חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[753159] תיקון תשע״ז–2
[753159] תיקון תשע״ז–2
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"אתשי״א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"בתשכ״ב, 94|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"גתשכ״ג, 30|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 201|תיקון פקודת הסטטיסטיקה|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209023.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 26|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209335.pdf}}.
 
'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשמ"אתשמ״א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209334.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"בתשנ״ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 2|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211015.pdf}}, {{ח:תיבה|4|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 158|תיקון מס'מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 45|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"זתשנ״ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|221|,תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211426.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004ו־2004)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 55|חוק גיל פרישה|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299655.pdf}}, {{ח:תיבה|433|תיקון לתיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 331|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|527|תיקון מס'מס׳ 14|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299878.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299604.pdf}}, {{ח:תיבה|859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 19|ת"טת״ט בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300727.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס'מס׳ 20|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301033.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 474|חוק בנק ישראל|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס'מס׳ 23|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301211.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 53|תיקון מס'מס׳ 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301133.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"התשע״ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 26|תיקון מס'מס׳ 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315848.pdf}}, {{ח:תיבה|252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016ו־2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"זתשע״ז, 342|תיקון מס'מס׳ 33|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס'מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 13:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג'ג׳: הוועדה המייעצת}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: רישוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: ענפי ביטוח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: רישוי מבטחים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: ביטול רשיון מבטח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה'ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו'ו׳: שליטה ואמצעי שליטה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|סימן א'2א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: דינים וחשבונות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב'1ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה'1ה׳1: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז'1ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א'א׳: פרשנות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב'ב׳: ועדה ציבורית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ג|סימן ג'ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ד|סימן ד'ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה'ה׳: סיוע ממשלתי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז'2ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳: הפסקה במתן שירותים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט'ט׳: הוראות מעבר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט'1ט׳1 – עיצום כספי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י'י׳: הוראות שונות ועונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב'ב׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
שורה 57:
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: פרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"א-2תשע״א־2, תשע"דתשע״ד, תשע"ותשע״ו, תשע"ו-3תשע״ו־3, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אמצעי”אמצעי שליטה"שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|2}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –
שורה 68:
{{ח:תתת|3}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|4}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ביטוח”ביטוח תלוי תשואה"תשואה“ – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף מוסדי"מוסדי“ – מבטח וחברה מנהלת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף מפוקח"מפוקח“ – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החזקה"”החזקה“ או "רכישה"”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המפקח"”המפקח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הועדה"”הועדה“ – הועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המועצה"”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הממונה"”הממונה“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"התחייבות”התחייבות תלוית תשואה"תשואה“ – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חברה”חברה מנהלת"מנהלת“, "קופת”קופת ביטוח"ביטוח“, "קופת”קופת גמל"גמל“, "קופת”קופת גמל לקצבה"לקצבה“, "קופה”קופה גמל לחסכון"לחסכון“, "קופת”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה"מחלה“, קופת גמל מרכזית לפיצויים" ו"קרןו”קרן חדשה מקיפה"מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק גיל פרישה"פרישה“ – {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004התשס״ד–2004}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק החברות"החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני"הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005התשס״ה–2005}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הפיקוח על קופות גמל"גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005התשס״ה–2005}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק העונשין"העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות"הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013התשע״ד–2013}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוקי”חוקי הפיקוח"הפיקוח“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|וחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק ניירות ערך"ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יחד”יחד עם אחרים"אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יועץ”יועץ השקעות"השקעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יועץ”יועץ פנסיוני"פנסיוני“, "ייעוץ”ייעוץ פנסיוני"פנסיוני“, "מערכת”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית"מרכזית“ ו"שיווקו”שיווק פנסיוני"פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מבטח"”מבטח“ – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(2)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מבטח”מבטח בלא שולט"שולט“ – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המדד"”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נושא”נושא משרה"משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 41ה|בסעיף 41ה}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סוכן”סוכן ביטוח"ביטוח“ או "סוכן"”סוכן“ – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עיסוק”עיסוק בביטוח"בביטוח“ – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, "התקשרות"”התקשרות“ – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קרוב"”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן ותיקה"ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}} לפני יום כ"טכ״ט בטבת התשנ"ההתשנ״ה (1 בינואר 1995);}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן ותיקה שבהסדר"שבהסדר“ – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן ותיקה שאינה בהסדר"בהסדר“ – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שליטה"”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|2}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תאגיד”תאגיד בנקאי"בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקנות”תקנות קופות גמל"גמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964התשכ״ד–1964}}.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
 
{{ח:סעיף|1א|הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות).
 
{{ח:סעיף|1ב|עצמאות הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.
 
{{ח:סעיף|1ג|תפקידי הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תפקידי הרשות הם:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
שורה 124:
{{ח:תת|ג}} בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.
 
{{ח:סעיף|1ד|תקציב הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק תקציב שנתי"שנתי“ ו"ממונהו”ממונה על סעיף תקציב"תקציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סעיף”סעיף תקציב"תקציב“ – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.}}
 
{{ח:סעיף|1ה|עסקאות הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו-5ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
 
{{ח:סעיף|1ו|עובדי הרשות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|ב}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.
 
{{ח:סעיף|1ז|דיווח לכנסת|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
 
{{ח:סעיף|2|הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
{{ח:תת|א1}} הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
שורה 149:
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|3|סגן הממונה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג'ג׳: הוועדה המייעצת|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
 
{{ח:סעיף|4|הוועדה המייעצת|תיקון: תשנ"ותשנ״ו, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"א-2תשע״א־2, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
{{ח:תת|ב}} הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
שורה 166:
{{ח:תת|ד}} הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
{{ח:תת|ה}} שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|ו}} בסעיף זה, "עובד”עובד מדינה"מדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
{{ח:תת|ז}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|ח}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
שורה 172:
{{ח:תת|י}} נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
{{ח:תת|יא}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עניין”עניין אישי"אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל עניין"עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרוב"”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.}}
 
{{ח:סעיף|5||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|6||תיקון: תשנ"ותשנ״ו, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|7|פרסום ברשומות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ב}} הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב-ראשיושב־ראש או סגן יושב-ראשיושב־ראש תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|8|תקופת כהונה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
{{ח:תת|ב}} חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.
 
{{ח:סעיף|9|פקיעת כהונה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
שורה 197:
{{ח:תת|ב}} עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.
 
{{ח:סעיף|10|סדרי נוהל|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
{{ח:תת|ב}} החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
{{ח:תת|ג}} השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.
 
{{ח:סעיף|11|שמירת תוקף|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
 
{{ח:סעיף|12|סודיות|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: רישוי}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: ענפי ביטוח}}
 
{{ח:סעיף|13|סיווג לענפים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: רישוי מבטחים}}
 
{{ח:סעיף|14|איסור עיסוק}}
שורה 222:
{{ח:תת|ג}} מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.
 
