חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[726258] הטמעת תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים (תיקון 18)
[726258] הטמעת תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים (תיקון 18)
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949תש״ט–1949}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"חס״ח תש"טתש״ט, 13|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208372.pdf}}, {{ח:תיבה|32|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי"אתשי״א, 58|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי"דתשי״ד, 224|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208374.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"טתשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"לתש״ל, 121|תיקון מס'מס׳ 4 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"התשל״ה, 59|תיקון מס'מס׳ 5 לחוק בית הדין לעבודה|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208107.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס'מס׳ 17 לחוק הביטוח הלאומי|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"זתשל״ז, 86|תיקון מס'מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 10|תיקון מס'מס׳ 8 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210531.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 45|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 186|תיקון מס'מס׳ 100 לחוק הביטוח הלאומי|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 40|תיקון מס'מס׳ 9 לחוק שירות ביטחון|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 22|תיקון מס'מס׳ 12 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 366|ת"טת״ט}}, {{ח:תיבה|525|תיקון מס'מס׳ 13 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 444|תיקון מס'מס׳ 14 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 204|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300671.pdf}}, {{ח:תיבה|514|חוק שירות המילואים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"טתשס״ט, 303|תיקון מס'מס׳ 17 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 1093|תיקון מס'מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}.
 
ק"תק״ת תשי"בתשי״ב, 1340.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 15:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: זכות-עבודהזכות־עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי-מלחמהונכי־מלחמה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: נכי-מלחמהנכי־מלחמה וזכויות-קדימהוזכויות־קדימה לעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}</div>
</div>
שורה 24:
{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}
 
{{ח:סעיף|1|שירות צבאי ושירות חלקי|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:תת|א}} שירות צבאי לצורך חוק זה הוא –
{{ח:תתת|1}} שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#פרק ג|הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959תשי״ט–1959 (נוסח משולב)}}, אף אם שירות זה הוארך מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 34|סעיף 26 לחוק האמור}} (להלן – שירות סדיר);
{{ח:תתת|2}} כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי.
{{ח:תת|ב}} שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשות, שהוא שירות חלקי.
{{ח:תת|ג}} שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מיום י"זי״ז בכסלו תש"חתש״ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר.
{{ח:תת|ד}} לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנהבצבא־הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע – כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופות, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר ההתחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים.
 
{{ח:סעיף|2|חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה}}
{{ח:תת|א}} חייל לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום י"זי״ז בכסלו תש"חתש״ח (30 בנובמבר 1947) או שהתגייס אחרי יום זה.
{{ח:תת|ב}} חייל שהיה בשירות צבאי ביום י"זי״ז בכסלו תש"חתש״ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו כיום התגייסותו.
{{ח:תת|ג}} חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות.
{{ח:תת|ד}} נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותי הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל בה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש.
 
{{ח:סעיף|3|מפעל ובעל מפעל|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} מפעל, לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי.
{{ח:תת|ב}} בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר.
{{ח:תת|ג}} בעל מפעל – לגבי אדם בשירות חלקי – הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי.
 
{{ח:סעיף|4|עובד קבוע|תיקון: תשע"ותשע״ו}}
{{ח:תת|א}} עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא –
{{ח:תתת|1}} עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או
{{ח:תתת|2}} עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים.
{{ח:תת|ב}} רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על-ידיעל־ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת, הניתנת בהסכמת נותן העבודה או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן.
 
{{ח:סעיף|5|לשכת שירות התעסוקה|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:ת}} לשכת שירות התעסוקה – לגבי מפעל – היא לשכת שירות התעסוקה, שהמפעל נמצא בתחום שיפוטה.
 
