חוק ועדות חקירה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[613685] תיקון הפניות לחקיקה מעודכנת
[613685] תיקון הפניות לחקיקה מעודכנת
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968תשכ״ט–1968}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|חא"יחא״י, כרך א'א׳ פרק כ"אכ״א, 152|פקודת ועדות חקירה}}; {{ח:תיבה|ע"רע״ר 1945 תוס'תוס׳ 1, 89|תיקון}}. {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"אתשי״א, 60|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211814.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשט"זתשט״ז, 13|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208333.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"טתשכ״ט, 32|חוק ועדות חקירה|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208334.pdf}}.
 
{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשכ"טתשכ״ט, 28|חוק ועדות חקירה|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208334.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"בתשל״ב, 28|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"טתשל״ט, 84|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 153|תיקון מס'מס׳ 19 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"התשמ״ה, 22|תיקון מס'מס׳ 3 [צ"לצ״ל 4]|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 110|תיקון מס'מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299889.pdf}}, {{ח:תיבה|502|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 802|חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301261.pdf}}.
 
{{ח:תיבה|ק"תק״ת תשל"טתשל״ט, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 2066|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס'מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ"התשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"ותשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 294|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 14:
{{ח:ת}} ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בענין ותמסור לה דין וחשבון.
 
{{ח:סעיף|2|הגדרת נושא החקירה|תיקון: תשל"טתשל״ט}}
{{ח:תת|א}} בהחלטה על הקמת ועדת חקירה תגדיר הממשלה את הענין שיהיה נושא החקירה.
{{ח:תת|ב}} הממשלה רשאית, על פי פניית ועדת החקירה, להבהיר, להרחיב או לצמצם את נושא החקירה.
 
{{ח:סעיף|3|מספר חברי הועדה}}
{{ח:ת}} ועדת חקירה תהיה של שלושה חברים, זולת אם קבעה הממשלה, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שהועדה תהיה של מספר לא-זוגילא־זוגי גדול יותר.
 
{{ח:סעיף|4|מינוי יושב-ראשיושב־ראש ועדה וחבריה|תיקון: תשל"טתשל״ט, תשע"אתשע״א}}
{{ח:תת|א}} החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה, תודיע על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא ימנה את יושב-ראשיושב־ראש הועדה ואת שאר חבריה; בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
{{ח:תת|ב}} יושב-ראשיושב־ראש ועדת חקירה יהיה שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש; היו בועדה יותר משופט אחד, יהיה יושב-ראשיושב־ראש הועדה – השופט של בית המשפט מן הדרגה הגבוהה ביותר; ואם היו בה יותר משופט אחד של בית משפט מדרגה אחת – הותיק שבהם לכהונה באותו בית משפט.
{{ח:תת|ג}} מינוי של שופט לחבר ועדת חקירה אינו טעון הסכמתו של שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 19 לחוק השופטים, תשי"ג-1953תשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|ד}} שופט שנתמנה ליושב ראש ועדת חקירה או לחבר בה ויצא לגמלאות או שפרש, יוסיף לכהן כיושב ראש או כחבר של אותה ועדת חקירה.
 
שורה 37:
{{ח:ת}} ועדת חקירה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
 
{{ח:סעיף|8|אי-תלותאי־תלות בסדרי דין ובדיני ראיות}}
{{ח:תת|א}} ועדת חקירה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין של בית משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה שהיא בכל דרך הנראית לה מועילה ולקבוע סדרי חקירתם של עדים; והכל כשאין בחוק זה או בתקנות לפיו הוראה אחרת לענין זה.
{{ח:תת|ב}} ועדת חקירה אינה כפופה לדיני הראיות כשאין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.
 
{{ח:סעיף|9|סמכויות יושב ראש}}
{{ח:תת|א}} יושב-ראשיושב־ראש של ועדת חקירה רשאי, על דעת הועדה –
{{ח:תתת|1}} להזמין, ולחזור ולהזמין, אדם לבוא לפני הועדה ולהעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו;
{{ח:תתת|2}} לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החיקוק החל בבית משפט אזרחי לענין זה;
{{ח:תתת|3}} לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי פסקה (1) ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת;
{{ח:תתת|4}} לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ.
{{ח:תת|ב}} סמכויותיו של יושב-ראשיושב־ראש הועדה לענינים אלה יהיו כשל בית משפט בהליך אזרחי.
 
{{ח:סעיף|10|דינו של עד}}
שורה 53:
{{ח:תת|ב}} סעיף קטן (א) אינו בא לגרוע {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|מסעיפים 5א עד 5ו לפקודת העדות}}.
 
