חוק סדר הדין הפלילי: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [747985] חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה) |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [763846] בוט: עדכון לחוק |
||
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|
'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|
עדכון קנסות: {{ח:תיבה|
הארכת הוראת שעה: {{ח:תיבה|
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
הנוסח המשולב בא במקום חוק סדר הדין הפלילי,
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 22:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
שורה 59:
</div>
{{ח:קטע2|פרק א|פרק
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון:
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|2|תחולה|אחר=[1]}}
שורה 78:
{{ח:סעיף|5|אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד|אחר=[2, 218]}}
{{ח:ת}} אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|6|סמכות מקומית|תיקון: [
{{ח:תת|א}} דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
{{ח:תת|ב}} בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן,
{{ח:תת|ב1}} בעבירת חוץ כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק העונשין,
{{ח:תת|ג}} אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
{{ח:תת|ג1}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים,
{{ח:תת|ד}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.
{{ח:סעיף|7|סמכות בצירוף אישומים או נאשמים|תיקון:
{{ח:ת}} צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, באחת העבירות או על אחד הנאשמים.
{{ח:סעיף|8|סמכות באין אחיזה בשום מקום|תיקון:
{{ח:ת}} קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|
{{ח:סעיף|9|התיישנות עבירות|תיקון:
{{ח:תת|א}} באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
{{ח:תתת|1}} בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
שורה 100:
{{ח:תתת|3}} בעוון – חמש שנים;
{{ח:תתת|4}} בחטא – שנה אחת.
{{ח:תת|ב}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם,
{{ח:תת|ב1}} בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|
{{ח:תת|ג}} בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
{{ח:תת|ה}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן
{{ח:סעיף|10|התיישנות ענשים|אחר=[8]}}
שורה 112:
{{ח:תת|3}} בחטא – שלוש שנים.
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק
{{ח:סעיף|11|המאשים – המדינה|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.
{{ח:סעיף|12|התובעים|תיקון:
{{ח:תת|א}} ואלה התובעים:
{{ח:תתת|1}} היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
שורה 130:
{{ח:ת}} לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:סעיף|14|סייג לבחירת סניגור|תיקון: [
{{ח:ת}} אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 318|סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי,
{{ח:סעיף|15|מינוי סניגור מטעם בית המשפט|תיקון: [
{{ח:תת|א}} נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
שורה 142:
{{ח:תתת|6}} התובע לא מסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(א) או (ב)}} לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצגנו סניגור.
{{ח:תת|ג}} נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית,
{{ח:תת|ד}} חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט – לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
{{ח:תת|ה}} בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
{{ח:תת|ו}} מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א)
{{ח:תת|ז}} ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.
{{ח:סעיף|15א|הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
{{ח:תתת|2}} מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
{{ח:תת|ג}} מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
{{ח:תת|ד}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 15|וסעיפים 15(א)(4) עד (6)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|
{{ח:תתת|1}} מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 45|סעיף 45 לחוק העונשין,
{{ח:תתת|2}} מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|3}} מאסר על
{{ח:סעיף|15ב|איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג|תיקון:
{{ח:ת}} לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
שורה 171:
{{ח:ת}} העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.
{{ח:סעיף|19|הוצאות ההגנה|תיקון: [
{{ח:תת|א}} מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|ב}} שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.
שורה 178:
{{ח:ת}} סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן
{{ח:סעיף|21||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|21א||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|21ב||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|21ג||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|22||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|23||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|24||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|25||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|26||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקף סעיף זה נשלל מכללא משבוטל {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}).}}
{{ח:ת}} המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בידו –
שורה 212:
{{ח:תת|2}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:סעיף|27||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|28||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|29||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|30||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|31||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|32||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|33||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|34||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|35||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|36||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|37||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|38||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|39||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|40||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|41||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|42||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|43||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|44א||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|45||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|46||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|47||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|48||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|49||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|50||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|51||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|52||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|53||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|54||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|55||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|56||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|57||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן
{{ח:סעיף|58|תלונה|אחר=[52]}}
שורה 322:
{{ח:ת}} נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
{{ח:סעיף|59א|החלטה שלא לחקור בעבירות מין או באלימות כלפי בן זוג|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} שאין בדבר ענין לציבור.
