החברה לממש את הנכס והיא רשאית לעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו, לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|א1}} החברה רשאית לממש נכס ולעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה אף אם לא מתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (א), בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|א}} המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס כולל, לכל היותר, את שם בעל הנכס ואת שם היישוב והמדינה שבהם היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון;
{{ח:תתתת|ב}} טרם העברת הנכס לחברה, הנכס הוחזק בידי האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מבע״מ, והוא הועבר לחברה בהתאם להוראות חוק זה לאחר שאותו מחזיק מצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה;
{{ח:תתתת|ג}} חקירה שביצעה החברה בניסיון לאתר מידע נוסף על האמור בפסקת משנה (א) על בעל הנכס לא העלתה מידע שמאפשר זיהוי של בעל הנכס לצורך איתור יורשיו, ובלבד שלגבי נכס שהוא מקרקעין כללה החקירה כאמור את כל אלה:
{{ח:תתתתת|1}} פנייה לאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, לשם איתור מסמכים שיש בהם כדי להוסיף על המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס;
{{ח:תתתתת|2}} פנייה לרשות המקומית שבתחומיה נמצא הנכס ולרשות המסים, לשם בדיקה אם שולמו בשל הנכס מסים או תשלומים אחרים על ידי בעל הנכס או מי מטעמו שאינו האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מבע״מ;
{{ח:תתתתת|3}} בדיקות נוספות הנדרשות, לדעת החברה, לזיהוי בעל הנכס לשם איתור יורשיו;
{{ח:תתת|2}} הנכס הוא נכס מקרקעין ולא תלויה ועומדת בקשה לקבלתו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}}, ועל פי המסמכים שבידי החברה הנכס נרכש בעבור נספה השואה הרשום בחברה כבעל הזכויות בו, לאחר מותו; מימשה החברה נכס מקרקעין לפי פסקה זו, תמשיך החברה את החקירה לפי חוק זה בניסיון לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לשם השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(2)}}.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} מכירת נכס שהועבר לחברה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), טעונה אישור מוקדם של דירקטוריון החברה שיינתן ברוב של שישה חברי הדירקטוריון לפחות;
{{ח:תתת|2}} אישור הדירקטוריון יינתן רק לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של החברה למכירת הנכס, לאחר שבדק כי בוצעו הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים באותו נכס וכן כי התמלאו התנאים המוקדמים למכירתו של הנכס לפי הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר; אישור היועץ המשפטי יינתן בכתב בצירוף נימוקים.
שורה 341:
{{ח:תת|ד}} מכרה החברה נכס, רשאית היא לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך השלמת המכירה, לרבות רישום הפעולה בכל פנקס המתנהל לפי חיקוק.
 
{{ח:סעיף|37א|מימוש נכסים במקרים מיוחדים|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החליטה החברה בבקשה לקבלת נכס שהוגשה לה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש, וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, רשאית החברה, לבקשת המבקש או בהסכמתו, לממש את הנכס ולהשיב למבקש את התמורה שקיבלה ממכירתו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(2)}}.
{{ח:תת|ב}} החברה רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיאשר לה לממש נכס מקרקעין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} החברה איתרה אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש של בעל הנכס, ועל אף פניותיה אליו הוא לא הגיש לה, בתוך חצי שנה ממועד הפנייה הראשונה אליו, בקשה לקבלת הנכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}};
{{ח:תתת|2}} מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|א}} החברה קיבלה החלטה בבקשה לקבלת נכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} בהתאם להוראות צו ירושה, צו קיום צוואה או צו בדבר חליפיו של נספה השואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}, ולפי החלטת החברה יותר מאדם אחד זכאי לזכויות בנכס או לחלקן, וחלף המועד להגשת ערר על החלטת החברה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר על החלטת החברה וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס האמור;
{{ח:תתתת|ב}} חלק מהזכאים לקבל זכויות בנכס כאמור בפסקת משנה (א) הסכימו לממש את הנכס ולקבל את תמורתו, ואולם החברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל הזכאים לזכויות בנכס למימושו.
{{ח:תת|ג}} הגישה החברה בקשה לבית המשפט לפי סעיף קטן (ב), תודיע על דבר הגשת הבקשה לכל אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס שבקשר אליו הוגשה הבקשה.
שורה 353:
{{ח:תת|ו}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ד)}} תחול גם על נכס שמכרה החברה לפי סעיף זה.
 
# 37ב. חזקה לגבי נכס של נספה השואה והתחייבות החברה (תיקון: תשע"דתשע״ד)
{{ח:תת|א}} ניתן אישור הדירקטוריון לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}}, למכירת נכס שהועבר לחברה לפי הוראות חוק זה מהאפוטרופוס הכללי לאחר שמצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית.
{{ח:תת|ב}} הוגשה תביעה נגד מדינת ישראל בטענה כי נרשמה בפנקסי המקרקעין העברה לאחר של נכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אף שהנכס לא היה נכס של נספה השואה, תחוב החברה בכל חיוב או חבות שתוטל על מדינת ישראל בשל כך.
 
