חוק בתי המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[761428] ת"ט
[762460] בוט: קישורים
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''חוק השופטים:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"גתשי״ג, 149|חוק השופטים|http://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי"טתשי״ט, 134|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 140|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"טתשכ״ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 22|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209663.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 186|תיקון מס'מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"אתשמ״א, 6|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209661.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"בתשמ״ב, 196|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210232.pdf}}. '''חוק בתי המשפט:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשי"זתשי״ז, 148|חוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"בתשכ״ב, 24|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 66|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208113.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"זתשכ״ז, 132|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"אתשל״א, 120|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"גתשל״ג, 237|תיקון מס'מס׳ 2 לפקודת הראיות|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"התשל״ה, 106|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"זתשל״ז, 320|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 11|תיקון מס'מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208123.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208125.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"טתשל״ט, 138|תיקון מס'מס׳ 11|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208126.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 125|תיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"אתשמ״א, 84|תיקון מס'מס׳ 13|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208128.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס'מס׳ 14|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"בתשמ״ב, 192|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"גתשמ״ג, 18|ת"טת״ט}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס'מס׳ 18 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}, {{ח:תיבה|149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק שמירת הניקיון|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210225.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס'מס׳ 19|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210227.pdf}}. '''חוק שיפוט בתביעות קטנות:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשל"ותשל״ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"זתשל״ז, 4|ת"טת״ט}}, {{ח:תיבה|143|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"גתשמ״ג, 36|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209655.pdf}}. '''פקודת הרשמים:''' {{ח:תיבה|ע"רע״ר 1936, תוס'תוס׳ 1, 233|פקודת הרשמים}}; ע"רע״ר 1943, תוס'תוס׳ 1, 28; ע"רע״ר 1946, תוס'תוס׳ 1, 226; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשט"זתשט״ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי"זתשי״ז, 155|חוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"גתשכ״ג, 122|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209515.pdf}}; {{ח:תיבה|דמ"ידמ״י תשל"אתשל״א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsnv_318077.pdf}}; {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשל"התשל״ה, 16|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ותשל״ו, 203|חוק הנוטריונים|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 155|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210221.pdf}}.
 
'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשמ"דתשמ״ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"התשמ״ה, 12|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317279.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ותשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|39|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317280.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210507.pdf}}, {{ח:תיבה|221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210517.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210544.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 67|תיקון מס'מס׳ 23 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס'מס׳ 24 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"טתשמ״ט, 48|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210741.pdf}}, {{ח:תיבה|56|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317281.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס'מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכנים|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210676.pdf}}, {{ח:תיבה|101|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317834.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ןתש״ן, 6|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210714.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס'מס׳ 26 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211672.pdf}}, {{ח:תיבה|45|תיקון מס'מס׳ 28 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 54|תיקון מס'מס׳ 9 לפקודת הראיות|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211676.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס'מס׳ 33 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"בתשנ״ב, 68|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס'מס׳ 16|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"גתשנ״ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 152|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211148.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס'מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפלילי|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|396|חוק בית המשפט לענייני משפחה|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 108|תיקון מס'מס׳ 22|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 17|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211454.pdf}}, {{ח:תיבה|170|חוק למניעת הטרדה מינית|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211481.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס'מס׳ 4 לחוק הכנסת|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"טתשנ״ט, 150|חוק עוולות מסחריות|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"אתשס״א, 198|תיקון מס'מס׳ 28|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300346.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס'מס׳ 29|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300347.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס'מס׳ 30|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300402.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס'מס׳ 33 לחוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 244|תיקון מס'מס׳ 32|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300468.pdf}}, {{ח:תיבה|417|ת"טת״ט|http://knesset.gov.il/laws/data/law/1847/1847_2.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 202|תיקון מס'מס׳ 33|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300608.pdf}}, {{ח:תיבה|507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299781.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס'מס׳ 35|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 8|תיקון מס'מס׳ 36|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299796.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס'מס׳ 59 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299758.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס'מס׳ 40|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס'מס׳ 42 והוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299859.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס'מס׳ 43|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300144.pdf}}, {{ח:תיבה|394|ת"טת״ט|http://knesset.gov.il/laws/data/law/2063/2063_5.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"זתשס״ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|28|ת"טת״ט}}, {{ח:תיבה|382|תיקון מס'מס׳ 45|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 47|חוק זכות יוצרים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס'מס׳ 47|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300766.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס'מס׳ 48|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300057.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס'מס׳ 49|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300811.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס'מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300775.pdf}}, {{ח:תיבה|537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300698.pdf}}, {{ח:תיבה|664|תיקון מס'מס׳ 51|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}, {{ח:תיבה|668|תיקון מס'מס׳ 52|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס'מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300115.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|813|תיקון מס'מס׳ 55|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"טתשס״ט, 66|תיקון מס'מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|115|חוק להגנה על עדים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס'מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון מס'מס׳ 2)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300957.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 310|תיקון מס'מס׳ 60 לחוק סדר הדין הפלילי|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301109.pdf}}, {{ח:תיבה|612|תיקון מס'מס׳ 59|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס'מס׳ 60|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 14|ת"טת״ט|http://knesset.gov.il/laws/data/law/2258/2258_4.pdf}}, {{ח:תיבה|272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס'מס׳ 62|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301266.pdf}}, {{ח:תיבה|932|תיקון מס'מס׳ 33 לחוק ההוצאה לפועל|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1142|תיקון מס'מס׳ 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301048.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 2|תיקון מס'מס׳ 101 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס'מס׳ 67|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301339.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס'מס׳ 68|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301080.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס'מס׳ 69|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301239.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת"טת״ט|http://knesset.gov.il/laws/data/law/2342/2342_4.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס'מס׳ 19 לחוק החברות|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס'מס׳ 71|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301362.pdf}}, {{ח:תיבה|744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס'מס׳ 74|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301561.pdf}}, {{ח:תיבה|326|תיקון מס'מס׳ 75|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301441.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס'מס׳ 76|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303817.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס'מס׳ 77|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"התשע״ה, 180|תיקון מס'מס׳ 5 לפקודת השותפויות|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס'מס׳ 119 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313581.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס'מס׳ 113 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 176|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016ו־2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס'מס׳ 82|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320777.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס'מס׳ 83|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343173.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|תיקון מס'מס׳ 71 לחוק השיפוט הצבאי|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348253.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349196.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"זתשע״ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|674|ת"טת״ט}}.
 