{{ח:תת|ג}} ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, ההוראות האלה:
שורה 337:
{{ח:תתת|6}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}.
{{ח:סעיף|60|העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג)
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק
{{ח:תתת|2}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק
{{ח:תת|ד}} חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק
{{ח:תת|ה}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב)
{{ח:תתת|1}} פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
{{ח:תתת|2}} פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
{{ח:תת|ו}} טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם
{{ח:תת|ז}} תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}, לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ד|שבחלק
{{ח:תת|ח}} שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה
{{ח:תת|ט}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}.
{{ח:תת|י}} היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
{{ח:תתת|1}} מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק
{{ח:תתת|2}} מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
{{ח:תתת|3}} מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
{{ח:סעיף|60א|יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע|תיקון:
{{ח:תת|א}} רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תת|ב}} בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
שורה 366:
{{ח:תת|ו}} אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.
{{ח:תת|ז}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
{{ח:תת|ח}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות)|החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות),
{{ח:תת|ט}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|61|המשך החקירה|תיקון:
{{ח:ת}} הועבר חומר החקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
{{ח:סעיף|62|העמדה לדין וסגירת תיק|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה)}}
{{ח:תת|א}} ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
שורה 378:
{{ח:תתת|2}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תתת|3}} קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|4}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מח|סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
{{ח:תת|ב}} על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
{{ח:סעיף|62א|סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}} שאין במשפט ענין לציבור.
{{ח:תת|ג}} ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59א|סעיף 59א(ג)(3) עד (5)}}, בשינויים המחויבים.
שורה 392:
{{ח:ת}} על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה.
{{ח:סעיף|64|ערר|תיקון:
{{ח:תת|א}} על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
{{ח:תתת|1}} על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2)}} – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר
{{ח:תתת|2}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
{{ח:תתת|3}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור למעט החלטה בערר לפי פסקה (1)- לפני היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|ב}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחות מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
{{ח:סעיף|65|מועד לערר|תיקון:
{{ח:ת}} הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} להאריך את המועד להגשת הערר.
{{ח:סעיף|65א|מתן החלטה בערר|תיקון:
{{ח:ת}} החלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל סמכות להחליט בערך; החלטה כאמור. לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה,
{{ח:סעיף|65ב|הודעה על החלטה בערר|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תתת|2}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א(ט)}}, וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
שורה 411:
{{ח:תת|ג}} אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א}} או לגרוע מהן.
{{ח:סעיף|66||תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
שורה 417:
{{ח:ת}} אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א1|סימן
{{ח:סעיף|67א|סגירת תיק בהסדר|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}};
{{ח:תתתת|2}} תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – תובע משטרתי);
{{ח:תתתת|3}} תובע אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת|1}} בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
{{ח:תתתת|2}} בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
{{ח:תתתת|3}} בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה
{{ח:תת|ב}} ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|ג}} לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, שאינה אחת מאלה:
שורה 435:
{{ח:תתת|3}} עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
{{ח:תת|ד}} תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|1}} העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|סימן
{{ח:תתת|2}} אין פרט רישום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים,
{{ח:תת|ה}} תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
{{ח:תת|ו}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),
{{ח:סעיף|67ב|הוראות לעניין עריכת הסדר|תיקון:
{{ח:תת|א}} התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
{{ח:תת|ב}} לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
שורה 447:
{{ח:תת|ג}} טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
{{ח:סעיף|67ג|תנאי ההסדר|תיקון:
{{ח:תת|א}} תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
{{ח:תתת|1}} תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה,
{{ח:תתת|2}} תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ו|סעיף 67ו}};
{{ח:תתת|3}} התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|4}} עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71א|בסעיף 71א(1) לחוק העונשין}}, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
{{ח:תתת|5}} נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|ב}} לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|בסימן
{{ח:תת|ג}} בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
{{ח:תת|ד}} תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה,
{{ח:סעיף|67ד|עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר|תיקון:
{{ח:ת}} בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
{{ח:סעיף|67ה|תוכן ההסדר|תיקון:
{{ח:ת}} הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
{{ח:תת|1}} תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
שורה 469:
{{ח:תת|5}} הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי}}.
