חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:התחלה}}

 

{{ח:פתיח-התחלה}}

{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

 

{{ח:ת}} בחוק זה –

 

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|לא יטיל ולא יזרים אדם לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; ובלבד שלא יינתן היתר לסוגי פסולת או שפכים שנאסרו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1)}}.}}

 

{{ח:תת|א}} השר ימנה ועדה למתן היתרים שזה הרכבה –

{{ח:תתת|1}} נציג השר, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|6}} נציג שר התיירות;

{{ח:תתת|7}} נציג שר התחבורה;

{{ח:תת|ב}} הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|ג}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה; הועדה רשאית לאצול מסמכויותיה לגבי סוגי היתרים ליושב ראש שלה או לצוות מתוכה, ובלבד שתנאים מוקדמים או תנאים בהיתר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, המתייחסים לתפעול נמל ייקבעו בהסכמת שר התחבורה.

 

{{ח:תת|א}} הוועדה רשאית לתת היתר להטלת פסולת או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים, בהתאם להוראות לפי חוק זה.

{{ח:תת|ב}} הוועדה רשאית להתנות את מתן ההיתר בתנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר וכן לקבוע בהיתר תנאים.

{{ח:ת}} מי שקיבל היתר ידווח באופן שנקבע על הטלת הפסולת או הזרמת השפכים לים, לפי הענין.

 

{{ח:תת|ג}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בחוק זה – מפקח) –

{{ח:תתת|1}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

{{ח:תת|ד}} מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה}}.

 

{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 5ד|בסעיף 5ד}} (בחוק זה – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

{{ח:תת|1}} המעשה המהווה את ההפרה;

{{ח:תת|4}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ו|סעיף 5ו}}.

 

{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש את טענותיו, בכתב, לממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

 

{{ח:תת|א}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ה|סעיף 5ה}}.

{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין היתר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ח|בסעיף 5ח}} והמועד לתשלומו.

{{ח:תת|ג}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

{{ח:תת|1}} ליחיד – 336,140 שקלים חדשים;

{{ח:תת|2}} לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו אינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים – 672,280 שקלים חדשים;

{{ח:תת|4}} לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים – 2,689,130 מיליון שקלים חדשים.

 

{{ח:תת|א}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|ב}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק זה, בשיעורים שיקבע.

 

{{ח:תת|א}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 60 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ג|בסעיף 5ג}}.

 

{{ח:תת|א}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

{{ח:תת|ג}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

 

 

 

{{ח:תת|א}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם בית המשפט הורה על כך.

{{ח:תת|ב}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

 

{{ח:תת|א}} הוטל עיצום כספי לפי חוק זה, רשאי הממונה להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.

{{ח:תת|ב}} לא קיים המפר הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לפרסם הודעה כאמור באותו סעיף קטן; משעשה כן, יהיה המפר חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לשם הפרסום.

 

{{ח:תת|א}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 5ד|בסעיף 5ד}}, ואולם אם נמסרה למפר דרישת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ג|בסעיף 5ג}} לא תוגש קובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

{{ח:תת|ב}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל מעשה שבשלו ניתן להטיל עיצום כספי, לא יחויב בשלו בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

 

{{ח:תתת|1}} מטיל או מזרים פסולת או שפכים לים, ממקור יבשתי, בלא היתר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתת|2}} אינו מבצע צו שניתן לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(א)}}.

{{ח:תת|ב}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ונגרם נזק לים, דינו של עובר העבירה – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור באותו סעיף קטן.

{{ח:תת|ג}} לא דיווח אדם על הטלת פסולת או הזרמת שפכים לים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, דינו – קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין}}.

{{ח:תת|ה}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו –

{{ח:תתת|2}} לענין עבירה לפי סעיף קטן (ב) – פי אחד וחצי מן הקנס האמור באותו סעיף קטן.

{{ח:תת|ו}} {{ח:תתת|1}} עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור;

{{ח:תתת|3}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

 

{{ח:תת|ב}} נעברה עבירה על חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

 

 

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

 

{{ח:תת|1}} הקובל הוא אחד מאלה:

{{ח:תתת|א}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;

{{ח:תתת|ב}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;

{{ח:תת|2}} הקובל מסר הודעה לשר על כוונתו לעשות כן, ולא הוגש תוך ששים יום לאחר מכן כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה;

 

{{ח:תת|א}} נוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי הוטלה פסולת או הוזרמו שפכים לים ממקור יבשתי, בלא היתר או בניגוד לתנאיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיים יסוד סביר שתוטל פסולת או יוזרמו שפכים כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שהטיל את הפסולת או הזרים את השפכים, במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא עומד לעשות כן, להפסיק, לצמצם או למנוע את הטלת הפסולת או הזרמת השפכים לים ולנקות את שזוהם, לפי הענין, הכל באופן שייקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה ממועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:תת|ב}} מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:תת|ד}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי}} בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

 

{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} רשאי להגיש, לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

{{ח:תת|ב}} הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

{{ח:תת|ג}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

 

{{ח:תת|א}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}, והכל כדי להפסיק, לצמצם או למנוע את זיהום הים ממקורות יבשתיים.

{{ח:תת|ב}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.

{{ח:תת|ו}} בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב, יכילו את תמצית נימוקיהם ויצורפו להם העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.

{{ח:תת|ז}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל את ההחלטה שלגביה הוגשה הבקשה לעיון חוזר או שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

{{ח:תתת|1}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי}};

{{ח:תתת|2}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

 

{{ח:תת|א}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייב בתשלום ההוצאות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, יהיה סכומן אשר יהיה, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן:

{{ח:תתת|1}} הוצאות לניקוי הים, החוף וכל אשר זוהם בפסולת שהוטלה או הוזרמה לים אגב ביצוע העבירה ולהשבת המצב לקדמותו;

{{ח:תת|ג}} לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתובען בתובענה רגילה.

 

{{ח:תת|א}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע היטל למניעת זיהום הים, שיוטל על בעל היתר לפי חוק זה וישולם לקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.

{{ח:תת|ב}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבע השר, בין השאר, את שיעור ההיטל, את אופן הצמדתו ואת דרכי תשלומו; שיעור ההיטל ייקבע בהתאם לאמות מידה ובהן סוגי הפסולת או השפכים, כמויותיהם ונסיבות ההטלה או ההזרמה, לרבות מיקומה.

 

{{ח:סעיף|10|ייעוד קנסות}}

 

{{ח:סעיף|11|התניית רשיונות}}

 

{{ח:סעיף|12|שמירת דינים}}

{{ח:תתת|3}} נהלים למתן היתרים, חידושם, שינוים או ביטולם;

{{ח:תתת|4}} כל הנוגע לביצוע חוק זה.

{{ח:תת|ג}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לקביעת אגרות שישולמו בעת הגשת בקשה להיתר או לחידושו, ולייעודן של אגרות כאמור.

 

{{ח:סעיף|15|}}

 

{{ח:סעיף|16|תחילה}}

 

{{ח:חתימות}}