ויקיטקסט

חוק הפסיכולוגים: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
[670887] בוט: קישורים
[670887] בוט: קישורים
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977תשל״ז–1977}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשל"זתשל״ז, 158|חוק הפסיכולוגים|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 117|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317796.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"אתשמ״א, 3|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 67|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210992.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 336|חוק זכויות החולה|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211755.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 184|חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 468|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299897.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 123|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"התשע״ה, 44|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306593.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 11:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: העיסוק בפסיכולוגיה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: רישום}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: פסילה מטעמי בריאות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: שפיטה משמעתית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: מועצת הפסיכולוגים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳: שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div>
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עיסוק”עיסוק בפסיכולוגיה"בפסיכולוגיה“ – עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני אדם, וכן טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פסיכולוג"”פסיכולוג“ – אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל היתר"היתר“ – מי שניתן לו לפי חוק זה היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מחלה”מחלה מסכנת"מסכנת“, של פסיכולוג או מבקש רישום – אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מחלת נפש;
{{ח:תתת|2}} מחלה העשויה לסכן בריאות בני האדם שבטיפולו;
{{ח:תתת|3}} מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בפסיכולוגיה לחלוטין, זמנית או חלקית;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מועצה"”מועצה“ – מועצת הפסיכולוגים המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ועדת”ועדת הרישום"הרישום“ – ועדה שתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פסיכולוג”פסיכולוג מומחה"מומחה“ – פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים כבעל תואר מומחה בענף מומחיות שהוכר לפי חוק זה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פסיכולוג”פסיכולוג מומחה-מדריך"מומחה־מדריך“ – פסיכולוג מומחה, הרשום לפי חוק זה בפנקס הפסיכולוגים גם כמדריך;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מנהל"”מנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או סגנו.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: העיסוק בפסיכולוגיה}}
 
{{ח:סעיף|2|ייחוד העיסוק|תיקון: תשל"חתשל״ח, תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
{{ח:תת|ב}} בעל תואר "בוגר"”בוגר“ בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958תשי״ח–1958}}, או בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר "בוגר"”בוגר“ כאמור – לא יעסוק בפסיכולוגיה אלא בפיקוחו או בהדרכתו של פסיכולוג במקום עבודה שהכירה בו המועצה או בצבא-הגנהבצבא־הגנה לישראל ובתקופות אלה:
{{ח:תתת|1}} תקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת חוק זה או מיום תחילת עיסוקו בפסיכולוגיה, הכל לפי המאוחר יותר;
{{ח:תתת|2}} כל התקופה שבה הוא לומד לקבלת תואר "מוסמך"”מוסמך“ לפסיכולוגיה במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958תשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|ב1}} המשלים לימודים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(3)}} לא יעסוק בפסיכולוגיה, אלא במשך התקופה שנקבעה להשלמת לימודיו לפי הסעיף האמור ובתנאים אלה:
{{ח:תתת|1}} בפיקוחו או בהדרכתו של פסיכולוג;
שורה 59:
 
{{ח:סעיף|5|ייחוד התואר פסיכולוג}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתואר "פסיכולוג"”פסיכולוג“, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו בפנקס או בהתאם להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
 
