חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה): הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [726258] הטמעת תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים (תיקון 18) |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [726258] הטמעת תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים (תיקון 18) |
||
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה),
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 15:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}</div>
</div>
שורה 24:
{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}
{{ח:סעיף|1|שירות צבאי ושירות חלקי|תיקון:
{{ח:תת|א}} שירות צבאי לצורך חוק זה הוא –
{{ח:תתת|1}} שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#פרק ג|הפרק השלישי לחוק שירות בטחון,
{{ח:תתת|2}} כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי.
{{ח:תת|ב}} שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשות, שהוא שירות חלקי.
{{ח:תת|ג}} שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מיום
{{ח:תת|ד}} לענין חוק זה, דין שירות
{{ח:סעיף|2|חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה}}
{{ח:תת|א}} חייל לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום
{{ח:תת|ב}} חייל שהיה בשירות צבאי ביום
{{ח:תת|ג}} חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות.
{{ח:תת|ד}} נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותי הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל בה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש.
{{ח:סעיף|3|מפעל ובעל מפעל|תיקון:
{{ח:תת|א}} מפעל, לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי.
{{ח:תת|ב}} בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר.
{{ח:תת|ג}} בעל מפעל – לגבי אדם בשירות חלקי – הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי.
{{ח:סעיף|4|עובד קבוע|תיקון:
{{ח:תת|א}} עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא –
{{ח:תתת|1}} עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או
{{ח:תתת|2}} עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים.
{{ח:תת|ב}} רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת
{{ח:סעיף|5|לשכת שירות התעסוקה|תיקון:
{{ח:ת}} לשכת שירות התעסוקה – לגבי מפעל – היא לשכת שירות התעסוקה, שהמפעל נמצא בתחום שיפוטה.
{{ח:סעיף|5א|סייג לתחולה|תיקון:
{{ח:תת|א}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לא יחול {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה;
{{ח:תתת|2}} ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 36|סעיף 28 לחוק שירות בטחון,
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}}
שורה 64:
{{ח:תתת|1}} לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או
{{ח:תתת|2}} אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.
{{ח:תת|ב}} סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי פיטורים על פי הסכם
{{ח:סעיף|7|בקשת החזרה}}
{{ח:תת|א}} בקשה להתקבל לעבודה תוגש לבעל המפעל בכתב –
{{ח:תת|ב}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה.
{{ח:תת|ג}} העתק מן הבקשה יישלח ללשכת העבודה וכן לוועד העובדים במפעל, אם ישנו.
{{ח:סעיף|8|מועד ההחזרה לעבודה|תיקון:
{{ח:תת|א}} בעל המפעל חייב לקבל את החייל המשוחרר לעבודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} ביום שנקבע בבקשה כיום שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה, או – אם קבלת החייל המשוחרר לעבודה באותו יום אינה בגדר אפשרות מעשית – בתאריך מאוחר יותר בתוך שנה אחת מיום הגשת הבקשה, מיד כשקבלת החייל המשוחרר לעבודה כאמור תהיה בגדר אפשרות מעשית.
{{ח:תת|ב}} אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני
{{ח:תת|ג}} הודיע בעל המפעל בכתב לחייל המשוחרר שעליו להתחיל בעבודה ביום שנקבע בבקשה כיום שבו הוא מוכן להתחיל בה, או ביום מאוחר יותר כאמור בסעיף קטן (א), והחייל המשוחרר לא התחיל בעבודה תוך שלושים יום מאותו יום, פוקעת זכותו של החייל המשוחרר להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; ואולם זכות החייל המשוחרר לא תפקע אם מחלה או כל סיבה מספקת אחרת מנעה ממנו מהתחיל בעבודה תוך המועד האמור, ובלבד שהיה מוכן להתחיל בה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.
