חוק המתווכים במקרקעין: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:כותרת|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}

{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשנ"ותשנ״ו, 70|חוק המתווכים במקרקעין|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211261.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 118|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 426|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300503.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 389|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299856.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 745|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 322|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 654|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301152.pdf}}.

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תיווך”תיווך במקרקעין"במקרקעין“ – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקרקעין"”מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זכות”זכות במקרקעין"במקרקעין“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, בין אם היא רשומה ובין אם לאו, בין מכוח חוזה ובין מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972התשל״ב–1972}}, וכן זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"לקוח"”לקוח“ – צד להסכם עם מתווך במקרקעין לקבלת שירותיו, בין אם הוא משלם דמי תיווך ובין אם לאו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השר"”השר“ – שר המשפטים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ועדת”ועדת הכלכלה"הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשם"”הרשם“ – מי שנתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.}}

{{ח:סעיף|2|איסור עיסוק ללא רשיון בתוקף|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|4|ועדה מיעצת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|4א|ניגוד עניינים של חבר הוועדה המייעצת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עניין”עניין אישי"אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרוב שלו הם בעלי שליטה בו;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"קרוב"”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל שליטה"שליטה“ – אחד מאלה: מנהל או עובד אחראי בגוף, וכל מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף.}}

{{ח:סעיף|5|תנאים לקבלת רשיון|תיקון: תשס"התשס״ה, תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|6|הבחינה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|א}} השר יקבע, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, את נושאיה של הבחינה ואת סדריה; בבחינה ייכללו בין השאר התחומים הבאים: דיני חוזים, דיני מקרקעין, דיני תכנון ובניה, דיני מיסוי מקרקעין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|וסימנים ו'ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו-ז'ו־ז׳ לפרק י"אי״א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}; הבחינה תיערך לפחות פעמיים בשנה.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשס"התשס״ה}}

{{ח:סעיף|9|דרישה להזמנה בכתב|תיקון: תשס"דתשס״ד, תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ג}} ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות כאמור בסעיף קטן (ב) לענין דירה, ולא נקבעה בה תקופת הבלעדיות, תסתיים תקופת הבלעדיות לאותו מתווך בתום 30 ימים מן היום שבו חתם הלקוח על ההזמנה. בסעיף זה, "דירה"”דירה“ – חדר, מבנה או מערכת חדרים שנועדו למגורים או המשמשים בפועל למגורים, ולרבות חדר, מבנה או מערכת חדרים כאמור שיוקמו או ייבנו בעתיד.

{{ח:סעיף|10|גילוי ענין אישי|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב; בסעיף זה, "עניין”עניין אישי"אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של המתווך במקרקעין או של גוף שהמתווך או קרובו הם בעלי שליטה בו; לעניין זה, "בעל”בעל שליטה"שליטה“ ו"קרוב"ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו-10ו־10}}, מתווך במקרקעין או המועסק על ידיו לא יגלה לאיש, שלא בהסכמת הלקוח, כל ידיעה שהובאה לידיעתו על ידי הלקוח או מטעמו, זולת אם הוא חייב לגלותה לפי כל דין.

{{ח:ת}} מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא-ומתןבמשא־ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך. הוראה זו אינה באה לפגוע {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|13|איסור העסקה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14|דמי תיווך|תיקון: תשס"דתשס״ד}}

{{ח:סעיף|14א|עבירות משמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|2}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו-10ו־10 עד 12}};

{{ח:סעיף|14ב|ועדת משמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ג}} חברי ועדת המשמעת האמורים בפסקאות (2) ו-ו־(3) של סעיף קטן (ב), ימונו בהתייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת.

{{ח:סעיף|14ג|סייגים למינוי של חבר ועדת משמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|3}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין”עניין אישי"אישי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ד)}}.

{{ח:סעיף|14ד|פסילת חבר ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ה|תקופת כהונה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ו|הפסקת כהונה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ז|סמכות לסיים דיון|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ח|השעיה מכהונה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ט|אי-תלותאי־תלות|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14י|גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14יא|תובע וחוקר ותפקידיהם|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14יב|זכות עיון|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ו}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג'ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי-גילויושאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

{{ח:תת|ז}} לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי-גילויושאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

{{ח:סעיף|14יג|הדיון בוועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ד}} על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14יד|זכות טיעון לנקבל|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14טו|סדרי דין ודיני ראיות|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14טז|מותב חסר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14יז|מותב קטוע|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14יח|סמכויות עזר של ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תתת|2}} להזהיר או להשביע עד בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980התש״ם–1980}};

{{ח:תתת|3}} לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה ליתן צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 13|סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, לשם גביית עדות;

{{ח:תת|ב}} דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73א|סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14יט|אמצעים משמעתיים|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תתת|3}} קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}};

{{ח:סעיף|14כ|אמצעי משמעת על-תנאיעל־תנאי|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|א}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאיעל־תנאי.