{{ח:סעיף|38|מגבלות על ביצוע עסקאות בנכסי החברה|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההסכם להשכרה, להשאלה או לעשיית פעולה אחרת כאמור יאפשר לחברה לסיימן, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס או של בעלי זכויות אחרים באותו נכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}} או בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה על מימוש הנכס בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 37|לסעיף 37}}.
{{ח:תת|ב}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסיפה של סעיף 5(ב)}}, הנכסים המנוהלים בנפרד כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}}, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד ולא תחול עליהם זכות עיכבון.
 
{{ח:סעיף|39|הוצאות|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציאה החברה לצורך ניהולו של נכס, לרבות תשלומי החובה החלים עליו לפי כל דין (בסעיף זה – הוצאות), יחולו על הנכס, ואולם רשאית החברה לגבות את ההוצאות גם מנכס אחר השייך לאותו אדם, ובנסיבות שבהן ראתה שיהיה יעיל והוגן לעשות כן – גם מנכסים אחרים שהועברו אליה; כל עוד לא שולמו לחברה ההוצאות כאמור בסעיף זה, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס.
 
{{ח:סעיף|40|השקעת כספים}}
{{ח:ת}} היו בין הנכסים שהועברו לחברה, כספים, או התקבלו כספים ממימוש של נכסים אחרים של נספי השואה, והכספים לא הועברו לתקציב השוטף של החברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, תשקיע החברה את הכספים לפי הוראות שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, או בדרך של מסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 10|סעיף 10(ג) ו-ו־(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי}}.
 
{{ח:סעיף|41||תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: החברה – הוראות שונות}}
 
{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א'א׳: כללי}}
 
{{ח:סעיף|42|פרשנות}}
שורה 390:
{{ח:תת|ב}} החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מן המשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לא ימונה המועמד למשרה כאמור.
 
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב'ב׳: הוועדה הממנה}}
 
{{ח:סעיף|45|הוועדה הממנה}}
שורה 400:
 
{{ח:סעיף|46|תפקידי הוועדה וחובות נאמנות}}
{{ח:תת|א}} הוועדה תמנה את חברי הדירקטוריון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} ותמלא כל תפקיד אחר שיוחד לה לפי חוק זה; חבריה יפעלו בנאמנות במילוי תפקידים אלה, ובלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו-13ו־13 לחוק הנאמנות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} זכויות להצבעה באסיפה הכללית של החברה יופעלו בידי הוועדה; זכויות אחרות של בעל מניות בחברה יופעלו, בשינויים המחויבים, בידי הוועדה, יושב ראש הוועדה או שני חברי הוועדה.
{{ח:תת|ג}} הוועדה הממנה רשאית להתייעץ עם הרשות בדבר אופן ההצבעה באסיפה הכללית, אם ראתה צורך בכך.
שורה 412:
{{ח:תת|ה}} הרשות רשאית לפנות ליושב ראש בבקשה שיעמיד נושא על סדר יומה של הוועדה.
{{ח:תת|ו}} סברה הרשות כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידיה, רשאית היא לפנות ליושב ראש בבקשה שיורה על כינוסה.
{{ח:תת|ז}} בסעיף זה, "הוועדה"”הוועדה“ – לרבות ביושבה כאסיפה כללית.
 
{{ח:סעיף|48|הפסקת כהונה של יושב ראש הוועדה}}
שורה 434:
{{ח:ת}} יושב ראש הוועדה וחבר הוועדה יהיו זכאים לגמול ולהוצאות שתשלם להם החברה לפי מספר ישיבות הוועדה שבהן השתתפו, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים ליושב ראש דירקטוריון ולדירקטורים לפי תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות}}, לפי הענין.
 
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג'ג׳: הדירקטוריון, המנהל הכללי וועדת הביקורת}}
 
{{ח:סעיף|51|הדירקטוריון ומינויו|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} הוועדה הממנה תמנה את דירקטוריון החברה שיהיה בן תשעה חברים.
{{ח:תת|ב}} שני שלישים מחברי הדירקטוריון ימונו מתוך רשימת מומלצים שיגישו לוועדה הממנה הארגונים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ושתכלול עשרה מועמדים לפחות; השליש הנותר ימונה מתוך רשימת מומלצים שיגיש השר לוועדה הממנה ושתכלול חמישה מועמדים לפחות.
שורה 443:
{{ח:תת|ה}} חבר דירקטוריון יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה מונה אם התקיימה בו עילה מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 22|בסעיף 22(א)(1) עד (6) לחוק החברות הממשלתיות}}, כפי שהוחל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
{{ח:תת|ו}} הדירקטוריון, באישור הוועדה הממנה, ימנה מבין חבריו את יושב ראש הדירקטוריון; לא מונה יושב ראש לדירקטוריון בתוך 60 ימים מיום תחילת פעולת הדירקטוריון או מיום שתמה כהונת היושב ראש הקודם, לפי הענין, רשאית הוועדה הממנה למנותו.
{{ח:תת|ז}} פחת מספר חברי הדירקטוריון הרשאים להשתתף בישיבותיו מהמנין החוקי לישיבותיו, ומצב זה נמשך למעלה מ-30מ־30 ימים, או פחת מספר החברים מן המספר המזערי הקבוע בתקנון החברה ומצב זה נמשך למעלה מ-60מ־60 ימים, רשאית הרשות לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתתכנס לשם מינוי דירקטור או דירקטורים במספר הדרוש להשלמת המנין החוקי.
 
