חוק המים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:כותרת|חוק המים, תשי"ט-1959תשי״ט–1959}}

{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"טתשי״ט, 169|חוק המים|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ךתש״ך, 10|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"אתשכ״א, 175|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"התשכ״ה, 191|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"בתשל״ב, 8|תיקון מס'מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ותשל״ו, 140|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 180|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"גתשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 362|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"טתשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס'מס׳ 13|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"אתשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 417|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס'מס׳ 19|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"זתשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 394|תיקון מס'מס׳ 26|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"זתשע״ז, 394|תיקון מס'מס׳ 27|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

{{ח:תיבה|ק"תק״ת תשנ"זתשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס'מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}.

''הודעות:'' ק"תק״ת תשנ"טתשנ״ט, 1150; תש"סתש״ס, 464; תשס"זתשס״ז, 1119, 1120; תשס"חתשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס"טתשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש"עתש״ע, 960, 961, 1427; תשע"אתשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע"בתשע״ב, 1070, 1071; תשע"גתשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע"דתשע״ד, 244; תשע"התשע״ה, 27, 1312; תשע"ותשע״ו, 166, 1088.

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א'א׳: שמירה על המים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב'ב׳: כללים לשימוש במים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג'ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד'ד׳: אזורי קיצוב}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה'ה׳: החדרת מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א'א׳: מפעלים ורשויות}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב'ב׳: תכנון מפעלי מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג'ג׳: הקמת מפעלי מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד'ד׳: פיצויים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה'ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו'ו׳: העברת מפעלי מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א'א׳: פיקוח על דמי מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב'ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג'ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד'ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א'א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א'1א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א'2א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א'3א׳3: מועצת המים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב'ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג'ג׳: בית דין לעניני מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד'ד׳: פנקס המים}}</div>

<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א'א׳: עיצום כספי}}</div>

<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב'ב׳: סמכויות פיקוח}}</div>

<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳}}</div>

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א'א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דלדול”דלדול מקור מים"מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום”זיהום מים"מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב'ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש"עתש״ע}}

{{ח:תתת|2}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש"עתש״ע, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"אירוע”אירוע פגיעה במים"במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תשתית”תשתית מים"מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.}}

{{ח:תת|ה}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורותקו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום”זיהום מים"מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקור”מקור מים"מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גורם”גורם זיהום"זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סימן”סימן א1"א1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.}}

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקעלתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו-20גו־20ג}}.

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו, תשס"חתשס״ח}}

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ה}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבוןדין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"אתשס״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.

{{ח:תת|ג}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל"בתשל״ב}}

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}|תיקון: תשנ"אתשנ״א, ק"תק״ת תשנ"זתשנ״ז, ק"תק״ת תשס"גתשס״ג, תשס"חתשס״ח, ק"תק״ת תש"עתש״ע}}

{{ח:תתת|2}} לעניין סעיף קטן זה, "טובת”טובת הנאה"הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

{{ח:תתת|3}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית-משפטבית־משפט|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:תת|א}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), "בית”בית משפט"משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"צו"”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תובע"”תובע“ –}}

{{ח:תתתת|1}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}};

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ"אתשנ״א, תשנ"התשנ״ה, תשס"זתשס״ז, תש"עתש״ע}}

{{ח:תת|א}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:

{{ח:תתת|3}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א'א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א'א׳}}.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ"אתשנ״א}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב'ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג'ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-יםמי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.

{{ח:תת|ב}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט"ו-1955תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|א}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-יםמי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-יםממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, "הספקה"”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ג}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, "אמצעי”אמצעי שליטה"שליטה“ ו"שליטה"ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו-112ו־112}} ובאופן שקבעה.

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס"התשס״ה, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם)|צו שעת-חירוםשעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש"סתש״ס, תשס"דתשס״ד, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תשתית”תשתית מים"מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שירותי”שירותי תשתית"תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד'ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה'ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ"התשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החדרת”החדרת מים"מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקעלתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקעלתת־הקרקע.}}

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|2}} אגירה עונתית ורב-שנתיתורב־שנתית של מים;

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו-44הו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ"התשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו-113ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידיעל־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על-ידיעל־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנתעל־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ב}} הטלת התשלום תיעשה על-פיעל־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת-תכניתהצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:

{{ח:תתת|2}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידועל־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.

{{ח:תת|ב}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידיעל־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א'א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תתת|1}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו-112ו־112}} ובאופן שקבעה;

{{ח:תת|ג}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:

{{ח:תתתת|"תתת}} ”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן."“;

{{ח:תתת|2}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי "אחר”אחר הדרישה"הדרישה“ יקראו "בתוך”בתוך חמישה ימים"ימים“;

{{ח:תתתת|"תתת}} ”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים."“

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|א}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו'ו׳ בתמוז התשע"זהתשע״ז (30 ביוני 2017).

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|58|דו"חדו״ח לכנסת|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב'ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:תת|7}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו-85ו־85}};

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.