{{ח:סעיף|5א|איסור שימוש בתואר, בכינוי או בהגדר|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} לא ישתמש פסיכולוג בכל הקשור לעיסוקו, אלא בתואר מוכר בפסיכולוגיה שהוענק לו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, ואם הוענק התואר מחוץ לישראל, שוועדת הרישום הכירה בתואר, במוסד האקדמי שהעניק את התואר ובלימודים לקראת התואר, ולא ישתמש בכינוי או בהגדר שיש בהם כדי לטעת בקרב הציבור רושם שאינו נכון על ההכשרה המקצועית המוכרת שלו או על כישוריו.
{{ח:תת|ב}} השתמש פסיכולוג בתואר, בכינוי או בהגדר, שלדעת המנהל יש בהם כדי לטעת בקרב הציבור רושם בלתי נכון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות לפסיכולוג להפסיק את השימוש בתואר, בכינוי או בהגדר.
{{ח:תת|ג}} שר הבריאות רשאי, בצו, לקבוע כי פסיכולוג, לא ישתמש בתואר, בכינוי, או בהגדר שקיבל ממוסד פלוני, אשר לדעת השר אין זה מן הראוי לעשות שימוש בתארים שאותו מוסד מעניק; פורסם צו כאמור, לא ישתמש פסיכולוג בתואר, בכינוי או בהגדר, בכל הקשור לעיסוקו בפסיכולוגיה, ואם השתמש יחדל להשתמש במועד שנקבע בצו.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"השתמש"”השתמש“ – לרבות בהודעה, בשלט, בנייר מכתבים, בכרטיס ביקור, באמצעי אלקטרוני או בכל אמצעי אחר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תואר"”תואר“, "כינוי"”כינוי“ או "הגדר"”הגדר“ – לרבות קיצורים, ראשי תיבות וכל דבר המרמז על תואר, כינוי או הגדר.}}
 
{{ח:סעיף|6|סייגים לפרסומת|תיקון: תש"סתש״ס}}
{{ח:תת|א}} פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|ב}} שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת –
שורה 76:
{{ח:תת|ג}} שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
{{ח:תת|ד}} לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ה}} פסיכולוג, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977תשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|ו}} הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין פסיכולוג מסוים, חזקה היא כי אותו פסיכולוג הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח הפסיכולוג כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|ז}} הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
שורה 87:
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה חלות גם על מי שקיבל מידע כאמור ממי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה.
{{ח:תת|ג}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|1}} "מידע"”מידע“ – לרבות תעודה המכילה ידיעה;
{{ח:תתת|2}} "טיפול"”טיפול“ – טיפול בידי המוסמך לכך, לרבות טיפול סוציאלי וחינוכי;
{{ח:תתת|3}} אין נפקא מינה אם המידע נוגע למי שבטיפולו של העוסק בפסיכולוגיה או לאדם אחר.
 
{{ח:סעיף|8|מומחיות מוכרת|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} שר הבריאות רשאי בתקנות, לאחר התייעצות במועצה –
{{ח:תתת|1}} לקבוע בתוספת שענף פלוני בפסיכולוגיה יהיה מומחיות מוכרת;
שורה 99:
{{ח:תת|ב}} כל אחד מענפי הפסיכולוגיה המפורטים בתוספת הוא מומחיות מוכרת.
 
{{ח:סעיף|9|ייחוד פעולות|תיקון: תשמ"אתשמ״א, תשע"אתשע״א}}
{{ח:תת|א}} מיום שיוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, או מתאריך שלאחר מכן שנקבע בתקנות, לא יעסוק פסיכולוג בפעולה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות; אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור בפיקוח בעל מומחיות מוכרת.
{{ח:תת|ב}} לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה.
שורה 109:
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, רשאי המנהל להחליט שפסיכולוג פלוני שעסק בענף פסיכולוגיה לפני שנקבע אותו ענף כמומחיות מוכרת, יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו, עם או בלי התואר, בתנאים ובהגבלות שהחליט המנהל, לרבות בדבר התקופה שבה יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו ובדבר הכשרה ובחינה.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: רישום}}
 
{{ח:סעיף|12|פנקס הפסיכולוגים|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} ינוהל פנקס או כרטסת (להלן – פנקס) שבהם יירשמו הזכאים לרישום כפסיכולוגים לפי חוק זה; היה הפסיכולוג בעל תואר מומחה או מומחה-מדריךמומחה־מדריך, בענף המפורט בתוספת, ירשום מנהל הפנקס את הדבר בפנקס; פרטי הרישום ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|ב}} הרשום בפנקס חייב להודיע תוך שלושים יום על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום שנקבעו בתקנות, והוא או מעבידו חייב לתת למנהל הפנקס לפי דרישתו כל ידיעה אחרת לענין הרישום בפנקס.
 