{{ח:סעיף|52|המנהל הכללי}}
{{ח:ת}} הדירקטוריון ימנה את המנהל הכללי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|סעיפים 37(א) עד (ג) לחוק החברות הממשלתיות}}.
 
{{ח:סעיף|53|תפקידי הדירקטוריון והמנהל הכללי|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} חברי הדירקטוריון, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של החברה יפעלו בנאמנות למימוש מטרות החברה, לביצוע תפקידיה ולקיום הוראות חוק זה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם, נוסף על הוראות כל דין, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו-13ו־13 לחוק הנאמנות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} הדירקטוריון ידווח בכתב לשר, לוועדת הכספים של הכנסת, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), מדי שישה חודשים, על פעולותיה של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, ויגיש להם, במועד האמור, דין וחשבון כספי על פעולותיה של החברה בששת החודשים שחלפו, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|1}} השבת נכסים – מצבת הנכסים שלגביהם קבעה החברה את זיקתו של מבקש לנכס אך הנכס טרם הושב לו, מספרם ושוויים, והסיבות העיקריות שבשלהן לא הושבו נכסים כאמור;
שורה 465:
{{ח:תת|ד}} החברה תפרסם את הדין וחשבון שהוגש כאמור בסעיף קטן (ב), באתר האינטרנט שלה.
 
{{ח:סעיף|54|תקציב החברה|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה –
שורה 487:
{{ח:תתת|2}} נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שהועמדו לרשותה, באישור הוועדה הממנה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ג)(2)}};
{{ח:תתת|3}} תקציב משלים שיוקצה מתקציב המדינה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ב}} פחת הסכום המהווה שני אחוזים משווי הנכסים כמפורט בסעיף קטן (א)(1) מ-12מ־12 מיליון שקלים חדשים בשנה, יוקצה מתקציב המדינה תקציב שישלים את הסכום האמור ל-12ל־12 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – תקציב משלים).
{{ח:תת|ג}} החל מיום הקמת החברה יועברו לחברה מקדמות מתקציב המדינה, על חשבון התקציב המשלים ועל חשבון נכסים של נספי השואה שעל האפוטרופוס הכללי להעביר לחברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}}, בסכום כולל של 12 מיליון שקלים חדשים, לטובת התקציב השוטף של השנה הראשונה לפעילות החברה.
 
{{ח:סעיף|56|ניהול נכסים|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ב}} הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם מהווים חלק מהתקציב השוטף, לרבות הסכומים שיוקצו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה, ינוהלו בנפרד מהתקציב השוטף.
 
