חוק בתי המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [761428] ת"ט |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [762460] בוט: קישורים |
||
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי המשפט [נוסח משולב],
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''חוק השופטים:''' {{ח:תיבה|
'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|
{{ח:תיבה|
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים,
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 20:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ד|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
שורה 50:
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק
{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן
{{ח:סעיף|1|נושא הפרק|אחר=[ש/1]}}
שורה 60:
{{ח:תת|3}} בתי משפט השלום.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|2|כשירותם של שופטי בית המשפט העליון|אחר=[ש/2]}}
שורה 71:
{{ח:תת|3}} משפטאי מובהק.
{{ח:סעיף|2א|תקופת צינון למינוי שופט עליון|תיקון:
{{ח:ת}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.
{{ח:סעיף|3|כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי|תיקון:
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
{{ח:תת|1}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
{{ח:תת|2}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.
{{ח:סעיף|4|כשירותם של שופטי בית משפט שלום|תיקון:
{{ח:ת}} כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.
שורה 86:
{{ח:תת|ב}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|6|הועדה לבחירת שופטים|תיקון:
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4
{{ח:תת|1}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת,
{{ח:תת|2}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|3}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
שורה 96:
{{ח:תת|4}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|6א|הצבעה בועדה|תיקון:
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.
{{ח:סעיף|7|סדרי עבודת הועדה|תיקון:
{{ח:תת|א}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|ב}} אלה רשאים להציע מועמדים:
שורה 109:
{{ח:תת|ד}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:סעיף|7א|סייג למינוי שופט|תיקון:
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.
{{ח:סעיף|8|נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א)
{{ח:תת|ב}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|9|נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיאים
{{ח:תת|ב}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
{{ח:תת|ג}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}.
{{ח:סעיף|9א|המשך כהונה של נשיא|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
{{ח:תת|ב}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:סעיף|10|מינוי לכהונה בפועל|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –
{{ח:תתת|1}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
שורה 135:
{{ח:תת|ג}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.
{{ח:סעיף|10א|שופט עמית|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
{{ח:תת|ב}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
שורה 143:
{{ח:תת|ו}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ד|סימן
{{ח:סעיף|11|כוחו של מינוי|אחר=[ש/12]}}
שורה 151:
{{ח:ת}} שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
{{ח:סעיף|13|יציאה לקיצבה|תיקון:
{{ח:תת|א}} שופט יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|1}} בהגיעו לגיל שבעים;
שורה 162:
{{ח:תת|ד}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
{{ח:סעיף|14|סיום כהונה לפי החלטת הועדה|תיקון:
{{ח:תת|א}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4)
{{ח:תת|ב}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|ג}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.
{{ח:סעיף|15|סמכות שופט לסיים דיון|תיקון:
{{ח:תת|א}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
{{ח:תת|ב}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
שורה 175:
{{ח:ת}} מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ה|סימן
{{ח:סעיף|16א|כללי אתיקה לשופטים|תיקון:
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
{{ח:סעיף|16ב|ועדת אתיקה|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
{{ח:תת|ב}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו.
שורה 191:
{{ח:תת|ב}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
{{ח:תת|ג}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|ד}} לענין סעיף זה,
{{ח:סעיף|18|קובלנה על שופט|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
שורה 217:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ה1|סימן
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתו של {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}} ביום
{{ח:סעיף|21א|הגדרות|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|21ב|הגשת הצהרת הון|תיקון:
{{ח:תת|א}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תת|ב}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}.
{{ח:סעיף|21ג|מועדים להגשת הצהרת הון|תיקון:
{{ח:תת|א}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים,
{{ח:תתת|2}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
{{ח:תתת|3}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
{{ח:תת|ב}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)
{{ח:תתת|2}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה
{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תתתת|2}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|21ד|הודעה על חובת הגשת הצהרת הון|תיקון:
{{ח:ת}} האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.
{{ח:סעיף|21ה|תפקידי המפקח וסמכויותיו|תיקון:
{{ח:תת|א}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|ב}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}.
{{ח:תת|ג}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –
{{ח:תתת|1}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
{{ח:תתת|2}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו,
{{ח:תתת|3}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.
{{ח:סעיף|21ו|שמירת סודיות|תיקון:
{{ח:תת|א}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
שורה 267:
{{ח:תתת|2}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך.
{{ח:סעיף|21ז|הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון|תיקון:
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}, וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.
{{ח:סעיף|21ח|תקנות – {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}}.