{{ח:תיבה|ק"תק״ת תשמ"התשמ״ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}, {{ח:תיבה|1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|ק"תק״ת תשמ"ותשמ״ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק}}, {{ח:תיבה|1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ"טתשמ״ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1424|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 552|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי"ג-1953התשי״ג–1953, חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957התשי״ז–1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976התשל״ו–1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' – מציינת את חוק השופטים, התשי"ג-1953התשי״ג–1953; האות '''ב''' – חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957התשי״ז–1957; האות '''ת''' – חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976התשל״ו–1976; האות '''ר''' – פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 20:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: השופטים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א'א׳: תחולה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב'ב׳: כשירות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן ג'ג׳: מינוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ד|סימן ד'ד׳: כהונה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה|סימן ה'ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה'1ה׳1: הצהרת הון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: בתי המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: בית המשפט העליון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: בתי משפט מחוזיים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב'1ב׳1: מחלקה כלכלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג'ג׳: בתי משפט שלום}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד'ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה'ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו'ו׳: פומביות הדיון}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז'ז׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: רשמים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: מינוי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות רשמים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: סמכויות אחרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1: משמר בתי המשפט}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
שורה 50:
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: השופטים}}
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א'א׳: תחולה}}
 
{{ח:סעיף|1|נושא הפרק|אחר=[ש/1]}}
שורה 60:
{{ח:תת|3}} בתי משפט השלום.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב'ב׳: כשירות}}
 
{{ח:סעיף|2|כשירותם של שופטי בית המשפט העליון|אחר=[ש/2]}}
שורה 71:
{{ח:תת|3}} משפטאי מובהק.
 
{{ח:סעיף|2א|תקופת צינון למינוי שופט עליון|תיקון: תשס"ד-5תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.
 
{{ח:סעיף|3|כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי|תיקון: תשנ"בתשנ״ב|אחר=[ש/3]}}
{{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
{{ח:תת|1}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
{{ח:תת|2}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.
 
{{ח:סעיף|4|כשירותם של שופטי בית משפט שלום|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"חתשס״ח|אחר=[ש/4]}}
{{ח:ת}} כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.
 
שורה 86:
{{ח:תת|ב}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן ג'ג׳: מינוי}}
 
{{ח:סעיף|6|הועדה לבחירת שופטים|תיקון: תשנ"ח-5תשנ״ח־5, תשע"ד-2תשע״ד־2|אחר=[ש/6]}}
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}} (להלן – הועדה):
{{ח:תת|1}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ"ד-1994התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|2}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|3}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;
שורה 96:
{{ח:תת|4}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|6א|הצבעה בועדה|תיקון: תשס"ד-4תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.
 
{{ח:סעיף|7|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס"ח-10תשס״ח־10|אחר=[ש/7]}}
{{ח:תת|א}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|ב}} אלה רשאים להציע מועמדים:
שורה 109:
{{ח:תת|ד}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.
 
{{ח:סעיף|7א|סייג למינוי שופט|תיקון: תשנ"א-2תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.
 
{{ח:סעיף|8|נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא|תיקון: תשס"ז-2תשס״ז־2, תשע"ב-2תשע״ב־2|אחר=[ש/8]}}
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|9|נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים|תיקון: תשמ"טתשמ״ט, תשנ"בתשנ״ב, תשס"ז-2תשס״ז־2|אחר=[ש/9]}}
{{ח:תת|א}} נשיאים וסגני-נשיאיםוסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.
{{ח:תת|ב}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.
{{ח:תת|ג}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}.
 
{{ח:סעיף|9א|המשך כהונה של נשיא|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.
{{ח:תת|ב}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
 
{{ח:סעיף|10|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תשמ"ו-3תשמ״ו־3, תשס"ד-2תשס״ד־2, תשנ"בתשנ״ב|אחר=[ש/10]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –
{{ח:תתת|1}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;
שורה 135:
{{ח:תת|ג}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.
 
{{ח:סעיף|10א|שופט עמית|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשס"חתשס״ח, תשע"ד-3תשע״ד־3}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).
{{ח:תת|ב}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.
שורה 143:
{{ח:תת|ו}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ד|סימן ד'ד׳: כהונה}}
 
{{ח:סעיף|11|כוחו של מינוי|אחר=[ש/12]}}
שורה 151:
{{ח:ת}} שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
 
{{ח:סעיף|13|יציאה לקיצבה|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2|אחר=[ש/17]}}
{{ח:תת|א}} שופט יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|1}} בהגיעו לגיל שבעים;
שורה 162:
{{ח:תת|ד}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
 
{{ח:סעיף|14|סיום כהונה לפי החלטת הועדה|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4) לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}}, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|ב}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|ג}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.
 
{{ח:סעיף|15|סמכות שופט לסיים דיון|תיקון: תשס"דתשס״ד, תש"ע-2תש״ע־2|אחר=[ש/18]}}
{{ח:תת|א}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
{{ח:תת|ב}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
שורה 175:
{{ח:ת}} מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ה|סימן ה'ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי|תיקון: תשס"ו-3תשס״ו־3}}
 
{{ח:סעיף|16א|כללי אתיקה לשופטים|תיקון: תשס"ו-3תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.
 
{{ח:סעיף|16ב|ועדת אתיקה|תיקון: תשס"ו-3תשס״ו־3, תשס"זתשס״ז}}
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.
{{ח:תת|ב}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו.
שורה 191:
{{ח:תת|ב}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.
{{ח:תת|ג}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|ד}} לענין סעיף זה, "שופט"”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.
 
{{ח:סעיף|18|קובלנה על שופט|תיקון: תשס"ו-3תשס״ו־3|אחר=[ש/22]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
שורה 217:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ה1|סימן ה'1ה׳1: הצהרת הון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתו של {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}} ביום ה'ה׳ בניסן התשע"זהתשע״ז (1 באפריל 2017).}}
 
{{ח:סעיף|21א|הגדרות|תיקון: תשע"זתשע״ז, תשע"ז-2תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הצהרת”הצהרת הון"הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הצהרת הון"הון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016התשע״ז–2016}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק שירות המדינה (מינויים)" – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959התשי״ט–1959}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המפקח"”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002התשס״ב–2002}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שופט"”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ג)}}, ולמעט שופט עמית.}}
 
{{ח:סעיף|21ב|הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
{{ח:תת|ב}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}.
 