{{ח:סעיף|5א|סייג לתחולה|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:תת|א}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לא יחול {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה;
{{ח:תתת|2}} ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 36|סעיף 28 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959תשי״ט–1959 (נוסח משולב)}}, למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגוייס-חוץמגוייס־חוץ לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967תשכ״ז–1967}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}}
שורה 64:
{{ח:תתת|1}} לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או
{{ח:תתת|2}} אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.
{{ח:תת|ב}} סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי פיטורים על פי הסכם בתום-לבבתום־לב עם בעל המפעל.
 
{{ח:סעיף|7|בקשת החזרה}}
{{ח:תת|א}} בקשה להתקבל לעבודה תוגש לבעל המפעל בכתב – על-ידיעל־ידי החייל המשוחרר, או על-ידיעל־ידי ארגון העובדים שהוא נמנה עמו, או על-ידיעל־ידי ארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעל – תוך חמישה-עשרחמישה־עשר יום לפני שחרורו של החייל המשוחרר או תוך שלושים יום מיום שחרורו; אך אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מחמת מחלת החייל המשוחרר או מכל סיבה מספקת אחרת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.
{{ח:תת|ב}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה.
{{ח:תת|ג}} העתק מן הבקשה יישלח ללשכת העבודה וכן לוועד העובדים במפעל, אם ישנו.
 
{{ח:סעיף|8|מועד ההחזרה לעבודה|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:תת|א}} בעל המפעל חייב לקבל את החייל המשוחרר לעבודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} ביום שנקבע בבקשה כיום שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה, או – אם קבלת החייל המשוחרר לעבודה באותו יום אינה בגדר אפשרות מעשית – בתאריך מאוחר יותר בתוך שנה אחת מיום הגשת הבקשה, מיד כשקבלת החייל המשוחרר לעבודה כאמור תהיה בגדר אפשרות מעשית.
{{ח:תת|ב}} אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני בית-דיןבית־דין אזורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בנוגע לאותה הבקשה, חובת בעל המפעל לקבל את החייל המשוחרר לעבודה כאמור תעמוד בעינה עד שלושים יום מיום סיום הדיון; דיון לפני ועדת תעסוקה רואים אותו כתלוי ועומד לפניה, עד שחלפה תקופת הערעור, או – אם הוגש ערעור – עד שניתנה בו החלטה או עד שהמערער חזר בו מערעורו.
{{ח:תת|ג}} הודיע בעל המפעל בכתב לחייל המשוחרר שעליו להתחיל בעבודה ביום שנקבע בבקשה כיום שבו הוא מוכן להתחיל בה, או ביום מאוחר יותר כאמור בסעיף קטן (א), והחייל המשוחרר לא התחיל בעבודה תוך שלושים יום מאותו יום, פוקעת זכותו של החייל המשוחרר להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; ואולם זכות החייל המשוחרר לא תפקע אם מחלה או כל סיבה מספקת אחרת מנעה ממנו מהתחיל בעבודה תוך המועד האמור, ובלבד שהיה מוכן להתחיל בה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.
 
שורה 85:
 
{{ח:סעיף|10|תור ההחזרה לעבודה}}
{{ח:תת|א}} הוגשו לבעל-מפעללבעל־מפעל אחד כמה בקשות להתקבל לעבודה, ואין זה בגדר אפשרות מעשית לקבל את כל המבקשים בעת ובעונה אחת, תקבע לשכת העבודה את תור קבלתם לעבודה.
{{ח:תת|ב}} הזכות בידי בעל המפעל, תוך שלושה ימים מהיום שבו הגיעה לידיעתו החלטת לשכת העבודה, לערער עליה לפני ועדת-תעסוקהועדת־תעסוקה מתוך נימוק שצורך משקי מחייב שינוי החלטת לשכת-העבודהלשכת־העבודה. החלטת ועדת-התעסוקהועדת־התעסוקה היא סופית.
 
{{ח:סעיף|11|גדר אפשרות מעשית}}
שורה 96:
 
{{ח:סעיף|12|זכויות ותק}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בוותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על פי הנוהג או מכוח חוזה-עבודהחוזה־עבודה, קיבוצי או אחר, ובין באופן אחר – התקופה שבין התגייסותו ובין קבלתו לעבודה כאמור, דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, כדין תקופת-עבודהתקופת־עבודה במפעל.
 