{{ח:תת|ב}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א"יא״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.

{{ח:ת}} בסעיף זה – "מקום”מקום פולחן דתי"דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל"ח-1978התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו-75ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג'ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תתת|1}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד'ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ב}} "קו”קו מים"מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד'ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ"התשכ״ה}}

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ"א-2תשכ״א־2, תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה'ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ב}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו'ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א'א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דמי”דמי מים"מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.}}

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ"גתשנ״ג, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשנ"גתשנ״ג, תש"סתש״ס, תשס"ד-3תשס״ד־3, תשס"התשס״ה, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"קלמ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.

{{ח:תת|ד}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, "ריבית”ריבית פיגורים החשב הכללי"הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:תת|ה}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, "בעל”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה"הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ"גתשנ״ג, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3ל־3.5%; בסעיף זה –

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד”המדד הכללי"הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מדד”מדד השכר"השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שיעור”שיעור השינוי של הסל הקובע"הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מועד”מועד ההעלאה הקודם"הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.}}

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ"גתשנ״ג, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס"ד-3תשס״ד־3}}

{{ח:תת|ג}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו-ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב'ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"ותשס״ו, תשס"זתשס״ז, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ"טתשנ״ט}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ"טתשנ״ט}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ"טתשנ״ט}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ"טתשנ״ט}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג'ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשל"ותשל״ו, תשנ"דתשנ״ד, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשס"ותשס״ו, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ"אתשכ״א, תשנ"טתשנ״ט, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד'ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ"גתשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ"גתשנ״ג}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תשלום”תשלום יתר"יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפרשי”הפרשי הצמדה"הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מדד"”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מועד”מועד החיוב"החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ריבית"”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –}}

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ"גתשנ״ג, תשס"גתשס״ג}}

{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, "ריבית”ריבית פיגורים החשב הכללי"הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ"גתשנ״ג, תשנ"טתשנ״ט, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א'א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו-5ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א'1א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|ב}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}}.

{{ח:תת|ה}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן”בן משפחה"משפחה“ ו"בעלו”בעל ענין"ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תתת|8}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיותבין־לאומיות בנושא מים.

{{ח:תת|ב}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א'2א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|1}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}};

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א'3א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"גתשס״ג, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27מ־27 ולא יותר מ-39מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.

{{ח:תת|ג}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה"הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב'ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג'ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:תת|ב}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד'ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס"ד-2תשס״ד־2, תשס"ותשס״ו}}

{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א'א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה”הפרה חוזרת"חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב-1ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד"”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב'ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|2}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך"”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002התשס״ב–2002}}.

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מערכת”מערכת הביטחון"הביטחון“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|4}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו-150כבו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.

{{ח:תת|ג}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

{{ח:תתת|1}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידתאי־ענידת תג זיהוי, אי-מילויאי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;

{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי"ב-1952תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס"ותשס״ו}}

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:תת|א}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5ב־5 אגורות; לעניין זה, "תנאים"”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל"בתשל״ב, תשנ"אתשנ״א, תשס"ותשס״ו, תש"עתש״ע}}

{{ח:תתת|1}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו-21ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;

{{ח:תתת|3}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו-122ו־122}};

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש"ךתש״ך}}

{{ח:תת|1}} הסעיפים הבאים של המג'לההמג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.

{{ח:תת|4}} סעיף 3(ד)(1) לפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948תש״ח–1948.

{{ח:תת|5}} סעיפים 54-57 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957תשי״ח–1957.

{{ח:תת|א}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234ו־1234 של המג'לההמג׳לה.

{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשס"זתשס״ז}}

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ"טתשנ״ט, תשס"ותשס״ו, [הודעות]}}

{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב'ב׳ לפרק רביעי כנוסחו ביום י"בי״ב בטבת התשנ"טהתשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י"גי״ג בטבת התשנ"טהתשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.

{{ח:תת|ג}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב'ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט"וט״ו בשבט התשנ"טהתשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:

{{ח:תתת|1}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ"קלמ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};

{{ח:תתת|2}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ"קלמ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};

{{ח:תתת|3}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ"קלמ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע"זתשע״ז}}

{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31מ־31 במרס מדי שנה –

{{ח:תת|1}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק המים (תיקון מס'מס׳ 27), התשע"ז-2017התשע״ז–2017 (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו-112ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי|תיקון: תש"עתש״ע}}

{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}}.

{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994התשנ״ד–1994}}.

{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949התש״ט–1949}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשס"זתשס״ז, תש"עתש״ע}}

{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"זמלר״ז);

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשס"חתשס״ח, תשע"זתשע״ז}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30/04/2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י"גי״ג בטבת התשע"חהתשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה.}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשס"ח-2תשס״ח־2, ק"תק״ת תשע"אתשע״א, ק"תק״ת תשע"ותשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור מנותק"מנותק“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור מערכת המים הארצית"הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור סובב כנרת"כנרת“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה בסיסית"בסיסית“ – כל אחת מאלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כמות”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות"לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפיק”מפיק עירוני"עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר "מפיק”מפיק עירוני"עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מצב”מצב הידרולוגי"הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עונת”עונת צריכת החורף"החורף“ – התקופה שתחילתה ב-1ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת.}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עונת”עונת צריכת החורף"החורף“ – התקופה שתחילתה ב-1ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת, וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.}}

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|תיקון: תשס"זתשס״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}

{{ח:תת|א}} לא יאוחר מ-15מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג "טוב"”טוב“, "ממוצע"”ממוצע“ או "גרוע"”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.