שורה 85:
{{ח:סעיף|10|תור ההחזרה לעבודה}}
{{ח:תת|א}} הוגשו
{{ח:תת|ב}} הזכות בידי בעל המפעל, תוך שלושה ימים מהיום שבו הגיעה לידיעתו החלטת לשכת העבודה, לערער עליה לפני
{{ח:סעיף|11|גדר אפשרות מעשית}}
שורה 96:
{{ח:סעיף|12|זכויות ותק}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בוותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על פי הנוהג או מכוח
{{ח:סעיף|13|דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שסמוך לפי התגייסותו היה עובד קבוע במפעל ולאחר שחרורו התחיל לעבוד בו שלא על פי בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, דינו כדין חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי בקשה כאמור.
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי:
{{ח:סעיף|14|פירושים|תיקון:
{{ח:תת|א}} ואלה
{{ח:תתת|1}} אשה או בעל;
{{ח:תתת|2}} בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שבזמן הקובע היה מחסורם עליו;
{{ח:תתת|3}} הורים, שבזמן הקובע היתה על האדם לפחות מחצית מחסורם או שעלו ארצה אחרי הזמן הקובע.
{{ח:תת|ב}} ואלה
{{ח:תתת|1}} חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי;
{{ח:תתת|2}} חייל משוחרר שמת תוך שנה אחת מיום שחרור מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בתקופת שירותו הצבאי;
{{ח:תתת|3}} אדם שמת בהיותו בשירות חלקי;
{{ח:תתת|3א}} אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון (נוסח משולב),
{{ח:תתת|4}} אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי.
{{ח:תת|ג}} הזמן הקובע הוא:
שורה 119:
{{ח:תתת|3}} לגבי אדם בשירות מילואים – שעת שירותו במילואים.
{{ח:סעיף|15|חובה לקבל
{{ח:תת|א}} היה אדם בזמן הקובע עובד קבוע במפעל ומת בשירות או היה
{{ח:תת|ב}} סעיף זה לא יחול במקרה שהאדם מת בשירות או שהיה
{{ח:סעיף|16|הבקשה}}
{{ח:תת|א}}
{{ח:תת|ב}} הבקשה תוגש –
{{ח:תתת|1}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת הודעה על המוות – אם המדובר הוא
{{ח:תתת|2}} תוך שלושה חדשים מיום המוות – אם המדובר הוא
{{ח:תתת|3}} תוך שלושה חדשים מיום השחרור – אם המדובר הוא
{{ח:תתת|4}} תוך שלושה חדשים מיום תום הטיפול הרפואי בנכה המלחמה – אם המדובר הוא
{{ח:תת|ג}} אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מסיבה מספקת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.
{{ח:תת|ד}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן המבקש להתחיל בעבודה.
{{ח:סעיף|17|סמכות לשכת העבודה}}
{{ח:תת|א}} היו
{{ח:תת|ב}} בקביעת
{{ח:סעיף|18|דין
{{ח:ת}}
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה|תיקון:
{{ח:סעיף|19|חייל משוחרר משירות סדיר|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה,
{{ח:תתת|1}} מי שחל עליו {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} מכוח האמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}};
{{ח:תתת|2}} מי שקיבל פיצויי פיטורים מבעל המפעל בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק זה}} או {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|בסעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים,
{{ח:תת|ב}} לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} וכן על פני כל הוראה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה,
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}}
{{ח:סעיף|20|ועדת תעסוקה|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר הבטחון ימנה ועדת תעסוקה לצורך חוק זה. יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון;
{{ח:תת|ב}} ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים.
{{ח:תת|ג}} כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה – מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו
{{ח:תת|ג1}} יושב ראש ועדת התעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים.
{{ח:תת|ג2}} חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור.
{{ח:תת|ד}} הודעה על מינוי ועדת תעסוקה וכל כתבתה תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|21|סמכויות ועדות תעסוקה|תיקון:
{{ח:תת|א}} אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן
{{ח:תת|א1}} מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח.
{{ח:תת|ב}} ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך
{{ח:תת|ג}} מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה);
{{ח:תתת|2}} צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א}} – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
{{ח:תתת|3}} צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולם), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו.