{{ח:קטע3|פרק א סימן ו|סימן
{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות|אחר=[ש/25]}}
{{ח:ת}} הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.
{{ח:סעיף|23|שיפוט פלילי|תיקון:
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12
{{ח:סעיף|24|שופט שהוא צד בהליך אזרחי|אחר=[ש/26א]}}
{{ח:ת}} שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן
{{ח:סעיף|25|מספר השופטים|אחר=[ב/2]}}
{{ח:ת}} בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.
{{ח:סעיף|26|ההרכב|תיקון:
{{ח:ת}} בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
{{ח:תת|1}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תת|2}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
{{ח:תת|3}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
{{ח:תת|4}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9)
{{ח:תת|5}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.
{{ח:סעיף|27|קביעת מותבים ומועדים|תיקון:
{{ח:תת|א}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:סעיף|28|
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית המשפט העליון;
שורה 317:
{{ח:תת|ג}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.
{{ח:סעיף|30|דיון נוסף|אחר=[ב/8<wbr>(
{{ח:תת|א}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
{{ח:תת|ב}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
{{ח:תת|ג}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.
{{ח:סעיף|31|משפט חוזר|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
שורה 328:
{{ח:תתת|3}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
{{ח:תתת|4}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
{{ח:תת|ב}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם
{{ח:תת|ג}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
{{ח:תת|ד}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.
שורה 336:
{{ח:תת|ב}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|33|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת|ב}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
שורה 345:
{{ח:תתתת|ב}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|ג}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה,
{{ח:תת|ד}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
שורה 359:
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.
{{ח:סעיף|37|ההרכב|תיקון:
{{ח:תת|א}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
{{ח:תתת|1}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
שורה 365:
{{ח:תתת|3}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
{{ח:תתת|1}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק
{{ח:תתת|2}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3}} דיון מקדמי בערעור;
{{ח:תתת|4}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|5}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בחלק
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|7}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה,
{{ח:תתת|8}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|9}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
{{ח:תתתת|ב}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה,
{{ח:תתתת|ג}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|[בסעיף 51(א)(3)}};
{{ח:תתת|10}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים,
{{ח:תתת|11}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.
{{ח:תת|ג}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א)
{{ח:סעיף|38|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/16]}}
שורה 385:
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
{{ח:סעיף|39|
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית משפט מחוזי;
שורה 395:
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
{{ח:סעיף|40|הסמכות|תיקון:
{{ח:ת}} בית משפט מחוזי ידון באלה:
{{ח:תת|1}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם –
{{ח:תתת|א}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
{{ח:תתת|ב}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
{{ח:תת|1א}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים,
{{ח:תת|2}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
{{ח:תת|3}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
{{ח:תת|4}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|בפסקה זו,
{{ח:תתת|א}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים,
{{ח:תתת|ב}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:תתת|ד}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים,
{{ח:תתת|ה}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים,
{{ח:תתת|ו}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש],
{{ח:תתת|ז}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים,
{{ח:תתת|ח}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים,
{{ח:תתת|ט}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות,
{{ח:תת|5}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות,
{{ח:תת|6}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}.
{{ח:סעיף|41|ערעור|תיקון:
{{ח:תת|א}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|1}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|2}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין
{{ח:תת|ד}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|ה}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות,
{{ח:תתת|2}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
{{ח:תתת|3}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:סעיף|42|סמכות שופטים|תיקון:
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן
{{ח:סעיף|42א|הגדרות|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|42ב|עניין כלכלי|תיקון:
{{ח:תת|א}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
{{ח:תתת|1}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|א}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח)
{{ח:תתתת|ב}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}};
{{ח:תתתת|ג}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}};
{{ח:תתתת|ד}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון
{{ח:תתתת|ה}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
{{ח:תתתת|ו}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק
{{ח:תתתת|ז}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק
{{ח:תתת|2}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|3}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
{{ח:תתת|3א}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות בכאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה,
{{ח:תתת|4}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תתת|5}} ערעור על פסק בוררות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 29ב|בסעיף 29ב לחוק הבוררות}}, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);
שורה 466:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
{{ח:סעיף|42ג|עניין
{{ח:תת|א}} עניין
{{ח:תתת|1}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],
{{ח:תתת|2}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
{{ח:תתת|3}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיפים 46}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46א|
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין
{{ח:סעיף|42ד|מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי
{{ח:תת|א}} בבית המשפט המחוזי
{{ח:תת|ב}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|ג}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|ד}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
{{ח:סעיף|42ה|סמכות המחלקה הכלכלית|תיקון:
{{ח:תת|א}} עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית –
{{ח:תתת|1}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית וכן כל עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}}, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
{{ח:תתת|2}} עניין
{{ח:תת|ב}} המחלקה הכלכלית תדון בעניין
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|2}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|43|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת|ב}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
שורה 495:
{{ח:תתת|2}} {{ח:תתתת|א}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|ב}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה
{{ח:תת|ד}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.