{{ח:סעיף|57|ועדת ביקורת}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|בסעיפים 114}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 115|115}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 117|117}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 118|ו-118ו־118 לחוק החברות}}, תמנה הוועדה הממנה ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה; בוועדת הביקורת לא יהיו חברים נושאי משרה בחברה.
{{ח:תת|ב}} תנאי כשירותם, אחריותם, חובותיהם וזכויותיהם לקבלת מידע ולהעסקת יועצים של חברי ועדת הביקורת יהיו כשל דירקטורים בחברה.
{{ח:תת|ג}} חבר ועדת ביקורת יהיה זכאי לגמול ולהוצאות שתשלם לו החברה לפי מספר ישיבות ועדת הביקורת שבהן השתתף, בהתאם לגמול ולהוצאות המשולמים לדירקטור לפי תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות}}.
שורה 508:
{{ח:תת|א}} החברה לא תסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא תנהיג שינויים או הטבות כאמור, שלא בהתאם להוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 32|סעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות}}, לענין עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} ראה שר האוצר כי החברה לא קיימה את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מכל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד היא מבצעת תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳ בפרק ג'ג׳}}.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 22|סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות}} כפי שהוחל על החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי;
{{ח:תתת|2}} לענין הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 42|סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות}} כפי שהוחל על החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, יראו הסכמה של המנהל הכללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לוועדה הממנה להעבירו מכהונתו.
שורה 518:
{{ח:תתת|2}} להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף זה, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאית החברה לשלם בתקופת הבדיקה (בסעיף זה – התשלום המותר);
{{ח:תתת|3}} לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייבה החברה על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;
{{ח:תתת|4}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.
{{ח:תת|ז}} הסכם או הסדר שהרשות ראתה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) וכי חלות עליו הוראות סעיף קטן (ב), לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}; הרשות רשאית לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור גם לפי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב) (להלן – ההסכם הנוגד), או על בטלות חלק מהוראותיו, ועל החובה של החברה להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד או בהוראות הבטלות;
{{ח:תתת|2}} בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי עובדי חברות ממשלתיות בעלות היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של החברה, ומטעמים שבצדק –
שורה 525:
{{ח:תתתת|ב}} להודיע לחברה כי מחובתה לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם או ההסדר הנוגד;
{{ח:תתת|3}} להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף קטן (ו)(3) לחברה, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתה.
{{ח:תת|ח}} {{ח:תתת|1}} החברה תמסור לרשות אחת לשנה, בהתאם למועד ולאופן שנקבעו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|סעיף 33א(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי ההעסקה של כל בעל תפקיד ועובד בה;
{{ח:תתת|2}} החברה תדווח על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של בעל תפקיד או עובד כאמור, בתוך שבעה ימים מיום שנודע לה על פתיחת הליך כאמור;
{{ח:תתת|3}} הרשות רשאית, בהסכמת השר, לדרוש מן החברה למסור מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע הוראות סעיף זה, בדרך ובמועד שנקבעו בדרישה, אם היה לה יסוד לחשש שהחברה אינה מקיימת את הוראות הסעיף;
{{ח:תתת|4}} נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|החוק האמור}};
{{ח:תתת|5}} לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי;
{{ח:תתת|6}} ראה שר האוצר כי החברה לא מסרה מידע לפי הוראות סעיף קטן זה, רשאי הוא לעכב העברת כל מענק או השתתפות שהחברה היתה מקבלת מהממשלה, כל עוד אין היא מוסרת את המידע; סעיף קטן זה לא יחול על סכומים שיש להעביר לחברה מתקציב המדינה או מהאפוטרופוס הכללי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳ בפרק ג'ג׳}};
{{ח:תתת|7}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל תפקיד"תפקיד“ – יושב ראש דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי, מנהל עניני כספים, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תוארו שונה, וכל בעל תפקיד אחר שיקבע השר;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"מידע"”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני, ולרבות הסכמים, הסדרים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"תנאי”תנאי העסקה"העסקה“ – שכר לרבות תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה.}}
{{ח:תת|ט}} הרשות תגיש לכנסת, מדי שנה, דין וחשבון לגבי החברה, שייערך במתכונת דומה, ככל הניתן, לדין וחשבון כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ג) לחוק יסודות התקציב}}.
{{ח:תת|י}} הוראות סעיף זה לא יחולו על החברה אם חלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|פרקים ד'ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף ה|ו-ה'ו־ה׳ לחוק יסודות התקציב}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66(ב)}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד'ד׳: פירוק החברה}}
 
{{ח:סעיף|60|תקופת פעילות החברה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה תפעל לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה עד יום י"גי״ג בטבת התשע"חהתשע״ח (31 בדצמבר 2017) (בחוק זה – תקופת פעילות החברה); בתום תקופת פעילות החברה, תפעל החברה לפירוקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, אלא אם כן הוחלט על פירוקה במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|ב}} שלושה חודשים לפני תום תקופת פעילות החברה, לפחות, תמסור החברה הודעה בכתב על כך שתקופת פעילותה עומדת להסתיים, לשר ולרשות.
 
שורה 549:
{{ח:תת|2}} פירוק מרצון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}.
 
{{ח:סעיף|62|פירוק בידי בית משפט|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה תפורק בידי בית משפט לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק יב|פרק י"בי״ב לפקודת החברות}}, ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק כאמור על ידי החברה אלא באישור הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק החברה ועל כל הגשת בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, תימסר הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|ב}} נוסף על העילות לפירוק הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|בסעיף 257 לפקודת החברות}}, רשאים אלה להגיש בקשה לפירוק החברה, כאמור בסעיף קטן (א), כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} היועץ המשפטי לממשלה או החברה – בעילה שתמה תקופת פעילות החברה; לענין זה לא תידרש החברה לקבל החלטה מיוחדת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|בסעיף 257(1) לפקודת החברות}} ולא יידרש אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (א);
שורה 559:
{{ח:תת|ג}} הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה לפי סעיפים קטנים (א), (ב)(2) או (ב)(4), לא יורה בית המשפט על הפירוק, אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין לא ניתן להביא לפעולה תקינה של החברה או למימוש מטרותיה.
 
{{ח:סעיף|63|פירוק מרצון|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} החברה יכולה, באישור הממשלה, להתפרק מרצון באחת מאלה –
{{ח:תתת|1}} הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|2}} תמה תקופת פעילות החברה, ובלבד שלפני שקיבלה החלטה בדבר אישור הפירוק, קיבלה הממשלה תצהיר שעשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, ולפיו הם בדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים לאחר תחילת פירוקה, ואם מדובר בפירוק לפי פסקה (1) – גם כי מומשו כל הנכסים של נספי השואה כאמור.
{{ח:תת|ב}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 262|בסעיפים 262}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 341|ו-341ו־341 לפקודת החברות}}, מקום שהחברה מתפרקת מרצון, רשאי בית המשפט, בכל שלב, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי הפירוק יהיה בידי בית משפט, אם מצא כי קיים ענין ציבורי בפיקוח בית המשפט על הליכי הפירוק של החברה.
 