{{ח:סעיף|13|דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שסמוך לפי התגייסותו היה עובד קבוע במפעל ולאחר שחרורו התחיל לעבוד בו שלא על פי בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, דינו כדין חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי בקשה כאמור.
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: זכות-עבודהזכות־עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי-מלחמהונכי־מלחמה}}
 
{{ח:סעיף|14|פירושים|תיקון: תשנ"חתשנ״ח}}
{{ח:תת|א}} ואלה בני-משפחתובני־משפחתו של אדם שעליהם חל {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}:
{{ח:תתת|1}} אשה או בעל;
{{ח:תתת|2}} בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שבזמן הקובע היה מחסורם עליו;
{{ח:תתת|3}} הורים, שבזמן הקובע היתה על האדם לפחות מחצית מחסורם או שעלו ארצה אחרי הזמן הקובע.
{{ח:תת|ב}} ואלה בני-אדםבני־אדם שמתו בשירות, לצורך {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}:
{{ח:תתת|1}} חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי;
{{ח:תתת|2}} חייל משוחרר שמת תוך שנה אחת מיום שחרור מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בתקופת שירותו הצבאי;
{{ח:תתת|3}} אדם שמת בהיותו בשירות חלקי;
{{ח:תתת|3א}} אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}} (להלן – שירות מילואים);
{{ח:תתת|4}} אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי.
{{ח:תת|ג}} הזמן הקובע הוא:
שורה 119:
{{ח:תתת|3}} לגבי אדם בשירות מילואים – שעת שירותו במילואים.
 
{{ח:סעיף|15|חובה לקבל בן-משפחהבן־משפחה לעבודה}}
{{ח:תת|א}} היה אדם בזמן הקובע עובד קבוע במפעל ומת בשירות או היה לנכה-מלחמהלנכה־מלחמה, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות פרק זה, לקבל לעבודה אחד מבני-משפחתומבני־משפחתו של אותו אדם, אם אותו בן-משפחהבן־משפחה מתאים לעבודה שבה עבד אותו אדם בזמן הקובע או לעבודה אחרת הפנויה במפעל.
{{ח:תת|ב}} סעיף זה לא יחול במקרה שהאדם מת בשירות או שהיה לנכה-מלחמהלנכה־מלחמה קיבל בזמן הקובע פיצויי-פיטוריםפיצויי־פיטורים מבעל המפעל. כן לא יחול סעיף זה במקרה שאותו אדם או הבאים תחתיו קיבלו אחרי הזמן הקובע פיצויי-פיטוריםפיצויי־פיטורים על פי הסכם בתום-לבבתום־לב עם בעל המפעל.
 
{{ח:סעיף|16|הבקשה}}
{{ח:תת|א}} בן-משפחהבן־משפחה התובע לעצמו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, יגיש בקשה לבעל המפעל, באמצעות לשכת העבודה.
{{ח:תת|ב}} הבקשה תוגש –
{{ח:תתת|1}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת הודעה על המוות – אם המדובר הוא בבן-משפחהבבן־משפחה של חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי או באדם שמת בהיותו בשירות חלקי;
{{ח:תתת|2}} תוך שלושה חדשים מיום המוות – אם המדובר הוא בבן-משפחהבבן־משפחה של אדם אחר שמת בשירות;
{{ח:תתת|3}} תוך שלושה חדשים מיום השחרור – אם המדובר הוא בבן-משפחהבבן־משפחה של נכה מלחמה שהוא חייל משוחרר;
{{ח:תתת|4}} תוך שלושה חדשים מיום תום הטיפול הרפואי בנכה המלחמה – אם המדובר הוא בבן-משפחהבבן־משפחה של נכה מלחמה שהיה בשירות חלקי.
{{ח:תת|ג}} אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מסיבה מספקת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.
{{ח:תת|ד}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן המבקש להתחיל בעבודה.
 