שורה 509:
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.
{{ח:סעיף|47|ההרכב|תיקון:
{{ח:ת}} בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.
שורה 516:
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
{{ח:סעיף|49|העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
שורה 523:
{{ח:תת|ג}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|50|
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית משפט שלום;
שורה 536:
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
{{ח:סעיף|51|הסמכות|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט שלום ידון באלה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:תתתת|א}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק
{{ח:תתתת|ב}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק
{{ח:תתת|2}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
{{ח:תתת|3}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
{{ח:תתת|3א}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|4}}
{{ח:תתת|5}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה,
{{ח:תת|א1}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2)
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
{{ח:תת|ג}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה,
{{ח:סעיף|52|ערעור|תיקון:
{{ח:תת|א}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
שורה 557:
{{ח:תת|ד}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:סעיף|53|סמכות שופטים|תיקון:
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן
{{ח:סעיף|54|מקום מושב ואזור שיפוט|אחר=[ב/29ב]}}
שורה 568:
{{ח:סעיף|55|הסמכות|אחר=[ב/29ג]}}
{{ח:תת|א}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה,
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|ג}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:סעיף|56|דין בית משפט לענינים מקומיים|תיקון:
{{ח:תת|א}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן
{{ח:תת|ב}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.
{{ח:סעיף|57|מינוי שופט|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה,
{{ח:סעיף|58|שמירת סמכויות|אחר=[ב/29ו]}}
{{ח:ת}} אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן
{{ח:סעיף|59|הסמכת בתי משפט|אחר=[ת/1]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:סעיף|60|הסמכות|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד
{{ח:תתת|1}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008; 33,500 שקלים חדשים נכון לשנת 2016)}};
{{ח:תתת|2}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1);
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).
שורה 600:
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}} אין בו כדי למנוע –
{{ח:תת|1}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
{{ח:תת|2}} נתבע שהגיש
{{ח:סעיף|62|ראיות וסדרי דין|אחר=[ת/4]}}
שורה 606:
{{ח:תת|ב}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:סעיף|63|ייצוג|תיקון:
{{ח:תת|א}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
שורה 618:
{{ח:סעיף|65|בוררות|אחר=[ת/8]}}
{{ח:תת|א}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות,
{{ח:תתת|1}} כל מקום שנאמר בו
{{ח:תתת|2}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:תת|ג}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.
{{ח:סעיף|66||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 629:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן
{{ח:סעיף|68|פומביות הדיון|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט ידון בפומבי.
{{ח:תת|ב}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
שורה 637:
{{ח:תתת|2}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|3}} לשם הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|4}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין,
{{ח:תתת|5}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית,
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|7}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|8}} לשם הגנה על סוד מסחרי.
{{ח:תתת|9}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין,
{{ח:תתת|10}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים,
{{ח:תתת|11}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין,
{{ח:תתת|12}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}};
{{ח:תתת|13}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה,
{{ח:תת|ג}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|ג1}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי
{{ח:תת|ג2}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש],
{{ח:תת|ד}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|ה}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} –
{{ח:תתת|1}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה,
{{ח:תתת|2}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),
{{ח:סעיף|68א|ניהול פרוטוקול|תיקון:
{{ח:תת|א}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה,
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
{{ח:תת|ג}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
שורה 663:
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.
{{ח:סעיף|68ב|הקלטת דיון|תיקון:
{{ח:תת|א}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|ב}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
שורה 672:
{{ח:תת|ב}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.
{{ח:סעיף|70|איסור פרסומים|תיקון:
{{ח:תת|א}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ב}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ג}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה),
{{ח:תת|ג1}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ד}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם.
שורה 687:
{{ח:תת|ה}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|ה1}} {{ח:תתת|1}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|2}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר
{{ח:תתת|3}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
{{ח:תת|ה2}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ה3}} {{ח:תתת|1}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי,
{{ח:תתת|2}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|3}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
{{ח:תת|ו}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה),
{{ח:סעיף|70א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון:
{{ח:תת|א}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
{{ח:תתת|1}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
{{ח:תתת|2}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.