{{ח:סעיף|11|סירוב להעיד|תיקון: [ק"תק״ת הודעות], תשמ"דתשמ״ד}}
{{ח:תת|א}} מי שנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוזמן לבוא לפני ועדת חקירה ולא בא, או בא ועזב ללא רשות את מקום דיוני הועדה בטרם מסר עדותו;
שורה 59:
{{ח:תתת|3}} נדרש כדין להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;
{{ח:תתת|4}} נדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת,
{{ח:תת}} רשאי יושב-ראשיושב־ראש הועדה, על דעת הועדה, להטיל עליו, אף שלא בפניו, קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977תשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|ב}} מי שהוטל עליו קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי יושב-ראשיושב־ראש הועדה, לפי בקשתו ועל דעת הועדה, לעיין שנית בקנס שהוטל, להפחיתו או לבטלו, והוא יבטלו אם שוכנע שהמבקש נמנע מלעשות כנדרש מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|ג}} הטיל יושב-ראשיושב־ראש ועדת החקירה קנס לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד בכתב לנשיא בית המשפט העליון, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון, בין לפי בקשת מי שהוטל עליו הקנס ובין בלעדיה, לבטל את הקנס או להפחיתו.
{{ח:תת|ד}} קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
{{ח:תת|ה}} מי שהוזמן או נדרש כאמור בסעיף קטן (א) ולא נענה והוזמן או נדרש שנית ושוב לא נענה, ללא הצדק סביר, דינו – מאסר שנתיים, ואין בהטלת קנס לפי סעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת אישום לפי סעיף קטן זה.
 
{{ח:סעיף|12|צו חיפוש}}
{{ח:ת}} ראתה ועדת חקירה שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגתו של מסמך או מוצג אחר הדרוש לחקירה, רשאי יושב-ראשיושב־ראש הועדה להוציא צו חיפוש; הצו יינתן ויבוצע כדרך צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)}}.
 
{{ח:סעיף|13|איסוף חומר}}
{{ח:תת|א}} ראתה ועדת חקירה שיש צורך באיסוף חומר הדרוש לחקירה, רשאי יושב-ראשיושב־ראש הועדה להטיל תפקיד זה על אדם הכשיר לכך לדעת הועדה.
{{ח:תת|ב}} ראתה הועדה להטיל איסוף חומר על פרקליט מפרקליטות המדינה או על שוטר, יועמדו הללו לרשותה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או המפקח הכללי למשטרת ישראל, לפי הענין.
{{ח:תת|ג}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו-10ו־10}} יחולו על איסוף חומר לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|14|דינה של עדות}}
{{ח:ת}} עדות שנמסרה לפני ועדת חקירה או לפני מי שהוטל עליו לאסוף חומר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, לא תשמש ראיה בהליך משפטי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת אותה עדות.
 
{{ח:סעיף|15|דין אדם העלול להיפגע|תיקון: תשל"טתשל״ט}}
{{ח:תת|א}} ראתה ועדת חקירה שפלוני עלול להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה, יודיע לו יושב-ראשיושב־ראש הועדה במה הוא עלול להיפגע ויעמיד לרשותו, בדרך שימצא לנכון, את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה והנמצא בידי הועדה או בידי מי שהוטל עליו לאסוף חומר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; נפטר אותו אדם או שמחמת סיבה אחרת לא ניתן למסור לו את ההודעה, רשאית ועדת החקירה, אם ראתה שהדבר דרוש לעשיית צדק, להחליט כי ההודעה תימסר לקרוב משפחתו כפי שתקבע הועדה, ויושב ראש הועדה יעמיד לרשותו את חומר הראיות כאמור.
{{ח:תת|ב}} אדם שהודע לו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להתייצב לפני הועדה, אם בעצמו ואם על ידי עורך דין, להשמיע דברו ולחקור עדים, אף אם כבר העידו לפני הועדה, ורשאית הועדה להתיר לו להביא ראיות, והכל בענין הפגיעה כאמור.
{{ח:תת|ג}} מי שהועמד לרשותו חומר ראיות כאמור בסעיף קטן (א) לא יפרסם דבר מתוך החומר, אלא באישור מוקדם מאת הועדה.
שורה 83:
 
{{ח:סעיף|16|היועץ המשפטי לממשלה}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי, בעצמו או על ידי נציגו, להתייצב לפני ועדת חקירה, במסגרת הסדרים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו-8ו־8}}, לקחת חלק בחקירת העדים ולהשמיע דברו, והוא יעשה כן לפי פניית הועדה.
 
{{ח:סעיף|17|מינוי עורך-דיןעורך־דין}}
{{ח:ת}} ועדת חקירה רשאית להטיל על עורך דין שאינו בשירות המדינה לסייע לה בכל ענין שתמצא לנכון, ובכלל זה חקירת העדים המעידים בפני הועדה.
 