{{ח:סעיף|21ג|מועדים להגשת הצהרת הון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|2}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;
{{ח:תתת|3}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.
{{ח:תת|ב}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.
{{ח:תתת|2}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה "הצהרה”הצהרה קודמת"קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.
{{ח:תת|ד}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הצהרה”הצהרה קודמת"קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):}}
{{ח:תתתת|1}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;
{{ח:תתתת|2}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוקי”חוקי נושאי משרה שיפוטית"שיפוטית“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שינוי”שינוי משמעותי"משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.}}
 
{{ח:סעיף|21ד|הודעה על חובת הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון.
 
{{ח:סעיף|21ה|תפקידי המפקח וסמכויותיו|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|ב}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}.
{{ח:תת|ג}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –
{{ח:תתת|1}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;
{{ח:תתת|2}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך"”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|3}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.
 
{{ח:סעיף|21ו|שמירת סודיות|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:תת|א}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
שורה 267:
{{ח:תתת|2}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך.
 
{{ח:סעיף|21ז|הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}, וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין.
 
{{ח:סעיף|21ח|תקנות – {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה'1ה׳1}}|תיקון: תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}}.
 
{{ח:קטע3|פרק א סימן ו|סימן ו'ו׳: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות|אחר=[ש/25]}}
{{ח:ת}} הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|23|שיפוט פלילי|תיקון: תשמ"ו-2תשמ״ו־2|אחר=[ש/26]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}} לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.
 
{{ח:סעיף|24|שופט שהוא צד בהליך אזרחי|אחר=[ש/26א]}}
{{ח:ת}} שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: בתי המשפט}}
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א'א׳: בית המשפט העליון}}
 
{{ח:סעיף|25|מספר השופטים|אחר=[ב/2]}}
{{ח:ת}} בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.
 
{{ח:סעיף|26|ההרכב|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשנ"בתשנ״ב, תשס"ח-7תשס״ח־7|אחר=[ב/3]}}
{{ח:ת}} בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
{{ח:תת|1}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
{{ח:תת|2}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
{{ח:תת|3}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
{{ח:תת|4}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9) ו-ו־(10)}}, מוסמך לדון שופט אחד;
{{ח:תת|5}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.
 
{{ח:סעיף|27|קביעת מותבים ומועדים|תיקון: תשמ"התשמ״ה|אחר=[ב/4]}}
{{ח:תת|א}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.
 
{{ח:סעיף|28|אב-בית-הדיןאב־בית־הדין|תיקון: תשס"ז-2תשס״ז־2|אחר=[ב/5א]}}
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית המשפט העליון;
שורה 317:
{{ח:תת|ג}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.
 
{{ח:סעיף|30|דיון נוסף|אחר=[ב/8<wbr>(א-גא־ג)]}}
{{ח:תת|א}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
{{ח:תת|ב}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
{{ח:תת|ג}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.
 
{{ח:סעיף|31|משפט חוזר|תיקון: תשמ"ו-3תשמ״ו־3, תשנ"ותשנ״ו, תשס"אתשס״א|אחר=[ב/9<wbr>(א-גא־ג)]}}
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
שורה 328:
{{ח:תתת|3}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
{{ח:תתת|4}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
{{ח:תת|ב}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגולבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
{{ח:תת|ג}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
{{ח:תת|ד}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.
שורה 336:
{{ח:תת|ב}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב'ב׳: בתי משפט מחוזיים}}
 
{{ח:סעיף|33|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס"ח-4תשס״ח־4|אחר=[ב/11]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת|ב}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
שורה 345:
{{ח:תתתת|ב}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|ג}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד”מועד הקמתו של בית המשפט החדש"החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ד}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.
 
שורה 359:
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.
 
{{ח:סעיף|37|ההרכב|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תש"ןתש״ן, תשנ"בתשנ״ב, תשנ"ה-3תשנ״ה־3, תשנ"חתשנ״ח, תשס"ו-2תשס״ו־2, תשס"ח-7תשס״ח־7, תשס"טתשס״ט, תש"ע-3תש״ע־3|אחר=[ב/15]}}
{{ח:תת|א}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
{{ח:תתת|1}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
שורה 365:
{{ח:תתת|3}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
{{ח:תתת|1}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א'א׳ של התוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3}} דיון מקדמי בערעור;
{{ח:תתת|4}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|5}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בחלק ב'ב׳ של התוספת הראשונה}} שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|7}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001התשס״ב–2001}};
{{ח:תתת|8}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|9}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|ב}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|ג}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|[בסעיף 51(א)(3)}};
{{ח:תתת|10}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992התשנ״ב–1992}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
{{ח:תתת|11}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.
{{ח:תת|ג}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.
 
{{ח:סעיף|38|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/16]}}
שורה 385:
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
 
{{ח:סעיף|39|אב-בית-הדיןאב־בית־הדין|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשס"ז-2תשס״ז־2, תשע"ד-3תשע״ד־3|אחר=[ב/17]}}
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית משפט מחוזי;
שורה 395:
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
 
{{ח:סעיף|40|הסמכות|תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2, תשנ"ה-3תשנ״ה־3, תש"סתש״ס, תשס"דתשס״ד, תשס"חתשס״ח, תש"ע-2תש״ע־2|אחר=[ב/18]}}
{{ח:ת}} בית משפט מחוזי ידון באלה:
{{ח:תת|1}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם –
{{ח:תתת|א}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
{{ח:תתת|ב}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;
{{ח:תת|1א}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000התש״ס–2000}};
{{ח:תת|2}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
{{ח:תת|3}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
{{ח:תת|4}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|בפסקה זו, "תביעה”תביעה בעניני קנין רוחני"רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:}}
{{ח:תתת|א}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|ב}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:תתת|ד}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|ה}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|ו}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|ז}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|ח}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|ט}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}}.
{{ח:תת|5}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}}, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 353א|ו-353או־353א לחוק האמור}} שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 354|סעיפים 354(ב1)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 359|ו-359ו־359 לחוק האמור}};
{{ח:תת|6}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}.
 
{{ח:סעיף|41|ערעור|תיקון: תשס"ח-7תשס״ח־7, תש"ע-2תש״ע־2|אחר=[ב/19]}}
{{ח:תת|א}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
{{ח:תתת|1}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
{{ח:תתת|2}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
{{ח:תת|ד}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|ה}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}}, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור}} או לאשר תביעה נגזרת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 198|סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|2}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;
{{ח:תתת|3}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.
 