{{ח:סעיף|70ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון:
{{ח:תת|א}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|1}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד;
שורה 712:
{{ח:תת|ג}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת.
{{ח:סעיף|70ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון:
{{ח:תת|א}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|ב}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה,
{{ח:סעיף|70ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון:
{{ח:תת|א}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|1}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}};
שורה 724:
{{ח:תת|ג}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.
{{ח:סעיף|70ה|תקנות לעניין איסור פרסום|תיקון:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 70ד}}, ואת דרכי הדיון בבקשה.
{{ח:סעיף|71|מניעת פגיעה בהליך פלילי|תיקון:
{{ח:תת|א}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה,
{{ח:תת|ג}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
{{ח:תת|ד}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:סעיף|72|איסור הפרעה|תיקון:
{{ח:תת|א}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
{{ח:תתת|1}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
{{ח:תתת|2}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או
{{ח:תתת|3}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
{{ח:תתת|4}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
שורה 742:
{{ח:תת|ג}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.
{{ח:סעיף|73|כפיית ציות ועונש בשל אי ציות|תיקון:
{{ח:תת|א}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|1}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|2}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין,
{{ח:תת|ב}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|ג}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
שורה 752:
{{ח:תתת|2}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.
{{ח:סעיף|73א|צו הבאה|תיקון:
{{ח:תת|א}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
{{ח:תת|ב}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}.
שורה 762:
{{ח:תת|ו}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.
{{ח:סעיף|73ב|עיון חוזר וערר|תיקון:
{{ח:ת}} ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|או 73א(ו)}}, רשאים הצדדים –
{{ח:תתת|1}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
שורה 768:
{{ח:סעיף|74|סופיותן של החלטות|אחר=[ב/43]}}
{{ח:ת}} בלי למעט מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)}}, החלטות בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 72|
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן
{{ח:סעיף|75|סמכות כללית לתת סעד|אחר=[ב/34]}}
{{ח:ת}} כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו
{{ח:סעיף|76|סמכות נגררת|אחר=[ב/35]}}
שורה 782:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.
{{ח:סעיף|77א|עילות פסלות|תיקון:
{{ח:תת|א}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|א1}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
שורה 789:
{{ח:תתת|3}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|א2}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א)
{{ח:תת|א3}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|ב}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
שורה 798:
{{ח:תת|ג}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בכל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
{{ח:סעיף|78|העברת ענין למקום אחר|תיקון:
{{ח:תת|א}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
{{ח:תת|ב}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
{{ח:תת|ג}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:סעיף|78א|העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר|תיקון:
{{ח:תת|א}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|ב}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
שורה 811:
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
{{ח:תתת|2}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה,
{{ח:סעיף|79|סעד בשל חוסר סמכות|אחר=[ב/37]}}
שורה 817:
{{ח:תת|ב}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:סעיף|79א|פשרה|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
{{ח:תת|ב}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
{{ח:סעיף|79ב|בוררות|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
{{ח:תת|ב}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות,
{{ח:סעיף|79ג|גישור|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה,
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
{{ח:תת|ג}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
{{ח:תת|ד}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
{{ח:תת|ה}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
{{ח:תת|ו}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט,
{{ח:תת|ז}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
{{ח:תת|ח}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
{{ח:סעיף|79ד|תקנות לענין בוררות וגישור|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|1}} סדרי מינוי בורר או מגשר;
שורה 848:
{{ח:תתת|4}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
{{ח:תתת|5}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3)
{{ח:סעיף|80|בית משפט שנחלקו בו הדעות|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|ב}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת
{{ח:תת|ג}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –
{{ח:תתת|1}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
{{ח:תתת|2}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת
{{ח:סעיף|81|תיקון טעות בפסק דין|אחר=[ב/37א]}}
{{ח:תת|א}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה,
{{ח:תת|ב}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
{{ח:תת|ג}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
{{ח:תת|ד}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.
{{ח:סעיף|82|סדרי מינהל|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
{{ח:תת|ב}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.
{{ח:סעיף|82א|מחלקה לניתוב תיקים|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן –
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים יקבע –
{{ח:תתת|1}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים
{{ח:תתת|2}} הוראות בסדרי דין שעובדי
{{ח:תתת|3}} את הכללים שעל פיהם יפעל
{{ח:סעיף|83|תקנות|אחר=[ב/47 סיפה]}}
שורה 882:
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן
{{ח:סעיף|84|מינוי|תיקון:
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
{{ח:תת|א1}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|
{{ח:תת|ב}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
{{ח:תת|ג}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|84א|מינוי רשם בכיר|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
{{ח:תתת|2}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|11 עד 14}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|
{{ח:תת|ב}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|85|סמכויות מיוחדות|אחר=[ר/2]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיפים 85א עד 90}}.
