חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[737238]
[737238]
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע"רע״ר 1935, תוס'תוס׳ 1, 53|פקודת בריאות העם (תקנות בעניין צרכי מזון), 1934}}; {{ח:תיבה|1938, תוס'תוס׳ 1, 17|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מזון), 1938}}; {{ח:תיבה|1939, תוס'תוס׳ 1, 46|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מאכל), 1939}}; {{ח:תיבה|1945, תוס'תוס׳ 1, 116|פקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מאכל), 1945}}. {{ח:תיבה|ס"חס״ח תש"טתש״ט, 69|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"בתשכ״ב, 7|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"טתשל״ט, 50|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208093.pdf}}.
 
{{ח:תיבה|דמ"ידמ״י תשמ"גתשמ״ג, 750|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש]|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsnv_318060.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשנ"התשנ״ה, 136|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 484|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 44|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299722.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 567|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 90|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016ו־2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}.
 
{{ח:תיבה|ק"תק״ת תשע"ותשע״ו, 1184|תחילת החוק}}, {{ח:תיבה|1826|שינוי התוספת העשירית לחוק}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|תיקון תשע"ותשע״ו החליף את '''פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983''' במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע"יע״י ביטולה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 20:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: מטרה ופרשנות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: הסדרת ייצור מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: חובות יצרן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: רישיון ייצור}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: אישור ייצור נאות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: חובות יבואן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו'ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז'ז׳: רישום יבואנים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח'ח׳: אישור ייבוא נאות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט'ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: הסדרת מכירת מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א'א׳: חובות משווק}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב'ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג'ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד'ד׳: חובות משווק מהאזור}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א'א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב'ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג'ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א'א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב'ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג'ג׳: פיקוח על-ידיעל־ידי רופאים וטרינרים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד'ד׳: אגרות פיקוח}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה'ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט'ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א'א׳: הסמכת מפקחים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות מפקחים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י'י׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י"אי״א: אכיפה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א'א׳: הטלת עיצום כספי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב'ב׳: התראה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג'ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י"בי״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י"גי״ג: תיקונים עקיפים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י"די״ד: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט"וט״ו: תחילה והוראות מעבר}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סוגי חומרים רעילים או מזיקים}}}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div>
שורה 84:
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: מטרה ופרשנות}}
 
{{ח:סעיף|1|מטרה}}
שורה 90:
{{ח:תת|1}} להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|2}} להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
{{ח:תת|3}} לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:ת}} והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.
 
{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור"”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007התשס״ז–2007}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אישור”אישור ייצור נאות"נאות“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} שניתן לבעל רישיון ייצור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אישור”אישור מוקדם לייבוא"לייבוא“ – אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אישור”אישור קבלת הצהרה"הצהרה“ – אישור מקוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}} בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אריזה"”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אתר”אתר האינטרנט"האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הוראות”הוראות יצרן"יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הצהרה”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל"רגיל“ – הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הוועדה"”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חומר”חומר טעם וריח"וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חומר”חומר מסייע ייצור"ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חיי”חיי מדף"מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חלב”חלב גולמי"גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הגנת הצרכן"הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים"חיים“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957התשי״ז–1957}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק רישוי עסקים"עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק התקנים"התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי"ג-1953התשי״ג–1953}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חקיקת”חקיקת המזון"המזון“ – חיקוק המפורט להלן:}}
{{ח:תתת|1}} חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
{{ח:תתתת|א}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, שעניינה שאריות מזון;
שורה 119:
{{ח:תתתת|ד}} הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}}, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
{{ח:תתת|2}} תקנים רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|3}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957התשי״ח–1957}}, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|4}} תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתת|5}} תקנות שהתקין שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"טיפול”טיפול בבשר גולמי"גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"טמפרטורה”טמפרטורה מבוקרת"מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"טמפרטורה”טמפרטורה מוגדרת"מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יבואן"”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יבואן”יבואן רשום"רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ייצור"”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –}}
{{ח:תתת|1}} הכנת מזון;
{{ח:תתת|2}} עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
שורה 134:
{{ח:תתת|5}} סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
{{ח:תתת|6}} אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יצרן"”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"לשכת”לשכת בריאות מחוזית"מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון"”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52א|בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940}}, ולמעט –}}
{{ח:תתת|1}} תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|2}} מוצרי טבק כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|3}} מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ציוד”ציוד רפואי"רפואי“ {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|4}} סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013התשע״ג–2013}}, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון חדש"חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –}}
{{ח:תתת|1}} הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
{{ח:תתת|2}} הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
{{ח:תתת|3}} הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
{{ח:תתת|4}} הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון ייחודי"ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון ייעודי"ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך-ורידיתתוך־ורידית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון רגיל"רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון רגיש"רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מחולל”מחולל מחלה"מחלה“ חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מכירה"”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –}}
{{ח:תתת|1}} הצעה למכור;
{{ח:תתת|2}} פרסום והצגה;
שורה 158:
{{ח:תתת|5}} הפצה, הספקה או חלוקה;
{{ח:תתת|6}} הובלה, משלוח או העברה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המנהל"”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מעבדה”מעבדה בישראל"בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מעבדה”מעבדה מוכרת"מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפקח"”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מרשם”מרשם היבואנים"היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משווק"”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משווק”משווק גדול"גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014התשע״ד–2014}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משקה”משקה משכר"משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נושא”נושא משרה בתאגיד"בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה"”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נותן”נותן רישיון ייצור"ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ניהול”ניהול סיכונים"סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נמל"”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סימון”סימון מזון"מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סמל”סמל תנאי ייצור נאותים"נאותים“ – סמל שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עוסק”עוסק במזון"במזון“ – מי שעיסוקו במזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עיסוק”עיסוק במזון"במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עקיבות"”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פעילות”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית"חקלאית“ – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה "טריות"”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
{{ח:תתת|2}} גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
{{ח:תתת|3}} גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|4}} דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
{{ח:תתת|5}} ציד;
שורה 184:
{{ח:תתת|7}} כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
{{ח:תתת|8}} טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת בריאות הציבור (מזון)" – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת ההסגר"ההסגר“ – {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת הייבוא והייצוא"והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת מחלות בעלי חיים"חיים“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת הרוקחים"הרוקחים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא מחוזי"מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא ממשלתי"ממשלתי“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
{{ח:תתת|2}} רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, "תאגיד"”תאגיד“ ו"מנהלו”מנהל היחידה הווטרינרית"הווטרינרית“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177}};
{{ח:תתת|3}} בתקופת המעבר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230(א)(2)}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון אחסנה"אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(א)(1)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון הובלה"הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(1)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון ייצור"ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רישיון”רישיון עסק"עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשות”רשות מקומית"מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשם"”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שיווק”שיווק קמעונאי"קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות”שירות הסגר"הסגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות”שירות המזון"המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תבלין"”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תווית"”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תוסף”תוסף מזון"מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תוסף”תוסף תזונה"תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –}}
{{ח:תתת|1}} תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת הרוקחים}};
{{ח:תתת|2}} צמח מרפא לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים}}, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תחנת”תחנת הסגר"הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת ההסגר}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תנאי”תנאי ייצור נאותים"נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודות"”תעודות“ – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} אישור מוקדם לייבוא;
{{ח:תתת|2}} אישור קבלת הצהרה;
{{ח:תתת|3}} תעודת יבואן רשום;
{{ח:תתת|4}} תעודת שחרור;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודת”תעודת יבואן רשום"רשום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 102|בסעיף 102}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודת”תעודת שחרור"שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקנים”תקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים"מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:}}
{{ח:תתת|1}} תקנים של המכון הבין-לאומיהבין־לאומי לתקינה (The International Organization for Standardization (ISO;
{{ח:תתת|2}} תקני ה-Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
{{ח:תתת|3}} כל תקן בין-לאומיבין־לאומי או אסדרה בין-לאומיתבין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"השר"”השר“ – שר הבריאות.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו}}
 
{{ח:סעיף|3|מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו}}
שורה 248:
 
{{ח:סעיף|4|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק}}
{{ח:ת}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה "חקיקת”חקיקת המזון"המזון“, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.
 