{{ח:סעיף|15|רשיון מבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"אתשע״א, תשע"ותשע״ו, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –
{{ח:תתת|1}} לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – רשיון מבטח ישראלי;
שורה 236:
{{ח:תת|ד}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).
 
{{ח:סעיף|16|בקשה לרשיון|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
{{ח:תתת|1}} ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
שורה 250:
{{ח:תת|ג}} הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.
 
{{ח:סעיף|17|שיקולים במתן רשיון מבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
{{ח:תתת|1}} תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
שורה 262:
{{ח:תת|ב}} לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.
 
{{ח:סעיף|18|תנאים ברשיון ושינויים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
 
{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: ביטול רשיון מבטח}}
 
{{ח:סעיף|22|ביטול רשיון מבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} המבטח ביקש ביטול רשיונו;
שורה 289:
{{ח:תת|ג}} הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|23|פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה'ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}
 
{{ח:סעיף|24|תיווך בביטוח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"חתשס״ח, תשס"ח-2תשס״ח־2}}
{{ח:תת|א}} לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
{{ח:תתת|1}} יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} – בהתאם לתנאי הרשיון;
שורה 301:
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|25|סוכן יחיד|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.
{{ח:תת|ב}} יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
שורה 318:
{{ח:תת|ד}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.
 
{{ח:סעיף|26|סוכן תאגיד|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
{{ח:תת|ב}} בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
שורה 329:
{{ח:תת|ה}} החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.
 
{{ח:סעיף|27|סוכן מתמחה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג) ו-ו־(ג1)}} יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
{{ח:תת|ב}} מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו-99ו־99}} יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.
 
{{ח:סעיף|28|הרשיון לפי ענפים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
{{ח:תתת|2}} ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
{{ח:תתת|3}} בסעיף זה –
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"ענף”ענף ביטוח פנסיוני"פנסיוני“ – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, "סוג”סוג מוצר פנסיוני"פנסיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים "והכלולה”והכלולה בקופת גמל"גמל“, נאמר בה "וכן”וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות"נכות“;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"ענף”ענף ביטוח ימי"ימי“ – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"ענף”ענף ביטוח כללי"כללי“ – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתתת|1}} ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
{{ח:תתתתת|2}} ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
{{ח:תת|ב}} לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.
 
{{ח:סעיף|28א|סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א)}}, ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|1}} יועץ פנסיוני;
{{ח:תת|2}} יועץ השקעות;
{{ח:תת|3}} ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
{{ח:תת|4}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|5}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תת|6}} מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
שורה 356:
{{ח:תת|8}} מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
{{ח:תת|9}} מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
{{ח:תת|10}} מועדון צרכנים; לענין זה, "מועדון”מועדון צרכנים"צרכנים“ – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.
 
{{ח:סעיף|29|ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
שורה 367:
{{ח:תתת|6}} הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
{{ח:תתת|7}} הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
{{ח:תת|ב}} לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו-ו־(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
{{ח:תת|ג}} היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|ד}} בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
{{ח:תת|ה}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.
 
{{ח:סעיף|30|הסכם בין סוכן למבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
{{ח:תת|1}} להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
{{ח:תת|2}} להעביר למבטח עד ליום ה-15ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.
 
{{ח:סעיף|31|תיווך עם תושב חוץ}}
שורה 381:
{{ח:תת|ב}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו'ו׳: שליטה ואמצעי שליטה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
 
{{ח:סעיף|31א|הגדרות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ותשס״ו, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"איגרת”איגרת חוב מיועדת"מיועדת“ – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק המילווה (חברות הביטוח)|חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ"ג-1962התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|2}} איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ביטוח”ביטוח חיים"חיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ה)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החזקה”החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך"ארוך“ – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מבטח"”מבטח“ – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:}}
{{ח:תתת|1}} הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
{{ח:תתת|2}} יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נכסי”נכסי החיסכון לטווח ארוך"ארוך“ – הנכסים כמפורט להלן:}}
{{ח:תתת|1}} נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
{{ח:תתת|2}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
{{ח:תתת|3}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סוכן”סוכן תאגיד"תאגיד“ – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2)}}.}}
 
{{ח:סעיף|32|שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|א1}} לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקיםחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יא|אותו סעיף}}, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
{{ח:תת|ב}} לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|ב1}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
שורה 411:
{{ח:תתת|2}} שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
{{ח:תתת|3}} הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) לא יחולו –
{{ח:תתת|1}} על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
{{ח:תתת|2}} על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
{{ח:תת|ה}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
{{ח:תת|ז}} הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו-ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
 
{{ח:סעיף|32א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי"פיננסי“ ו"תאגידו”תאגיד ריאלי"ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי משמעותי"משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|2}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רשימת”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים"המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רשימת”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים"המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שולט"”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תאגיד”תאגיד ריאלי משמעותי"משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|2}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה "מחזור”מחזור מכירות קובע"קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה;
{{ח:תתתת|3}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה "אשראי”אשראי קובע"קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה.
{{ח:תת|ב}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
{{ח:תת|ג}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|ד}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ד) ו-ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
{{ח:תת|ה}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|1}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי”שווי כלל הנכסים"הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|2}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי"”אשראי“, "אשראי”אשראי קובע"קובע“ ו"מחזורו”מחזור מכירות קובע"קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.
 
{{ח:סעיף|33|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} ואין בידו ההיתר.
 
{{ח:סעיף|33א|ביטול היתר או שינויו|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
שורה 449:
{{ח:תתת|2ב}} בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ג)}};
{{ח:תתת|3}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
{{ח:תתת|4}} לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלוםאי־תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|5}} יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|ב}} הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ-30מ־30 ימים.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
{{ח:תתת|2}} הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.
 
{{ח:סעיף|34|הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –
{{ח:תתת|1}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
שורה 466:
{{ח:תת|ה}} מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיף 32}}.
 
{{ח:סעיף|34א|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב-1ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|1}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|2}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
שורה 476:
{{ח:תתת|2}} הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
{{ח:תת|א2}} הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה, "מבטח"”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}
 
{{ח:סעיף|35|הון עצמי|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
{{ח:תת|ב}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
שורה 490:
{{ח:תת|ד}} הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.
 
{{ח:סעיף|36|הוראות בדבר ניהול עסקים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|1}} סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
שורה 502:
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ד}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, "תאגיד”תאגיד ריאלי משמעותי"משמעותי“ ו"גוףו”גוף פיננסי"פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}}.
 
{{ח:סעיף|36א|החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים האמורים על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
 
שורה 513:
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|38|הוראות בדבר תנאי ביטוח|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|ב}} הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}.
 