{{ח:סעיף|85א|סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות|תיקון:
{{ח:תת|א}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
{{ח:תתת|1}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
{{ח:תתת|2}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות,
{{ח:תתת|3}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה,
{{ח:סעיף|86|פסק דין באין הגנה|אחר=[ר/3]}}
שורה 926:
{{ח:ת}} רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.
{{ח:סעיף|90|בקשות שונות|תיקון:
{{ח:ת}} רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9)
{{ח:תת|1}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט,
{{ח:תת|2}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
{{ח:תת|3}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
{{ח:תת|4}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת
{{ח:תת|5}} תשלום כסף מקופת בית המשפט;
{{ח:תת|6}} מינוי אפוטרופסים לדין;
{{ח:תת|7}} הוראות בדבר המצאת כתבי
{{ח:תת|8}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
{{ח:תת|9}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תת|10}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או
{{ח:תת|11}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
{{ח:תת|12}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש],
{{ח:סעיף|91|סמכויות שהוענקו בתקנות|תיקון:
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 90}} רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:סעיף|92|עניני ירושה|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|93|עניני אפוטרופוסות|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|94|עניני פשיטת רגל|אחר=[ר/9]}}
{{ח:ת}} בעניני פשיטת רגל, רשאי רשם של בית משפט שיש לו שיפוט כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 172|בסעיפים 172}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 173|
{{ח:תת|1}} לפי בקשתו של חייב בפשיטת רגל, ליתן צו כינוס נכסים ולהכריז על החייב כפושט רגל;
{{ח:תת|2}} לנהל חקירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 27|סעיפים 27 עד 32}}, {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 59|59}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 60|
{{ח:סעיף|95|החלטת רשם כהחלטת בית המשפט|אחר=[ר/11]}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 96|לסעיף 96}}.
{{ח:סעיף|96|ערעור על החלטת רשם|תיקון:
{{ח:תת|א}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
{{ח:תת|א1}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
{{ח:תת|ב1}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין
{{ח:תת|ג}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
{{ח:תת|ד}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ה}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|97|קביעת פלוגתות מוסכמות|אחר=[ר/13]}}
שורה 976:
{{ח:סעיף|99|שומת הוצאות|אחר=[ר/15]}}
{{ח:ת}} הרשם יהיה
{{ח:סעיף|100|חתימה על פסיקתות|אחר=[ר/16]}}
שורה 990:
{{ח:ת}} כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן
{{ח:סעיף|104|תחולת הוראות|תיקון:
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68 עד 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 81|
{{ח:סעיף|105|הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי|אחר=[ר/21]}}
שורה 999:
{{ח:תת|ב}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.
{{ח:סעיף|105א|אתיקה ומשמעת|תיקון:
{{ח:ת}} לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.
{{ח:סעיף|105ב|פסלות|תיקון:
{{ח:ת}} לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיף 77א}} יחולו.
{{ח:סעיף|105ג|הודעה על גמר כהונה|תיקון:
{{ח:ת}} הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.
שורה 1,011:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.
{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק
{{ח:סעיף|106א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתת|1}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה,
{{ח:תתת|2}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ,
{{ח:תתת|3}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר;
{{ח:תתת|4}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים,
{{ח:תתת|5}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש],
{{ח:תתת|6}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו,
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|106ב|משמר בתי המשפט ותפקידיו|תיקון:
{{ח:ת}} תפקידי משמר בתי המשפט הם:
{{ח:תת|1}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
{{ח:תת|2}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.
{{ח:סעיף|106ג|ממונה הביטחון ותפקידיו|תיקון:
{{ח:תת|א}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}.
{{ח:תת|ב}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
{{ח:סעיף|106ד|סגל פיקודי|תיקון:
{{ח:ת}} למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 5|
{{ח:סעיף|106ה|מאבטח משמר בתי המשפט|תיקון:
{{ח:ת}} ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה}}.