{{ח:סעיף|5|ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול}}
שורה 283:
{{ח:סעיף|9|עיבוד בשר}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בהמות"”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בעלי”בעלי חיים החיים במים"במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בשר"”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בשר”בשר טרי"טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלסיוס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בשר”בשר מיושן"מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלסיוס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בשר”בשר מיושן קפוא"קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בשר”בשר קפוא"קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מוצר”מוצר בשר מעובד"מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עופות"”עופות“ – רשימת העופות כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עיבוד"”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.}}
{{ח:תת|ב}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
{{ח:תת|ג}} עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
{{ח:תת|ד}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים "מוצר”מוצר בשר מעובד"מעובד“, "מוצר”מוצר עוף מעובד"מעובד“ או "מוצר”מוצר דג מעובד"מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
{{ח:תת|ה}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים "מוצר”מוצר בשר מעובד מופשר"מופשר“.
{{ח:תת|ו}} השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
{{ח:תתת|1}} סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
שורה 307:
 
{{ח:סעיף|11|הסדרת שימוש בשאריות מזון}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "שאריות"”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
{{ח:תת|ב}} עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
{{ח:תת|ג}} מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.
שורה 315:
{{ח:תת|ב}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
{{ח:תת|ג}} לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
{{ח:תתת|1}} בידיו אישור מגוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)(1) או (2)}} המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|2}} הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך;
{{ח:תתת|3}} יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
שורה 339:
{{ח:תתתת|ב}} תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתתת|ג}} צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים}} החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
{{ח:תתת|3}} הוראות לפי פסקה (1) להגדרה "חקיקת”חקיקת המזון"המזון“, שעניינן סימון מזון.
{{ח:תת|ב}} יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
{{ח:תת|ג}} יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}.
שורה 347:
{{ח:תת|א}} לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
{{ח:תת|ב}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
{{ח:תתת|2}} ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
{{ח:תתת|3}} ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.
שורה 354:
{{ח:ת}} עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
{{ח:תת|1}} לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
{{ח:תת|2}} לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו-16ו־16}}, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
{{ח:תת|3}} לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).
 
שורה 370:
{{ח:תת|ג}} הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: הסדרת ייצור מזון}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: חובות יצרן}}
 
{{ח:סעיף|20|חובות יצרן}}
שורה 388:
{{ח:תת|א}} יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|ב}} נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
{{ח:תת|ג}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו-23ו־23(א)}}, קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.
 
{{ח:סעיף|24|אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|ב}} על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
{{ח:תת|ג}} מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
{{ח:תתת|1}} פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
שורה 398:
 
{{ח:סעיף|25|פטור להכנת מזון בבית אוכל}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה, "בית”בית אוכל"אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.
 
{{ח:סעיף|26|פטור להכנת מזון במטבח מוסדי}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
{{ח:תת|ג}} תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
שורה 408:
{{ח:תתת|2}} לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
{{ח:תת|ד}} קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה, "מטבח”מטבח מוסדי"מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.
 
{{ח:סעיף|27|פטור בתקנות מחובות יצרן}}
שורה 415:
{{ח:תת|2}} פטור או הקלות מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: רישיון ייצור}}
 
{{ח:סעיף|28|הגשת בקשה לרישיון ייצור}}
שורה 423:
{{ח:תת|ד}} נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.
{{ח:תת|ה}} החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
{{ח:תת|ו}} בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.
 
{{ח:סעיף|29|מתן רישיון ייצור}}
שורה 437:
{{ח:תת|ב}} מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|ג}} נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|ד}} אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו-ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
{{ח:תת|ה}} תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
 
שורה 451:
 
{{ח:סעיף|33|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14מ־14 ימי עבודה.
 
{{ח:סעיף|34|הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו}}
שורה 468:
{{ח:ת}} הוראה על התליית רישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
 
{{ח:סעיף|36|התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי-עמידהלאי־עמידה בהוראות חקיקת המזון}}
{{ח:תת|א}} חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|ב}} התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
שורה 476:
 
{{ח:סעיף|38|התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} ובלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36(א)}}, וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14מ־14 ימים ממועד ההחלטה.
 
{{ח:סעיף|39|מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור}}
שורה 485:
{{ח:ת}} בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: אישור ייצור נאות}}
 
{{ח:סעיף|41|חובת קבלת אישור ייצור נאות}}
{{ח:תת|א}} השר, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח'ח׳}}, רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
{{ח:תת|ב}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
{{ח:תת|ג}} מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.
שורה 494:
{{ח:סעיף|42|אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות}}
{{ח:תת|א}} לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}}, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|ב}} לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
{{ח:תתת|1}} גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
{{ח:תתת|2}} רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
שורה 510:
{{ח:תתת|6}} השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|ג}} על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו-37ו־37 עד 40}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|45|דיווח למנהל על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14מ־14 ימי עבודה.
 
{{ח:סעיף|46|היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים}}
שורה 526:
{{ח:ת}} השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון}}
 
{{ח:סעיף|49|תקנות לעניין ייצור מזון השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –}}
שורה 534:
{{ח:תת|4}} תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: הסדרת ייבוא מזון}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: חובות יבואן}}
 
{{ח:סעיף|50|חובות יבואן}}
שורה 582:
{{ח:סעיף|58|מפר אמון}}
{{ח:תת|א}} מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, "מסמכים"”מסמכים“ – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)(4)}};
{{ח:תתת|2}} הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}} או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
{{ח:תתת|3}} מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, "הליך”הליך שיפוטי או מינהלי"מינהלי“ – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י"אי״א}}, מתן צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|סעיף 290}}, או הפעלת סמכות המנויה {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיפים 164(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 166|166}} {{ח:פנימי|סעיף 167|ו-167ו־167}};
{{ח:תתת|4}} הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}}.
{{ח:תת|ב}} מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
שורה 592:
{{ח:תתת|2}} רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש}}
 
{{ח:סעיף|59|הכרזה בדבר מזון רגיש}}
שורה 615:
{{ח:תת|ה}} הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש}}
 
{{ח:סעיף|63|בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא}}
שורה 621:
{{ח:תת|ב}} החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א)(2)}}
(בסעיף זה – המסמכים).
{{ח:תת|ג}} הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ-90מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.
 
{{ח:סעיף|64|התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא}}
שורה 635:
 
{{ח:סעיף|66|קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא}}
{{ח:ת}} נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, "בדיקה”בדיקה אורגנולפטית"אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.
 
{{ח:סעיף|67|תוקפו של אישור מוקדם לייבוא}}
שורה 658:
{{ח:ת}} הוראה על התליית אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
 
{{ח:סעיף|70|התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי-עמידהלאי־עמידה בחקיקת המזון}}
{{ח:תת|א}} חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(4)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
 
{{ח:סעיף|71|התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור}}
{{ח:ת}} היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:פנימי|סעיף 70|או 70}}, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14מ־14 ימים ממועד ההתליה.
 
{{ח:סעיף|72|מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא}}
שורה 671:
{{ח:ת}} בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}}, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}
 
{{ח:סעיף|74|הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל}}
שורה 686:
{{ח:תת|3}} ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} אם לא חל לגביה פטור;
{{ח:תת|4}} משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
{{ח:תת|5}} שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, "ספק"”ספק“ – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
{{ח:תת|6}} אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} אם לאו.
 
שורה 699:
{{ח:תת|א}} הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} פרט מהפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
{{ח:תתת|2}} הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב”הרכב המזון"המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
{{ח:תת|ב}} בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} –
{{ח:תתת|1}} השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}}; ואולם השתנה פרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(4)}} ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 175|בסעיף 175}};
{{ח:תתת|2}} היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר}}
 
{{ח:סעיף|80|איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר}}
שורה 727:
{{ח:תתת|3}} מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
{{ח:תתת|4}} אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
{{ח:תת|ב}} בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(8)}}.
{{ח:תת|ג}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 216|סעיף 216(ב)}}.
 
שורה 742:
{{ח:תתת|4}} נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
{{ח:תת|ב}} מנהל שירות המזון רשאי להורות –
{{ח:תתת|1}} על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומיבין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
{{ח:תתת|2}} בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה, "בדיקה"”בדיקה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} או בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(6)}}.
 
{{ח:סעיף|87|עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון}}
שורה 753:
 
{{ח:סעיף|89|מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיפים 64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו-75ו־75}}, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
 
{{ח:סעיף|90|מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן}}
{{ח:תת|א}} יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
{{ח:תתת|1}} לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}} {{ח:פנימי|סעיף 96|ו-96ו־96}};
{{ח:תתת|2}} לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|ב}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.
שורה 768:
 
{{ח:סעיף|92|סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון}}
{{ח:ת}} לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידהאי־עמידה בדרישות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|1}} מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
{{ח:תת|2}} מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
שורה 776:
{{ח:ת}} תנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87 עד 92}} יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו'ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן}}
 
{{ח:סעיף|94|שמירת מסמכים בידי יבואן}}
שורה 789:
{{ח:תת|א}} יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|ב}} יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו-ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
{{ח:תתת|1}} מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
{{ח:תתת|2}} מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בדיקה"”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיפים 42(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ב)(2)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מפרט"”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.}}
 
{{ח:סעיף|97|שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן}}
שורה 824:
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(4)}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז'ז׳: רישום יבואנים}}
 
{{ח:סעיף*||102 רישום יבואנים}}
שורה 842:
{{ח:תת|1}} המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
{{ח:תתת|א}} רישיון עסק לאחסנת מזון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|ב}} רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור"”ייצור“, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
{{ח:תת|2}} הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור"”ייצור“ – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.
 