{{ח:סעיף|39|צורת הפוליסה והבלטת תנאים|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תש"ע-2תש״ע־2, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
 
{{ח:סעיף|40|הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה|תיקון: תשע"התשע״ה, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).
{{ח:תת|ב}} נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –
{{ח:תתת|1}} כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
{{ח:תתת|2}} כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
שורה 532:
{{ח:תת|ה}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
{{ח:תתת|2}} הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
{{ח:תתת|3}} בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פהבעל־פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
{{ח:תתת|4}} הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
{{ח:תת|ו}} הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –
{{ח:תתת|1}} הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}};
{{ח:תתת|2}} הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
{{ח:תת|ז}} הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
{{ח:תת|ח}} ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
{{ח:תת|ט}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"יום”יום עבודה"עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948התש״ח–1948}}, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כתב”כתב שירות"שירות“ – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תכנית”תכנית ביטוח"ביטוח“ – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
{{ח:תתתת|2}} ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.
 
{{ח:סעיף|41|קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות|תיקון: תשמ"אתשמ״א, תשס"חתשס״ח}}
{{ח:תת|א}} מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}.
{{ח:תת|ב}} מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
{{ח:תת|ג}} האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
{{ח:תת|ג1}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול בהגדרה "סוג”סוג מוצר פנסיוני"פנסיוני“ {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כאילו היה סוכן ביטוח.
{{ח:תת|ד}} שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
{{ח:תת|ה}} לענין סעיף זה, "דמי”דמי עמילות"עמילות“ – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|ו}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
 
{{ח:סעיף|41א|החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|הסימן}}|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}}, "מבטח"”מבטח“ – למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|41ב|דירקטוריון של מבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בדירקטוריון של מבטח ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.
 
{{ח:סעיף|41ב1|מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי-קבלתאי־קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)(4)}}, התנגדות הממונה למינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(א)}} או הפסקת כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(ג)}}, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|ב}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}}, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|ג}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה”אסיפה שנתית"שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
 
{{ח:סעיף|41ג|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|מחוק החברות}}|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} על מבטח יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 97|97}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|114 עד 117}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|146 עד 153}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 219|219(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 269|ו-269ו־269 לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק}}, ואולם לענין זה יקראו את הסעיפים הקטנים האמורים בלא המילים "אלא”אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(ג)}}".
{{ח:תת|ב}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
 
{{ח:סעיף|41ד|אקטואר ומנהל סיכונים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
{{ח:תת|ב}} תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
שורה 584:
{{ח:תתת|2}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
 
{{ח:סעיף|41ה|ועדות השקעות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
שורה 591:
{{ח:תת|ג}} לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
 
{{ח:סעיף|41ו|כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|1}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
שורה 603:
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|41ז|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.
 
{{ח:סעיף|41ח|תנאי כשירות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.
 
{{ח:סעיף|41ט|מניעת ניגודי עניינים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
{{ח:תת|א1}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א(ד)}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"אדם”אדם הקשור לשולט"לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי"פיננסי“ ו"תאגידו”תאגיד ריאלי"ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף פיננסי משמעותי"משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שולט"”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תאגיד”תאגיד ריאלי משמעותי"משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.}}
{{ח:תת|ב}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.
 
{{ח:סעיף|41י|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|ב}} החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
{{ח:תת|ג}} מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה, "נושא”נושא משרה"משרה“ – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.
 
{{ח:סעיף|41יא|הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
שורה 634:
{{ח:תתתת|א}} הדירקטוריון;
{{ח:תתתת|ב}} המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);
{{ח:תתתת|ג}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר-מחזיקיםחבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר-המחזיקיםבחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג)}};
{{ח:תתת|4}} הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
{{ח:תתת|5}} מחזיק או חבר-מחזיקיםחבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר-המחזיקיםבחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר-המחזיקיםחבר־המחזיקים, לפי העניין;
{{ח:תתת|6}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו-ו־(ג) לחוק החברות}};
{{ח:תתת|7}} גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
 
{{ח:סעיף|41יב|מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית,21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה);
שורה 650:
{{ח:תתת|5}} דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|סעיף 41ב1}} כדירקטור שפסקה כהונתו.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה, "אסיפה”אסיפה כללית"כללית“, "אסיפה”אסיפה שנתית"שנתית“, "דירקטור”דירקטור בלתי תלוי"תלוי“ ו"דירקטורו”דירקטור חיצוני"חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א2|סימן א'2א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
 
{{ח:סעיף|41יג|הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|בסימן זה}} – הוועדה).
{{ח:תת|ב}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתת|1}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|2}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
{{ח:תתת|3}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו-ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, "דירקטור”דירקטור בלתי תלוי"תלוי“ ו"דירקטורו”דירקטור חיצוני"חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.
{{ח:תת|ג}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
{{ח:תת|ד}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
 
{{ח:סעיף|41יד|סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף קשור"קשור“ – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"זיקה"”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מחזיק”מחזיק מהותי"מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, מי ששולט בחבר בחבר-מחזיקיםבחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קשר”קשר קרוב"קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.}}
{{ח:תת|ב}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
שורה 677:
{{ח:תת|ד}} מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.
 
{{ח:סעיף|41טו|תקופת כהונה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(1) ו-ו־(2)}} יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
{{ח:תת|ב}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(3)}} יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|באותו סעיף}}, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.
 
{{ח:סעיף|41טז|הפסקת כהונה|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|1}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
שורה 688:
{{ח:תתת|ב}} התקיימה בו אחת העילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יד|סעיף 41יד}} הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.
 
{{ח:סעיף|41יז|סדרי עבודה|תיקון: תשע"דתשע״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}.
{{ח:תת|ב}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|ג}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|בסעיף 41ב1(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא}}; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
 
{{ח:סעיף|41יח|תוקפן של פעולות|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.
 
{{ח:סעיף|41יט|גמול|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: דינים וחשבונות}}
 
{{ח:סעיף|42|דוחות והודעות (|תיקון: תשנ"ז-2תשנ״ז־2, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
שורה 709:
{{ח:תת|ג}} הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.
 
{{ח:סעיף|42א|פרט מטעה בדוח או בהודעה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה|פרק ה'ה׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה, "פרט”פרט מטעה"מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.
 
{{ח:סעיף|43||תיקון: תשנ"ז-2תשנ״ז־2, תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|45||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46||תיקון: תשנ"ז-2תשנ״ז־2, תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|47||תיקון: תשנ"ז-2תשנ״ז־2, תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|48||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|48א|מידע מבעלי מניות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
{{ח:תתת|1}} שינוי התזכיר או התקנון;
{{ח:תתת|2}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|3}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו-268ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|4}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};
{{ח:תתת|5}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
 
{{ח:סעיף|49|פירוק או פשיטת רגל|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב1|סימן ב'1ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
 
{{ח:סעיף|49א|הגדרות|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חומר”חומר מחשב"מחשב“, "מחשב"”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק המחשבים"המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חפץ"”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מסמך"”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת מעצר וחיפוש"וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}.}}
 
{{ח:סעיף|49ב|מוסמכי פיקוח|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו-49דו־49ד}} (בחוק זה – מוסמך פיקוח).
{{ח:תת|ב}} לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|1}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|2}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו-49דו־49ד}}, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ד|בסעיף 49ד(א)(3)}} – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
{{ח:תתת|3}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.
 