{{ח:סעיף|64|דין נכסים בפירוק|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} הנכסים שאינם מהווים חלק מהתקציב השוטף של החברה, המנוהלים בנפרד לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}} (בסעיף זה – הנכסים המנוהלים בנפרד), לא יהוו חלק מנכסי החברה העומדים לחלוקה בפירוק.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} הנכסים המנוהלים בנפרד שתלויה ועומדת בקשה לקבלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}}, יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים ויחולו עליהם ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}} כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|אותו חוק}};
{{ח:תתת|2}} האפוטרופוס הכללי ייזום הליך של חקירה ובדיקה ויפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס שהועבר לניהולו לפי פסקה (1) במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובכלל זה יבצע את כל הפעולות המנויות להלן בתוך שנתיים מיום העברת הנכס לניהולו:
{{ח:תתתת|א}} יפרסם מדי שישה חודשים בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, הודעה הכוללת את פרטי הנכס, ובכלל זה את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
שורה 575:
{{ח:תתת|5}} נכסים שהועברו לאפוטרופוס הכללי לפי פסקה (1) ונותרו בניהולו בתום התקופה האמורה באותה פסקה, יועברו למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך.
{{ח:תת|ג}} הנכסים המנוהלים בנפרד שהוראות סעיף קטן (ב)(1) אינן חלות עליהם יוקנו לחברה עם פירוקה, והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך; נעשה פירוק החברה בדרך של פירוק מרצון, יפנה המפרק לבית המשפט בבקשה מיוחדת לקבלת אישור להעברת הכספים למטרה כאמור בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג1).
{{ח:תת|ג1}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לאזרחים ותיקים, יקבע כללים לעניין העברת הנכסים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך לפי סעיפים קטנים (ב)(4) ו-ו־(5) ו-ו־(ג), ואולם לא ישמשו הנכסים לתשלום גמלה או קצבה שמגיעה בדין לניצולי השואה מהמדינה או לתשלום מענק אחר מהמדינה שניתנו לניצולי השואה במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|ד}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|64א|התחייבות המדינה לאחר תום תקופת פעילות החברה}}
{{ח:ת}} הוכיח אדם לאחר תום תקופת פעילות החברה, כי הוא יורש או בעל זכויות אחר בנכס של נספה השואה שנוהל בידי החברה, יהיה אותו אדם זכאי לקבל מהמדינה את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום שבו הועבר על ידי החברה לאחר, ואם מומש הנכס בידי החברה – את התמורה שהתקבלה ממכירתו, והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}, ובקיזוז ההוצאות שהוצאו בשל הנכס בתקופת ניהולו.
 
{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה'ה׳: שונות}}
 
{{ח:סעיף|65|תחולת סעיפים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|מחוק החברות הממשלתיות}} והוראות לענין תחולת {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}}}
שורה 587:
{{ח:תת|ב}} תוקן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}} לאחר יום התחילה, רשאי השר, בצו, לפי החלטת הממשלה ובאישור ועדת החוקה, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} לצורך החלת תיקון כאמור על החברה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ג}} השר האחראי לעניני החברה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 6|בסעיף 6(3) לחוק החברות הממשלתיות}} יהיה השר.
{{ח:תת|ד}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו-268ו־268 עד 275 לחוק החברות}} יחולו על החברה כאילו היתה חברה ציבורית בשינויים אלה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|סעיף 272(א) לחוק החברות}} יחול גם על התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
{{ח:תתת|2}} הוראות סעיפים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 272|272(ג) ו-ו־(ג1)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 273|273(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 275|275(ג1)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 279|ו-279ו־279 לחוק החברות}} לא יחולו על החברה;
{{ח:תתת|3}} בכל מקום שבו נדרש אישור ועדת התגמול יראו כאילו נדרש אישור ועדת הביקורת.
{{ח:תת|ה}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 13|ו-13ו־13 לחוק הנאמנות}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}.
 
{{ח:סעיף|66|תחולת חוקים}}
{{ח:תת|א}} הוראות החוקים המפורטים להלן יחולו על החברה, נושאי משרה בה ועובדיה, לפי הענין, כאילו היתה חברה ממשלתית:
{{ח:תתת|1}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953התשי״ג–1953}};
{{ח:תתת|3}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}};
{{ח:תתת|4}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|5}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|6}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979התש״ם–1979}}, ואולם אם הוחלו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|החוק האמור}} על בעלי משרות ותפקידים בחברה בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק האמור}} – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)#סעיף 2|בסעיף 2 לאותו חוק}}, בכל מקום, במקום "לקנין”לקנין המדינה"המדינה“ יקראו "לקנין”לקנין החברה"החברה“ ובמקום "לאוצר”לאוצר המדינה"המדינה“ יקראו "לחברה"”לחברה“;
{{ח:תתת|7}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק האמור}} ותקנות שהותקנו מכוחו;
{{ח:תתת|8}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים)|חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|9}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997התשנ״ז–1997}};
{{ח:תתת|10}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|11}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|12}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בתאריך העברי|חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד|פרקים ד'ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף ה|ו-ה'ו־ה׳ לחוק יסודות התקציב}} יחולו על החברה כאילו היתה תאגיד, לענין שנת כספים שבה שהממשלה משתתפת בתקציב החברה.
 