{{ח:תת|ג}} תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאיעל־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

{{ח:תת|ד}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל העבירה הנוספת, לא יינקט אמצעי משמעת על-תנאיעל־תנאי.

{{ח:תת|ה}} מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאיעל־תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאיעל־תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על-תנאיעל־תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.

{{ח:תת|ו}} החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על-תנאיעל־תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל אלא אם כן ועדת המשמעת הורתה אחרת.

{{ח:סעיף|14כא|החלטות אחרות של ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 14יט|בסעיפים 14יט}} {{ח:פנימי|סעיף 14כ|ו-14כו־14כ}} –

{{ח:סעיף|14כב|ועדת משמעת שנחלקו בה הדעות|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כג|ערעור על החלטת ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כד|עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כה|העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כו|הודעה למתלונן|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כז|התליה עד לסיום הליכים|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|א}} היה לרשם יסוד סביר לחשד שמתווך במקרקעין עבר עבירת משמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, או שמתנהלים נגדו הליכים לפי דין משמעתי אחר או הליכים פליליים בשל עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א(5)}}, רשאי הוא, אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, לאחר שנועץ בוועדה המייעצת ולאחר שנתן למתווך במקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את הרישיון של המתווך במקרקעין; לעניין זה, "הליכים"”הליכים“ – לרבות הליכי חקירה.

{{ח:סעיף|14כח|דיון משמעתי ודיון פלילי|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14כט|כללי אתיקה מקצועית|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|14ל|תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות מתווך במקרקעין ועל מי שרישיונו הותלה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} המפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}}, דינו – מאסר שנה וקנס פי ארבעה מהשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|16|ביטול או התליית רשיון|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} הורשע מתווך במקרקעין בעבירה לפי חוק זה, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|סימן ו'ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|או ז'ז׳ לפרק י"אי״א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות כי רשיונו של המתווך במקרקעין יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע; ורשאי בית המשפט לבטל או להתלות את הרשיון על תנאי שהמתווך לא יעבור עבירות שיקבע בית המשפט תוך תקופה שלא תעלה על 3 שנים.

{{ח:סעיף|17|סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"בתשע״ב}}

{{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, יראו עבירה לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} גם כעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|החוק האמור}} יהיו נתונות, לענין עבירות לפי חוק זה, כל הסמכויות שיש לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה|פרקים ה'ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ו|וו'וו׳ לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|17א|התליית רישיון מרצון|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ה}} בוטלה הודעה בדבר התליית רישיון מרצון, יחולו לעניין אי-תשלוםאי־תשלום אגרה ממועד ביטול ההודעה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|18|אגרות|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ב}} לא שילם בעל רשיון את האגרה במועדה, לא יהא רשאי לשמש כמתווך במקרקעין כל עוד לא שילם את האגרה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כאמור {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|19|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע"בתשע״ב}}

{{ח:סעיף|20|הוראות מעבר|תיקון: תשנ"חתשנ״ח, תשס"התשס״ה, תשע"בתשע״ב}}

{{ח:תת|ג}} מי שהוכיח, להנחת דעתו של הרשם, כי עסק בתיווך במקרקעין כעיסוק עיקרי, בארבע שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו ליום כ"גכ״ג באדר ב'ב׳ התשנ"זהתשנ״ז (1 באפריל 1997), רשאי הרשם לפטור אותו מן הבחינה.

{{ח:תת|ד}} בקשה לפטור כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-ו־(ג) תוגש לרשם בכתב, עד יום י"זי״ז בניסן התשנ"טהתשנ״ט (31 במרס 1999);

{{ח:סעיף|21|תחילה|תיקון: תשנ"ותשנ״ו}}

{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ"גכ״ג באדר ב'ב׳ התשנ"זהתשנ״ז (1 באפריל 1997).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח'ח׳ בשבט התשנ'והתשנ׳ו (29 בינואר 1996).}}