{{ח:תתת|1}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;

{{ח:תתת|2}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשע"אתשע״א, ק"תק״ת תשע"גתשע״ג, ק"תק״ת תשע"ותשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה אחידה"אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה חורגת"חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת”הפקת חורף"חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת”הפקת עידוד"עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת”הפקת שימור"שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כושר”כושר הפקה פעיל"פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כללי”כללי מקורות"מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987התשמ״ז–1987}};}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ספיקה”ספיקה מוכרת לקידוח"לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, "תעודת”תעודת רישום"רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}};}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תעריף”תעריף ייחוס"ייחוס“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|1}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|2}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|3}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|4}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|5}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|6}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש"חש״ח למטר מעוקב.

{{ח:תתת|1}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|2}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש"חש״ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|3}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש"חש״ח למטר מעוקב.

{{ח:תת|ג}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.

{{ח:תת|ג1}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-ו־(ב1) בשיעור 0%.

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשס"חתשס״ח, ק"תק״ת תשע"אתשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}

{{ח:ת}} החל ביום י"אי״א בטבת התשס"זהתשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|תיקון: תשס"זתשס״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}

{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י"אי״א בטבת התשס"זהתשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

{{ח:תת|2}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6|היטל על הפקה באזור הגליל העליון|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשע"אתשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשס"ח-4תשס״ח־4, ק"תק״ת תשס"טתשס״ט, ק"תק״ת תשס"ט-2תשס״ט־2, ק"תק״ת תש"עתש״ע, ק"תק״ת תש"ע-2תש״ע־2; ק"תק״ת תשע"אתשע״א, ק"תק״ת תשע"א-2תשע״א־2, ק"תק״ת תשע"א-3תשע״א־3, ק"תק״ת תשע"א-4תשע״א־4, ק"תק״ת תשע"בתשע״ב, ק"תק״ת תשע"ב-2תשע״ב־2, ק"תק״ת תשע"גתשע״ג, ק"תק״ת תשע"ג-2תשע״ג־2, ק"תק״ת תשע"דתשע״ד, ק"תק״ת תשע"התשע״ה; ק"תק״ת תשע"ותשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת”הפקת טיוב"טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"היטל”היטל קובע"קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;}}

{{ח:תתת|ג}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת”הפקת בצורת"בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המקורות”המקורות המושפעים"המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שימוש”שימוש כלל ארצי"ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}

{{ח:תת|1}} מיום י"אי״א בטבת התשס"זהתשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ"בכ״ב בטבת התשס"חהתשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;

{{ח:תת|2}} מיום כ"גכ״ג בטבת התשס"חהתשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד'ד׳ בטבת התשס"טהתשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס<br>(בכל אחד מהאזורים)|תיקון: תשס"זתשס״ז, ק"תק״ת תשס"ח-4תשס״ח־4, ק"תק״ת תשס"טתשס״ט, ק"תק״ת תשס"ט-2תשס״ט־2, ק"תק״ת תש"עתש״ע, ק"תק״ת תש"ע-2תש״ע־2, ק"תק״ת תשע"אתשע״א, ק"תק״ת תשע"א-2תשע״א־2, ק"תק״ת תשע"א-3תשע״א־3, ק"תק״ת תשע"בתשע״ב, ק"תק״ת תשע"ב-2תשע״ב־2, ק"תק״ת תשע"גתשע״ג, ק"תק״ת תשע"ג-2תשע״ג־2, ק"תק״ת תשע"דתשע״ד, ק"תק״ת תשע"התשע״ה; ק"תק״ת תשע"ותשע״ו}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה<br>(בכל אחד מהאזורים)|תיקון: תשס"זתשס״ז}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה משלימה"משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה נוספת"נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה ראשונה"ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יישוב”יישוב מתוכנן"מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"כמות”כמות מים שפירים בסיסית"בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים<br>(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)|תיקון: תשס"זתשס״ז}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה<br>(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)|תיקון: תשס"זתשס״ז}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור ביניים"ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור מורד"מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא "אזור”אזור מורד"מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור”אזור מעלה"מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא "אזור”אזור מעלה"מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה באזור ביניים"ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה באזור מורד"מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה”הפקה באזור מעלה"מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ"חכ״ח בתמוז תשי"טתשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}

* '''דוד בן-גוריוןבן־גוריון'''<br>ראש הממשלה

* '''יצחק בן-צביבן־צבי'''<br>נשיא המדינה