{{ח:סעיף|67|סמכויות עזר}}
{{ח:תת|א}} החברה רשאית לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתה.
{{ח:תת|ב}} הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס של נספה השואה, רשאי בית המשפט לצוות עליו למסור את הנכס לחברה במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|ג}} פרוטוקול של חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} ולפי סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) יהיה קביל כראיה על תוכנו בכל הליך משפטי שהחברה צד בו.
 
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח'ח׳: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|68|הוראות מיוחדות לענין ירושת נכס של נספה השואה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, לצורך הזכות לרשת נכס של נספה השואה לשם קבלתו לפי חוק זה, יחול על עיזבונו של נספה השואה דין הירושה שהיה חל עליו אילו היה נתין ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הירושה|בפקודת הירושה}}.
 
{{ח:סעיף|68א|שניים שמתו כאחד|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:
{{ח:תתת|1}} היה אחד התובעים יורש-ודאייורש־ודאי ותובע אחר היה יורש-ספקיורש־ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאייורש־ודאי;
{{ח:תתת|2}} היו שני התובעים יורשי-ספקיורשי־ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגובן־זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;
{{ח:תתת|3}} בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"יורש-ודאי"”יורש־ודאי“ – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"יורש-ספק"”יורש־ספק“ – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.}}
 
{{ח:סעיף|68ב|הגבלת זכות הורי המוריש|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, לעניין מתן צו ירושה לגבי נכס של נספה השואה, {{ח:חיצוני|פקודת הירושה#תוספת 2|בסעיף6 בתוספת השנייה לפקודת הירושה}}, המילים "ואולם”ואולם אם הניח המוריש בנים או בני בנים, והוריו או אחד מהם עודם בחיים, נותנים להם או לאחד מהם שישית מן הירושה"הירושה“ – לא ייקראו.
 
{{ח:סעיף|68ג|הוראות לעניין הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה, אם אין הוראה אחרת בעניין לפי חוק זה:
{{ח:תת|1}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 67א|בסעיף 67א(א) לחוק הירושה}}, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, לא תועבר לבית המשפט גם אם התקיימו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 67א|בפסקאות (3), (4) או (7) שבאותו סעיף}}, ואולם אם התקיימו הנסיבות {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 67א|שבפסקאות (3) או (4) שבאותו סעיף}} ומבקש הצו ביקש כי הדיון בבקשה יועבר לבית המשפט – תועבר הבקשה לבית המשפט; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 67א|פסקה (8) שבסעיף האמור}};
{{ח:תת|2}} בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב; השר רשאי, בצו, לקבוע כי בקשות כאמור יוגשו לרשם גם במחוז אחר; לעניין זה, "מחוז"”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי פעולתם של הרשמים לענייני ירושה שקבע השר לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 65א|סעיף 65א(ד) לחוק הירושה}}.
 
{{ח:סעיף|68ד|הודעת החברה על ממצאים והגשת מסמכים|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2}}
{{ח:תת|א}} מסמך שנערך או שהוצא במקום שמחוץ לשטח שהמשפט של מדינת ישראל חל עליו, יראו כאילו התקיימו לגביו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 30|בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|1}} הוא הוגש במסגרת הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|2}} החברה הודיעה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, כי הוא אומת על ידה או על ידי מי מטעמה.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} בסעיף קטן זה, "הודעה”הודעה על ממצאים"ממצאים“ – הודעה בכתב על ממצאי החברה בכל הנוגע להרכב המשפחה של הנספה מקרבת דם ומקרבת חיתון, המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה, או כל מידע אחר בקשר לאותם עניינים שאותר על ידי החברה או שהחברה מצאה כי לא ניתן לאתרו;
{{ח:תתת|2}} בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, תהיה החברה רשאית להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, הודעה על ממצאים, לאחר שערכה את הפעולות לאיתור יורשי הנספה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 17|בסעיפים 17 עד 25 ובתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|3}} הודעה על ממצאים תפרט את הפעולות שנעשו ואת הממצאים שאליהם הגיעה החברה; השר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן הגשת ההודעה ודרך פירוט הממצאים האמורים בה;
שורה 654:
 
{{ח:סעיף|71|דין החברה כדין המדינה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 9|ו-9ו־9 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952התשי״ב–1952}}, דין החברה כדין המדינה.
 