{{ח:סעיף|49ג|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ה|סעיף 49ה}} –
{{ח:תת|1}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
{{ח:תת|2}} להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.
 
{{ח:סעיף|49ד|סמכויות בירור מינהלי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1) ו-ו־(3) עד (11) בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}} (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}} –
{{ח:תתת|1}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|2}} לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
{{ח:תתת|3}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|ב}} מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
{{ח:תת|ג}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי-ציותאי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|ד}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
{{ח:תתת|2}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
{{ח:תת|ה}} חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
{{ח:תת|ו}} על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו-ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו-45ו־45}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.
 
{{ח:סעיף|49ה|חובת הזדהות|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|או 49ד}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|1}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|2}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
 
{{ח:סעיף|49ו|צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
{{ח:תת|ב}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
שורה 785:
{{ח:תת|ג}} הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.
 
{{ח:סעיף|50|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|50א|סודיות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.
 
{{ח:סעיף|50ב|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תש"עתש״ע, תשע"ו-3תשע״ו־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968תשכ״ח–1968}}, לבנק ישראל ולממונה על הבנקים שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1 ביוני 2017):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968תשכ״ח–1968}}, לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}, לבנק ישראל ולממונה על הבנקים שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת|ב}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|50ג|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}} רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
{{ח:תת|ב}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
שורה 804:
{{ח:תת|ג}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.";
 
{{ח:סעיף|51||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}
 
{{ח:סעיף|54|הפרדת חשבונות ונכסים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
{{ח:תת|ב}} נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
{{ח:תת|ג}} האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
{{ח:תת|ד}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה, "ביטוח”ביטוח חיים"חיים“ – ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}
 
{{ח:סעיף|55|איסור תיאור מטעה}}
{{ח:תת|א}} מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
{{ח:תת|ב}} לענין זה, "תיאור”תיאור מטעה"מטעה“ – תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|1}} שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
{{ח:תתת|2}} מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
שורה 837:
{{ח:ת}} היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.
 
{{ח:סעיף|57|התניית ביטוח|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|ב}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.
שורה 844:
{{ח:ת}} לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח – במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.
 
{{ח:סעיף|59|עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
{{ח:תת|ב}} משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
{{ח:תת|ג}} סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.
 
{{ח:סעיף|59א|תביעה בשם מבטח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 54|סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.
 
{{ח:סעיף|60|בירור תלונות הציבור|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה'1ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ח|סימן ח'ח׳ לפרק האמור}} ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
{{ח:תת|ב}} הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.
 
{{ח:סעיף|61|דרכי הבירור|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|ב}} הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.
 
{{ח:סעיף|62|תוצאות הבירור|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
{{ח:תת|ב}} מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|ג}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
 
{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה'1ה׳1: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
 
{{ח:סעיף|62א||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ב||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ג||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ד||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ה||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ו||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ז||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ח||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62ט||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|62י||תיקון: תשנ"ז-3תשנ״ז־3, תשס"ו-2תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}
 
{{ח:סעיף|63|חיסול מרצון|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –
שורה 896:
{{ח:תתת|2}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.
 
{{ח:סעיף|64|חיסול עקב ביטול רשיון|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
{{ח:תת|ג}} לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.
 
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז'ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}
 
{{ח:סעיף|65|הודעה למבטח על פגמים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|ב}} הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.
 
{{ח:סעיף|66|סמכות הממונה בקביעת חובות רעים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
{{ח:תת|ב}} דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
 
{{ח:סעיף|67|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –
{{ח:תת|1}} להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
{{ח:תת|2}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.
 
{{ח:סעיף|68|סמכויות לשמירת יציבות של מבטח|תיקון: תשנ"דתשנ״ד, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –
{{ח:תתת|1}} להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
שורה 924:
{{ח:תת|ב}} היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.
 
{{ח:סעיף|69|שמירת תקפן של פעולות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.
 
{{ח:סעיף|70|סמכויות מנהל מורשה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|ב}} בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
שורה 933:
{{ח:תת|ד}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
 
{{ח:סעיף|70א|תכנית הסדר|תיקון: תשנ"דתשנ״ד, תשנ"ד-2תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|א}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
{{ח:תת|ב}} תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על-פניעל־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על-פניעל־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על-פיעל־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
{{ח:תת|ג}} תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
{{ח:תת|ד}} תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
שורה 942:
{{ח:תת|ז}} הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.
 
{{ח:סעיף|71|מפקח מיוחד|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(4)}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|ג}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
 
{{ח:סעיף|72|ועדת הנהלה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} ועדת הנהלה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}.
{{ח:תת|ב}} המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
שורה 953:
{{ח:תת|ד}} מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.
 
{{ח:סעיף|73|מתן ידיעות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}.
 
{{ח:סעיף|74|הפסקת מילוי התחייבויות|תיקון: תשנ"דתשנ״ד, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}} על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
שורה 963:
{{ח:תת|ד}} המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
 
{{ח:סעיף|75|הודעה על כוונה לבטל רשיון|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.
 
שורה 974:
{{ח:תת|ב}} ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|ג}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תת|ד}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת-תוקףבת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
{{ח:תת|ה}} המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
{{ח:תת|ו}} החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|ז}} דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ"ז-1967התשכ״ז–1967}}.
 
{{ח:סעיף|77|סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל}}
שורה 986:
{{ח:ת}} החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיפים 67 עד 77}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.
 
{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז'1ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א'א׳: פרשנות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78א|מטרת {{ח:פנימי|פרק ז1|הפרק}}|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.
 
{{ח:סעיף|78ב|פרשנות|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הועדה”הועדה הציבורית"הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ג|סעיף 78ג}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הממונה"”הממונה“ – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות גמל}} או {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הסכם”הסכם קיבוצי"קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957התשי״ז–1957}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"התחייבויות”התחייבויות הקרן הוותיקה"הוותיקה“ – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"התקנון”התקנון האחיד"האחיד“ – התקנון שיקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|סעיף 78ט}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק החברות הממשלתיות"הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מאזן”מאזן הקרן"הקרן“ – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}} ובכפוף להנחיות הממונה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מינהלה"”מינהלה“ – מינהלה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(ב)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מנגנון”מנגנון איזון אקטוארי"אקטוארי“ – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מנהל”מנהל מיוחד"מיוחד“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(א)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"נכסי”נכסי הקרן הוותיקה"הוותיקה“ – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עודף”עודף אקטוארי"אקטוארי“, "גירעון”גירעון אקטוארי"אקטוארי“ ו"איזוןו”איזון אקטוארי"אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –}}
{{ח:תתתת|1}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתתת|2}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קופת”קופת גמל לקצבה"לקצבה“ – מבטח שניתן לו רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן גירעונית"גירעונית“ – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט"זט״ז בטבת התשס"בהתשס״ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א'א׳ בתוספת הראשונה}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן ותיקה"ותיקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרן”קרן מפעלית"מפעלית“ – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת הראשונה}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תקנות”תקנות קופות גמל"גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת|ב}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} תהא המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב'ב׳: ועדה ציבורית|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78ג|ועדה ציבורית|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|ב}} הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
שורה 1,025:
{{ח:תתת|3}} נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תת|ג}} כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|ד}} על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו-17או־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תת|ה}} חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
{{ח:תת|ו}} רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
שורה 1,033:
{{ח:תת|י}} הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ג|סימן ג'ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78ד|מינוי מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 78טז|שבסעיף 78טז}}, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|2}} כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
{{ח:תתת|3}} על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו-17או־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|4}} המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, "שליטה"”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|2}} ואלה חברי המינהלה:
שורה 1,045:
{{ח:תתתת|ב}} נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תתת|3}} כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תתת|4}} על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו-17או־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים,וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|5}} למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ד)}}, וכן סמכויות אלה:
{{ח:תתתת|א}} לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב(א)}}, בטרם הגשתה לאישור הממונה;
{{ח:תתתת|ב}} לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|6}} חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, "שליטה"”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תתת|7}} רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תתת|8}} החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
שורה 1,056:
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|78ה|תקופת כהונה וסיום כהונה|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
{{ח:תת|ב}} מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
שורה 1,065:
{{ח:תתת|5}} הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}}, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.
 