{{ח:סעיף|42|סמכות שופטים|תיקון: תשמ"ו-3תשמ״ו־3|אחר=[ב/20]}}
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב'1ב׳1: מחלקה כלכלית|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2}}
 
{{ח:סעיף|42א|הגדרות|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2, תשע"אתשע״א, תשע"התשע״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החלטה”החלטה של רשות"רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הבוררות"הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים"מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000התש״ס–2000}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק ההשקעות"ההשקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994התשנ״ד–1994}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק החברות"החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הייעוץ"הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק ניירות ערך"ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק תובענות ייצוגיות"ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת השותפויות"השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"רשות"”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ומותב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך}}.}}
 
{{ח:סעיף|42ב|עניין כלכלי|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2, תשע"אתשע״א, תשע"ב-5תשע״ב־5, תשע"דתשע״ד, תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
{{ח:תתת|1}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|א}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-ו־(ט)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|ו-56ג1ו־56ג1 לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|ב}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}};
{{ח:תתתת|ג}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}};
{{ח:תתתת|ד}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון א'א׳ לחלק התשיעי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362|וסעיף 362 לחוק האמור}} ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור}} בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
{{ח:תתתת|ה}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
{{ח:תתתת|ו}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק ג'ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013התשע״ד–2013}};
{{ח:תתתת|ז}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לפקודת השותפויות}}.
{{ח:תתת|2}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|3}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
{{ח:תתת|3א}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות בכאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי”מחזיקי יחידות השתתפות"השתתפות“ ו-"תקנות”תקנות השותפות"השותפות“ – כמשמעותם בפקודת השותפויות;
{{ח:תתת|4}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תתת|5}} ערעור על פסק בוררות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 29ב|בסעיף 29ב לחוק הבוררות}}, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);
שורה 466:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
 
{{ח:סעיף|42ג|עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2, תשע"אתשע״א, תשע"דתשע״ד, תשע"התשע״ה}}
{{ח:תת|א}} עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 47|בסעיף 47(א) לחוק האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 41|סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013התשע״ד–2013}}, {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו'1ו׳1 לפקודת השותפויות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, והכל למעט –
{{ח:תתת|1}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|2}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
{{ח:תתת|3}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיפים 46}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46א|ו-46או־46א לחוק ניירות ערך}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה, הנחיות או הנחיות זמניות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי.
 
{{ח:סעיף|42ד|מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפובתל־אביב־יפו|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2}}
{{ח:תת|א}} בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפובתל־אביב־יפו תוקם מחלקה כלכלית.
{{ח:תת|ב}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
{{ח:תת|ג}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|ד}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
 
{{ח:סעיף|42ה|סמכות המחלקה הכלכלית|תיקון: תש"ע-2תש״ע־2, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית –
{{ח:תתת|1}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית וכן כל עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}}, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;
{{ח:תתת|2}} עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}.
{{ח:תת|ב}} המחלקה הכלכלית תדון בעניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי כאמור בסעיף קטן (א)(2) לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|2}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג'ג׳: בתי משפט שלום}}
 
{{ח:סעיף|43|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס"ח-4תשס״ח־4|אחר=[ב/21]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת|ב}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:
שורה 495:
{{ח:תתת|2}} {{ח:תתתת|א}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;
{{ח:תתתת|ב}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ג}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה "מועד”מועד הקמתו של בית המשפט החדש"החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).
{{ח:תת|ד}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.
 
שורה 509:
{{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.
 
{{ח:סעיף|47|ההרכב|תיקון: תש"ע-3תש״ע־3|אחר=[ב/25]}}
{{ח:ת}} בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.
 
שורה 516:
{{ח:תת|ב}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
 
{{ח:סעיף|49|העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשע"ב-3תשע״ב־3|אחר=[ב/26א]}}
{{ח:תת|א}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;
שורה 523:
{{ח:תת|ג}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"התחלת”התחלת הדיון"הדיון“ – לרבות קדם משפט;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הליכים”הליכים בעבירות תעבורה"תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}.}}
 
{{ח:סעיף|50|אב-בית-הדיןאב־בית־הדין|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשס"ז-2תשס״ז־2, תשע"ד-3תשע״ד־3|אחר=[ב/27]}}
{{ח:תת|א}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|1}} נשיא בית משפט שלום;
שורה 536:
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
 
{{ח:סעיף|51|הסמכות|תיקון: תשמ"התשמ״ה, תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשנ"ב-2תשנ״ב־2, תשנ"דתשנ״ד, תשנ"ה-3תשנ״ה־3, תשס"א-4תשס״א־4, תשס"ג-3תשס״ג־3, תשס"ח-2תשס״ח־2, תש"ע-2תש״ע־2; ק"תק״ת תשמ"ותשמ״ו, ק"תק״ת תשמ"זתשמ״ז, ק"תק״ת תשמ"טתשמ״ט, ק"תק״ת תשנ"אתשנ״א, ק"תק״ת תשנ"בתשנ״ב, ק"תק״ת תשנ"גתשנ״ג, ק"תק״ת תשנ"דתשנ״ד, ק"תק״ת תשנ"התשנ״ה, ק"תק״ת תשס"אתשס״א, ק"תק״ת תשס"גתשס״ג, ק"תק״ת תשס"חתשס״ח, ק"תק״ת תשע"ו-2תשע״ו־2|אחר=[ב/28]}}
{{ח:תת|א}} בית משפט שלום ידון באלה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:תתתת|א}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א'א׳ של התוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988התשמ״ח–1988}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#פרק ב|פרק ב'ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014התשע״ד–2014}} ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003התשס״ג–2003}};
{{ח:תתתת|ב}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
{{ח:תתת|2}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
{{ח:תתת|3}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
{{ח:תתת|3א}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|4}} תביעה-שכנגדתביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגדהתביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
{{ח:תתת|5}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-ו־(3).
{{ח:תת|א1}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(6) או (7)}}; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ג)}}, אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
{{ח:תת|ג}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}.
 
{{ח:סעיף|52|ערעור|תיקון: תשס"ח-7תשס״ח־7, תש"ע-2תש״ע־2|אחר=[ב/29]}}
{{ח:תת|א}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
שורה 557:
{{ח:תת|ד}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
 
{{ח:סעיף|53|סמכות שופטים|תיקון: תשמ"ו-3תשמ״ו־3|אחר=[ב/29א]}}
{{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד'ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}}
 
{{ח:סעיף|54|מקום מושב ואזור שיפוט|אחר=[ב/29ב]}}
שורה 568:
 
{{ח:סעיף|55|הסמכות|אחר=[ב/29ג]}}
{{ח:תת|א}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|ג}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.
 
{{ח:סעיף|56|דין בית משפט לענינים מקומיים|תיקון: תשמ"התשמ״ה|אחר=[ב/29ד]}}
{{ח:תת|א}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג'ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|ב}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.
 