{{ח:סעיף|106ו|אנשי משמר בתי המשפט – עובדי המדינה|תיקון:
{{ח:ת}} אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג עד 106ה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים),
{{ח:סעיף|106ז|סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות|תיקון:
{{ח:תת|א}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
{{ח:תתת|1}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
{{ח:תתת|2}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|3}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו,
{{ח:תתת|4}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
{{ח:תתת|5}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
שורה 1,066:
{{ח:תתת|3}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|106ח|סמכות עיכוב ומעצר|תיקון:
{{ח:תת|א}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 72|
{{ח:תת|ב}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 24|
{{ח:תת|ג}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 21|
{{ח:תת|ד}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א)
{{ח:סעיף|106ט|החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט|תיקון:
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:פנימי|סעיף 106ח|
{{ח:סעיף|106י|פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט|תיקון:
{{ח:תת|א}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
{{ח:תת|ב}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.
{{ח:סעיף|106יא|זיהוי איש משמר בתי המשפט|תיקון:
{{ח:תת|א}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|1}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
שורה 1,088:
{{ח:תת|ג}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
{{ח:סעיף|106יב|סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות|תיקון:
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}}, ולעניין זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק
{{ח:סעיף|107|העברת סמכויות|אחר=[ב/45]}}
שורה 1,097:
{{ח:תת|ב}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
{{ח:סעיף|108|תקנות סדרי דין [ב/8(ד)] [ב/9(ד)]|תיקון:
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –
{{ח:תתת|1}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק
{{ח:תתת|2}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
{{ח:תתת|3}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
שורה 1,107:
{{ח:תתתת|3}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
{{ח:תתתת|4}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
{{ח:תתת|5}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4)
{{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|אחר=[ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10]}}
שורה 1,121:
{{ח:סעיף|111|הוראות מעבר|אחר=[ש/27<wbr>(א), ר/50<wbr>(ג)]}}
{{ח:תת|א}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים,
{{ח:תת|ב}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט,
{{ח:קטע3|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}}
{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק א|חלק
{{ח:סעיף*|1||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי הסעיפים הבאים של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין,
{{ח:סעיף*|2||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב],
{{ח:סעיף*|3||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הדואר,
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 209|סעיף 209 לפקודת המכס}}.
{{ח:סעיף*|5||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש],
{{ח:סעיף*|6||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה,
{{ח:סעיף*|7||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון,
{{ח:סעיף*|8||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|9||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט),
{{ח:סעיף*|10||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|11||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|12||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 113|סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים),
{{ח:סעיף*|13||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה}}.
{{ח:סעיף*|14||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|
{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק ב|חלק
{{ח:סעיף*|1||תיקון:
{{ח:ת}} ערעורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיפים 52(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|55}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|
{{ח:קטע3|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|2||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|3||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|4||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|5||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|6||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק א|חלק
{{ח:סעיף*|||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין,
{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ב|חלק
{{ח:סעיף*|||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש],
{{ח:קטע3|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים,
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל,
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה,
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים,
{{ח:סעיף*|4א||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי,
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:סעיף*|6||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש],
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הפרט יוחלף ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון),
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון),
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית,
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}.
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|חוק הסדרת מקומות רחצה,
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה,
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים,
{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב),
{{ח:סעיף*|13||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|פקודת הכלבת}}.
{{ח:סעיף*|15||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 490|
{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים,
{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}.
{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון,
{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות
{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943}}.
{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה),
{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות),
{{ח:סעיף*|23||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון),
{{ח:סעיף*|23א||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|חוק חג המצות (איסורי חמץ),
{{ח:סעיף*|24||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים),
{{ח:סעיף*|25||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים),
{{ח:סעיף*|26||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור,
{{ח:סעיף*|27||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות,
{{ח:סעיף*|28||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים,
{{ח:סעיף*|29||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים,
{{ח:סעיף*|30||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים,
{{ח:סעיף*|31||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות),
{{ח:סעיף*|32||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט),
{{ח:סעיף*|33||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים,
{{ח:סעיף*|34||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים),
{{ח:סעיף*|35||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה,
{{ח:סעיף*|36||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים,
{{ח:סעיף*|37||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}.
{{ח:סעיף*|38||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח,
{{ח:סעיף*|39||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית,
{{ח:סעיף*|40||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת,
{{ח:סעיף*|41||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות,
{{ח:סעיף*|42||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|סעיף 27א1 לפקודת התעבורה}}.
{{ח:סעיף*|43||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה),
{{ח:קטע3|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}})}}|תיקון:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטה).}}
{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום
* '''משה נסים'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
|