{{ח:סעיף|105|הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור}}
שורה 864:
 
{{ח:סעיף|110|היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיפים 149}} {{ח:פנימי|סעיף 150|ו-150ו־150}}, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
{{ח:תת|ב}} ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.
 
שורה 872:
 
{{ח:סעיף|112|חובת דיווח על שינוי במסמכים}}
{{ח:ת}} חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14מ־14 ימי עבודה.
 
{{ח:סעיף|113|תוקפה של תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|א}} תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
{{ח:תת|ב}} בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.
 
{{ח:סעיף|114|הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים}}
שורה 885:
{{ח:תת|ב}} על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיפים 71 עד 73}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח'ח׳: אישור ייבוא נאות}}
 
{{ח:סעיף|115|אישור ייבוא נאות}}
שורה 892:
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43 עד 45}} יחולו לעניין אישור ייבוא נאות, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט'ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון}}
 
{{ח:סעיף|116|תקנות לעניין ייבוא מזון השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון:}}
שורה 913:
{{ח:תת|12}} באישור הוועדה – תנאים למתן אישור ייבוא נאות, והוראות לעניין הגשת בקשה לאישור ייבוא נאות, מסמכים שיש לצרף לבקשה ודרך הטיפול בה וכן הוראות לעניין אופן הפיקוח והבדיקה של יבואן בעל אישור כאמור, והכול בהתאם לנדרש לשם הבטחת בריאות הציבור ובטיחות ותקינות המזון.
 
{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד}}
 
{{ח:סעיף|117|תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו-20ו־20}}, ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|1}} המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
{{ח:תתת|2}} בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
שורה 930:
{{ח:תתתת|ב}} לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות – שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"אסדרה"”אסדרה“ – לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"יצרן”יצרן המיישם מערכת בקרת איכות"איכות“ – יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}}, המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} 22000-ISO;
{{ח:תתת|2}} 9001 ISO יחד עם HACCP;
{{ח:תתת|3}} תקנים בין-לאומייםבין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.
 
{{ח:סעיף|118|ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון}}
שורה 948:
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|1}} תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
{{ח:תת|2}} תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין-לאומיותבין־לאומיות של מדינת ישראל;
{{ח:תת|3}} פטור מחובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳}} או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
{{ח:תת|4}} הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
{{ח:תת|5}} הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.
 
{{ח:סעיף|122|סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד-1954תשי״ד–1954}}.
 
{{ח:סעיף|123|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|סימן זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: הסדרת מכירת מזון}}
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א'א׳: חובות משווק}}
 
{{ח:סעיף|124|חובות משווק}}
שורה 986:
{{ח:סעיף|128|קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}, משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור – ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה, "מזון”מזון פטור"פטור“ – כל אחד מסוגי מזון אלה:
{{ח:תתת|1}} מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
{{ח:תתת|2}} מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
שורה 1,001:
 
{{ח:סעיף|132|חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק}}
{{ח:תת|א}} חזקה שמשווק לא הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו-ו־(7)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב), (ד) ו-ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו-18ו־18}}, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|1}} המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תתת|2}} המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
שורה 1,009:
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תתת|1}} יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
{{ח:תתת|2}} משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון|בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014התשע״ד–2014}}, שמזוהה אתו.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב'ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו}}
 
{{ח:סעיף|133|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב'ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהוי”זיהוי מזון שהועבר"שהועבר“ – בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(1)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"העברת”העברת מזון"מזון“ – העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:}}
{{ח:תתת|1}} העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
{{ח:תתת|2}} העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתת|3}} העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
{{ח:תתת|4}} העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מזון”מזון פטור"פטור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(ב)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פרטי”פרטי העוסק"העוסק“ – שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה – אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:}}
{{ח:תתת|1}} תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר – תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח'ח׳}};
{{ח:תתת|2}} חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
{{ח:תתת|3}} לגבי מזון פטור – אחד מהמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(א)}}.
שורה 1,029:
{{ח:סעיף|134|הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון}}
{{ח:תת|א}} בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 135|בסעיף 135}}.
{{ח:תת|ב}} עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, "מספר”מספר זיהוי"זיהוי“ – אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.
 
{{ח:סעיף|135|הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון}}
{{ח:תת|א}} בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137}}, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|בסעיף 134}}.
{{ח:תת|ב}} היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, "תיעוד"”תיעוד“ – לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.
 
{{ח:סעיף|136|תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון}}
{{ח:תת|א}} עוסק במזון החייב בתיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 137|ו-137ו־137}}, לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח – במסמך אחר כאמור בפסקה (2) בהגדרה "פרטי”פרטי העוסק"העוסק“.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
{{ח:תת|ג}} משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.
שורה 1,045:
{{ח:תת|1}} הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|2}} מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תת|3}} הקלות בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}} ופסקאות (1) ו-ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תת|4}} סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 134|סעיפים 134}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו-135ו־135}} אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג'ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון}}
 
{{ח:סעיף|138|תקנות לעניין מכירת מזון}}
שורה 1,059:
{{ח:תת|6}} תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד'ד׳: חובות משווק מהאזור}}
 
{{ח:סעיף|139|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד'ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מרשם”מרשם המשווקים מהאזור"מהאזור“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 146|בסעיף 146}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משווק”משווק מהאזור"מהאזור“ – אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"משווק”משווק רשום מהאזור"מהאזור“ – אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.}}
 
{{ח:סעיף|140|החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור}}
{{ח:תת|א}} על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרקים ב'ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד'ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו-ה'ו־ה׳}} והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|ב}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.
 
{{ח:סעיף|141|החלת הוראות על משווק מהאזור}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרקים ד'ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו-ה'ו־ה׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}} על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור –
{{ח:תתת|1}} רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
{{ח:תתת|2}} אישור מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}} יבוא במקום אישור מוקדם לייבוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}};
{{ח:תתת|3}} אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
{{ח:תת|ב}} {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} יוחל בשינויים אלה:
{{ח:תתת|1}} במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו "ייצורו”ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור"לאזור“;
{{ח:תתת|2}} במקום האמור בפסקה (4), יקראו "החזרת”החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור"הציבור“.
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.
 
שורה 1,107:
{{ח:תתתת|ב}} פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת}}
 
{{ח:סעיף|148|חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת}}
שורה 1,115:
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
{{ח:תת|1}} רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|2}} רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור"”ייצור“;
{{ח:תת|3}} היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.
 
שורה 1,121:
{{ח:ת}} נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
{{ח:תת|1}} רישיון אחסנה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
{{ח:תת|2}} רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור"”ייצור“;
{{ח:תת|3}} היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110(א)}}.
 
שורה 1,137:
 
{{ח:סעיף|154|החלת הוראות על רישיון}}
{{ח:תת|א}} על רישיון הובלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(ד) עד (ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|ו-29ו־29 עד 40}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
{{ח:תת|ב}} על רישיון אחסנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28 עד 40}}, בשינויים המחויבים.
 
שורה 1,146:
{{ח:תת|3}} תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.
 
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז'ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}
 
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א'א׳: הוראות לעניין החזקת מזון}}
 
{{ח:סעיף|156|קיום הוראות היצרן}}
{{ח:תת|א}} עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה "בלבד"”בלבד“, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.
 
{{ח:סעיף|157|מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת}}
שורה 1,162:
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.
 
{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב'ב׳: ארגונים לחלוקת מזון}}
 
{{ח:סעיף|159|פטור לארגונים לחלוקת מזון}}
{{ח:תת|א}} ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה, בתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}; {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ארגון”ארגון לחלוקת מזון"מזון“ – תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:}}
{{ח:תתתת|1}} אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
{{ח:תתתת|2}} התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש"ם-1980התש״ם–1980}}, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל"ט-1979התשל״ט–1979}}, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}}, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975התשל״ו–1975}};
{{ח:תתתת|3}} אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|4}} התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
{{ח:תתתת|5}} התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
{{ח:תתתת|6}} התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תשלום”תשלום סמלי"סמלי“ – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|ב}} תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה "ארגון”ארגון לחלוקת מזון"מזון“ יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|160|משך הפטור לארגונים לחלוקת מזון}}
שורה 1,180:
 
{{ח:סעיף|161|תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון}}
{{ח:ת}} השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג'ג׳ עד ז'ז׳}} על ארגונים לחלוקת מזון.
 
{{ח:סעיף|162|היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.
 
{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג'ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון}}
 
{{ח:סעיף|163|הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים}}
שורה 1,197:
 
{{ח:סעיף|164|אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "מזון”מזון מזיק"מזיק“ – מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי-עמידהאי־עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
{{ח:תת|ב}} עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
שורה 1,239:
{{ח:סעיף|168|התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור}}
{{ח:תת|א}} היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
{{ח:תת|ב}} תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ-45מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.
 