{{ח:סעיף|17|סמכות לשכת העבודה}}
{{ח:תת|א}} היו בני-משפחהבני־משפחה אחדים של אותו אדם תובעים לעצמם זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, תקבע לשכת העבודה למי מהם תינתן הזכות, ואין עוררים על החלטתה.
{{ח:תת|ב}} בקביעת בן-המשפחהבן־המשפחה אשר לו הזכות, כאמור, תתן לשכת העבודה את דעתה על מצבם הכלכלי של בני-המשפחהבני־המשפחה.
 
{{ח:סעיף|18|דין בן-משפחהבן־משפחה}}
{{ח:ת}} בן-משפחהבן־משפחה אשר לו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו-13ו־13}}, בשינויים ובתיאומים לפי הענין, כאילו היה חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה באותו מפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
 
{{ח:סעיף|19|חייל משוחרר משירות סדיר|תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "חייל”חייל משוחרר משירות סדיר"סדיר“ – למעט –
{{ח:תתת|1}} מי שחל עליו {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} מכוח האמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}};
{{ח:תתת|2}} מי שקיבל פיצויי פיטורים מבעל המפעל בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק זה}} או {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|בסעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963תשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|ב}} לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} וכן על פני כל הוראה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959תשי״ט–1959}}, ובתקנון השירות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|אותו חוק}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}}
 
{{ח:סעיף|20|ועדת תעסוקה|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשס"טתשס״ט}}
{{ח:תת|א}} שר הבטחון ימנה ועדת תעסוקה לצורך חוק זה. יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון;
{{ח:תת|ב}} ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים.
{{ח:תת|ג}} כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה – מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על-ידיעל־ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על-ידיעל־ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה.
{{ח:תת|ג1}} יושב ראש ועדת התעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים.
{{ח:תת|ג2}} חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור.
{{ח:תת|ד}} הודעה על מינוי ועדת תעסוקה וכל כתבתה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|21|סמכויות ועדות תעסוקה|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשס"חתשס״ח}}
{{ח:תת|א}} אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "תובע"”תובע“), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות.
{{ח:תת|א1}} מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח.
{{ח:תת|ב}} ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך חמישה-עשרחמישה־עשר יום מיום הגשתה.
{{ח:תת|ג}} מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה);
{{ח:תתת|2}} צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א}} – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחד שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 13ב|סעיף 13ב}} {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 1|והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}} (בחוק זה – צו לפיצויים);
{{ח:תתת|3}} צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולם), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו.
{{ח:תת|ד}} נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג) תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|ה}} לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, יווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק האמור}}, בכפל השיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 10א|בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967התשכ״ז–1967}}, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל.
 
{{ח:סעיף|21א|אכיפת הצווים|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט}} (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודה}} לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}} יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)(1)}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ"טתשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|23|זכות ערעור|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשס"בתשס״ב, תשס"טתשס״ט}}
{{ח:תת|א}} על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית-דיןבית־דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969תשכ״ט–1969}} (להלן – בית-דיןבית־דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע.
{{ח:תת|ב}} זכות הערעור ניתנת:
{{ח:תתת|1}} לתובע;
שורה 185:
{{ח:תתת|5}} לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.
{{ח:תת|ב1}} כל מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}} גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5).
{{ח:תת|ג}} אין להתחיל בדיון בפני בית-דיןבית־דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד.
{{ח:תת|ד}} בית-דיןבית־דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמישה-עשרחמישה־עשר יום מתום תקופת הערעור.
 
{{ח:סעיף|24|סמכויות בית דין אזורי|תיקון: תשכ"טתשכ״ט}}
{{ח:ת}} בית-דיןבית־דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם.
 
{{ח:סעיף|25|יועצים|תיקון: תשי"בתשי״ב, תשכ"טתשכ״ט}}
{{ח:תת|א}} שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה.
{{ח:תת|ב}} הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע יושב-ראשיושב־ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה.
{{ח:תת|ד}} היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת.
 