{{ח:סעיף|72|סודיות}}
{{ח:תת|א}} החובה להעביר מידע לחברה על נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק זה, תחול על אף הוראות כל דין לענין שמירת סודיות והגנת הפרטיות, למעט ההוראות לענין ראיות חסויות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|שבפרק ג'ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|ב}} עובד החברה וכל אדם הפועל מטעמה, לא יגלו ידיעה או מסמך שהגיע לידיהם, אלא לשם ביצוע הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
 
{{ח:סעיף|73|עונשין}}
{{ח:תת|א}} החזיק אדם או ניהל נכס של נספה השואה ולא הודיע על כך לחברה, בתוך 30 ימים מיום שהחברה פרסמה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ד)}} או מהיום שנודע לו על היותו של הנכס נכס של נספה השואה, לפי המאוחר, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין); הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמסר הודעה על הנכס לאפוטרופוס הכללי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק האפוטרופוס הכללי}}, לפני פרסום הודעת החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ד)}}.
{{ח:תת|ב}} עובד החברה או אדם מטעמה שגילה ידיעה או מסמך בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ב)}}, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|74|פטור ממסים ומתשלומים אחרים|תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} העברת נכסים של נספי השואה לחברה או לאפוטרופוס הכללי, השבת נכסים ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בהם ומימוש נכסים של נספי השואה בידי החברה או האפוטרופוס הכללי לפי הוראות חוק זה, יהיו פטורים מכל אגרה, מס, היטל, או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי כל דין בשל ההעברה או ההשבה כאמור.
{{ח:תת|א1}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מימשו החברה או האפוטרופוס הכללי נכס מקרקעין בפטור כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר מכן אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס והחברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה החליטו להשיב את תמורתו של הנכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}} {{ח:פנימי|סעיף 64א|או 64א}} (בסעיף קטן זה – התמורה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} יראו את התמורה כאילו ניתנה בעד מכירת זכות במקרקעין בידי היורש או בידי בעל הזכויות האחר בנכס, והוא יחויב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין);
{{ח:תתת|2}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין}}, המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק האמור}} (בסעיף קטן זה – המנהל) יתקן את השומה שהוצאה לחברה או לאפוטרופוס הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 78|סעיף 78 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|3}} החברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה ישיבו את תמורתו של הנכס ליורש או לבעל זכויות אחר בנכס, בניכוי המס החל לפי השומה כאמור בפסקה (2), ובלבד שהיורש או בעל זכויות אחר בנכס יציג אישור על שומה כאמור.
{{ח:תתת|א2}} במימוש נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק זה על ידי החברה או האפוטרופוס הכללי יופטרו הנכסים מחובות מס הרכוש, ככל שהם חלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}; על אף האמור, אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס לאחר מימוש כאמור, והחברה, האפוטרופוס הכללי או המדינה החליטו להשיב את תמורתו של הנכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}} {{ח:פנימי|סעיף 64א|או 64א}}, יבוטל הפטור כאמור ויחולו הוראות סעיף קטן (א1), בשינויים המחויבים, גם לעניין מס רכוש.
{{ח:תתת|א3}} הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-ו־(א2) סיפה יחולו גם לגבי תמורתו של נכס שמומש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|ב}} הוראת כל חיקוק האוסרת רישום לגבי נכס בפנקס המתנהל על פי דין, כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית לגבי אותו נכס, לא תחול על רישום בעקבות העברת נכסים לחברה או השבתם כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} החברה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פיקדון או לתת ערובה או בטוחה בכל הליך משפטי שהיא צד לו.
{{ח:תת|ד}} לעניין סעיף זה, "נכס”נכס של נספה השואה"השואה“ – לרבות מקרקעין שהחברה רשומה בפנקסי המקרקעין כבעליהם, ובלבד שנרשמה כאמור לפני יום י"אי״א בתמוז התשע"בהתשע״ב (1 ביולי 2012).
 
{{ח:סעיף|75|כספי סיוע ותמיכה}}
{{ח:תת|א}} סיוע ותמיכה הניתנים למטרת סיוע או למטרת הנצחה, לא ייחשבו כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין.
{{ח:תת|ב}} סיוע לניצול שואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(4)}} לא ייחשב כהכנסה לענין גמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, ולענין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980התשמ״א–1980}}, והוא אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
 
{{ח:סעיף|76|הגבלת שכר טרחה}}
שורה 695:
{{ח:תת|ג}} לא פרסמה החברה הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהעבירה לעיון השר הוראות שפרסמה בענין פלוני, רשאי השר לפנות לוועדה הממנה כדי שתביא לפרסום ההוראות על ידי החברה או לתיקון ההוראות שפרסמה החברה, לפי הענין, אם סבר שהדבר דרוש כדי לאפשר לחברה לממש את מטרותיה ולבצע את תפקידיה לפי החוק, ביעילות ובאופן תקין.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} הוראות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א}} לפי פסקאות (1) ו-ו־(2) – בתוך שלושה חודשים מיום הקמת החברה;
{{ח:תתתת|ב}} לפי פסקה (3) – בתוך שנה מיום הקמת החברה;
{{ח:תתתת|ג}} לפי פסקאות (4) עד (6) – בתוך שישה חודשים מיום הקמת החברה.
{{ח:תתת|2}} הוראות לפי פסקאות (1) ו-ו־(4) עד (6) שבסעיף קטן (א) יפורסמו גם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|78|עדיפות החוק}}
{{ח:ת}} אין בכוחו של תקנון החברה לגרוע מהוראות חוק זה.
 