{{ח:סעיף|57|מינוי שופט|תיקון: תשס"ד-3תשס״ד־3, תשס"ותשס״ו, תשע"ד-3תשע״ד־3|אחר=[ב/29ה]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
{{ח:תת|ד}} בסעיף זה, "שופט”שופט בקיצבה"בקיצבה“ – לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.
 
{{ח:סעיף|58|שמירת סמכויות|אחר=[ב/29ו]}}
{{ח:ת}} אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה'ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}}
 
{{ח:סעיף|59|הסמכת בתי משפט|אחר=[ת/1]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.
 
{{ח:סעיף|60|הסמכות|תיקון: תשס"ב-2תשס״ב־2; ק"תק״ת תשמ"ותשמ״ו, ק"תק״ת תשמ"טתשמ״ט, ק"תק״ת תשנ"התשנ״ה, ק"תק״ת תשנ"חתשנ״ח, ק"תק״ת תשס"חתשס״ח, ק"תק״ת תש"עתש״ע, [הודעות]|אחר=[ת/2]}}
{{ח:תת|א}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד
{{ח:תתת|1}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008; 33,500 שקלים חדשים נכון לשנת 2016)}};
{{ח:תתת|2}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1); ובתביעה-שכנגדובתביעה־שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגדבתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).
 
שורה 600:
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}} אין בו כדי למנוע –
{{ח:תת|1}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;
{{ח:תת|2}} נתבע שהגיש תביעה-שכנגדתביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.
 
{{ח:סעיף|62|ראיות וסדרי דין|אחר=[ת/4]}}
שורה 606:
{{ח:תת|ב}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
 
{{ח:סעיף|63|ייצוג|תיקון: תשס"א-2תשס״א־2|אחר=[ת/6]}}
{{ח:תת|א}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –
שורה 618:
{{ח:סעיף|65|בוררות|אחר=[ת/8]}}
{{ח:תת|א}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו-31ו־31 עד 35}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
{{ח:תתת|1}} כל מקום שנאמר בו "בית”בית המשפט"המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו "שופט”שופט בית משפט לתביעות קטנות"קטנות“;
{{ח:תתת|2}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
{{ח:תת|ג}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.
 
{{ח:סעיף|66||תיקון: תשס"ותשס״ו, תשע"ד-3תשע״ד־3|אחר=[ת/9]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
שורה 629:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו'ו׳: פומביות הדיון}}
 
{{ח:סעיף|68|פומביות הדיון|תיקון: תש"ן-2תש״ן־2, תשנ"ה-3תשנ״ה־3, תשנ"ח-2תשנ״ח־2, תשנ"טתשנ״ט, תשס"ותשס״ו, תשס"זתשס״ז, תשס"ח-8תשס״ח־8, תשס"ט-2תשס״ט־2, תשע"א-5תשע״א־5, תשע"ב-4תשע״ב־4, תשע"ב-6תשע״ב־6, תשע"ו-4תשע״ו־4|אחר=[ב/38]}}
{{ח:תת|א}} בית משפט ידון בפומבי.
{{ח:תת|ב}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
שורה 637:
{{ח:תתת|2}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
{{ח:תתת|3}} לשם הגנה על המוסר;
{{ח:תתת|4}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005התשס״ו–2005}} (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);
{{ח:תתת|5}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|7}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
{{ח:תתת|8}} לשם הגנה על סוד מסחרי.
{{ח:תתת|9}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|10}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008התשס״ט–2008}};
{{ח:תתת|11}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|12}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}};
{{ח:תתת|13}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|ג}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
{{ח:תת|ג1}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויהאי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
{{ח:תת|ג2}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.
{{ח:תת|ד}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|ה}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} –
{{ח:תתת|1}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, למעט תובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט"ו-1956התשט״ו–1956}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963התשכ״ד–1963}} – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;
{{ח:תתת|2}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971התשל״א–1971}}, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע”נפגע עבירה"עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001התשס״א–2001}}.
 
{{ח:סעיף|68א|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשס"ח-6תשס״ח־6}}
{{ח:תת|א}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון”דיון מקדמי"מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
{{ח:תת|ג}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
שורה 663:
{{ח:תת|ו}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.
 
{{ח:סעיף|68ב|הקלטת דיון|תיקון: תשס"ח-6תשס״ח־6}}
{{ח:תת|א}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|ב}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
שורה 672:
{{ח:תת|ב}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.
 
{{ח:סעיף|70|איסור פרסומים|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשס"גתשס״ג, תשס"ותשס״ו, תשס"זתשס״ז, תשע"א-5תשע״א־5, תשע"ב-4תשע״ב־4, תשע"ד-5תשע״ד־5, תשע"ו-5תשע״ו־5|אחר=[ב/40]}}
{{ח:תת|א}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ב}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ג}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960התש״ך–1960}}.
{{ח:תת|ג1}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ד}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם.
שורה 687:
{{ח:תת|ה}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|ה1}} {{ח:תתת|1}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|2}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ-24מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;
{{ח:תתת|3}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).
{{ח:תת|ה2}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חשוד"”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקיקה פלילית;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רשות”רשות חוקרת"חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שם”שם של חשוד"חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.}}
{{ח:תת|ה3}} {{ח:תתת|1}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|והחוק האמור}} חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.
{{ח:תתת|2}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.
{{ח:תתת|3}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.
{{ח:תת|ו}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960התש״ך–1960}}.
 
{{ח:סעיף|70א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
{{ח:תת|א}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:
{{ח:תתת|1}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;
{{ח:תתת|2}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.
 
{{ח:סעיף|70ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
{{ח:תת|א}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:
{{ח:תתת|1}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד;
שורה 712:
{{ח:תת|ג}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת.
 
{{ח:סעיף|70ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
{{ח:תת|א}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
{{ח:תת|ב}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות”נסיבות חדשות"חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.
 
{{ח:סעיף|70ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
{{ח:תת|א}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
{{ח:תתת|1}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}};
שורה 724:
{{ח:תת|ג}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.
 
{{ח:סעיף|70ה|תקנות לעניין איסור פרסום|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 70ד}}, ואת דרכי הדיון בבקשה.
 
{{ח:סעיף|71|מניעת פגיעה בהליך פלילי|תיקון: תשס"בתשס״ב|אחר=[ב/41]}}
{{ח:תת|א}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה, "ענין”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט"משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.
{{ח:תת|ג}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
{{ח:תת|ד}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.
 