{{ח:סעיף|26|סמכויות עזר|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} לועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירות}}, ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|ב}} ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת.
שורה 209:
{{ח:תתתת|ד}} לענין צו זמני ביזמת הועדה – התובע הסכים למתן הצו.
 
{{ח:סעיף|26א|ניגוד ענינים בבקשה מסוימת|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ענין”ענין אחר"אחר“ – לרבות ענין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או ענין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרוב"”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה.}}
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}} ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים.
{{ח:תת|ג}} נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה.
שורה 219:
{{ח:תת|ו}} נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}}, שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור.
 
{{ח:סעיף|27|אי קיום צו להעסקה|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשל"התשל״ה, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או סעיף 26}}, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ג)(2) רישה}}, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}}.
{{ח:תתת|2}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}} ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה, "לא”לא קיים את הצו"הצו“ – לא קיימו במלואו או בחלקו, או קיימו שלא בתום לב.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ד}} אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיוםאי־קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו.
 
{{ח:סעיף|28|הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} נתנה ועדת-תעסוקהועדת־תעסוקה או בית-דיןבית־דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דיןפסק־דין סופי של בית-משפטבית־משפט מוסמך.
{{ח:תת|ב}} הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים.
{{ח:תת|ג}} שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת.
 
{{ח:סעיף|29|דין המוחזר לעבודה על פי צו|תיקון: תשכ"טתשכ״ט}}
{{ח:ת}} תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת-תעסוקהועדת־תעסוקה או על ידי בית-דיןבית־דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו.
 
{{ח:סעיף|30|סמכות בית משפט}}
{{ח:ת}} לא ייתבע אדם לדין בבית-משפטבבית־משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שחוק זה מטיל עליו, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו.
 
{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: נכי-מלחמהנכי־מלחמה וזכויות-קדימהוזכויות־קדימה לעבודה}}
 
{{ח:סעיף|31|תקנות בדבר נכי מלחמה|תיקון: תשי"בתשי״ב}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות ובהן:
{{ח:תת|א}} להטיל חובה על נותני-עבודהנותני־עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני-עבודהנותני־עבודה, להעסיק נכי-מלחמהנכי־מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות;
{{ח:תת|ב}} לייחד לנכי-מלחמהלנכי־מלחמה סוגי-עבודותסוגי־עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות;
{{ח:תת|ג}} לקבוע את סדרי קבלת נכי-מלחמהנכי־מלחמה לעבודה ואת תנאי-העסקתםתנאי־העסקתם;
{{ח:תת|ד}} לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי-מלחמהנכי־מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה;
{{ח:תת|ה}} לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי-מלחמהנכי־מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן.
 
{{ח:סעיף|32|צווים בדבר נכי מלחמה}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב נותני-עבודהנותני־עבודה או סוגים מסויימים של נותני-עבודהנותני־עבודה, להעסיק נכי-מלחמהנכי־מלחמה, במכסה או במספר שיקבע בצו.
 
{{ח:סעיף|33|תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה|תיקון: תשי"בתשי״ב}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התייעצות עם מרכז לשכות-העבודהלשכות־העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן:
{{ח:תת|א}} לקבוע כי לאחד מבני-המשפחהמבני־המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות-קדימהזכות־קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגייסותו;
{{ח:תת|ב}} לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות-קדימהזכות־קדימה לקבלת עבודה;
{{ח:תת|ג}} להורות הוראות להפעלת זכויות-הקדימהזכויות־הקדימה האמורות.
 
{{ח:סעיף|34|תחולת פרקים מסויימים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני}}, {{ח:פנימי|פרק 3|השלישי}}, {{ח:פנימי|פרק 4|הרביעי}} {{ח:פנימי|פרק 5|והחמישי}} לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}; אך משמעות המונח "בן-משפחה"”בן־משפחה“ {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} היא כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|35|זכות קדימה|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי איגרות-חובאיגרות־חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי איגרות-חובאיגרות־חוב או באי-כוחםבאי־כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת החברות}}, סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של איגרות-חובאיגרות־חוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשהאי־מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור.
 