{{ח:סעיף|79|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|ב}} השר רשאי –
שורה 714:
 
{{ח:סעיף|80|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}}.}}
 
{{ח:סעיף|81|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}.}}
 
{{ח:סעיף|82|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}}}
שורה 726:
 
{{ח:סעיף|83|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} עד יום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, תהיה החברה רשאית להשקיע כספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|באותו סעיף}} גם לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי),התשס"ד-2004התשס״ד–2004}}.
 
{{ח:סעיף|84|מינויים ראשונים ורישום החברה}}
שורה 741:
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}
 
{{ח:קטע3||פסקה (1) להגדרה "נכס”נכס של נספה השואה"השואה“}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, ברית המועצות, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוגוסלביה, יוון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורווגיה, סלובקיה, פולין, צ'כיהצ׳כיה, צרפת, רומניה, תוניסיה.
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
שורה 761:
{{ח:קטע3|תוספת 3 סעיפים|תחולת סעיפים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|מחוק החברות הממשלתיות}}}}
 
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע"ב-2תשע״ב־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} על החברה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 13|13(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|16א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|17(א) ו-ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18|18(ב) ו-ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18א|18א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ב|18ב}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|18ג(א) ו-ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 19|19 עד 21}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 22|22(א)(1) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|24(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 25|25 עד 29}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 30|30 עד 32}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 33|33(א) עד (ב) ו-ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 33א|33א עד 33ד}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 34|34(א), (א1), (ב) ו-ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|37(א) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 38|38 עד 41}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 42|42 למעט פסקאות (2) ו-ו־(5א) שבסעיף קטן (א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 43|43 עד 49}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 50|50(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 54|54}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 55|55}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|60}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 64|64 עד 68}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 71|ו-71ו־71 לחוק החברות הממשלתיות}}, כאילו היתה חברה ממשלתית, ואולם:
{{ח:תת|1}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות}}, לא יראו הקצאת תקציב לחברה מתקציב המדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיפים 54(ג)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו-55ו־55}} כהשקעה;
{{ח:תת|2}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לא תהיה החברה רשאית לבצע את הפעולות המפורטות בפסקאות (1), (4) עד (7), (9) ו-ו־(9ב) או להתחייב לבצען כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|בפסקה (11) של אותו סעיף}}, וכן, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|בפסקה (8) של אותו סעיף}}, לא ניתן יהיה למזג את החברה עם חברה אחרת, או להחליט על פירוקה מרצון אלא לפי הוראות חוק זה; לענין זה לא יראו בהעברת מניות שהן נכס של נספה השואה לחברה, לפי הוראות חוק זה, רכישת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|בפסקה (9) לאותו סעיף}};
{{ח:תת|3}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18א|18א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 22|22(א)(1) עד (6)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 26|26(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 35|35(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|ו-37ו־37(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, תבוא הוועדה הממנה במקום השרים;
{{ח:תת|4}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 20|סעיף 20 לחוק החברות הממשלתיות}}, יבוא השר במקום השרים, הדיווח יהיה גם לוועדה הממנה וחובת הדיווח לפי סעיף קטן (א) תחול על הדירקטוריון ולא על דירקטור;
{{ח:תת|5}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 26|סעיף 26(ב)}} –
שורה 783:
{{ח:תת|13}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, הסיפה לא תחול;
{{ח:תת|14}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 42|סעיף 42 לחוק החברות הממשלתיות}}, תהיה גם הוועדה הממנה, לרבות לאחר פניה מהרשות, רשאית להעביר את המנהל הכללי מכהונתו;
{{ח:תת|15}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 44|סעיפים 44(א)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 47|ו-47ו־47(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, תינתן תשובת הרשות לבקשה לאישור מינוי רואה החשבון או היועץ המשפטי, לפי הענין, בתוך 30 ימים מיום קבלת המידע הנוגע למינוי;
{{ח:תת|16}} לענין {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 45|סעיפים 45}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 67|ו-67ו־67 לחוק החברות הממשלתיות}}, תבוא הוועדה הממנה נוסף על השרים.
 
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
 
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 68ד|סעיף 68ד(ב)}})}}}}
שורה 805:
{{ח:ת}} בדיקה במאגר מוזאון השואה בוושינגטון www.ushmm.org;
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} בדיקה במאגר המידע של שירות האיתור הבין-לאומיהבין־לאומי (ITS-Arolsen), בגרמניה;
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} בדיקה בארכיון מרשם האוכלוסין של עיר המוצא של בעל הזכויות בנכס.
 
{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ'כ׳ בכסלו התשס"והתשס״ו (21 בדצמבר 2005).}}
* '''אריאל שרון'''<br>ראש הממשלה
* '''ציפי לבני'''<br>שרת המשפטים