{{ח:סעיף|78ו|סמכויות מנהל מיוחד|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳}}, בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
 
{{ח:סעיף|78ז|תפקידי מנהל מיוחד|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
{{ח:תת|1}} איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
שורה 1,077:
{{ח:תת|6}} ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.
 
{{ח:סעיף|78ח|הנחיות הממונה|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ד|סימן ד'ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78ט|קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"דתשס״ד, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשס"התשס״ה, תשס"ה-2תשס״ה־2, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז, תשע"ז-2תשע״ז־2}}
{{ח:תת|א}} הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה'ה׳}} וליצירת אחידות במערך הזכויות.
{{ח:תת|ב}} התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
{{ח:תתת|2}} כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
{{ח:תתת|3}} חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה'ה׳ בתשרי התשס"דהתשס״ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
{{ח:תתתת|א}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מבע״מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
{{ח:תתתת|ב}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
{{ח:תתתתת|1}} בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
שורה 1,094:
{{ח:תתת|4}} ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
{{ח:תתת|5}} נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
{{ח:תתת|6}} הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמייםחד־פעמיים:
{{ח:תתתת|1}} בשנת 2004 – %⅓;
{{ח:תתתת|2}} בשנת 2005 – 1%;
שורה 1,100:
{{ח:תתתת|4}} משנת 2007 ואילך – %¾1;
{{ח:תתת|7}} השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יא|סעיף 78יא}};
{{ח:תתת|8}} הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת זקנה {{ח:הערה|(החל מ-27מ־27.8.17 "לקצבת”לקצבת אזרח ותיק"ותיק“)}} בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (2) של אותו סעיף}}; לענין פסקה זו, "ההפרש"”ההפרש“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
{{ח:תתת|9}} הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
{{ח:תתת|10}} לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה'ה׳ בתשרי התשס"דהתשס״ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|א}} ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);
{{ח:תתתת|ב}} שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
שורה 1,110:
{{ח:תתתתת|2}} הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.
 
{{ח:סעיף|78ט1|שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות|תיקון: תש"ע-3תש״ע־3, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
שורה 1,116:
{{ח:תתת|3}} עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|4}} הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
{{ח:תתת|5}} תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו-ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
{{ח:תת|ב}} מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד"”המדד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד”המדד החדש"החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד”המדד הקודם"הקודם“ –}}
{{ח:תתתת|1}} לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
{{ח:תתתת|2}} לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חודש”חודש הזכאות הראשון לקצבה"לקצבה“ – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.}}
 
{{ח:סעיף|78י|תחולת התקנון האחיד ושינויו|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשס"ה-3תשס״ה־3, תשס"ח-3תשס״ח־3, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
{{ח:תת|ב}} הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
{{ח:תת|ב1}} עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית-שכירעמית־שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
{{ח:תת|ג}} ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} והעקרונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט}}, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.
 
{{ח:סעיף|78יא|שיעורי התשלום לקרן|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית-שכירעמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ"חכ״ח בניסן התשס"גהתשס״ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תת|1}} לתשלומי העמית-השכירהעמית־השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ⅓ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב-½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
{{ח:תת|2}} להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ⅓ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה גבוה ב-½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.
 
{{ח:סעיף|78יב|תכנית התייעלות|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
{{ח:תת|ב}} המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.
 
{{ח:סעיף|78יג|תפעול משותף של קרנות|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ה|סימן ה'ה׳: סיוע ממשלתי|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78יד|הסיוע הממשלתי|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"דתשס״ד, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"ו-4תשע״ו־4, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, "ערך”ערך הסובסידיה"הסובסידיה“ – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג "מירון"”מירון“ שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ"טכ״ט בניסן התשס"גהתשס״ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
{{ח:תתת|2}} לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט(ב)(8)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|3}} לסכומים לפי פסקאות (1) ו-ו־(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(א)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1}}, ובכפוף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|ב}} העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב}}, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (להלן – קרן זכאית).
{{ח:תת|ג}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
{{ח:תת|ד}} הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.
 
{{ח:סעיף|78טו|קרן סיוע|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד(א)(1) ו-ו־(2)}}, להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.
 
{{ח:סעיף|78טו1|כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).
{{ח:תת|ב}} סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
שורה 1,166:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|ב}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|ג}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|2}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|ב}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|3}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|1}} סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|2}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תקבול”תקבול בתוספת מדד"מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|3}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תשלום”תשלום בתוספת מדד"מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|ב}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|1}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|2}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
שורה 1,183:
{{ח:תתתת|א}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|ב}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|6}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|ד}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|1}} סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|2}} סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|ה}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתת|1}} ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד}} כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|2}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|א}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|1}} הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|2}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, "הסכום”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית"וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|ב}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, "הסכום”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית"וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
{{ח:תת|ו}} כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ז}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|ח}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|א}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|ב}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1ו־1;
{{ח:תתת|2}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
{{ח:תת|ט}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"השפעת”השפעת התשואה לפי עקום הריבית"הריבית“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}
{{ח:תתתת|1}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|א}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|ב}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|ג}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-ו־(ב);
{{ח:תתתתת|ד}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, "תקבול”תקבול בתוספת מדד"מדד“ – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|ה}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, "תשלום”תשלום בתוספת מדד"מדד“ – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|2}} תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"השפעת”השפעת התשואה לפי 4%", בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}
{{ח:תתתת|1}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|א}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|ב}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|ג}} סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-ו־(ב);
{{ח:תתתתת|ד}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, "תקבול”תקבול בתוספת מדד"מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה "השפעת”השפעת התשואה לפי עקום הריבית"הריבית“;
{{ח:תתתתת|ה}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, "תשלום”תשלום בתוספת מדד"מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה "השפעת”השפעת התשואה לפי עקום הריבית"הריבית“;
{{ח:תתתת|2}} תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"נכסים”נכסים סחירים"סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:}}
{{ח:תתתת|1}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};
{{ח:תתתת|2}} סכומי הסיוע הממשלתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יד|פסקאות (1) ו-ו־(2) של סעיף 78יד(א)}};
{{ח:תתתת|3}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הסכום”הסכום המצטבר"המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עקום”עקום הריבית"הריבית“ – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עקום”עקום הריבית הקודם"הקודם“, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ריבית”ריבית חסרת סיכון"סיכון“, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שיעור”שיעור שינוי המדד הצפוי"הצפוי“, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שנה”שנה קודמת"קודמת“ – השנה שקדמה לשנת החישוב;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שנת”שנת חישוב"חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תוצאת”תוצאת מאזן הקרן"הקרן“, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תוצאת”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית"הריבית“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תוצאת”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%" – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תיקון”תיקון מס'מס׳ 33"33“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס'מס׳ 33), התשע"ז-2017התשע״ז–2017.}}
 