{{ח:סעיף|13|ועדת הרישום|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} שר הבריאות ימנה ועדת רישום של חמישה; הודעה על מינוי הועדה ומענה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|ב}} חברי הועדה יהיו –
{{ח:תתת|1}} נציג שר הבריאות, והוא יהיה יושב ראש הועדה ומנהל פנקס הפסיכולוגים;
{{ח:תתת|2}} שלושה פסיכולוגים שיבחר שר הבריאות מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, לפי דרישתו, ואם לא הוגשה לו הרשימה תוך ששים יום לאחר המצאת הדרישה – שלושה פסיכולוגים הנראים לו;
{{ח:תתת|3}} פסיכולוג מתוך סגל ההוראה בפסיכולוגיה במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958תשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|ב1}} יושב ראש המועצה או נציג מטעמו, בעל ידע ומומחיות בנושא הנדון, רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ותהיה לו דעה מייעצת.
{{ח:תת|ג}} חברי הועדה האמורים בסעיף קטן (ב)(2) ו-ו־(3) יתמנו לשלוש שנים ומותר לחזור ולמנותם ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר ועדה כאמור לתקופה נוספת, במשך שלוש שנים לפחות.
{{ח:תת|ד}} ועדת הרישום רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה הרשאיות להחליט במקום הועדה בכל ענין זולת עיון חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|ה}} המינוי הראשון של ועדת הרישום לפני היות הפנקס יהיה לתקופה של שנה אחת, והפסיכולוגים חברי הועדה יהיו אלה אשר לדעת שר הבריאות ממלאים אחר הדרישות המזכות לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}.
שורה 134:
{{ח:תת|ב}} נושאי הבחינות וסדריהן ייקבעו בתקנות.
 
{{ח:סעיף|15|הזכאים לרישום|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} זכאי להירשם בפנקס אזרח ישראלי או תושב ישראל, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|1}} בעל תואר "מוסמך"”מוסמך“ לפסיכולוגיה או תואר גבוה ממנו, שניתנו מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958תשי״ח–1958}};
{{ח:תת|2}} בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר שניתן כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|3}} בעל תואר מוסמך בפסיכולוגיה או בעל תואר בפסיכולוגיה גבוה ממנו, שהעניק מוסד במדינה מחוץ לישראל שהכירה בו ועדת הרישום, ואשר השלים את לימודיו בהתאם לקביעת ועדת הרישום ולהנחת דעתה, מאחר שהוועדה מצאה כי ערכו של התואר שניתן לו פחות במקצת מתואר כאמור בפסקה (1); ובלבד שהשלים את לימודיו כאמור, בתוך תקופה שלא עלתה על 3 שנים מיום קביעת תכנית הלימודים על ידי ועדת הרישום.
 
{{ח:סעיף|15א|פרסום כללי הכרה בתארים ממוסד בחוץ לארץ|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} שר הבריאות יפרסם ברשומות כללים להכרה בתארים בפסיכולוגיה שניתנו מאת מוסד בחוץ לארץ, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(2)}}.
 
{{ח:סעיף|16|דחיית בקשת רישום}}
{{ח:ת}} ואלה המקרים שבהם רשאית ועדת הרישום, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע דברו, לדחות בקשת רישום אף אם נתמלאו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}:
{{ח:תת|1}} המבקש הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בפסיכולוגיה, וטרם עברו עשר שנים אחרי שנשא את ענשו, או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 52|סעיף 18(ב) לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970תש״ל–1970}}, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|2}} קיימת עובדה אחרת העשויה להראות שהמבקש איננו מסוגל או איננו ראוי לעסוק בפסיכולוגיה.
 
{{ח:סעיף|17|עיון חוזר|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} דחתה ועדת הרישום בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} רשאית היא לבקשת המבקש, אם הוגשה תוך חמישה עשר יום לאחר שקיבל הודעה על הדחיה, לחזור ולעיין בדבר, לא יאוחר מן היום השלושים לאחר קבלת הבקשה.
{{ח:תת|ב}} המבקש זכאי להשמיע את טענותיו לפני ועדת הרישום, והוא רשאי להיות מיוצג בדיון על ידי בא כוחו או על ידי אדם בעל ידע וניסיון מקצועי בתחום הפסיכולוגיה.
 