{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק}}
 
{{ח:סעיף|169|חובת עריכת בדיקות}}
שורה 1,275:
{{ח:סעיף|176|השגה}}
{{ח:תת|א}} על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג'ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו-ו'ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
{{ח:תתת|2}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג'ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו-ו'ו־ו׳}} שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
{{ח:תתת|3}} החלטה של רשם היבואנים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|4}} החלטה של רשות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון – לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
{{ח:תתת|5}} החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד'1ד׳1}} – לפני מנהל שירות המזון;
{{ח:תתת|6}} החלטה שאינה של מנהל שירות המזון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיפים 164}}, {{ח:פנימי|סעיף 165|165}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} – לפני גורם כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|ב}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ-15מ־15 ימים נוספים.
{{ח:תת|ג}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.
 
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח'ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי}}
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א'א׳: הגדרות}}
 
{{ח:סעיף|177|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בית”בית קירור"קירור“ – מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל היתר הפעלה"הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הרופאים הווטרינרים"הווטרינרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"יצרן"”יצרן“, "יצרן”יצרן של מוצר בשר"בשר“ – אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(1)}} לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט –}}
{{ח:תתת|1}} מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור"”ייצור“;
{{ח:תתת|2}} מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תתת|3}} מי שפטור מרישיון ייצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27(1) או (2)}};
{{ח:תתת|4}} ארגון לחלוקת מזון לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}}, בתקופה שבה חל עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|אותו סעיף}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מוצר”מוצר בשר"בשר“ – בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}} ומוצריו;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעל”מפעל בשר"בשר“ – עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעל”מפעל לבשר גולמי"גולמי“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
{{ח:תתת|2}} מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
{{ח:תתת|3}} מפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190(2)}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעל”מפעל לשחיטת בשר"בשר“ – מפעל שהוא אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} בית מטבחיים – מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
{{ח:תתת|2}} בית שחיטה לעופות – מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
{{ח:תתת|3}} תחנת מיון לדגים – מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מפעל”מפעל שאושר לייצוא"לייצוא“ – מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עיבוד"”עיבוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא וטרינר"וטרינר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא וטרינר מוסמך"מוסמך“ – רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא וטרינר מוסמך"מוסמך“, במפעל – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191}} {{ח:פנימי|סעיף 193|או 193}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רופא”רופא וטרינר מוסמך"מוסמך“, בשווקים – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רכב”רכב הובלה"הובלה“ – כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תאגיד”תאגיד לפיקוח וטרינרי"וטרינרי“, "תאגיד"”תאגיד“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תכנית”תכנית בטיחות מזון"מזון“ – תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:}}
{{ח:תתת|1}} הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points – HACCP);
{{ח:תתת|2}} אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודת”תעודת משלוח למוצר בשר"בשר“ – תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודה”תעודה וטרינרית"וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודות"”תעודות“ – תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.}}
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב'ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה א|סימן משנה א'א׳: תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר}}
 
{{ח:סעיף|178|החובה לקבל אישור ייצור נאות}}
{{ח:תת|א}} יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
{{ח:תת|ב}} על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳ בפרק ג'ג׳}}.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ב|סימן משנה ב'ב׳: תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו}}
 
{{ח:סעיף|179|צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר}}
שורה 1,386:
{{ח:תת|2}} פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ב משנה ג|סימן משנה ג'ג׳: הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר}}
 
{{ח:סעיף|189|סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה}}
שורה 1,396:
{{ח:תת|2}} יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג'ג׳: פיקוח על-ידיעל־ידי רופאים וטרינרים}}
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה א|סימן משנה א'א׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל}}
 
{{ח:סעיף|191|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל}}
שורה 1,410:
{{ח:תת|ב}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ב|סימן משנה ב'ב׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים}}
 
{{ח:סעיף|194|הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית}}
שורה 1,426:
{{ח:תת|ג}} לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד – מספר הרישום שלו.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ג|סימן משנה ג'ג׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות}}
 
{{ח:סעיף|197|תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך}}
שורה 1,442:
 
{{ח:סעיף|201|מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית}}
{{ח:תת|א}} על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בסעיפים 191}} {{ח:פנימי|סעיף 195|ו-195ו־195(ב) או (ג)}}, מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 214|בסעיפים 214}} {{ח:פנימי|סעיף 215|ו-215ו־215}}, התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור באותם סעיפים לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218(א)}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ד|סימן משנה ד'ד׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל}}
 
{{ח:סעיף|202|נקיטת פעולות פיקוח במפעל}}
שורה 1,464:
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|1}} מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
{{ח:תת|2}} יש אי-התאמהאי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
{{ח:תת|3}} רכב ההובלה אינו עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיף 183}} או בדרישות לפי חקיקת המזון;
{{ח:תת|4}} חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(ב)}} להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
שורה 1,479:
{{ח:ת}} רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 204}}, על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ג משנה ה|סימן משנה ה'ה׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים}}
 
{{ח:סעיף|208|נקיטת פעולות פיקוח בשווקים}}
שורה 1,510:
{{ח:תת|ב}} רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור – למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד'ד׳: אגרות פיקוח}}
 
{{ח:סעיף|213|הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח}}
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}, "סכום”סכום האגרה הבסיסי"הבסיסי“ – 34,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|ב}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.
 
שורה 1,531:
{{ח:תת|א}} התאגיד יגבה את האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|ג}} על גביית אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן זה}}, למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}.
 
{{ח:סעיף|218|הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות}}
שורה 1,542:
{{ח:תת|2}} משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194|בסעיף 194}} {{ח:פנימי|סעיף 195|או 195}} תשלום בסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה'ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי}}
 
{{ח:סעיף|220|הקמת מערכת ממוחשבת}}
שורה 1,548:
 
{{ח:סעיף|221|ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה, "בדיקת”בדיקת משנה"משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון)}}, כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|1}} מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
שורה 1,557:
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.
 
{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי}}
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה א|סימן משנה א'א׳: הגדרות ותחולה}}
 
{{ח:סעיף|223|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו'ו׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בדיקת”בדיקת משנה"משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, "רשות”רשות מקומית"מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל היתר הפעלה"הפעלה“ – בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עוסק”עוסק פטור מבדיקות משנה"משנה“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:תתת|2}} יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תעודה”תעודה וטרינרית"וטרינרית“ – תעודת החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תקופת”תקופת המעבר"המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב-1ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|יום פרסומו של חוק זה י"חי״ח בכסל"ובכסל״ו התשע"והתשע״ו (30 בנובמבר 2015).}}
 
{{ח:סעיף|224|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 243|סעיף 243}}, יחולו בתקופת המעבר.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ב|סימן משנה ב'ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|225|בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה}}
שורה 1,585:
{{ח:ת}} רופא וטרינר של רשות מקומית שביצע בדיקת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר המחייב ביצוע בדיקת משנה, ידווח על ביצוע הבדיקה ועל תוצאותיה למערכת הממוחשבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 235|בסעיף 235}}, מיד לאחר ביצועה.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ג|סימן משנה ג'ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|227|פטור מבדיקות משנה}}
{{ח:ת}} מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}} או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד'ד׳}}, אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}} – פטור מבדיקות משנה):
{{ח:תת|1}} במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(2)}}, ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230(א)(1)}};
{{ח:תת|2}} המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).
שורה 1,612:
{{ח:תתת|2}} רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ג)}}, כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
{{ח:תת|ג}} השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט'ט׳}}.
 
{{ח:סעיף|231|אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד}}
שורה 1,618:
 
{{ח:סעיף|232|חובות רופא וטרינר במפעל}}
{{ח:ת}} הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}, יחולו עליו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 320|{{ח:הערה|בסעיף}} 320}} החובות והסמכויות כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|בסימן משנה ד'ד׳ לפרק ח'ח׳}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|233|ביטול הפטור מבדיקות משנה}}
{{ח:תת|א}} נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229}} או {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו משנה ד|בסימן משנה ד'ד׳}}, וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|ב}} לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ד|סימן משנה ד'ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|234|חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות}}
שורה 1,631:
{{ח:תתת|1}} ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
{{ח:תתת|2}} ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
{{ח:תתת|3}} רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל-12ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ה|סימן משנה ה'ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|235|הקמת מערכת ממוחשבת}}
{{ח:ת}} השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן זה}}, ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ו|סימן משנה ו'ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה}}
 
{{ח:סעיף|236|איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר}}
שורה 1,644:
{{ח:תת|1}} למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 181|בסעיף 181}}, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} – צורפה תעודה כאמור;
{{ח:תת|2}} אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בסעיף 234}} – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
{{ח:תת|3}} תעודת המשלוח הונפקה ב-24ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
{{ח:תת|4}} יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181}}, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.
 