{{ח:סעיף|72|איסור הפרעה|תיקון: תשס"ד-3תשס״ד־3|אחר=[ב/42]}}
{{ח:תת|א}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
{{ח:תתת|1}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
{{ח:תתת|2}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמהאי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;
{{ח:תתת|3}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;
{{ח:תתת|4}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
שורה 742:
{{ח:תת|ג}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.
 
{{ח:סעיף|73|כפיית ציות ועונש בשל אי ציות|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2|אחר=[ב/42א]}}
{{ח:תת|א}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –
{{ח:תתת|1}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};
{{ח:תתת|2}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|ב}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|ג}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
שורה 752:
{{ח:תתת|2}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.
 
{{ח:סעיף|73א|צו הבאה|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|א}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
{{ח:תת|ב}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}.
שורה 762:
{{ח:תת|ו}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.
 
{{ח:סעיף|73ב|עיון חוזר וערר|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשמ"ותשמ״ו, תש"עתש״ע}}
{{ח:ת}} ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|או 73א(ו)}}, רשאים הצדדים –
{{ח:תתת|1}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;
שורה 768:
 
{{ח:סעיף|74|סופיותן של החלטות|אחר=[ב/43]}}
{{ח:ת}} בלי למעט מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)}}, החלטות בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו-72ו־72}} אין אחריהן ולא כלום.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז'ז׳: הוראות כלליות}}
 
{{ח:סעיף|75|סמכות כללית לתת סעד|אחר=[ב/34]}}
{{ח:ת}} כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשהלא־תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.
 
{{ח:סעיף|76|סמכות נגררת|אחר=[ב/35]}}
שורה 782:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.
 
{{ח:סעיף|77א|עילות פסלות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"ד-3תשס״ד־3}}
{{ח:תת|א}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|א1}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
שורה 789:
{{ח:תתת|3}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בן”בן משפחה"משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בן”בן משפחה מדרגה ראשונה"ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עד”עד מרכזי"מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.}}
{{ח:תת|א2}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|א3}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|ב}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
שורה 798:
{{ח:תת|ג}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בכל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
 
{{ח:סעיף|78|העברת ענין למקום אחר|תיקון: תשע"ב-3תשע״ב־3|אחר=[ב/36]}}
{{ח:תת|א}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.
{{ח:תת|ב}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.
{{ח:תת|ג}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.
 
{{ח:סעיף|78א|העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר|תיקון: תשע"ב-3תשע״ב־3}}
{{ח:תת|א}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|ב}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).
שורה 811:
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;
{{ח:תתת|2}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.
{{ח:תת|ה}} בסעיף זה, "התחלת”התחלת הדיון"הדיון“ ו"הליכיםו”הליכים בעבירות תעבורה"תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ד)}}.
 
{{ח:סעיף|79|סעד בשל חוסר סמכות|אחר=[ב/37]}}
שורה 817:
{{ח:תת|ב}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.
 
{{ח:סעיף|79א|פשרה|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
{{ח:תת|ב}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
 
{{ח:סעיף|79ב|בוררות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.
{{ח:תת|ב}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.
{{ח:תת|ג}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית”בית המשפט"המשפט“ {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 1|שבסעיף 1 לחוק האמור}} יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות.
 
{{ח:סעיף|79ג|גישור|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"א-3תשס״א־3}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה,
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"גישור"”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הסדר”הסדר גישור"גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"מגשר"”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.}}
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
{{ח:תת|ג}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
{{ח:תת|ד}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
{{ח:תת|ה}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
{{ח:תת|ו}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פיעל־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|ז}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
{{ח:תת|ח}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
 
{{ח:סעיף|79ד|תקנות לענין בוררות וגישור|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"א-3תשס״א־3}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
{{ח:תתת|1}} סדרי מינוי בורר או מגשר;
שורה 848:
{{ח:תתת|4}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
{{ח:תתת|5}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו-ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|80|בית משפט שנחלקו בו הדעות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|ב}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדיןאב־בית־הדין.
{{ח:תת|ג}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –
{{ח:תתת|1}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
{{ח:תתת|2}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדיןאב־בית־הדין.
 
{{ח:סעיף|81|תיקון טעות בפסק דין|אחר=[ב/37א]}}
{{ח:תת|א}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות"”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
{{ח:תת|ב}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
{{ח:תת|ג}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
{{ח:תת|ד}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.
 
{{ח:סעיף|82|סדרי מינהל|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
{{ח:תת|ב}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.
 
{{ח:סעיף|82א|מחלקה לניתוב תיקים|תיקון: תשס"א-3תשס״א־3}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ"תמנ״ת).
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים יקבע –
{{ח:תתת|1}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ"תבמנ״ת;
{{ח:תתת|2}} הוראות בסדרי דין שעובדי המנ"תהמנ״ת מוסמכים לתת;
{{ח:תתת|3}} את הכללים שעל פיהם יפעל המנ"תהמנ״ת.
 
{{ח:סעיף|83|תקנות|אחר=[ב/47 סיפה]}}
שורה 882:
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: רשמים}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: מינוי}}
 
{{ח:סעיף|84|מינוי|תיקון: תשמ"ו-3תשמ״ו־3, תשע"א-2תשע״א־2|אחר=[ב/30, ר/1]}}
{{ח:תת|א}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
{{ח:תת|א1}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|ו-3ו־3 לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}}, יראו רשם כאילו היה שופט.
{{ח:תת|ב}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
{{ח:תת|ג}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רשם"”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"רשם”רשם בכיר"בכיר“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84א|סעיף 84א}}.}}
 
{{ח:סעיף|84א|מינוי רשם בכיר|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;
{{ח:תתת|2}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|11 עד 14}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|לחוק-יסודלחוק־יסוד: השפיטה}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א עד 24}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו-46ו־46}}, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.
{{ח:תת|ב}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: סמכויות רשמים|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2}}
 
{{ח:סעיף|85|סמכויות מיוחדות|אחר=[ר/2]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיפים 85א עד 90}}.
 
{{ח:סעיף|85א|סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"ד-4תשע״ד־4}}
{{ח:תת|א}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:
{{ח:תתת|1}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975התשל״ה–1975}};
{{ח:תתת|2}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|3}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}.
 
{{ח:סעיף|86|פסק דין באין הגנה|אחר=[ר/3]}}
שורה 926:
{{ח:ת}} רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.
 
