חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[747408]
[747408]
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשנ"גתשנ״ג, 134|חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 260|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 371|חוק דמי מחלה (דין המדינה) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"זתשנ״ז, 130|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211404.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 237|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211495.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"אתשס״א, 219|תיקון מס'מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 489|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"זתשס״ז, 369|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 246|תיקון מס'מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300806.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"טתשס״ט, 243|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010ו־2010)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 70|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301515.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס'מס׳ 4 לחוק משפחות חד-הוריותחד־הוריות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 581|תיקון מס'מס׳ 13 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322678.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348677.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:סעיף|1|היעדרות בשל מחלת ילד|תיקון: תשנ"דתשנ״ד, תשנ"זתשנ״ז, תשנ"חתשנ״ח, תשס"אתשס״א, תשס"בתשס״ב, תשס"חתשס״ח, תשע"ד-2תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|א}} בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה;
{{ח:תת|ב}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד – עד 16 ימים בשנה;
{{ח:ת}} בחוק זה, "הורה”הורה עצמאי"עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992תשנ״ב–1992}}.
 
{{ח:סעיף|1א|היעדרות בשל מחלה קשה של ילד|תיקון: תשנ"זתשנ״ז, תשס"בתשס״ב, תשס"זתשס״ז, תשס"טתשס״ט, תשע"ד-2תשע״ד־2, תשע"ד-3תשע״ד־3, תשע"ותשע״ו}}
{{ח:תת|א}} עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות. בשל מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, כאמור.
{{ח:תת|ב}} בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}.
{{ח:תת|ג}} לענין סעיף זה, "מחלה”מחלה קשה"קשה“ – מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|1א1|חישוב דמי מחלה בעת היעדרות לסירוגין של בני זוג|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) ו-ו־(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976התשל״ו–1976}}, היעדרותו של העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 1א|או 1א}}, לצורך חישוב דמי מחלה, תימנה החל מהיום הראשון שבו נעדר העובד או בן זוגו בשל מחלת ילדם, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של בן זוגו מעבודתו בשל מחלת ילדם וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש בן זוגו במקום עבודתו.
 
{{ח:סעיף|1ב|היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו|תיקון: תשס"זתשס״ז, תשע"דתשע״ד, תשע"ד-2תשע״ד־2, תשע"ד-3תשע״ד־3}}
{{ח:תת|א}} עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:
{{ח:תתת|1}} בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;
שורה 28:
{{ח:תתת|4}} האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.
{{ח:תת|א1}} {{ח:תתת|1}} בזקיפת ימי היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף זה בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר.
{{ח:תתת|2}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) ו-ו־(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976התשל״ו–1976}} (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון, ובכלל זה מחלקו, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.
{{ח:תת|א2}} {{ח:תתת|1}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו; התקיים בעובד כאמור אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; זכותו של עובד לפי סעיף קטן זה נוספת על כל זכות אחרת שנתונה לו לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תתת|2}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו כיחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות הנקוב באותה פסקה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|3}} בסעיף קטן זה, "שעות”שעות העבודה של העובד בחודש"בחודש“ – הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12ב־12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף קטן זה; במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר המטפל באדם עם המוגבלות, ואין אפוטרופוס אחר שניצל את זכותו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|ג}} בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן (א), יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 1א|או 1א}}, בקשר עם מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"אדם”אדם עם מוגבלות"מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"סיוע”סיוע אישי"אישי“ – סיוע שהאדם עם המוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול.}}
{{ח:תת|ה}} הוראת סעיף זה לא תחול לגבי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות אך מוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להישנות.
 
{{ח:סעיף|1ג|משפחת אומנה|תיקון: תשס"זתשס״ז, תשע"דתשע״ד, תשע"ו-2תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 עד 1ב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, "משפחת”משפחת אומנה"אומנה“ – משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}.
 
{{ח:סעיף|2|כללים|תיקון: תשנ"חתשנ״ח, תשס"זתשס״ז, תשע"ד-3תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים בדבר –
{{ח:תת|1}} הוכחת מחלתו של הילד;
שורה 53:
{{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.
 
{{ח:סעיף|3א|דין המדינה|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשע"ד-3תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.
 
שורה 59:
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ"דכ״ד בתמוז התשנ"גהתשנ״ג (13 ביולי 1993).}}
* '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה
* '''אורה נמיר'''<br>שרת העבודה והרווחה