שורה 1,652:
{{ח:תת|ג}} השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(4)}} לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ז|סימן משנה ז'ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר}}
 
{{ח:סעיף|238|אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה}}
{{ח:תת|א}} מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה החייב בבדיקות משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225}} ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, שנפרק בתחום שיפוטה, בסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|ב}} סכום האגרה החודשית יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שהוביל המוביל בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן משנה זה}}, "שיעור”שיעור התושבים"התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.
 
{{ח:סעיף|239|תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות}}
שורה 1,662:
{{ח:תת|ב}} סכום האגרה החודשית יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש בשיעור התושבים.
 
{{ח:סעיף|240|סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי-תשלוםאי־תשלום אגרה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}} לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור בפסקה (1) להגדרה "עוסק”עוסק פטור מבדיקות משנה"משנה“, שלא שילמו את האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן משנה זה}} בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 239|בסעיף 239(א)}}.
 
{{ח:סעיף|241|היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה}}
שורה 1,673:
{{ח:ת}} רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.
 
{{ח:קטע4|פרק ח סימן ו משנה ח|סימן משנה ח'ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראה שעה}}
 
{{ח:סעיף|243|התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה}}
{{ח:תת|א}} בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 219|או 219(2)}}, או שיופחת התשלום המגיע לה לפי הסעיפים האמורים, לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
{{ח:תת|ב}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עלות”עלות השכר החודשי בפועל"בפועל“ – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ'כ׳ בטבת התשע"והתשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הוראות”הוראות מגבילות"מגבילות“ – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתתת|2}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקציב לשנת הכספים 1982#סעיף 23|סעיף 23 לחוק התקציב לשנת הכספים 1982, התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|3}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקציב לשנת הכספים 1983#סעיף 24|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1983, התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתתת|4}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקציב לשנת הכספים 1984#סעיף 24|סעיף 24 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984, התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}.
 
{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט'ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה}}
 
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א'א׳: הסמכת מפקחים}}
 
{{ח:סעיף|244|הסמכת מפקחים}}
שורה 1,704:
{{ח:תת|3}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
 
{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות מפקחים}}
 
{{ח:סעיף|246|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|1}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|2}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, "מסמך"”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|3}} לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
{{ח:תת|4}} להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
שורה 1,721:
{{ח:סעיף|248|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(5)}} –
{{ח:תת|1}} לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו-3ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|2}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}} (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, "חפץ"”חפץ“ – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
{{ח:תת|3}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו-45ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|249|סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים}}
שורה 1,732:
 
{{ח:סעיף|250|נוהלי פיקוח}}
{{ח:תת|א}} הפעלת סמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}} {{ח:פנימי|סעיף 249|ו-249ו־249}}, אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}, תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|ב}} אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.
 
{{ח:סעיף|251|חובת דיווח}}
{{ח:תת|א}} מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ-14מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
{{ח:תת|ג}} מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.
 
שורה 1,755:
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.
 
{{ח:קטע2|פרק י|פרק י'י׳: עונשין}}
 
{{ח:סעיף|256|עונשין}}
{{ח:תת|א}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|1}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א'א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|2}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(5)}};
{{ח:תתת|3}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
שורה 1,783:
{{ח:תתת|23}} מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
{{ח:תתת|1}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב'ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|2}} מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו-ו־(7)}};
{{ח:תתת|3}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|4}} מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
שורה 1,850:
 
{{ח:סעיף|257|אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|א}} מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 256|בסעיף 256}}, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(א)(23)}}, בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "נושא”נושא משרה בתאגיד"בתאגיד“ – למעט בעל שליטה.
{{ח:תת|ב}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
 
שורה 1,857:
{{ח:תת|ב}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
{{ח:תת|ג}} תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
{{ח:תת|ד}} נאשם או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|ה}} נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|ו}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.
שורה 1,868:
{{ח:תת|ב}} הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.
 
{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י"אי״א: אכיפה מינהלית}}
 
{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א'א׳: הטלת עיצום כספי}}
 
{{ח:סעיף|260|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י"אי״א}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הממונה"”הממונה“ – מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכום”הסכום הבסיסי"הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:}}
{{ח:תתת|1}} לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק – 8,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|2}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 20,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|3}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת}} לעניין זה, "תאגיד"”תאגיד“ – לרבות בעל שליטה בו.
 
{{ח:סעיף|261|עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|1}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א'א׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|2}} מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תת|3}} מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}};
שורה 1,900:
{{ח:תת|16}} מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}};
{{ח:תת|17}} מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}};
{{ח:תת|18}} מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו-ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 15|שבסעיף 15}} ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק התקנים}};
{{ח:תת|19}} אינו מתעד או אינו שומר את התיעוד הנדרש, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 134|לסעיפים 134}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}.
 
{{ח:סעיף|262|עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי}}
{{ח:ת}} הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
{{ח:תת|1}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב'ב׳ של התוספת השנייה}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|2}} מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג)}};
{{ח:תת|3}} מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1), (3), (4) או (5)}};
שורה 1,976:
 
{{ח:סעיף|265|עיצום כספי על משווק מהאזור}}
{{ח:ת}} משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262}}, בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 261|סעיף 261}} או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}}; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיפים 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}}, רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע באותם סעיפים; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט הסעיפים האמורים, כאילו היתה הפרה לפי אותם סעיפים.
 
{{ח:סעיף|266|עיצום כספי בנסיבות מחמירות}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, "נסיבות”נסיבות מחמירות"מחמירות“ – הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.
 
{{ח:סעיף|267|סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261(18)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262(56)}}, הממונה לא יטיל על העוסק עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו-תקןבתו־תקן.
 
{{ח:סעיף|268|הודעה על כוונת חיוב}}
שורה 2,004:
 
{{ח:סעיף|271|הפרה חוזרת והפרה נמשכת}}
{{ח:תת|א}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה”הפרה נמשכת"נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277}}, בשל הפרת אותה התראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 278|בסעיף 278}}.
{{ח:תת|ב}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה”הפרה חוזרת"חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 263|בסעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.
 
{{ח:סעיף|272|סכומים מופחתים}}
שורה 2,013:
{{ח:סעיף|273|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|א}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|ב}} הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 260|בסעיף 260}} יתעדכן ב-1ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד"”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|ג}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
 
שורה 2,020:
 
{{ח:סעיף|275|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961תשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
 
{{ח:סעיף|276|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995תשנ״ה–1995}}.
 
{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב'ב׳: התראה מינהלית}}
 
{{ח:סעיף|277|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|א}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}, "היועץ”היועץ המשפטי לממשלה"לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|ב}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}.
 
שורה 2,038:
 
{{ח:סעיף|279|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|א}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בסעיף 271(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו-270ו־270}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}} {{ח:פנימי|סעיף 264|או 264}} – בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 269|סעיפים 269}} {{ח:פנימי|סעיף 270|ו-270ו־270}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג'ג׳: התחייבות להימנע מהפרה}}
 
{{ח:סעיף|280|הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון}}
{{ח:ת}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 261|בסעיפים 261 עד 264}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א'א׳}}.
 
{{ח:סעיף|281|תנאי ההתחייבות וגובה העירבון}}
שורה 2,051:
{{ח:תת|ג}} נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}.
 
{{ח:סעיף|282|תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתםאי־הגשתם}}
{{ח:ת}} הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 280|בסעיף 280}}, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 268|סעיף 268}}.
 
שורה 2,067:
{{ח:ת}} עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.
 
{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית}}
 
{{ח:סעיף|285|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
שורה 2,087:
{{ח:תת|ב}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 286|סעיף 286}} יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ה}} פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.
 
שורה 2,098:
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י"בי״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים}}
 
{{ח:סעיף|290|התראה וצו הגבלה מינהלי}}
שורה 2,112:
{{ח:תת|ח}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|ט}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
{{ח:תת|י}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל-30ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|יא}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 292|סעיף 292}}.
 
שורה 2,126:
{{ח:תת|ה}} בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
{{ח:תת|ו}} מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
{{ח:תת|ז}} על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו-ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
{{ח:תת|ח}} בסעיף זה, "תובע"”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}.
 
{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י"גי״ג: תיקונים עקיפים}}
 
{{ח:סעיף|293|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954התשי״ד–1954}}.}}
{{ח:סעיף|294|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|בחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז-1957תשי״ז–1957}}.}}
{{ח:סעיף|295|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963התשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:סעיף|296|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:סעיף|297|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|בפקודת ההסגר [נוסח חדש], תשמ"א-1981תשמ״א–1981}}.}}
{{ח:סעיף|298|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:סעיף|299|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:סעיף|300|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:סעיף|301|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:סעיף|302|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985התשמ״ו–1985}}.}}
{{ח:סעיף|303|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:סעיף|304|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:סעיף|305|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000התש״ס–2000}}.}}
{{ח:סעיף|306|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים|בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, תשע"ב-2012תשע״ב–2012}}.}}
{{ח:סעיף|307|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011התשע״א–2011}}.}}
{{ח:סעיף|308|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג-2013תשע״ג–2013}}.}}
{{ח:סעיף|309|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, תשע"ד-2014תשע״ד–2014}}.}}
 
{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י"די״ד: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|310|שמירת דינים}}
שורה 2,174:
 
{{ח:סעיף|311|פרסום תוצרי פיקוח}}
{{ח:ת}} מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ-1מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.
 