{{ח:תת|ד}} נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג) תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|ה}} לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, יווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה,
{{ח:סעיף|21א|אכיפת הצווים|תיקון:
{{ח:תת|א}} צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט}} (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודה}} לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}} יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)(1)}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:סעיף|22||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|23|זכות ערעור|תיקון:
{{ח:תת|א}} על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני
{{ח:תת|ב}} זכות הערעור ניתנת:
{{ח:תתת|1}} לתובע;
שורה 185:
{{ח:תתת|5}} לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.
{{ח:תת|ב1}} כל מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}} גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5).
{{ח:תת|ג}} אין להתחיל בדיון בפני
{{ח:תת|ד}}
{{ח:סעיף|24|סמכויות בית דין אזורי|תיקון:
{{ח:ת}}
{{ח:סעיף|25|יועצים|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה.
{{ח:תת|ב}} הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע
{{ח:תת|ד}} היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת.
{{ח:סעיף|26|סמכויות עזר|תיקון:
{{ח:תת|א}} לועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירות}}, ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|ב}} ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת.
שורה 209:
{{ח:תתתת|ד}} לענין צו זמני ביזמת הועדה – התובע הסכים למתן הצו.
{{ח:סעיף|26א|ניגוד ענינים בבקשה מסוימת|תיקון:
{{ח:תת|א}} חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}} ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים.
{{ח:תת|ג}} נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה.
שורה 219:
{{ח:תת|ו}} נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}}, שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור.
{{ח:סעיף|27|אי קיום צו להעסקה|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או סעיף 26}}, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ג)(2) רישה}}, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}}.
{{ח:תתת|2}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}} ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה,
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ד}} אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על
{{ח:סעיף|28|הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים|תיקון:
{{ח:תת|א}} נתנה
{{ח:תת|ב}} הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים.
{{ח:תת|ג}} שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת.
{{ח:סעיף|29|דין המוחזר לעבודה על פי צו|תיקון:
{{ח:ת}} תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי
{{ח:סעיף|30|סמכות בית משפט}}
{{ח:ת}} לא ייתבע אדם לדין
{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי:
{{ח:סעיף|31|תקנות בדבר נכי מלחמה|תיקון:
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות ובהן:
{{ח:תת|א}} להטיל חובה על
{{ח:תת|ב}} לייחד
{{ח:תת|ג}} לקבוע את סדרי קבלת
{{ח:תת|ד}} לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום
{{ח:תת|ה}} לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת
{{ח:סעיף|32|צווים בדבר נכי מלחמה}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב
{{ח:סעיף|33|תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה|תיקון:
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התייעצות עם מרכז
{{ח:תת|א}} לקבוע כי לאחד
{{ח:תת|ב}} לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה
{{ח:תת|ג}} להורות הוראות להפעלת
{{ח:סעיף|34|תחולת פרקים מסויימים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני}}, {{ח:פנימי|פרק 3|השלישי}}, {{ח:פנימי|פרק 4|הרביעי}} {{ח:פנימי|פרק 5|והחמישי}} לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}; אך משמעות המונח
{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}
{{ח:סעיף|35|זכות קדימה|תיקון:
{{ח:תת|א}} דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר,
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי
{{ח:סעיף|36|הפרשות לקופות תגמולים
{{ח:תת|א}} חייל שסמוך לפני התגייסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה
{{ח:תת|ב}} לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל.
{{ח:תת|ג}} כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה.
שורה 273:
{{ח:סעיף|37|התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק}}
{{ח:תת|א}} פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק
{{ח:תת|ב}} על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו.
שורה 279:
{{ח:תת|א}} חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגייסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} באותו יום.
{{ח:תת|ב}} חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום.
{{ח:תת|ג}} חוק זה יחול לגבי
{{ח:סעיף|39|גיוס מחדש}}
{{ח:ת}} חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה.
{{ח:סעיף|39א||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|40|הקלות שונות|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה –
{{ח:תתת|1}} להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו;
{{ח:תתת|2}} להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר.