{{ח:סעיף|36|הפרשות לקופות תגמולים וכו'וכו׳}}
{{ח:תת|א}} חייל שסמוך לפני התגייסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה "קופה"”קופה“), יהיו בעל המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגייסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או – אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה – עד יום שחרורו – לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגייסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|ב}} לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל.
{{ח:תת|ג}} כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה.
שורה 273:
 
{{ח:סעיף|37|התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק}}
{{ח:תת|א}} פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על-ידיעל־ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגייסותו.
{{ח:תת|ב}} על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו.
 
שורה 279:
{{ח:תת|א}} חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגייסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} באותו יום.
{{ח:תת|ב}} חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום.
{{ח:תת|ג}} חוק זה יחול לגבי בני-משפחהבני־משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום.
 
{{ח:סעיף|39|גיוס מחדש}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה.
 
{{ח:סעיף|39א||תיקון: תשל"זתשל״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|40|הקלות שונות|תיקון: תשי"בתשי״ב, תש"לתש״ל, תשל"התשל״ה, תשנ"דתשנ״ד, תשנ"התשנ״ה}}
{{ח:תת|א}} שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה –
{{ח:תתת|1}} להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו;
{{ח:תתת|2}} להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר.
{{ח:תת|ב}} לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או – כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה'ה׳ באייר תש"חתש״ח (14 במאי 1948) – אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות.
{{ח:תת|ב1}} {{ח:תתת|1}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הביטוח הלאומי"הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בן”בן משפחה"משפחה“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} בן זוג, ילדים או הורים של חייל;
{{ח:תתתת|2}} אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:
{{ח:תתתתת|א}} ועדה רפואית קבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}}, כי הם בלתי כשירים לשירות;
{{ח:תתתתת|ב}} הכנסתם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חייל"”חייל“ – מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר ומי ששירת לפני ו'ו׳ באייר התש"חהתש״ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(א)(2)}}; {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(ג)}} לא יחול לגבי סעיף קטן זה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הענקה"”הענקה“ – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המוסד"”המוסד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"נקודת”נקודת קיצבה"קיצבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ילד"”ילד“ – לרבות –}}
{{ח:תתתת|1}} ילד חורג או ילד מאומץ;
{{ח:תתתת|2}} נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;
{{ח:תתתת|3}} מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;
{{ח:תתת}} ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם"”אם“ ו"אב"ו”אב“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תתת|2}} בשנים 1994, 1995 ו-1996ו־1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|3}} שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:
<table>
שורה 318:
</table>
 
{{ח:תתת|4}} האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 104|בסעיפים 104(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 114|114}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 128|128}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 129|129}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 142|142}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 230|ו-230ו־230 לחוק הביטוח הלאומי}} יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים.
{{ח:תתת|5}} {{ח:תתתת|א}} ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס.
{{ח:תתתת|ב}} על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום.
שורה 325:
{{ח:תתת|7}} {{ח:תתתת|א}} הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
{{ח:תתתת|ב}} אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה.
{{ח:תת|ג}} תקנות שיותקנו על-ידיעל־ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה המונח "שר"”שר“ כולל את ראש הממשלה.
 
{{ח:סעיף|40א|נכים לפי חוקים אחרים|תיקון: תשי"דתשי״ד}}
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 40|או 40}}, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949תש״ט–1949}}, ולגבי כל נכה, שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954תשי״ד–1954}}.
 
{{ח:סעיף|41|זכות עובד בשירות חלקי|תיקון: תשל"זתשל״ז, תשמ"חתשמ״ח}}
{{ח:תת|א}} העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.
{{ח:תת|ב}} לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.
שורה 337:
{{ח:תת|ד}} בהליך לפי ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.
 