{{ח:סעיף|90|בקשות שונות|תיקון: תשנ"ה-2תשנ״ה־2, תשע"א-2תשע״א־2|אחר=[ר/7]}}
{{ח:ת}} רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו-ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד:
{{ח:תת|1}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פיעל־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
{{ח:תת|2}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
{{ח:תת|3}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
{{ח:תת|4}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתרשומת־יתר או מסיבה אחרת;
{{ח:תת|5}} תשלום כסף מקופת בית המשפט;
{{ח:תת|6}} מינוי אפוטרופסים לדין;
{{ח:תת|7}} הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דיןבי־דין, לרבות תחליף המצאה;
{{ח:תת|8}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
{{ח:תת|9}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:תת|10}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבוןבדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
{{ח:תת|11}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
{{ח:תת|12}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל).
 
{{ח:סעיף|91|סמכויות שהוענקו בתקנות|תיקון: תשע"א-2תשע״א־2, תשע"א-3תשע״א־3|אחר=[ר/10]}}
{{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 90}} רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|92|עניני ירושה|תיקון: תשנ"ה-3תשנ״ה־3|אחר=[ר/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|93|עניני אפוטרופוסות|תיקון: תשנ"ה-3תשנ״ה־3|אחר=[ר/8א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|94|עניני פשיטת רגל|אחר=[ר/9]}}
{{ח:ת}} בעניני פשיטת רגל, רשאי רשם של בית משפט שיש לו שיפוט כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 172|בסעיפים 172}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 173|ו-173ו־173}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|לפקודת פשיטת הרגל}} –
{{ח:תת|1}} לפי בקשתו של חייב בפשיטת רגל, ליתן צו כינוס נכסים ולהכריז על החייב כפושט רגל;
{{ח:תת|2}} לנהל חקירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 27|סעיפים 27 עד 32}}, {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 59|59}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 60|ו-60ו־60}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|לפקודת פשיטת הרגל}}, וליתן צווים בהתאם להוראות אותם סעיפים.
 
{{ח:סעיף|95|החלטת רשם כהחלטת בית המשפט|אחר=[ר/11]}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 96|לסעיף 96}}.
 
{{ח:סעיף|96|ערעור על החלטת רשם|תיקון: תשמ"ה-2תשמ״ה־2, תשמ"ו-3תשמ״ו־3, תשס"ח-7תשס״ח־7, תש"ע-2תש״ע־2, תשע"א-2תשע״א־2|אחר=[ר/12]}}
{{ח:תת|א}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
{{ח:תת|א1}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.
{{ח:תת|ב}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
{{ח:תת|ב1}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי-מינהליכלכלי־מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
{{ח:תת|ג}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
{{ח:תת|ד}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ה}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: סמכויות אחרות}}
 
{{ח:סעיף|97|קביעת פלוגתות מוסכמות|אחר=[ר/13]}}
שורה 976:
 
{{ח:סעיף|99|שומת הוצאות|אחר=[ר/15]}}
{{ח:ת}} הרשם יהיה שמאי-הוצאותשמאי־הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
 
{{ח:סעיף|100|חתימה על פסיקתות|אחר=[ר/16]}}
שורה 990:
{{ח:ת}} כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד'ד׳: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|104|תחולת הוראות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|אחר=[ב/44]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68 עד 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו-81ו־81}} יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}.
 
{{ח:סעיף|105|הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי|אחר=[ר/21]}}
שורה 999:
{{ח:תת|ב}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|105א|אתיקה ומשמעת|תיקון: תשנ"בתשנ״ב, תשס"ו-3תשס״ו־3}}
{{ח:ת}} לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.
 
{{ח:סעיף|105ב|פסלות|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:ת}} לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיף 77א}} יחולו.
 
{{ח:סעיף|105ג|הודעה על גמר כהונה|תיקון: תשנ"בתשנ״ב}}
{{ח:ת}} הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות.
 
שורה 1,011:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.
 
{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1: משמר בתי המשפט|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
 
{{ח:סעיף|106א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג'1ג׳1}}|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3, תשע"ו-7תשע״ו־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אנשי”אנשי משמר בתי המשפט"המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק להסדרת הביטחון"הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק המעצרים"המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק סמכויות שמירה"שמירה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005התשס״ה–2005}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק העונשין"העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חפץ”חפץ אסור"אסור“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה, התש"ט-1949התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|2}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|3}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר;
{{ח:תתת|4}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|5}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|6}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, "כלב”כלב נחייה"נחייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ממונה”ממונה הביטחון"הביטחון“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו-106וו־106ו}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"נשק"”נשק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"סגל”סגל פיקודי"פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיפים 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו-106וו־106ו}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודת”פקודת החיפוש"החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קצין”קצין מוסמך"מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו-ו־(ב1)(1) להגדרה "קצין”קצין מוסמך"מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}}.}}
 
{{ח:סעיף|106ב|משמר בתי המשפט ותפקידיו|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} תפקידי משמר בתי המשפט הם:
{{ח:תת|1}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;
{{ח:תת|2}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.
 
{{ח:סעיף|106ג|ממונה הביטחון ותפקידיו|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:תת|א}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}.
{{ח:תת|ב}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.
 
{{ח:סעיף|106ד|סגל פיקודי|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 5|ו-5ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|106ה|מאבטח משמר בתי המשפט|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה}}.
 
{{ח:סעיף|106ו|אנשי משמר בתי המשפט – עובדי המדינה|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג עד 106ה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}.
 
{{ח:סעיף|106ז|סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:תת|א}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:
{{ח:תתת|1}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;
{{ח:תתת|2}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|3}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו, "חיפוש”חיפוש על גוף"גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|4}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;
{{ח:תתת|5}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
שורה 1,066:
{{ח:תתת|3}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|106ח|סמכות עיכוב ומעצר|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:תת|א}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 72|ו-72ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ב}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 24|ו-24ו־24 לחוק המעצרים}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיף 19 לפקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ג}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 21|ו-21ו־21 לחוק המעצרים}} או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.
{{ח:תת|ד}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו-ו־(ב) לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|106ט|החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:פנימי|סעיף 106ח|ו-106חו־106ח}} יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט.
 
{{ח:סעיף|106י|פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:תת|א}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.
{{ח:תת|ב}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.
 
{{ח:סעיף|106יא|זיהוי איש משמר בתי המשפט|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:תת|א}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|1}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
שורה 1,088:
{{ח:תת|ג}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
 
{{ח:סעיף|106יב|סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות|תיקון: תשע"ו-3תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}}, ולעניין זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|107|העברת סמכויות|אחר=[ב/45]}}
שורה 1,097:
{{ח:תת|ב}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
 
{{ח:סעיף|108|תקנות סדרי דין [ב/8(ד)] [ב/9(ד)]|תיקון: תשמ"טתשמ״ט, תשמ"ט-2תשמ״ט־2|אחר=[ב/46]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –
{{ח:תתת|1}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳}}, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
{{ח:תתת|2}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
{{ח:תתת|3}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
שורה 1,107:
{{ח:תתתת|3}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
{{ח:תתתת|4}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
{{ח:תתת|5}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על-ידיעל־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|אחר=[ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10]}}
שורה 1,121:
 
{{ח:סעיף|111|הוראות מעבר|אחר=[ש/27<wbr>(א), ר/50<wbr>(ג)]}}
{{ח:תת|א}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי"ג-1953התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.
 