{{ח:תת|ב}} לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או – כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום
{{ח:תת|ב1}} {{ח:תתת|1}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} בן זוג, ילדים או הורים של חייל;
{{ח:תתתת|2}} אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:
{{ח:תתתתת|א}} ועדה רפואית קבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב),
{{ח:תתתתת|ב}} הכנסתם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} ילד חורג או ילד מאומץ;
{{ח:תתתת|2}} נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;
{{ח:תתתת|3}} מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;
{{ח:תתת}} ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים
{{ח:תתת|2}} בשנים 1994, 1995
{{ח:תתת|3}} שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:
<table>
שורה 318:
</table>
{{ח:תתת|4}} האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 104|בסעיפים 104(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 114|114}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 128|128}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 129|129}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 142|142}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 230|
{{ח:תתת|5}} {{ח:תתתת|א}} ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס.
{{ח:תתתת|ב}} על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום.
שורה 325:
{{ח:תתת|7}} {{ח:תתתת|א}} הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
{{ח:תתתת|ב}} אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה.
{{ח:תת|ג}} תקנות שיותקנו
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה המונח
{{ח:סעיף|40א|נכים לפי חוקים אחרים|תיקון:
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 40|או 40}}, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום),
{{ח:סעיף|41|זכות עובד בשירות חלקי|תיקון:
{{ח:תת|א}} העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.
{{ח:תת|ב}} לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.
שורה 337:
{{ח:תת|ד}} בהליך לפי ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.
{{ח:סעיף|41א|זכויות עובד המשרת במילואים|תיקון:
{{ח:תת|א}} היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה בהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.
{{ח:תת|א1}} לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.
שורה 343:
{{ח:תת|ג}} במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ד}} בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.
{{ח:תת|ה}} בחוק זה,
{{ח:תתת|1}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
{{ח:תתת|2}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
{{ח:סעיף|41א1|עונשין – פיטורים בלא היתר|תיקון:
{{ח:ת}} בעל מפעל העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין,
{{ח:סעיף|41ב|חובותיו של מעסיק בפועל|תיקון:
{{ח:תת|א}} לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגו להוראות חוק זה;
שורה 358:
{{ח:תתתת|ג}} צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|1}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם;
{{ח:תתתתת|2}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח האדם כבעל מפעל לפי חוק זה.
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם,
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 41ג|ובסעיף 41ג}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|41ג|מתן הודעה|תיקון:
{{ח:תת|א}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיפים 41א}} {{ח:פנימי|סעיף 41ב|
{{ח:תת|ב}} לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|42|ראיות|תיקון:
{{ח:תת|א}} תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.
{{ח:תת|ב}} תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה;
{{ח:תתת|2}} קצין רפואי הוא קצין
{{ח:תת|ד}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|ה}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון
{{ח:תת|ו}} אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת
{{ח:סעיף|43|שמירת זכויות|תיקון:
{{ח:תת|א}} חוק זה –
{{ח:תתת|1}} לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;
שורה 387:
{{ח:תת|ב}} המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים:
{{ח:תתת|1}} חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ושהגיש בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אך לא נתקבל לעבודה;
{{ח:תתת|1א}} חייל המשרת שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן
{{ח:תתתת|I}} אם לשירות הקבע לא קדמה ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות לשירות קבע (ולשירות כזה ייקרא להלן
{{ח:תתתת|II}} אם לשירות הקבע קדמה ללא הפסק תקופת שירות חובה, וסמוך לפני התגייסותו לשירות החובה היה עובד במפעל – מהיום שבו התחיל לשרת שירות קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות הקבע שקדמה לה ללא הפסק היא עולה על שתי שנים;
{{ח:תתת|1ב}} חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל;
שורה 396:
{{ח:סעיף|44|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|א}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|ב}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|
{{ח:סעיף|45|מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים}}
{{ח:תת|א}} שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים.
{{ח:תת|ב}} שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 44|
{{ח:תת|ג}} כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר.
{{ח:סעיף|45א|מפקח לענין אכיפה פלילית|תיקון:
{{ח:ת}} למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,
{{ח:סעיף|46|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
|