{{ח:סעיף|18||תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
שורה 161:
{{ח:תת|ב}} לא יינתן בנסיבות הענין היתר זמני אלא למי שממלא אחרי ההוראות והתנאים הנדרשים לרישום בפנקס, והוא חייב במתן הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}}, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: פסילה מטעמי בריאות}}
 
{{ח:סעיף|20|ועדה רפואית}}
שורה 173:
{{ח:ת}} סירב המבקש לדרישת ועדת הרישום לא תרשום אותו הועדה בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
 
{{ח:סעיף|23|בדיקה רפואית לעוסק בפסיכולוגיה|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:תת|א}} ראתה ועדת הרישום כי עוסק בפסיכולוגיה סובל ממחלה מסכנת, רשאית היא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה, במועד ובמקום שתקבע.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 186:
{{ח:ת}} היה לועדת הרישום יסוד להניח, שמידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של עוסק בפסיכולוגיה או מבקש רישום נמצא בידי מוסד רפואי או רופא שטיפלו בו, או שמסמך העשוי להעיד כאמור נמצא בידי אדם פלוני – רשאית היא, לפני שתחליט לחייבו בהתייצבות לפני ועדה רפואית, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, והנדרש חייב לעשות כן.
 
{{ח:סעיף|27|השעיה|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:תת|א}} נוכחה ועדת הרישום כי מחלה מסכנת של עוסק בפסיכולוגיה גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים בועדה הרפואית, רשאית היא להשעותו עד להחלטה הסופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, אך לא יותר משלושה חדשים, ובלבד שתעביר בסמוך למתן החלטתה את הענין לטיפולה של הועדה הרפואית.
{{ח:תת|ב}} לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההשעיה, רשאית ועדת הרישום, בהסכמת הועדה הרפואית, להשעותו עוד שלושה חדשים.
{{ח:תת|ג}} לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאית ועדת הרישום, בהסכמת הועדה הרפואית ואם דחיפות ההשעיה עומדת בעינה, להשעותו עוד שלושה חדשים.
 
{{ח:סעיף|28|חובת סודיות|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} מי שהגיעה אליו, על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, או אם הורשה לכך מאת בית המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע, או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה בביצוע עבירות.
 
שורה 197:
{{ח:ת}} קבעה הועדה הרפואית כי עוסק בפסיכולוגיה או מבקש רישום אינו מסוגל לעסוק בפסיכולוגיה, לחלוטין או לשעה, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בפסיכולוגיה בהגבלות או בתנאים מסויימים, תסרב ועדת הרישום לרושמו בפנקס או תמחק שמו מהפנקס או תאסור או תגביל עיסוקו, בהתאם להמלצות הועדה הרפואית.
 
{{ח:סעיף|30||תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
שורה 203:
{{ח:ת}} הסמכויות והתפקידים אשר לועדת הרישום לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יהיו לגבי בוגר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, נתונים למנהל.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: שפיטה משמעתית}}
 
{{ח:סעיף|32|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|{{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} "פסיכולוג"”פסיכולוג“ – לרבות "בוגר"”בוגר“ לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}.}}
 
{{ח:סעיף|33|עבירות משמעת|תיקון: תשנ"ותשנ״ו, תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} פסיכולוג אשם בעבירת משמעת באחת מאלה:
{{ח:תת|1}} התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע של פסיכולוג;
שורה 215:
{{ח:תת|4}} התמיד להפר הוראה של חוק זה או תקנה לפיו;
{{ח:תת|5}} הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בפסיכולוגיה;
{{ח:תת|6}} הפר הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996תשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|7}} הוזמן להופיע לפני ועדת התלונות או ועדת המשמעת ובלא הצדק סביר לא הופיע.
 
שורה 221:
{{ח:ת}} ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים אישום פסיכולוג בעבירת משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי בהליך לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינם מונעים אישומו בפלילים.
 