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף|78טז|תחולה|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"דתשס״ד, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}}, לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} קרן שביום ט"זט״ז בטבת התשס"בהתשס״ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
{{ח:תתתת|א}} לפני יום ג'ג׳ באב התשס"גהתשס״ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|ב}} לפני יום ז'ז׳ בטבת התשס"דהתשס״ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
{{ח:תתת|2}} קרן שביום ט"זט״ז בטבת התשס"בהתשס״ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ-10מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
{{ח:תתתת|א}} עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|ב}} עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).
{{ח:תת|ב}} קרן שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו עליה.
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}} לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה'ה׳ בתשרי התשס"דהתשס״ד (1 באוקטובר 2003).
 
{{ח:סעיף|78יז|שמירת סמכויות|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} וביצועו.
 
{{ח:סעיף|73יח|עדיפות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.
 
{{ח:סעיף|78יט|תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז'1ז׳1}}|תיקון: תשס"ה-3תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז'2ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:סעיף|78כ|מטרה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.
 
{{ח:סעיף|78כא|הגדרות|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השפעת”השפעת התשואה לפי עקום הריבית"הריבית“, "השפעת”השפעת התשואה לפי 4%", "עקום”עקום הריבית"הריבית“, "עקום”עקום הריבית הקודם"הקודם“, "ריבית”ריבית חסרת סיכון"סיכון“, "שיעור”שיעור שינוי המדד הצפוי"הצפוי“, "שנה”שנה קודמת"קודמת“, "תוצאת”תוצאת מאזן הקרן"הקרן“, "תוצאת”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית"הריבית“, "תוצאת”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%" ו"תיקוןו”תיקון מס'מס׳ 33"33“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(ט)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מאזן”מאזן הקרן"הקרן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ב|בסעיף 78ב}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נכסים”נכסים סחירים"סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:}}
{{ח:תתת|1}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|2}} סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|3}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכום”הסכום המצטבר"המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עודף”עודף אקטוארי"אקטוארי“, "גירעון”גירעון אקטוארי"אקטוארי“ ו"איזוןו”איזון אקטוארי"אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –}}
{{ח:תתת|1}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתת|2}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שיעור”שיעור הכרית"הכרית“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}
{{ח:תתת|1}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב'ב׳}};
{{ח:תתת|2}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שיעור”שיעור השפעת השינויים בתקנון"בתקנון“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}
{{ח:תתת|1}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)}} באותו מועד;
{{ח:תתת|2}} ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שיעור”שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011"2011“ – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השנה”השנה הקובעת"הקובעת“ – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שנת”שנת חישוב"חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקרת”תקרת כרית מעודכנת"מעודכנת“ – הנמוך מבין אלה:}}
{{ח:תתת|1}} שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:תתת|2}} הסכום שנקבע לקרן לפי {{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב'ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.
 
{{ח:סעיף|78כב|כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
{{ח:תתת|1}} גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א'א׳}}, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
{{ח:תתת|2}} אם גיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}} יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
{{ח:תתת|3}} קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
{{ח:תתת|4}} מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמיחד־פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|א}} בשנה הקובעת – ³⁄₄%;
{{ח:תתתת|ב}} בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;
{{ח:תתתת|ג}} בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – 1¹⁄₂%;
{{ח:תתתת|ד}} מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – 1³⁄₄%.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, "הפרשי”הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות"הזכאות“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י"חי״ח בטבת התשע"גהתשע״ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
{{ח:תת|ד}} הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
{{ח:תתת|1}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|ב}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|ג}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|2}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|ב}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|3}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|1}} סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|2}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תקבול”תקבול בתוספת מדד"מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|3}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תשלום”תשלום בתוספת מדד"מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|ב}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|1}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|2}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
שורה 1,319:
{{ח:תתתת|א}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|ב}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|6}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|7}} הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|א}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
{{ח:תתתת|ב}} הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ה}} {{ח:תתת|1}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י"חי״ח בטבת התשע"גהתשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב'ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|ב}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תתת|2}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י"חי״ח בטבת התשע"גהתשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|ב}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|ו}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|1}} ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|2}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|א}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|1}} הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|2}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, "הסכום”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית"וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|ב}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, "הסכום”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית"וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|3}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י"גי״ג בטבת התשע"חהתשע״ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י"חי״ח בטבת התשע"גהתשע״ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
{{ח:תת|ז}} כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ח}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|ט}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס'מס׳ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|א}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|ב}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1ו־1;
{{ח:תתת|2}} הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.
 
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח'ח׳: הפסקה במתן שירותים}}
 
{{ח:סעיף|79|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, "שביתת”שביתת עובדים"עובדים“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.
 
{{ח:סעיף|80|אכרזה על הפסקה במתן שירותים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
{{ח:תת|ב}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
שורה 1,360:
{{ח:תת|ב}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.
 
{{ח:סעיף|82|ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
{{ח:תת|ב}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, "התחייבות”התחייבות צמודת-ערך"צמודת־ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
{{ח:תת|ג}} הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.
 
שורה 1,371:
{{ח:ת}} מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.
 
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט'ט׳: הוראות מעבר}}
 
{{ח:סעיף|85|מבטחים וסוכנים קיימים}}
שורה 1,380:
 
{{ח:סעיף|86|בעל פטור}}
{{ח:תת|א}} תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי"א-1951תשי״א–1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|ב}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.
 
{{ח:סעיף|87|אגודה עותמאנית|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909}} (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
{{ח:תת|ב}} תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
שורה 1,392:
{{ח:תת|ב}} מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.
 
{{ח:סעיף|89|אגודה לביטוח|תיקון: תשס"גתשס״ג, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} אגודה לביטוח שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|בכללים}}, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105ו־105}}, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|ב}} אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –
{{ח:תתת|1}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}}, לפי הענין;
שורה 1,399:
 
{{ח:סעיף|90|אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|הכללים}} היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳ לפרק ג'ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 35|וסעיף 35}}, כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.
 