{{ח:סעיף|18|פומביות הדיון|תיקון: תשל"טתשל״ט, תשמ"התשמ״ה}}
{{ח:תת|א}} ועדת חקירה תדון בפומבי; ואולם רשאית היא לקיים דיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות אם שוכנעה שהדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על ענין כלכלי חיוני של המדינה או על דרכי הפעולה החסויות של משטרת ישראל, או לשם הגנה על המוסר או על שלומו של אדם.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 38|סעיפים 38(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 39|39}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 40|40(ב), (ד) ו-ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|41}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 42|42}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 43|ו-43ו־43 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי ועדת חקירה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 128|סעיף 38 לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי אדם המתייצב לפני הועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}; הסמכויות הנתונות לפי ההוראות האמורות לבית המשפט יהיו נתונות ליושב-ראשליושב־ראש הועדה.
 
{{ח:סעיף|19|דין וחשבון הועדה}}
שורה 96:
{{ח:תת|ב}} חבר הועדה שחלק על דין וחשבון הועדה, תצורף דעתו החולקת לדין וחשבון.
 
{{ח:סעיף|19א|דו"חדו״ח חלקי ודו"חודו״ח ביניים|תיקון: תשל"בתשל״ב}}
{{ח:תת|א}} הועדה רשאית לערוך דו"חותדו״חות חלקיים.
{{ח:תת|ב}} הועדה רשאית לערוך דו"חותדו״חות ביניים שענינם המלצות לנקיטת צעדי ביניים.
{{ח:תת|ג}} דו"חדו״ח חלקי או דו"חדו״ח ביניים לא יוגש אלא על פי החלטת הועדה שנתקבלה פה אחד.
{{ח:תת|ד}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19 עד 22}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו-26ו־26}} יחולו בשינויים המחוייבים גם על דין וחשבון לפי סעיף זה; אולם רשאית הועדה שלא לפרסם דין וחשבון כזה, כולו או מקצתו, גם מן הטעם שראתה שפרסומו עלול להכביד על המשך החקירה.
 
{{ח:סעיף|20|פרסום|תיקון: תשל"טתשל״ט, תשמ"התשמ״ה, תשס"התשס״ה, תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:תת|א}} ועדת חקירה תפרסם ברבים את הדין וחשבון שלה סמוך אחרי הגשתו לממשלה; ואולם רשאית היא שלא לפרסם את הדין וחשבון, כולו או מקצתו, אם שוכנעה שהדבר דרוש למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, ביחסי החוץ של המדינה, בענין כלכלי חיוני של המדינה בשלומו או בפרטיותו של אדם, או בדרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין.
{{ח:תת|ב}} החליטה הועדה שלא לפרסם דבר מתוך הדין וחשבון, תודיע ברבים על הגשת הדין וחשבון לממשלה ועל החלטתה שלא לפרסמו.
שורה 115:
{{ח:ת}} דין וחשבון של ועדת חקירה לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי.
 
{{ח:סעיף|23|נושא המחייב סודיות|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} קבעה הממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שהענין נושא החקירה או דיוני הועדה מחייבים סודיות, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם החליטה הממשלה, באישור כאמור, לסטות מהן, כולן או מקצתן:
{{ח:תת|1}} לא תפורסם הודעה על הקמת ועדת החקירה;
{{ח:תת|2}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 128|סעיף 38 לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, יחולו, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|3}} מי שהתייצב לפני הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} לא ייצגו אלא עורך דין שאושר לשמש סניגור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 318|סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955תשט״ו–1955}};
{{ח:תת|4}} דיוני הועדה יתקיימו בדלתיים סגורות;
{{ח:תת|5}} הועדה תגיש את הדין וחשבון שלה גם לועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
שורה 129:
{{ח:ת}} מי שמכהן או כיהן כחבר של ועדת חקירה תהיה לו, בקשר לתפקידו כחבר הועדה, כל חסינות הנתונה על פי דין לשופט, ולענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 255|סעיף 131 לפקודת החוק הפלילי, 1936}}, יהיה גם הוא בכלל שופט.
 