{{ח:סעיף|35|ועדת תלונות וועדת משמעת|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} שר הבריאות ימנה ועדת תלונות וועדת משמעת, כל אחת של שלושה חברים וממלאי מקומם.
{{ח:תת|ב}} חברי ועדת התלונות יהיו –
שורה 231:
{{ח:תת|ד}} המינוי של חברי הועדות וממלאי מקומם יפורסם ברשומות ויהיה לחמש שנים, ומותר לחזור ולמנותם ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר לאחת מהוועדות האמורות לתקופה נוספת, במשך חמש שנים לפחות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה לסיים ענין שהתחיל לדון בו.
 
{{ח:סעיף|36|אי-תלותאי־תלות}}
{{ח:ת}} אין על חבר ועדת משמעת מרות בעניני שפיטה זולת מרות הדין.
 
{{ח:סעיף|37|חקירה ואישום|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} היה לועדת התלונות חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד או יותר מחבריה לחקור בענין, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת.
{{ח:תת|ב}} לחוקר לפי סעיף קטן (א) יהיו לצרכי חוק זה הסמכויות של מפקח משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לאותה פקודה}} יחול על חקירותיו מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|ג}} נמחק שם הפסיכולוג מן הפנקס לפי בקשתו או מסיבה אחרת, רשאית ועדת התלונות להמשיך לפעול לפי סעיף קטן (א) או להורות על התליית ההליכים המשמעתיים או על ביטולם.
 
{{ח:סעיף|38|השעיה|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:תת|א}} היה לועדת התלונות חשד סביר, שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, ובהתחשב עם סיבתה וחומרתה של עבירת המשמעת ראתה הועדה צורך להשעות את הפסיכולוג, תביא את הדבר לפני המנהל והוא רשאי, אם שוכנע בנחיצות ההשעיה, להשעותו מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
{{ח:תת|ב}} הפסיכולוג רשאי לערער על ההשעיה וכן על החלטת המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, תוך חמישה עשר יום מיום המצאת הודעה עליה, לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של הפסיכולוג.
 
{{ח:סעיף|39|הארכת השעיה|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות, ולאחר שמיעת הפסיכולוג, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים באין עוד ערעור עליהם.
 
שורה 249:
{{ח:ת}} ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
 
{{ח:סעיף|41|נוכחות בדיון|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנאשם, אך רשאית הועדה לנהל דיון שלא בפני הנאשם אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנאשם מישיבה ללא סיבה מספקת, אף שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בענין שלא בפניו.
{{ח:תת|ב}} התובע בדיון המשמעתי יהיה היועץ המשפטי של משרד הבריאות, או עורך דין שהוא עובד המדינה שהתובע הסמיכו לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
שורה 256:
{{ח:ת}} ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לענין זה.
 
{{ח:סעיף|43|אמצעי משמעת|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} מצאה ועדת המשמעת פסיכולוג אשם בעבירת משמעת, תנקוט נגדו אחד או אחדים מאמצעים אלה:
{{ח:תתת|1}} התראה;
{{ח:תתת|2}} נזיפה;
{{ח:תתת|3}} קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין);
{{ח:תתת|4}} התליית רישומו בפנקס לתקופה קצובה שלא תעלה על 5 שנים; החליטה ועדת המשמעת על התליית הרישום כאמור, רשאית היא להורות מנימוקים שיירשמו בהחלטתה, שההתליה תחול רק על חלק מהרישום וכן רשאית היא להורות שההתליה, כולה או חלקה, תהא על תנאי לתקופה שתורה;
{{ח:תתת|5}} מחיקת שמו מן הפנקס.
שורה 271:
 
{{ח:סעיף|45|פסיכולוג חולה נפש}}
{{ח:ת}} היה לועדת משמעת חשש סביר, שמחמת מחלת נפש אין הפסיכולוג מסוגל לעמוד בדין או אינו אחראי למעשה או למחדל שהוא נושא האישום, רשאית היא לבקש מועדת הרישום לנהוג לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}}; החליטה ועדת הרישום שלא למחוק שמו של הפסיכולוג מן הפנקס, תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
 