{{ח:סעיף|41א|זכויות עובד המשרת במילואים|תיקון: תשנ"חתשנ״ח, תשס"בתשס״ב, תשס"דתשס״ד, תשס"טתשס״ט}}
{{ח:תת|א}} היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה בהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.
{{ח:תת|א1}} לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.
שורה 343:
{{ח:תת|ג}} במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ד}} בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.
{{ח:תת|ה}} בחוק זה, "פיטורים"”פיטורים“ – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|2}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
 
{{ח:סעיף|41א1|עונשין – פיטורים בלא היתר|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} בעל מפעל העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.
 
{{ח:סעיף|41ב|חובותיו של מעסיק בפועל|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגו להוראות חוק זה;
שורה 358:
{{ח:תתתת|ג}} צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|1}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם;
{{ח:תתתתת|2}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו-27ו־27 (א)(1)}}, לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח האדם כבעל מפעל לפי חוק זה.
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 41ג|ובסעיף 41ג}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קבלן”קבלן כוח אדם"אדם“, "מעסיק”מעסיק בפועל"בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"פיטורים"”פיטורים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 41א|בסעיף 41א(ה)}} וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גרם”גרם לפיטוריו"לפיטוריו“, לענין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה.}}
 
{{ח:סעיף|41ג|מתן הודעה|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשס"חתשס״ח}}
{{ח:תת|א}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיפים 41א}} {{ח:פנימי|סעיף 41ב|ו-41בו־41ב}}, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם.
{{ח:תת|ב}} לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|42|ראיות|תיקון: תשכ"טתשכ״ט, תשנ"חתשנ״ח}}
{{ח:תת|א}} תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.
{{ח:תת|ב}} תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה;
{{ח:תתת|2}} קצין רפואי הוא קצין צבא-הגנהצבא־הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המתעסקים ברפואה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ונתמנה על-ידיעל־ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה.
{{ח:תת|ד}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|ה}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על-ידיעל־ידי שר הבטחון או על-ידיעל־ידי מי שהוסמך על-ידיועל־ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|ו}} אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיוםמאי־קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית-דיןבית־דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
 
{{ח:סעיף|43|שמירת זכויות|תיקון: תשי"אתשי״א, תשל"זתשל״ז, תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} חוק זה –
{{ח:תתת|1}} לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;
שורה 387:
{{ח:תת|ב}} המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים:
{{ח:תתת|1}} חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ושהגיש בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אך לא נתקבל לעבודה;
{{ח:תתת|1א}} חייל המשרת שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות”שירות קבע"קבע“) –
{{ח:תתתת|I}} אם לשירות הקבע לא קדמה ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות כזה ייקרא להלן "שירות”שירות חובה"חובה“), ולפני תחילת שירות הקבע היה עובד קבוע במפעל – מיום תחילת שירות הקבע;
{{ח:תתתת|II}} אם לשירות הקבע קדמה ללא הפסק תקופת שירות חובה, וסמוך לפני התגייסותו לשירות החובה היה עובד במפעל – מהיום שבו התחיל לשרת שירות קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות הקבע שקדמה לה ללא הפסק היא עולה על שתי שנים;
{{ח:תתת|1ב}} חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל;
שורה 396:
{{ח:סעיף|44|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|א}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|ב}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו-33ו־33}}.
 
{{ח:סעיף|45|מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים}}
{{ח:תת|א}} שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים.
{{ח:תת|ב}} שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו-44ו־44}}.
{{ח:תת|ג}} כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר.
 
{{ח:סעיף|45א|מפקח לענין אכיפה פלילית|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988התשמ״ח–1988}}, יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לענין פיטורי עובד בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41א|בסעיף 41א(ב)}}.
 
{{ח:סעיף|46|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום ט"זט״ז באייר תש"טתש״ט (15 במאי 1949).
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]