{{ח:סעיף|91|הסדרי ביטוח קיימים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} רואים זכאי לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} כמי שהגיש לממונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.
 
{{ח:סעיף|92|מתן רשיונות והיתרים לזכאים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} זכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.
 
{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט'1ט׳1 – עיצום כספי|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
 
{{ח:סעיף|92א|עיצום כספי|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשס"ח-2תשס״ח־2, תשע"אתשע״א, תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-2תשע״ו־2, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הפר אדם את הוראת {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|ב}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|1}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}} – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|2}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ג)}} – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) –
{{ח:תתת|1}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, "עובד”עובד זוטר"זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|2}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
{{ח:תת|ד}} לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, בניגוד להוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א1) לחוק האמור}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ של התוספת השלישית}}.
 
{{ח:סעיף|92א1|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|ב}} בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
שורה 1,428:
{{ח:תתת|4}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}.
 
{{ח:סעיף|92א2|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א1|סעיף 92א1}}, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – הודעה על התחייבות).
{{ח:תת|ב}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
שורה 1,434:
{{ח:תת|ד}} לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.
 
{{ח:סעיף|92א3|הפרת ההתחייבות|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|1}} המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92ה|בסעיף 92ה}}; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
שורה 1,441:
{{ח:תת|ב}} הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|סימן זה}} בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.
 
{{ח:סעיף|92א4|זכות טיעון|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.
 
{{ח:סעיף|92א5|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א7|סעיף 92א7}}; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.
 
{{ח:סעיף|92א6|פרוטוקולים|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
 
{{ח:סעיף|92א7|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}.
{{ח:תת|ב}} החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}}; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
שורה 1,456:
{{ח:תת|ד}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
 
{{ח:סעיף|92ב|עדכון עיצום כספי|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|ב}} הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.
 
{{ח:סעיף|92ג||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|92ד||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|92ה|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:תת|א}} בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|ב}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה”הפרה חוזרת"חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
 
{{ח:סעיף|92ו|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א7|בסעיף 92א7(ב)}}.
 
{{ח:סעיף|92ז|סכומי עיצום כספי מעודכנים|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
 
{{ח:סעיף|92ח|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"אתשע״א}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
 
{{ח:סעיף|92ט|גביה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
 
{{ח:סעיף|92י|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:תת|א}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א(ב)}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
{{ח:תת|ב}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
{{ח:תת|ג}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
 
{{ח:סעיף|92יא||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|92יב|ערעור|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
{{ח:תת|ב}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
שורה 1,495:
{{ח:תת|ג}} התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
 
{{ח:סעיף|92יג|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:תת|א}} המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|ב}} בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה, "שותפות"”שותפות“ ו"שותףו”שותף מוגבל"מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975התשל״ה–1975}}.
 
{{ח:סעיף|92יד|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|1}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
שורה 1,508:
{{ח:תתת|2}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
 
{{ח:סעיף|92טו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|1}} לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;
שורה 1,515:
{{ח:תת|4}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|5}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת}} בסעיף זה, "נושא”נושא משרה"משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן חבר ועדת השקעות.
 
{{ח:סעיף|92טז|הפחתת העיצום הכספי ושינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}}, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת|ב}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
 
{{ח:סעיף|92יז|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|ב}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}.
 
{{ח:סעיף|92יח|הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.
 
{{ח:סעיף|92יט|עיצום כספי על-תנאיעל־תנאי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאיעל־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} בהתאמה – עיצום על-תנאיעל־תנאי ותקופת התנאי).
{{ח:תת|ב}} בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|ג}} המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאיעל־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.
 
{{ח:סעיף|92כ|מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "התקופה”התקופה הקובעת"הקובעת“ – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}} או הליך בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ד|סעיף 49ד}} (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
{{ח:תת|ב}} לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
{{ח:תת|ג}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
שורה 1,542:
{{ח:תתת|4}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
 
{{ח:סעיף|92כא|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60 עד 62}}, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
{{ח:תתת|1}} אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
שורה 1,555:
{{ח:תתת|3}} שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.
 
{{ח:סעיף|92כב|פרסום על הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}} ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.
{{ח:תתת|2}} על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|ג}} החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאיעל־תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92יט|בסעיף 92יט}}, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92יט|סעיף 92יט}} והנימוקים להטלת העיצום על-תנאיעל־תנאי.
{{ח:תת|ד}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
{{ח:תת|ה}} ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ו|סעיף 49ו}}, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
{{ח:תת|ו}} הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.
 
{{ח:סעיף|92כג|דיווח על החלטות הממונה|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב}}.
 
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י'י׳: הוראות שונות ועונשין|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
 
{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|94||תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|95|קופת חולים|תיקון: תשנ"זתשנ״ז, תשנ"חתשנ״ח}}
{{ח:ת}} על קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994התשנ״ד–1994}}, לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}} לרבות שירותים נוספים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|לסעיף 10 בחוק האמור}}.
 
{{ח:סעיף|96|החלת הוראות}}
{{ח:תת|א}} מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
{{ח:תת|ב}} שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימנים א'א׳ עד ד'ד׳ לפרק ג'ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳ לפרק ד'ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|וסעיפים 38 עד 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 62}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו-98ו־98}}, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.
 
{{ח:סעיף|97|הוצאות ביקורת|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.
 
שורה 1,594:
{{ח:תת|7}} ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.
 
{{ח:סעיף|99|רישום מבטח וסוכן תאגיד|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.
 
{{ח:סעיף|100|הגבלת השימוש במלה "ביטוח"”ביטוח“|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה "ביטוח"”ביטוח“ או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
{{ח:תת|ב}} הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה "ביטוח"”ביטוח“ או כל מלה הנגזרת ממנה.
 
{{ח:סעיף|101|תנאים ברשיונות ואיסור העברה}}
שורה 1,605:
{{ח:תת|ב}} רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.
 
{{ח:סעיף|102|ערעור|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"התשע״ה, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
{{ח:תת|ב}} הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
 
{{ח:סעיף|103|הארכת מועדים|תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 81|81}} {{ח:פנימי|סעיף 102|או 102}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
 
{{ח:סעיף|104|עונשין|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"אתשע״א, תשע"א-3תשע״א־3, תשע"דתשע״ד, תשע"התשע״ה, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "הקנס”הקנס הבסיסי"הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|1}} לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|2}} לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
שורה 1,667:
{{ח:תתת|17}} התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|18}} פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}};
{{ח:תתת|19}} השתמש במילה "ביטוח"”ביטוח“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}.
 
{{ח:סעיף|104א|עבירה כדי להטעות או לרמות|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}} כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.
 
{{ח:סעיף|104ב|קנס בעבירה נמשכת|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.
 
{{ח:סעיף|105|חובת פיקוח|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4}}
{{ח:תת|א}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
{{ח:תת|ב}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה, "נושא”נושא משרה"משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
 
{{ח:סעיף|106|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
שורה 1,689:
{{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55 עד 59}} כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.
 