{{ח:קטע3|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}}
 
{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק א|חלק א'א׳|תיקון: תש"ןתש״ן}}
 
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ"ח-2תשמ״ח־2, תשנ"אתשנ״א, תשנ"התשנ״ה, תשס"ח-3תשס״ח־3, תש"ע-3תש״ע־3, תשע"ה-2תשע״ה־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי הסעיפים הבאים של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 100|100}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 102|102}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 106|106}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}} למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 112|112}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 114|114}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|115}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 157|157}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 165|165}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 169|169}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב2)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו-246ו־246}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249א|249א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 259|259(1)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|298}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330 עד 332א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369 עד 375}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א(א)(5)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 390|390}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402 עד 404}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 406|406}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 407|ו-407ו־407}} בנסיבות המתוארות בסעיף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|408}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|413יא}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|448}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 450|450}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 454|454}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 456|456}}.
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}.
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}}.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 209|סעיף 209 לפקודת המכס}}.
{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ"טתשמ״ט|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}.
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס"גתשס״ג|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003התשס״ג–2003}}.
{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס"גתשס״ג, תש"ע-3תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000התש״ס–2000}}.
{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3, תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954התשי״ד–1954}}, למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף*|10||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3, תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|11||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3, תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש"ע-3תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 113|סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}.
{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה}}.
{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|ו-31ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}.
 
{{ח:קטע4|תוספת 1 חלק ב|חלק ב'ב׳|תיקון: תש"ןתש״ן}}
 
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תש"ןתש״ן|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיפים 52(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|55}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|ו-60ו־60}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}})}}}}
 
{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ"ותשמ״ו, תשמ"חתשמ״ח, תש"ןתש״ן, תש"ןתש״ן, תשנ"אתשנ״א, תשנ"אתשנ״א, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ"אתשנ״א, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשמ"התשמ״ה, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ"ותשמ״ו, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשמ"ותשמ״ו, תשנ"ב-2תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק א|חלק א'א׳|תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2}}
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, הקבועות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|בסימן ה'ה׳ לפרק ט'ט׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 392|ובסעיפים 392}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|393}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|ו-424ו־424}}.
{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ב|חלק ב'ב׳|תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2}}
 
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ"ב-2תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}})}}}}
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}}.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}.
{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשס"ח-9תשס״ח־9|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008התשס״ח–2008}}.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע"ותשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הפרט יוחלף ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}}:}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}}.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951התשי״א–1951}}.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}.
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964התשכ״ד–1964}}.
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש"ט-1949התש״ט–1949}}.
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 3 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}}.
{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 3 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962התשכ״ב–1962}}.
{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע"ב-7תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 3 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|פקודת הכלבת}}.
{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק"תק״ת תשס"גתשס״ג, תשס"התשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 490|ו-490ו־490}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 265|וסעיפים 265}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 266|ו-266ו־266 לחוק האמור}} – לגבי חותם שהוטבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}}.
{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 3 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}}.
{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 3 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}.
{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 3 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}.
{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 3 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות שעת-חירוםשעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974התשל״ד–1974}}.
{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 3 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943}}.
{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 3 פרט 21}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}.
{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 3 פרט 22}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964התשכ״ד–1964}}.
{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשמ"התשמ״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 23}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975התשל״ו–1975}}.
{{ח:סעיף*|23א||תיקון: תשס"ותשס״ו, ק"תק״ת תש"סתש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 23א}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}}.
{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשמ"זתשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987התשמ״ז–1987}}.
{{ח:סעיף*|25||תיקון: ק"תק״ת תשמ"זתשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986התשמ״ז–1986}}.
{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ"גתשנ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}.
{{ח:סעיף*|27||תיקון: ק"תק״ת תש"סתש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 27}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}.
{{ח:סעיף*|28||תיקון: ק"תק״ת תשס"בתשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 28}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי"ט-1959התשי״ט–1959}}.
{{ח:סעיף*|29||תיקון: ק"תק״ת תשס"התשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 29}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002התשס״ג–2002}}.
{{ח:סעיף*|30||תיקון: ק"תק״ת תשס"התשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997התשנ״ז–1997}}.
{{ח:סעיף*|31||תיקון: ק"תק״ת תשס"התשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 31}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960התש״ך–1960}}.
{{ח:סעיף*|32||תיקון: ק"תק״ת תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 32}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966התשכ״ו–1966}}.
{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס"ח-5תשס״ח־5|עוגן=תוספת 3 פרט 33}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16ב|ו-16בו־16ב}}.
{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס"ח-5תשס״ח־5|עוגן=תוספת 3 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994התשנ״ד–1994}}.
{{ח:סעיף*|35||תיקון: תשס"ח-5תשס״ח־5, ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 35}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999התשנ״ט–1999}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 18|סעיף 18(א)(3)}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 19|סעיף 19}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
{{ח:סעיף*|36||תיקון: תשס"ח-5תשס״ח־5, ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 36}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007התשס״ז–2007}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(1), (3) ו-ו־(4)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(5) לחוק האמור}} – לעניין רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 16|סעיף 16}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה.
{{ח:סעיף*|37||תיקון: ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 37}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}.
{{ח:סעיף*|38||תיקון: ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 38}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956התשט״ז–1956}}.
{{ח:סעיף*|39||תיקון: ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 39}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004התשס״ד–2004}}.
{{ח:סעיף*|40||תיקון: ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 40}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}}.
{{ח:סעיף*|41||תיקון: ק"תק״ת תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 41}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011התשע״א–2011}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 31|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו-ו־(ג)(2)}} וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}} לעניין העבירות האמורות.
{{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע"ה-3תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 פרט 42}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|סעיף 27א1 לפקודת התעבורה}}.
{{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע"ו-6תשע״ו־6|עוגן=תוספת 3 פרט 43}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}})}}|תיקון: תשע"ב-4תשע״ב־4}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטה).}}
 
{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט"וט״ו באב התשמ"דהתשמ״ד (14 באוגוסט 1984).}}
* '''משה נסים'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}