{{ח:סעיף|46|פרסומים|תיקון: תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} מצאה ועדת המשמעת כי פסיכולוג עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בציון שם הפסיכולוג, ותוך עילום שם המטופל הנוגע בדבר או המתלונן והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובכל דרך נוספת שיורה, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.
{{ח:תתת|2}} מצאה ועדת המשמעת כי הפסיכולוג לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובכל דרך נוספת שיורה, את נוסח ההחלטה שוועדת המשמעת התירה לפרסום, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הפסיכולוג והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, ותוך עילום שם המטופל הנוגע בדבר או המתלונן והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, והכול אלא אם כן הורתה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הפסיכולוג, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו."
{{ח:תת|ב}} בכל מקרה שהואשם פסיכולוג בעקבות תלונה, תודיע ועדת התלונות למתלונן על החלטת ועדת המשמעת.
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: מועצת הפסיכולוגים}}
 
{{ח:סעיף|47|המועצה|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} תקום מועצת הפסיכולוגים של 27 חברים, והם –
{{ח:תת|1}} שר הבריאות או פסיכולוג מומחה-מדריךמומחה־מדריך שהשר ימנה לכך, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תת|2}} ארבעה נציגים של מחלקות לפסיכולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה מוכרים מטעם המועצה להשכלה גבוהה;
{{ח:תת|3}} שלושה נציגים – ובהם לפחות שני פסיכולוגים – לכל אחד משרי הבריאות, הפנים והחינוך והתרבות, ונציג אחד לכל אחד משרי הסעד, העבודה, הבטחון, האוצר, והקליטה;
{{ח:תת|4}} שמונה חברים שימנה שר הבריאות לפי המלצת ארגון המייצג לדעתו את המספר הגדול ביותר של פסיכולוגים, ואם לא הוגשה המלצה תוך ששים יום לאחר דרישה להגישה – שמונה פסיכולוגים הנראים לשר הבריאות.
 
{{ח:סעיף|47א|סייג למינוי ולכהונה במועצת הפסיכולוגים|תיקון: תשנ"דתשנ״ד}}
{{ח:תת|א}} הוגשה תלונה לועדת התלונות נגד פסיכולוג חבר המועצה, תחליט הועדה בענינו תוך 90 ימים מיום קבלת התלונה.
{{ח:תת|ב}} לא ימונה למועצה פסיכולוג אשר תלויה ועומדת נגדו תלונה בועדת התלונות.
שורה 293:
{{ח:תת|ד}} כל עוד מתקיים הדיון בועדת המשמעת יושעה הפסיכולוג מחברותו במועצה.
{{ח:תת|ה}} מי שנמצא אשם בידי ועדת משמעת לא יכהן כחבר המועצה.
{{ח:תת|ו}} שר הבריאות רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כל אחת מהתקופות המנויות בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ג) עד ל-120ל־120 ימים.
 
{{ח:סעיף|48|תפקידי המועצה}}
{{ח:ת}} תפקידי המועצה הם –
{{ח:תת|1}} ייעוץ לשר הבריאות בענינים שעליהם הוא חייב לפי חוק זה להתייעץ עם המועצה ובענינים אחרים הנוגעים לעיסוק בפסיכולוגיה בישראל;
{{ח:תת|2}} הכרה במקומות עבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו-15ו־15(3)}};
{{ח:תת|3}} הגשת רשימות מועמדים לחברות בועדת הרישום ובועדת המשמעת;
{{ח:תת|4}} בחירת חבר ועדת הבחינות ונציג המועצה בועדת התלונות.
 
{{ח:סעיף|49|תקופת הכהונה|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:ת}} חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לחזור ולמנותו ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר המועצה לתקופה נוספת, במשך שלוש שנים לפחות; נתפנה מקומו, יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו.
 
שורה 317:
{{ח:ת}} המועצה וועדותיה רשאיות להזמין את יושב ראש ועדת הרישום להשתתף בדעה מייעצת בישיבה שבה נדון נושא בתחום תפקידו, ורשאי הוא לפי הוראת שר הבריאות להשתתף בדעה מייעצת בכל ישיבה של המועצה או של ועדה מועדותיה.
 