{{ח:סעיף|109|התאמת הוראות לאגודות שיתופיות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.
 
{{ח:סעיף|110|תחולת הוראות לגבי כונס נכסים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|פרק ה'ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967התשכ״ז–1967}}, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.
 
{{ח:סעיף|111|ביטול}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי"א-1951התשי״א–1951}} – בטל.
 
{{ח:סעיף|111א|פרסום הוראות הממונה|תיקון: תשס"ה-4תשס״ה־4, תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:תת|א}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|ב}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
שורה 1,706:
 
{{ח:סעיף|113|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ"טכ״ט בסיון תשמ"אתשמ״א (1 ביולי 1981), למעט {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳}} שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.
 
{{ח:סעיף|114|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78ב|סעיף 78ב(א)}})}}|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א'א׳: קרנות גירעוניות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל – אגודה שיתופית בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מבע״מ.
 
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב'ב׳: קרנות מפעליות|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי "אגד"”אגד“ בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי "דן"”דן“ בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מבע״מ;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"ילא״י בע"מבע״מ.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(א)(1)}})}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק א'א׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 1,747:
<tr><th>חודש לידה</th><th>גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)</th></tr>
<tr><td>עד דצמבר 1948</td><td>65</td></tr>
<tr><td>ינואר עד מאי 1949</td><td>65 ו-4ו־4 חודשים</td></tr>
<tr><td>יוני 1949 עד ינואר 1950</td><td>65 ו-8ו־8 חודשים</td></tr>
<tr><td>פברואר עד ספטמבר 1950</td><td>66</td></tr>
<tr><td>אוקטובר 1950 עד מאי 1951</td><td>66 ו-4ו־4 חודשים</td></tr>
<tr><td>יוני 1951 עד ינואר 1952</td><td>66 ו-8ו־8 חודשים</td></tr>
<tr><td>פברואר 1952 ואילך</td><td>גיל הפרישה לגבר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
</table>
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק ב'ב׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 1,761:
<tr><th>חודש לידה</th><th>גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)</th></tr>
<tr><td>עד דצמבר 1953</td><td>60</td></tr>
<tr><td>ינואר עד מאי 1954</td><td>60 ו-4ו־4 חודשים</td></tr>
<tr><td>יוני 1954 עד ינואר 1955</td><td>60 ו-8ו־8 חודשים</td></tr>
<tr><td>פברואר עד ספטמבר 1955</td><td>61</td></tr>
<tr><td>אוקטובר 1955 עד מאי 1956</td><td>61 ו-4ו־4 חודשים</td></tr>
<tr><td>יוני 1956 עד ינואר 1957</td><td>61 ו-8ו־8 חודשים</td></tr>
<tr><td>פברואר עד ספטמבר 1957</td><td>62</td></tr>
<tr><td>אוקטובר 1957 עד מאי 1958</td><td>גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
<tr><td>יוני 1958 עד ינואר 1959</td><td>גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
<tr><td>פברואר עד ספטמבר 1959</td><td>גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
<tr><td>אוקטובר 1959 עד מאי 1960</td><td>גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
<tr><td>יוני 1960 עד ינואר 1961</td><td>גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב'ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
<tr><td>פברואר 1961 ואילך</td><td>גיל הפרישה לאישה כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}</td></tr>
</table>
 
{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב'ב׳ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כא|סעיף 78כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ה)(1)(א)}})}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 1,783:
<tr><td>יוזמה קרן פנסיה לעצמאים</td><td>119</td></tr>
<tr><td>מגן קרן פנסיה ותיקה</td><td>28</td></tr>
<tr><td>קרן פנסיה יסוד "עמית"”עמית“</td><td>87</td></tr>
<tr><td>עתידית קופת פנסיה</td><td>68</td></tr>
<tr><td>קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"ילא״י</td><td>144</td></tr>
<tr><td>קרן גמלאות של חברי "דן"”דן“</td><td>95</td></tr>
<tr><td>קרן גמלאות של עורכי דין בישראל</td><td>45</td></tr>
<tr><td>קרן הפנסיה ה.ע.ל</td><td>821</td></tr>
שורה 1,792:
</table>
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
 
{{ח:סעיף*}}
שורה 1,805:
{{ח:ת}} תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} אין היא מבטח מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970התש״ל–1970}};
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה – על 1000.
 
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו-92טוו־92טו}})}}|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א'א׳}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1 לפרק ד'ד׳}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34א|סעיף 34א}};
שורה 1,827:
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: תשע"התשע״ה, תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7א}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(1) או (ח)}};
{{ח:סעיף*|(7ב)||תיקון: תשע"התשע״ה, תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7ב}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ו) או (ח)}};
{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ב)}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיפים 32א(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב'ב׳}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
שורה 1,850:
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4א}}
{{ח:ת}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}}.
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1 לפרק ד'ד׳}}, ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסימן האמור}}, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1 לפרק ד'ד׳}}, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסימן האמור}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
שורה 1,861:
{{ח:ת}} לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 34|סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} האמור לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.
 
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג'ג׳}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
שורה 1,871:
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב(ד)}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט'1ט׳1}}, שילם עיצום כספי שהוטל לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|פרק זה}} במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92יד|סעיף 92יד}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו-92טוו־92טו}})}}|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, "היקף”היקף נכסים מנוהלים"מנוהלים“ – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין מבטח –
<table>
<tr><th rowspan="2">היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)</th><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>עד 1,000</td><td>150,000</td><td>400,000</td><td>500,000</td></tr>
<tr><td>מעל 1,000 עד 10,000</td><td>200,000</td><td>450,000</td><td>750,000</td></tr>
שורה 1,894:
<table>
<tr><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>200,000</td><td>450,000</td><td>750,000</td></tr>
</table>
שורה 1,902:
<table>
<tr><th rowspan="2">דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)</th><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>עד 10</td><td>50,000</td><td>112,500</td><td>187,500</td></tr>
<tr><td>מעל 10</td><td>200,000</td><td>450,000</td><td>750,000</td></tr>
שורה 1,911:
<table>
<tr><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>25,000</td><td>60,000</td><td>75,000</td></tr>
</table>
שורה 1,920:
<table>
<tr><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>4,500</td><td>9,000</td><td>13,500</td></tr>
</table>
שורה 1,928:
<table>
<tr><th colspan="3">סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השלישית}}</td><td>הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת השלישית}}</td></tr>
<tr><td>3,000</td><td>6,000</td><td>9,000</td></tr>
</table>
 
 
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיפים 92טז}} {{ח:פנימי|סעיף 92יט|ו-92יטו־92יט}})}}|תיקון: תשע"א-3תשע״א־3}}
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה – עד 50%;
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – עד 10%;
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
שורה 1,947:
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י"חי״ח באדר ב'ב׳ התשמ"אהתשמ״א (24 במרס 1981).}}
* '''מנחם בגין'''<br>ראש הממשלה
* '''יורם ארידור'''<br>שר האוצר