{{ח:סעיף|312|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|א}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|ב}} בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין-לאומיתבין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.
 
{{ח:סעיף|313|שינוי התוספות}}
שורה 2,190:
{{ח:תת|ג}} על גביית אגרות לפי חוק זה, למעט גבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 217|בסעיף 217(א)}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|ד}} האגרה בעד הגשת בקשה או מסירת הצהרה בדבר יבוא מזון רגיל תשולם עם הגשת הבקשה או עם מסירת ההצהרה, לפי העניין; האגרה בעד תעודה תשולם כתנאי לטיפול בבקשה, למסירת הצהרה או לקבלת תעודה, לפי העניין.
{{ח:תת|ה}} סכומי האגרות הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט; לעניין זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד"”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד”המדד הבסיסי"הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המדד”המדד החדש"החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.}}
{{ח:תת|ו}} סכומי האגרות שנקבעו לפי חוק זה יעוגלו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק עיגול סכומים|לחוק עיגול סכומים, התשמ"ו-1985התשמ״ו–1985}}, ואולם סכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה.
 
{{ח:סעיף|315|אי-תחולהאי־תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות לפי חוק זה לא יחולו על ייצור מזון, ייבואו, ייצואו או מכירתו על ידי אדם לצרכיו המשפחתיים או הפרטיים, למעט ההגבלה על ייבוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.
 
שורה 2,204:
{{ח:סעיף|317|תחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|א}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי להורות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחוני.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208 עד 212}} {{ח:פנימי|סעיף 244|ו-244ו־244 עד 255}} לא יחולו לגבי מזון המיוצר, מסופק או מוגש בגוף ביטחוני, וגוף ביטחוני יקבע הוראות בדבר פיקוח ואכיפה בגוף הביטחוני על מזון כאמור; ואולם השר הממונה, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים אלה, כולן או חלקן, יחולו על גוף מהגופים הביטחוניים, ככל שייקבע כאמור.
{{ח:תת|ג}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, דרך הטיפול במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה ואופן הדיווח על עבירה כאמור לגורם המוסמך על פי דין לנהל חקירות בנוגע לגוף הביטחוני.
{{ח:תת|ד}} גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון, בכפוף לכללי אבטחת מידע ובהתאם להוראות שבנוהל שיקבע השר, בהסכמת השר הממונה.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גוף”גוף ביטחוני"ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת”מערכת הביטחון"הביטחון“;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"השר”השר הממונה"הממונה“ ו"מערכתו”מערכת הביטחון"הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011התשע״א–2011}}.}}
 
{{ח:סעיף|318|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:תת|א}} השר ידווח לוועדה אחת לכל כנס של הכנסת, על יישום הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}, בתקופה של חמש שנים מיום פרסומו.
{{ח:תת|ב}} השר ידווח לוועדה על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}, בתקופה של שש שנים מיום פרסומו – אחת לכל כנס של הכנסת, ובתקופה של ארבע שנים נוספות – אחת לשנה.
 
{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט"וט״ו: תחילה והוראות מעבר}}
 
{{ח:סעיף|319|תחילה ותחולה – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|א}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-ו־(ג) {{ח:פנימי|סעיף 320|וסעיף 320}}, תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבריאות דחה את מועד תחילתו של החוק ליום כ"זכ״ז באלול התשע"והתשע״ו (30 בספטמבר 2016).}}
{{ח:תת|ב}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 293|סעיפים 293}} {{ח:פנימי|סעיף 297|ו-297ו־297}} ביום פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום).
{{ח:תת|ג}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י"אי״א}} ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272(ב)}}, והוראות הסימן האמור יחולו על הפרה שבוצעה במועד האמור ואילך.
{{ח:תת|ד}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לעניין ייחוס סגולה של חיזוק הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של הקלה וסיוע בתסמיני מחלה, יחולו מתום 18 חודשים מיום הפרסום; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין ייחוס סגולה כאמור יובאו לאישור הוועדה בתוך 12 חודשים מיום הפרסום.
 
{{ח:סעיף|320|תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}}, "תקופת”תקופת המעבר"המעבר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}.
{{ח:תת|ב}} תחילתן של הוראות אלה בתום תקופת המעבר:
{{ח:תתת|1}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}}, ואולם תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו'ו׳ לפרק האמור}} ושל {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיפים 177}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו-222ו־222}} ביום תחילתה של תקופת המעבר, ותחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(א)}} – שנתיים מתום תקופת המעבר; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 188|סעיף 188(2)}} יובאו לאישור הוועדה עד יום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136(ב)}};
{{ח:תתת|3}} פסקה (8) להגדרה "טיפול”טיפול בתוצרת חקלאית"חקלאית“;
{{ח:תתת|4}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ה)}}.
{{ח:תת|ג}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינריים}}, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתה של תקופת המעבר, ואולם תחילת פעולתו של התאגיד תהיה בתום תקופת המעבר, אלא אם כן קבעו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, בצו, מועד מוקדם יותר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} מועד שהחל ממנו ניתן להסמיך רופא וטרינר שהוא עובד התאגיד;
{{ח:תתת|2}} מועד שהחל ממנו יהיה רשאי התאגיד לגבות אגרות בעבור רשויות מקומיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 241|בסעיף 241(ב)}}, ובלבד שלא יקדם מתום שנתיים מתחילת תקופת המעבר.
{{ח:תת|ד}} בתוך 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ימנו שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר את מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}; לא מינו השרים את המועצה בתוך התקופה האמורה – ימנה אותה ראש הממשלה.
{{ח:תת|ה}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים}} כנוסחם בחוק זה, בתום תקופת המעבר, ואולם תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|סעיף 23(א1) לפקודה האמורה}} ושל {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא בעלי חיים|סעיף 15(ב) לחוק האמור}}, בתום תקופת המעבר או במועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|ו}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963התשכ״ד–1963}}, כנוסחו בחוק זה, בתום תקופת המעבר או ארבעה חודשים ממועד תחילת פעילותו של התאגיד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), לפי המוקדם.
{{ח:תת|ז}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(21) ו-ו־(22)}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|256(ב)(56) ו-ו־(57)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(16) ו-ו־(17)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262(54) ו-ו־(56)}}, יחולו על עבירות והפרות שנעברו בתקופת המעבר.
 
{{ח:סעיף|321|הוראות מעבר כלליות}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960התשכ״א–1960}}, שהיה תקף ביום תחילתו של חוק זה יראו אותו כאילו ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 לחוק זה}}, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישיון האמור.
{{ח:תת|2}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שהיה לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960התשכ״א–1960}}, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} מי שהיה רשום בשירות המזון הארצי כיבואן, ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים ממועד פקיעת הרישום האמור, כאילו נרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
{{ח:תתת|2}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} לא תחול לגבי עבירות שבוצעו טרם יום הפרסום בידי מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן, עשר שנים לפחות לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|ג}} מזון רגיש שערב תחילתו של חוק זה היה מנוי ברשימת המזונות הרגישים שמתפרסמת באתר האינטרנט, יראו אותו כאילו הוכרז שהוא מזון רגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד שהוכרז מחדש כמזון רגיש בהתאם לסעיף האמור, לפי המוקדם.
{{ח:תת|ד}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון הקובעות דרישות לבטיחות ולאיכות מזון, ובכלל זה לעניין מזון חדש, שפורסמו באתר האינטרנט ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן, ויראו אותן כמנויות בתקנות לפי פסקה (1) להגדרה "חקיקת”חקיקת המזון"המזון“, עד שייקבעו הוראות שיחליפו אותן לפי חוק זה, או עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת.
{{ח:תת|ה}} אישורים והחלטות של שירות המזון שניתנו ערב תחילתו של חוק זה לצורך ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול לעניין שלגביו ניתנו, עד לפקיעתם או עד למתן החלטה אחרת; חובות יבואן לשמירת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳}} לא יחולו לעניין מזון שהגיע לתחנת ההסגר וטרם שוחרר ממנה עד יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|ו}} הנחיות והוראות נוהל של שירות המזון שפורסמו ערב תחילתו של חוק זה לעניין ייבוא מזון ושחרורו מתחנת הסגר, ימשיכו לחול וינהגו לפיהן עד שיותקנו תקנות שיחליפו אותן או עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בתקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת.
{{ח:תת|ז}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות|בתקנות אגרות בריאות, התשמ"ט-1989התשמ״ט–1989}} (בסעיף קטן זה – תקנות האגרות) לעניין סכומי האגרה לגבי {{ח:חיצוני|תקנות ההסגר|תקנות ההסגר, 1933}}, המנויות {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 1 פרט 13|בפרט 13 לתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 13|ובפרט 13(6) לתוספת השנייה של תקנות האגרות}}, מיום הפרסום ועד יום תחילתו של חוק זה יהיו סכומי האגרה בעד תעודת אישור מוקדם לייבוא שתוקפה שנה, תעודת רישום מוקדם לייבוא שתוקפה שנה ותעודת שחרור מתחנת הסגר למזון רגיש או למזון רגיל, 384 שקלים חדשים; תעודות כאמור יוענקו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון)}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר}}, ובהתאם להנחיות והוראות הנוהל ערב יום הפרסום.
{{ח:תת|ח}} מי שייצא מזון המיועד לייצוא בלבד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)}} ערב תחילתו של חוק זה, ימסור הצהרת ייצוא ראשונה לפי הסעיף האמור לא יאוחר מחודש לפני יום תחילתו של חוק זה, או עד תום חודש מיום פרסום נוסח הצהרת ייצוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|באותו סעיף}}, לפי המאוחר.
{{ח:תת|ט}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 149|בסעיף 149}}, מי שעסק ערב יום הפרסום בהובלת מזון שנקבע לגביו בחקיקת המזון כי הוא טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, יראו אותו כאילו קיבל רישיון הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} שיעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה או עד תום שנה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הובלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 155|סעיף 155}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|י}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה מוסמך כמפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבריאות הציבור (מזון)|פקודת הבריאות הציבור (מזון)}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957התשי״ח–1957}}, יראו אותו כמפקח שהוסמך על ידי השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244 לחוק זה}}, עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק.
{{ח:תת|יא}} מעבדה שערב תחילתו של חוק זה היתה מנויה ברשימת המעבדות המוכרות המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות, יראו אותה כמעבדה בישראל שהוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}, לעניין הבדיקות שהוכרה לגביהן, עד תום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}.
 