{{ח:סעיף|67ו|עילת סגירת תיק בהסדר|תיקון:
{{ח:תת|א}} התובע יסגור את התיק בעילה של
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|
{{ח:סעיף|67ז|סירוב להסדר או הפרת תנאיו|תיקון:
{{ח:תת|א}} לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|ב}} התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
שורה 482:
{{ח:תת|ו}} הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
{{ח:סעיף|67ח|פרסום בדבר הסדרים|תיקון:
{{ח:ת}} הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
{{ח:תת|1}} דבר סגירת תיק בהסדר;
שורה 488:
{{ח:תת|3}} תנאי ההסדר.
{{ח:סעיף|67ט|הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר|תיקון:
{{ח:ת}} תנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(4)}}, לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ד|בפרק
{{ח:סעיף|67י|הנחיות לעניין תחולה|תיקון:
{{ח:ת}} רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
{{ח:סעיף|67יא|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון:
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
{{ח:סעיף|67יב|דיווח לכנסת|תיקון:
{{ח:ת}} מדי שנה,
{{ח:תת|1}} מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
{{ח:תת|2}} מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|68|קובלנה|תיקון:
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
שורה 513:
{{ח:ת}} הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
{{ח:סעיף|71|התביעה בקובלנה|תיקון:
{{ח:ת}} הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, בידי הקובל או
{{ח:סעיף|72|החלפת קובלנה בכתב אישום|אחר=[66]}}
{{ח:ת}} הוגשה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.
{{ח:סעיף|73|העמדת הדיון בקובלנה|תיקון: [
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|74|עיון בחומר החקירה|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה,
{{ח:תתת|2}} לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|א1}} תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודע שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
{{ח:תת|ב}} נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|ג}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום; ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ד}} בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.
{{ח:תת|ד1}} על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 46|סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש],
{{ח:תת|ה}} על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|ו}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק
{{ח:סעיף|75|דרכי העיון וההעתקה|אחר=[68]}}
שורה 543:
{{ח:ת}} המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.
{{ח:סעיף|77|סייג להבאת ראיות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
{{ח:תת|ב}} הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.
{{ח:סעיף|78|חומר סודי|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} אינן חלות על חומר
{{ח:סעיף|79|המצאת ראיות שבידי קובל|אחר=[72]}}
שורה 557:
{{ח:סעיף|81|שמירת דין|אחר=[74]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 128|סעיף 128 לחוק העונשין,
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן
{{ח:סעיף|82|הגדרות|תיקון: [
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}},
{{ח:סעיף|83|עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –
{{ח:תתת|1}} לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;
שורה 570:
{{ח:תתת|3}} לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.
{{ח:תת|ב}} העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|ג}} מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו – לפי בקשתם – האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|84|סייג להבאת ראיות|תיקון: [
{{ח:ת}} לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן
{{ח:סעיף|85|תוכן כתב האישום|אחר=[75]}}
שורה 590:
{{ח:סעיף|87|צירוף נאשמים|אחר=[77]}}
{{ח:ת}} מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין
{{ח:סעיף|88|הפרדת המשפט|אחר=[78]}}
שורה 596:
{{ח:סעיף|89|כתב אישום חדש בהפרדת המשפט|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם
{{ח:סעיף|90|איחוד משפטים|אחר=[80]}}
שורה 604:
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
{{ח:סעיף|92|תיקון כתב אישום בידי בית המשפט|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.
