חוק פיצויי פיטורים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:כותרת|חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963תשכ״ג–1963}}

{{ח:תיבה|ס"חס״ח תשכ"גתשכ״ג, 136|חוק פיצויי פיטורים|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"דתשכ״ד, 37|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317751.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"התשכ״ה, 215|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"גתשל״ג, 222|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209271.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ותשל״ו, 96|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק שירות עבודה בשעת חירום|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"זתשל״ז, 27|תיקון מס'מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209269.pdf}}, {{ח:תיבה|27|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209267.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס'מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|115|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209265.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס'מס׳ 10|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209263.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 135|תיקון מס'מס׳ 8 לחוק בית הדין לעבודה|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208109.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"ותשמ״ו, 148|תיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 41|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק ערי ואזורי פיתוח|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210602.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ןתש״ן, 40|הוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 157|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 178|תיקון מס'מס׳ 16|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 20|תיקון מס'מס׳ 17|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"חתשנ״ח, 322|תיקון מס'מס׳ 18|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211550.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 246|תיקון מס'מס׳ 19 לחוק עבודת נשים|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 51|חוק גיל פרישה|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, 147; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 514|חוק שירות המילואים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|646|ת"טת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס"טתשס״ט, 88|חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300931.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 298|תיקון מס'מס׳ 25|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 967|תיקון מס'מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 177|תיקון מס'מס׳ 27|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301398.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 390|חוק שירות לאומי-אזרחילאומי־אזרחי|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 665|חוק שירות אזרחי|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}.

{{ח:סעיף|1|הזכות לפיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עונה"”עונה“ לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.}}

{{ח:סעיף|2|רציפות בעבודה|תיקון: תשל"ותשל״ו, תשל"ז-3תשל״ז־3, תשס"חתשס״ח, תש"עתש״ע, תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:תת|1}} שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949תש״ט–1949}}, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבעלשירות־קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1(ד) לחוק האמור}}, וכן שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008התשס״ח–2008}} (בחוק זה – חוק שירות המילואים);

{{ח:תת|10}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967תשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|4|מעסיק שנפטר|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|5|עובד שנפטר|תיקון: תשל"זתשל״ז, תש"םתש״ם, תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שאירים"”שאירים“ לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ג'ג׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968תשכ״ח–1968}}, ובאין בן-זוגבן־זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשרשנים־עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.}}

{{ח:תת|ב}} היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוגבן־זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

{{ח:ת}} התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתובן־משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

{{ח:ת}} בסעיף זה "בן-משפחה"”בן־משפחה“ – בן-משפחהבן־משפחה שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 11|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת.

{{ח:סעיף|7|התפטרות של הורה|תיקון: תשכ"דתשכ״ד, תשמ"חתשמ״ח, תשנ"אתשנ״א, תשנ"התשנ״ה, תשע"אתשע״א, תשע"ד-2תשע״ד־2, תשע"ותשע״ו}}

{{ח:תתת|2}} קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}}, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;

{{ח:תתת|3}} קיבלה לביתה, כאומן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016התשע״ו–2016}}, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מנחה האומנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק האמור}} כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.

{{ח:תתת|3}} בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשרשנים־עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד}} (ק"תק״ת תשמ"טתשמ״ט, 5).}}

{{ח:סעיף|7א|התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות|תיקון: תש"סתש״ס}}

{{ח:ת}} התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, "אישור"”אישור“, "לשכת”לשכת סעד"סעד“ ו"מקלטו”מקלט לנשים מוכות"מוכות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|8|התפטרות לרגל העתקת מגורים|תיקון: תשמ"ח-2תשמ״ח־2}}

{{ח:תת|1}} לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגובן־זוגו, בתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת;

{{ח:תת|2}} לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב”ישוב חקלאי"חקלאי“ או "ישוב”ישוב באזור פיתוח"פיתוח“ – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;

{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים}} (ק"תק״ת תשכ"דתשכ״ד, 632).}}

{{ח:סעיף|9|אי חידוש חוזה עבודה|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל"ז-2תשל״ז־2}}

{{ח:סעיף|11|התפטרות אחרת שדינה כפיטורים|תיקון: תשל"ז-4תשל״ז־4, תשל"ז-5תשל״ז־5, תשס"דתשס״ד, תשס"טתשס״ט, תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד, תשע"ד-2תשע״ד־2, תשע״ז}}

{{ח:תתת|1}} הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949התש״ט–1949}};

{{ח:תתת|2}} הוא התנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד"”ילד“ {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי שישה חודשים לפחות;

{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 01/04/2018):}} הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|3}} הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002התשס״ב–2002}}, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם|החוק האמור}} לעניין עיסוק;

{{ח:תתת|54}} הוא החלהתנדב לשרת בשירות לאומי-אזרחילמטרה כהגדרתוציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה ”ילד“ האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחיביטחון|בחוקחוק שירות לאומי-אזרחיביטחון [נוסח משולב], התשע"ד-2014התשמ״ו–1986}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי-אזרחיבהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות.;

{{ח:תת|ה}} התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004התשס״ד–2004}}, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.

{{ח:סעיף|11א|פיצויים למתגייס למשטרה|תיקון: תשל"ג-2תשל״ג־2}}

{{ח:סעיף|12|שיעור הפיצויים|תיקון: תשכ"התשכ״ה, תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:תת|א}} שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, "עובד”עובד במשכורת"במשכורת“ – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר"”עובד־בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת.

{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)|תקנות בדבר שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר}} (ק"תק״ת תשמ"גתשמ״ג, 1731).}}

{{ח:סעיף|13|חישוב שכר עבודה|תיקון: תשס"חתשס״ח}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים}} (ק"תק״ת תשכ"דתשכ״ד, 632).}}

{{ח:סעיף|13א|חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית|תיקון: תשמ"ותשמ״ו}}

{{ח:ת}} נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, "הסכם”הסכם קיבוצי"קיבוצי“ – לרבות הסדר קיבוצי.

{{ח:סעיף|13ב|חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום|תיקון: תשנ"ותשנ״ו}}

{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987תשמ״ז–1987}}, לפי היקף המשרה.

{{ח:סעיף|14|פיצויים ותגמולים|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|15|פיצויים וגימלת פרישה|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|16|פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|17|פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין|תיקון: תש"םתש״ם}}

{{ח:סעיף|18|אישור|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:ת}} אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו-17ו־17}}.

{{ח:סעיף|19|זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|21|צו הפקדה|תיקון: תשס"התשס״ה, תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:ת}} שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005התשס״ה–2005}} (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).

{{ח:סעיף|22|סוגי מעסיקים|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|26|סכומים משוריינים|תיקון: תשל"גתשל״ג, תשנ"חתשנ״ח, תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|28|שכר הכולל פיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|30|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע"ד-2תשע״ד־2}}

{{ח:תתת|1}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו-17ו־17}};

{{ח:תתת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול על פיטורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 912|סעיף 9 לפקודת המשטרה}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 1682|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946}};

{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים}} (ק"תק״ת תשכ"דתשכ״ד, 632).}}

{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה הוא ביום ט"זט״ז בטבת תשכ"דתשכ״ד (1 בינואר 1964).