{{ח:סעיף|322|הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הוראות”הוראות מגבילות"מגבילות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 243|בסעיף 243}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הסדר”הסדר פנסיה תקציבית"תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות מקומית מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עובד”עובד המועצה לענף הלול"הלול“ – מי שערב יום הפרסום היה עובד של המועצה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963התשכ״ד–1963}}, עסק באותו מועד בפיקוח וטרינרי, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עובד”עובד רשות מקומית"מקומית“ – רופא וטרינר שערב יום הפרסום היה עובד רשות מקומית והתקיים בו באותו מועד אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} הוא ביצע פיקוח וטרינרי על בית מטבחיים, בית שחיטה לעופות, מפעל שאושר לייצוא או בית קירור, ומינויו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או שביצע פיקוח וטרינרי על מפעל בשר או על בית קירור (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית במפעלים);
{{ח:תתתת|2}} ביצע פיקוח וטרינרי בשווקים (בסעיף קטן זה – עובד רשות מקומית בשווקים).
{{ח:תת|ב}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה –
{{ח:תתת|1}} בתוך שלושה חודשים מיום מינויו יציע המנהל הכללי הראשון של התאגיד, לעובדי המועצה לענף הלול ולעובדי רשות מקומית במפעלים, לעבור לתאגיד כעובדי התאגיד;
{{ח:תתת|2}} הודיעה רשות מקומית למנהל הכללי של משרד הבריאות כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א)}}, יציע המנהל הכללי של התאגיד, בתוך 60 ימים ממועד ההודעה, לעובד רשות מקומית בשווקים שלגבי פעילותו נמסרה הודעה כאמור, לעבור לתאגיד כעובד התאגיד;
שורה 2,272:
{{ח:תתתת|ב}} לגבי עובד רשות מקומית בשווקים – כפי שיקבע מנהל היחידה הווטרינרית;
{{ח:תתת|7}} עבר עובד לתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), יחולו עליו השכר ותנאי העבודה שחלו עליו כדין, ערב קליטתו בתאגיד, כעובד מועצת הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ובהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|8}} על אף האמור בפסקה (7), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957התשי״ז–1957}}, בין התאגיד ובין ארגון העובדים היציג בתאגיד, המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם, וההסכם הקיבוצי האמור אושר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}, יחולו הוראות הסכם קיבוצי זה;
{{ח:תתת|9}} על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במועצה לענף הלול או ברשות המקומית, לפי העניין, אלא אם כן אושרו לעובד בקשר לסיום העסקתו כאמור הטבות פרישה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|10}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (7), זכויות עובד המועצה לענף הלול או עובד רשות מקומית שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), לפי העניין, הנובעות מעבודתו כעובד המועצה לענף הלול או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, למעט זכויות לגמלה הנובעות מהסדר פנסיה תקציבית, ייחשבו זכויות הנובעות מעבודה בשירות התאגיד, בהתאם להיקף המשרה בתאגיד;
{{ח:תתת|11}} על אף האמור בפסקה (7), על תקופת עבודתו בתאגיד של עובד שעבר לעבוד בתאגיד לפי פסקה (5) או (6), ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל הסדר פנסיה תקציבית, יחולו ההוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970התש״ל–1970}}, והרשויות הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק האמור}} מוסמכות לפעול לגבי עובדים כאמור של התאגיד כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב שירות המדינה לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד כאמור של התאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004התשס״ד–2004}}, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד; הגמלאות לעובדים כאמור של התאגיד ישולמו מקופת התאגיד; אין בהוראות פסקה זו ופסקה (12) כדי להקנות לעובד כאמור זכויות לפנסיה תקציבית העולות על הזכויות שלהן היה זכאי לפי הסדר פנסיה תקציבית כעובד הרשות המקומית, או הפחותות מהן;
{{ח:תתת|12}} על תקופות עבודתו הקודמות של עובד הרשות המקומית שעבר לתאגיד לפי פסקה (5) ושבתקופת שירותו ברשות המקומית חל עליו הסדר פנסיה תקציבית, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסכם רציפות זכויות הפנסיה בין הממשלה ובין מרכז השלטון המקומי מיום כ"דכ״ד בתמוז התשל"והתשל״ו (22 ביולי 1976); התאגיד, מרכז השלטון המקומי וארגון העובדים היציג בתאגיד רשאים, באישור שר האוצר, לקבוע הסכם רציפות זכויות אחר שיחול על עובד כאמור;
{{ח:תתת|13}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (12), המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, תעביר לתאגיד את סך שווי הזכויות שנצברו במועצה או ברשות לעובד העובר לעבוד בתאגיד לפי פסקאות (5) או (6), למעט זכויות כאמור בפסקה (12), בהתאם לנוסחה שתיקבע על ידי גורם שיוסכם בין משרד האוצר לבין הגוף היציג של מרבית הרשויות המקומיות, בשים לב למספר שנות העבודה שעבד במועצה לענף הלול וברשות המקומית, להתפתחות השכר ולערך פדיון הזכויות הצפוי במועד הפרישה מהתאגיד; הסכום האמור ישולם לגבי עובד המועצה לענף הלול ועובד רשות מקומית במפעלים – במועד המעבר לתאגיד, ולגבי עובד רשות מקומית בשווקים – בהתאם לאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|14}} העברה של עובד רשות מקומית ושל עובד המועצה לענף הלול אל התאגיד לפי סעיף קטן זה תיעשה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מט|בסעיף 32מט(ה) לחוק הרופאים הווטרינרים}};
{{ח:תתת|15}} לא העבירה המועצה לענף הלול או רשות מקומית את הסכומים לפי פסקה (13), כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים שנקבעו לפי הפסקה האמורה, מכל סיבה שהיא, יפחית החשב הכללי במשרד האוצר מההקצבות המועברות מתקציב המדינה למועצה לענף הלול או לרשות המקומית, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל המועצה לענף הלול או הרשות המקומית, לפי העניין, להעביר לפי חוק זה, ויעביר סכומים כאמור לתאגיד;
{{ח:תתת|16}} {{ח:תתתת|א}} אין בהוראות סעיף קטן זה, כשלעצמן, כדי להקנות לעובד שעבר לתאגיד כאמור בפסקה (5) או (6) זכויות העולות על הזכויות שהיה זכאי להן אילולא עבר לתאגיד או הפחותות מהן.
{{ח:תתתתת|ב}} על אף האמור בפסקת משנה (א) ובפסקאות (6), (7) ו-ו־(10), לגבי עובד שעבר לתאגיד לפי פסקה (6), ובתקופת עבודתו ברשות מקומית חל לגביו הסדר פנסיה תקציבית, לא יפחת היקף המשרה בתאגיד והיקף משרתו הנותרת ברשות המקומית, משליש משרה, לכל משרה כאמור.
 