שורה 610:
{{ח:סעיף|93|חזרה מאישום|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב
{{ח:סעיף|94|תוצאות חזרה מאישום|תיקון:
{{ח:תת|א}} חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
{{ח:תת|ב}} בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
{{ח:תת|ג}} אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.
{{ח:סעיף|94א|התליית הליכים|תיקון:
{{ח:תת|א}} בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
{{ח:תת|ב}} הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן
{{ח:סעיף|95|הזמנה למשפט|תיקון:
{{ח:תת|א}} משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
{{ח:תת|ב}} סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143א|סעיף 143א}}, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ב)}}, ותנאיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ג)}}.
שורה 635:
{{ח:תת|4}} תמצית האישום נגדו;
{{ח:תת|5}} המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
{{ח:תת|6}} תמצית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 128|
{{ח:סעיף|97|הודעה על דחיית מועד|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך
{{ח:סעיף|98|צורת ההזמנה|תיקון:
{{ח:ת}} הודעה בכתב והזמנה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}, יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.
שורה 656:
{{ח:סעיף|103|הבאה לבית המשפט|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} מי שנעצר
{{ח:סעיף|104|תפיסת נכסי נאשם שנמלט|אחר=[94]}}
שורה 663:
{{ח:תת|ג}} ניתן צו זה לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן
{{ח:סעיף|105|פירושים|אחר=[98 סוגריים]}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|בסימן זה}}
{{ח:סעיף|106|הזמנת עד|אחר=[95, 96]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
{{ח:תת|ב}} הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה
{{ח:סעיף|107|צורת ההזמנה ותכנה|תיקון:
{{ח:ת}} הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –
{{ח:תת|1}} שם בית המשפט;
שורה 689:
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
{{ח:סעיף|111|מומחה מטעם בית המשפט|תיקון:
{{ח:תת|א}} בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.
{{ח:תת|ב}} מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.
{{ח:סעיף|112||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|113-115||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלו).}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן
{{ח:סעיף|116|הגדרות|תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|117|גביה מוקדמת של עדות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.
{{ח:תת|ב}} הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין,
{{ח:סעיף|117א|עדות מוקדמת של ילד|תיקון:
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#תוספת|בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),
{{ח:תת|ב}} על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|
{{ח:סעיף|117ב|עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות|תיקון:
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.
{{ח:תת|ב}} גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:סעיף|118|נוכחות בעלי דין|תיקון: [
{{ח:ת}} עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א(ב)
{{ח:סעיף|119|סדרי גביית העדות|אחר=[108]}}
שורה 726:
{{ח:תת|ב}} התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.
{{ח:סעיף|120|חתימת הפרוטוקול|תיקון:
{{ח:ת}} הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.
{{ח:סעיף|120א|תיעוד חזותי של עדות מוקדמת|תיקון:
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.
{{ח:תתת|2}} נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.
{{ח:תתת|3}} בסעיף זה,
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.
{{ח:תת|ג}} בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.
{{ח:סעיף|121|העדות כראיה במשפט|תיקון: [
{{ח:תת|א}} עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –
{{ח:תתת|1}} לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;
{{ח:תתת|2}} לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;
{{ח:תתת|3}} בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.
{{ח:תת|ב}} ילד שנתן עדות מוקדמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיפים 117א}} {{ח:פנימי|סעיף 117ב|או 117ב}} לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|
{{ח:סעיף|122|עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין|אחר=[111]}}
{{ח:ת}} נתקבלה עדות שנגבתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}} ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן
{{ח:סעיף|123|הודיה בכתב|אחר=[113]}}
שורה 754:
{{ח:ת}} הודיעה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן
{{ח:סעיף|125|רציפות המשפט|אחר=[115]}}
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן
{{ח:סעיף|126|נוכחות הנאשם|אחר=[116]}}
שורה 767:
{{ח:סעיף|127|נוכחות מורשים של תאגיד|אחר=[117]}}
{{ח:ת}} הואשם תאגיד או חבר
{{ח:סעיף|128|שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט|תיקון: [
{{ח:ת}} נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –
{{ח:תת|1}} אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;
שורה 775:
{{ח:ת}} אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.