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז'ז׳: עונשין}}
 
{{ח:סעיף|53|עונשין|תיקון: תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|1}} עוסק בפסיכולוגיה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או בניגוד לאיסור או להגבלה שהוטלו עליו לפי הוראות חוק זה או בתקופה שרישומו בפנקס מותלה לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|2}} מעסיק אדם בפעולות שהן עיסוק בפסיכולוגיה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|3}} נותן טיפול לאדם בדרך של מתן תרופה או הלם חשמלי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|4}} משתמש בתואר "פסיכולוג"”פסיכולוג“ או בביטוי או בקיצור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|אותו סעיף}}, או משתמש בתואר, בכינוי או בהגדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}}, בניגוד להוראות צו שהוצא לפיו;
{{ח:תתת|5}} מגלה מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}}, או מגלה, בלא רשות כדין, דבר שנודע לו בתוקף תפקידו לפי חוק זה או בישיבה של ועדת הרישום, ועדה רפואית, ועדת התלונות או ועדת המשמעת.
{{ח:תת|ב}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1), לחוק העונשין}}:
שורה 332:
{{ח:תתת|4}} לא מוסר מידע או מסמך על פי דרישת ועדת הרישום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח'ח׳: שונות}}
 
{{ח:סעיף|54|סמכויות עזר של ועדות|תיקון: תשס"ה-2תשס״ה־2}}
{{ח:תת|א}} ועדת הרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, הועדה הרפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, ועדת התלונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}} או ועדת המשמעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ג)}} רשאית, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיה –
{{ח:תתת|1}} להזמין אדם לבוא לפניה להעיד או להציג דבר;
{{ח:תתת|2}} לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית משפט;
{{ח:תתת|3}} לבקש מבית משפט שבתחום שיפוטו יושבת הועדה, ליתן צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971תשל״א–1971}};
{{ח:תתת|4}} לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
{{ח:תת|ב}} דרשה ועדה כאמור מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית משפט שבתחום שיפוטו יושבת הועדה, לכפות, על פי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן.
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה, "בית”בית משפט"משפט“ – לענין ועדת הרישום והוועדה הרפואית – בית משפט לענינים מינהליים, ולענין ועדת המשמעת וועדת התלונות – בית משפט מחוזי.
 
{{ח:סעיף|55|דין חברי המועצה והועדות}}
שורה 357:
 
{{ח:סעיף|56|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|א}} תחילתו של חוק זה ביום כ"בכ״ב בטבת תשל"חתשל״ח (1 בינואר 1978), אולם תחילת {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13 עד 18}}, {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳}} {{ח:פנימי|סעיף 54|וסעיף 54}} ביום פרסום החוק ברשומות.
{{ח:תת|ב}} מי שערב פרסום חוק זה ברשומות עסק בפסיכולוגיה, רשאי להגיש, תוך תשעים יום מיום הפרסום, בקשה לרישום בפנקס; עשה כן לא יעסוק בפסיכולוגיה לאחר המועד שבו הודע לו על דחיית הבקשה; לא הוכרע בבקשתו עד יום תחילת חוק זה, רשאי הוא להמשיך ולעסוק בפסיכולוגיה עד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|ג}} העוסק בפסיכולוגיה לאחר שהודע לו שבקשתו נדחתה, יראו אותו לענין ענישתו כאילו עסק בפסיכולוגיה אחר תחילת חוק זה בלי להיות רשום בפנקס.
שורה 369:
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך חמישה עשר יום מיום קבלתו בכנסת.
 
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}})}}|תיקון: תשס"התשס״ה}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 378:
{{ח:ת}} פסיכולוגיה חינוכית;
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגוניתחברתית־תעסוקתית־ארגונית;
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} פסיכולוגיה שיקומית;
שורה 386:
{{ח:ת}} פסיכולוגיה רפואית.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ"חכ״ח באדר תשל"זתשל״ז (15 במרס 1977)}}
* '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה
* '''ויקטור שם-טובשם־טוב'''<br>שר הבריאות
* '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הפסיכולוגים"