{{ח:סעיף|24א|השפעה שלא כדין|תיקון: תשל"בתשל״ב}}
{{ח:תת|א}} המשפיע או המנסה להשפיע שלא כדין על ועדת חקירה או על חבר מחבריה בכל הקשור לעבודת הועדה, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|ב}} מסירת מידע לועדת חקירה או לחבר מחבריה או הפניית תשומת לבם לענין הקשור בעבודת הועדה אינה עבירה לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|24ב|הגבלות לענין עיון הציבור|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} הממשלה רשאית להחליט כי קיים צורך לבחון מניעת העמדת דין וחשבון של ועדת חקירה, פרוטוקול של דיוניה או כל חומר אחר הקשור לעבודתה לעיון הציבור עם תום התקופה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)}}, מחמת שממשיכה להתקיים עילה מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}; החליטה כאמור, ימנה ראש הממשלה ועדת שתפקידה יהיה להחליט האם יש להאריך את תקופת ההוראת וההגבלות שנתנה ועדת החקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)}} או לשנות את ההוראות וההגבלות האמורות (בחוק זה – הועדה הציבורית).
{{ח:תת|ב}} ועדה ציבורית תהיה של שלושה והם:
שורה 140:
{{ח:תתת|3}} נציג ציבור, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם לפחות שני עורכים ראשיים של כלי תקשורת גדולים.
{{ח:תת|ג}} מצאה הועדה הציבורית, לאחר ששמעה, בין השאר, את הגנז, את הצנזור הצבאי ואת מי שהממשלה ביקשה כי הועדה תשמע אותו, ולאחר ששקלה את הענין הציבורי שבהעמדת הדין וחשבון של ועדת החקירה, הפרוטוקול של דיוניה או כל חומר אחר הקשור לעבודתה לעיון הציבור, כי ממשיכה להתקיים עילה מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, רשאית היא לקבוע, הוראות והגבלות לענין העיון בדין וחשבון של ועדת החקירה, בפרוטוקול של דיוניה או בכל חומר אחר הקשור לעבודתה, שיעמדו בתוקפן למשך תקופה כפי שתורה; החליטה כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, בשינויים המחויבים; לענין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הגנז"”הגנז“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הצנזור”הצנזור הצבאי"הצבאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}.}}
{{ח:תת|ד}} עם תום תקופת תוקפן של ההוראות וההגבלות שנתנה הועדה הציבורית לפי סעיף קטן (ג), יועמדו הדין וחשבון של ועדת החקירה, הפרוטוקול של דיוניה וכל חומר אחר הקשור לעבודתה לעיון הציבור, ואולם רשאית הממשלה להחליט כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|ה}} ועדה ציבורית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, והיא רשאית לזמן אדם לבוא בפניה ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיה; ההוראות וההגבלות שקבעה ועדת החקירה יעמדו בתוקפן עד קבלת החלטה לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן קבעה הועדה הציבורית הוראות ביניים למשך תקופת עבודתה.
{{ח:תת|ו}} ראש הממשלה רשאי להורות על תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה.
 
{{ח:סעיף|25||תיקון: תשל"בתשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החוק הפלילי|בפקודת החוק הפלילי, 1936}}.}}
 
{{ח:סעיף|26|איסור פירסום|תיקון: תשל"טתשל״ט, תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} המפרסם, ללא אישור, דבר מתוך חומר שהועמד לרשותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, או מפרסם דבר מתוך דיון של ועדת חקירה שהתקיים בדלתיים סגורות או מתוך דין וחשבון, פרוטוקול או כל חומר אחר הקשור לעבודתה של ועדת חקירה שלא פורסם או שלא הועמד לעיון הציבור, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|ב}} הממשלה רשאית, בכל עת, בצו, באישור ועדה של הכנסת שהממשלה פנתה אליה, להתיר עיון בדין וחשבון של ועדת חקירה או בדבר אחר הנזכר בסעיף קטן (א), או בחלק מהם, אשר לא פורסמו או אשר לא הועמדו לעיון הציבור, בין אם ועדת החקירה או הועדה הציבורית, נתנה הוראות והגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 24ב|ו-24בו־24ב}}, ובין אם לאו, או את פרסומם.
 
{{ח:סעיף|27|הוצאות ושכר}}
{{ח:תת|א}} חבר ועדת חקירה זכאי לקבל הוצאות בסכומים שיקבע מנהל בתי המשפט; מנהל בתי המשפט רשאי לפסוק לחבר ועדת חקירה שכר בסכום שיקבע אם ראה זאת מוצדק בנסיבות הענין.
{{ח:תת|ב}} עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת חקירה, רשאי יושב-ראשיושב־ראש הועדה לפסוק לו דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד לפני בית משפט.
{{ח:תת|ג}} אדם שהוטל עליו לאסוף חומר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} והוא אינו בשירות המדינה, ועורך דין שהוטל עליו תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, זכאי לקבל, בנוסף על הוצאותיו הסבירות, שכר בסכום שתקבע הועדה.
{{ח:תת|ד}} מי שהתייצב לפני ועדת חקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, רשאית הועדה לפסוק לו את הוצאותיו, כולל הוצאות הייצוג, בסכום שתקבע.
שורה 173:
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו, לרבות סדרי דין בועדות חקירה.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ט'ט׳ בטבת תשכ"טתשכ״ט (30 בדצמבר 1968).}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''יעקב ש'ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}