{{ח:סעיף|323|הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|בסעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – חוק הרופאים הווטרינרים), מי שמונה, ערב יום הפרסום, לבצע פיקוח וטרינרי על מזון מן החי על פי החיקוקים {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 1|שבתוספת הראשונה לחוק האמור}}, לא יידרש לסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2 חלק א|חלק א'א׳ בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ב}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}, יראו רופא וטרינר שסיים בהצלחה קורס רקע בבריאות הציבור ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לחוק האמור}}, כאילו עמד בדרישות לעניין קורס רקע הקבועות {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ג}} רופא וטרינר שמועסק ערב יום הפרסום ברשות מקומית, וביצע פיקוח וטרינרי בשווקים, לרבות בדיקות משנה ערב תחילתה של תקופת המעבר, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}}.
{{ח:תת|ד}} רופא וטרינר שהיה מוסמך לבצע פיקוח וטרינרי במפעלים ערב יום הפרסום, ייחשב כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 32מא|סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים}} והוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לעניין {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}}.
שורה 2,297:
{{ח:סעיף|325|שמירת תוקף צווים ותקנות}}
{{ח:תת|א}} הצווים המפורטים להלן יעמדו בתוקפם, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות שיחליפו אותם וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותם לפי דין, ויראו אותם כאילו הותקנו מכוח חוק זה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י-1950התש״י–1950}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)|צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), התשט"ו-1955התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|3}} {{ח:חיצוני|צו ההגנה (הובלת חלב)|צו ההגנה (הובלת חלב), התשט"ז-1956התשט״ז–1956}};
{{ח:תתת|4}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1958התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|5}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|6}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), התש"ך-1959התש״ך–1959}};
{{ח:תתת|7}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|8}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א-1960התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|9}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א-1960התשכ״א–1960}};
{{ח:תתת|10}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|11}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|12}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|13}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל"ו-1975התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|14}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ"ד-1983התשמ״ד–1983}};
{{ח:תתת|15}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}.
{{ח:תת|ב}} התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות שיחליפו אותן וכל עוד לא בוטלו בידי השר או שר אחר המוסמך לבטל אותן לפי דין ויראו אותן כאילו הותקנו מכוח חוק זה בלבד:
{{ח:תתת|1}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא)|תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל"ח-1978התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|3}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|4}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|5}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), התשל"ט-1979התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|6}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}}.
{{ח:תת|ג}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון)}} (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י'י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו-י"או־י״א}}, כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה הסמכות להתקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}}
שורה 2,346:
{{ח:ת}} תמרוקים.
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לעניין עבירות והפרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(א)(1) ו-ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262(1)}})}}}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 תקנות|רשימת תקנות לעניין ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לקבוע בהן}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א'א׳}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים,מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים,מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ"ו-1985התשמ״ו–1985}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים,מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 14|תקנה 14}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ"ה-1994התשנ״ה–1994}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 4|תקנה 4}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2א|תקנה 2א}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006התשס״ו–2006}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)#סעיף 5|תקנה 5}}</td></tr>
</table>
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב'ב׳}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד)#סעיף 3|תקנה 3}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 2ב|2ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)#סעיף 3א|3א}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ"ד-1994התשמ״ד–1994}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר)#סעיף 10|10}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ"ו-1985התשמ״ו–1985}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)#סעיף 8|8}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ"ה-1994התשנ״ה–1994}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 2|תקנה 2}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)#סעיף 9|9}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ"ה-1985התשמ״ה–1985}}</td><td>{{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה)#סעיף 2|תקנה 2(א)}}</td></tr>
</table>
 
שורה 2,377:
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, לאחר שמילאתי את כל הפרטים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 76|סעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}} (להלן – החוק), מתחייב בזה כי –
{{ח:תת|1}} הפרטים שמסרתי בהצהרה נכונים, והיא חלה לגבי כל המשלוחים העתידיים של המזון הרגיל המסוים שבהצהרה;
{{ח:תת|2}} כל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה יעמוד בדרישות חקיקת המזון, החלות בישראל על המזון בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 90|סעיף 90 לחוק}};
{{ח:תת|3}} קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שייוודע לו על הודעה לציבור על פגם במזון (Recall) או על הוראה על הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal).
{{ח:תת|4}} יש/אין (*מחק את המיותר) בידי אחד מבין המסמכים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}.
{{ח:ת}} ..........................................................................................................................
{{ח:ת}} מספר יבואן רשום תאריך חתימה וחותמת היבואן
 
שורה 2,398:
{{ח:ת}} חיטה
 
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}, {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיפים 256(ב)(34)}} {{ח:פנימי|סעיף 262|ו-262ו־262(31)}})}}}}
 
{{ח:קטע3||פרטי סימון שיש חובה לבדקם}}
שורה 2,414:
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), תשס"ו-2006תשס״ו–2006}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, לעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 256|סעיף 256(ב)(39)}} והפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262(37)}})}}}}
שורה 2,425:
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תיאור הדוגמה הנבדקת:..........................................................................
{{ח:ת}} אני הח"מהח״מ מאשר בזה שבדקתי את הדוגמה המתוארת לעיל והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן:.................................................................
{{ח:ת}} ולראיה באתי על החתום היום................... בחודש.......................... שנה..........................
{{ח:ת}} שם וחתימת עובד המעבדה......................................
 
{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 263|סעיף 263}})}}}}
שורה 2,435:
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), תשס"ו-2006תשס״ו–2006}}.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), תשנ"ו-1996תשנ״ו–1996}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}})}}}}
שורה 2,446:
{{ח:ת}} בעד טיפול בבקשה לרישיון או לחידושו, במועדים המפורטים להלן, תשולם אגרה בסכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
<table>
<tr><th></th><th width="250px;">{{מוקטן|טור א'א׳}} {{ש}} סוג הרישיון</th><th width="150px;">{{מוקטן|טור ב'ב׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לקבלת רישיון חדש</th><th width="150px;">{{מוקטן|טור ג'ג׳}} {{ש}} טיפול בבקשה לחידוש רישיון, שהוגשה 90 ימים לפחות לפני יום פקיעתו, בעד כל שנה</th><th width="150px;">טור ד'ד׳{{ש}}טיפול בבקשה{{ש}}לחידוש רישיון{{ש}}שהוגשה לאחר{{ש}}המועד שבטור ג'ג׳,{{ש}}בעד כל שנה</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>רישיון אחסנה</td><td>780</td><td>390</td><td>448</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>רישיון הובלה</td><td>275</td><td>275</td><td>316</td></tr>
שורה 2,453:
<tr><td>(א) המעסיק עד 10 עובדים</td><td>550</td><td>275</td><td>316</td></tr>
<tr><td>(ב) המעסיק 11 עד 50 עובדים</td><td>780</td><td>390</td><td>448</td></tr>
<tr><td>(ג) המעסיק למעלה מ-50מ־50 עובדים</td><td>930</td><td>465</td><td>535</td></tr>
</table>
 
שורה 2,463:
{{ח:ת}} בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים.
 
{{ח:סעיף*|(3א)||תיקון: ק"תק״ת תשע"ו-2תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 3א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך של 384 שקלים חדשים בעד כל שנה שלגביה ניתן האישור.
 
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק"תק״ת תשע"ו-2תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון, על כל סוגי המזון שבו, תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח, כמפורט להלן:
{{ח:תת|א}} לגבי מזון רגיל – סך של 384 שקלים חדשים לכלל קבוצות המזון הרגיל שבמשלוח;
{{ח:תת|ב}} לגבי מזון רגיש – סך של 384 שקלים חדשים לכל קבוצת מזון רגיש שבמשלוח, לרבות שימורי בשר ודגים, ולמעט מוצר בשר כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח'ח׳}} וביצים שלא עברו טיפול טרמי, לפי קבוצות המזון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} מוצרי חלב ומקביליהם (analoguse), למעט מוצרים כאמור המשויכים לקבוצת שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|2}} שומנים ושמנים ותחליבי שומן;
{{ח:תתת|3}} קרחונים, כולל שרבט וסורבט;
{{ח:תתת|4}} פירות וירקות (כולל פטריות, שורשים ופקעות, קטניות ואלוורה), עשבי-יםעשבי־ים, אגוזים וזרעים לרבות קטניות ולמעט פולי סויה ודגנים;
{{ח:תתת|5}} ממתקים;
{{ח:תתת|6}} דגנים ומוצריהם המיוצרים מגרעיני דגנים, משורשים ופקעות ומקטניות, למעט מוצרי מאפה שבקבוצת מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|7}} מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים;
{{ח:תתת|8}} שימורי בשר ומוצריו;
{{ח:תתת|9}} שימורי דגים ושימורי מוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמיים (קיפודי ים, מלפפוני ים וכו'וכו׳);
{{ח:תתת|10}} ביצים שעברו טיפול טרמי ומוצרי ביצים;
{{ח:תתת|11}} ממתיקים כולל דבש;
שורה 2,487:
{{ח:תתת|16}} תוספי מזון וחומרים מסייעי ייצור.
 
{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק"תק״ת תשע"ו-2תשע״ו־2|עוגן=תוספת 10 פרט 4א}}
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור לחלק ממשלוח המזון שמבקשים לשחרר תשולם אגרה לפי קבוצות המזון שבמשלוח שאותן מבקשים לשחרר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 10 פרט 4|בפסקאות (א) ו-ו־(ב) שבפרט (4)}}.
 
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד תעודה או אישור בנוגע לייצוא מזון, תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים.
 
{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י"אי״א באב התשמ"גהתשמ״ג (21 ביולי 1983).}}
* '''משה נסים'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}