חוק ההתיישנות: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [747399] |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [747399] |
||
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההתיישנות,
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 21:
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|2|טענת התיישנות}}
שורה 44:
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
{{ח:סעיף|7|השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע|תיקון:
{{ח:ת}} מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה,
{{ח:סעיף|8|התיישנות שלא מדעת}}
שורה 52:
{{ח:סעיף|9|הודאה בקיום זכות}}
{{ח:ת}} הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|בסעיף זה,
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות}}
שורה 59:
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה.
{{ח:סעיף|11|ליקוי נפשי או שכלי|תיקון:
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
שורה 68:
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
{{ח:סעיף|14|שהות מחוץ לישראל|תיקון:
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|15|תובענה שנדחתה}}
שורה 78:
{{ח:סעיף|16|תקופת התיישנות לאחר עיכוב}}
{{ח:ת}} נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 12|
{{ח:סעיף|17|סגירת בית משפט}}
שורה 86:
{{ח:ת}} לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.
{{ח:סעיף|18א|תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות|תיקון:
{{ח:תת|א}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
{{ח:תתת|1}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
שורה 92:
{{ח:תתת|3}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
{{ח:תתתת|2}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
{{ח:תתתת|3}} אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|4}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתתת|2}} מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ב|בסעיף 18ב}} שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור.
{{ח:סעיף|18ב|תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין|תיקון:
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
{{ח:תת|1}} עבירת התעללות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|סעיף 368ג לחוק העונשין,
{{ח:תת|2}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347|347(א) או (ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב), (ג1) או (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}
שורה 119:
{{ח:ת}} פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.
{{ח:סעיף|22||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני|בחוק הקרקעות העותמני}}.}}
{{ח:סעיף|23|}}
שורה 130:
{{ח:סעיף|26|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|1}} {{ח:הערה|הנוסח שולב
{{ח:תת|2}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863;}}
{{ח:תת|3}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק המסחרי העותמני משנת 1850;}}
שורה 137:
{{ח:תת|6}} פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
{{ח:תת|7}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936;}}
{{ח:תת|8}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|בחוק בנק הדואר,
{{ח:סעיף|27|דינים שמורים}}
שורה 147:
{{ח:סעיף|29|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|א}} תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
{{ח:תת|ב}} תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותומני#סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותומני#סעיף 78|
{{ח:תת|ג}} תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
{{ח:תת|ד}} בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.
שורה 155:
{{ח:חתימות}}
* '''יצחק
* '''דוד
* '''פנחס רוזן'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
|