{{ח:סעיף|129|אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם|תיקון:
{{ח:ת}} נידון נאשם לא בפניו על פי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(1)}}, לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 192|לסעיף 192}}. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א(ג)}}.
{{ח:סעיף|129א|דרכי הטלת מאסר במקום קנס|תיקון:
{{ח:תת|א}} לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין,
{{ח:תת|ב}} לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
{{ח:תת|ג}} צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 66|סעיפים 66}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 69|
{{ח:תת|ד}} הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ט)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.
{{ח:סעיף|130|שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט|תיקון: [
{{ח:תת|א}} נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.
{{ח:תת|ב}} סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
שורה 790:
{{ח:תת|ג1}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}.
{{ח:תת|ד}} בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות דין.
{{ח:תת|ה}} התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט,
{{ח:תת|ו}} התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט,
{{ח:תת|ז}} משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה)
{{ח:תת|ח}} נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
{{ח:תת|ט}} בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.
{{ח:סעיף|131|הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו|תיקון: [
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 130}} כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.
{{ח:סעיף|132|שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.
{{ח:תת|ב}} דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.
שורה 806:
{{ח:ת}} לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}} כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן
{{ח:סעיף|134|ניהול פרוטוקול|תיקון:
{{ח:תת|א}} במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטקול.
שורה 837:
{{ח:ת}} שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן
{{ח:סעיף|143|תחילת המשפט|תיקון: [
{{ח:ת}} בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.
{{ח:סעיף|143א|דיון מקדמי|תיקון:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}}, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
שורה 857:
{{ח:תתת|3}} התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
{{ח:תת|ד}} בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
{{ח:תת|ה}} לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימנים
{{ח:תת|ו}} פרוטוקול הדיון המקדמי –
{{ח:תתת|1}} לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
שורה 866:
{{ח:תתת|2}} עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240(א) רישה}}.
{{ח:סעיף|144|הסכמה בדבר עובדות וראיות|תיקון: [
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.
שורה 872:
{{ח:ת}} במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.
{{ח:סעיף|146|מועד לטענת פסלות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.
{{ח:סעיף|147|ערעור על החלטה בטענת פסלות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט}} יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב –
{{ח:תת|ב}} הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.
{{ח:תת|ג}} הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב –
{{ח:תת|ד}} מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
{{ח:סעיף|148|סייג לטענת פסלות|תיקון: [
{{ח:ת}} טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|
{{ח:סעיף|149|טענות מקדמיות|תיקון:
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
{{ח:תת|1}} חוסר סמכות מקומית;
שורה 899:
{{ח:תת|10}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
{{ח:סעיף|150|דיון בטענה מקדמית|תיקון:
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79|בסעיף 79 לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:סעיף|151|טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט|אחר=[135]}}
{{ח:ת}} לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 149|בפסקאות (1)
{{ח:סעיף|152|תשובת הנאשם לאישום|תיקון: [
{{ח:תת|א}} לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
{{ח:תת|ב}} הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|ג}} בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת
{{ח:תת|ד}} משלא טען הנאשם מיד
{{ח:תת|ה}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}} לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.
{{ח:סעיף|153|חזרה מהודיה|תיקון: [
{{ח:תת|א}} הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|ב}} התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
שורה 919:
{{ח:ת}} עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
{{ח:סעיף|155|פסק דין של נאשם שהודה|תיקון: [
{{ח:תת|א}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –
{{ח:תתת|1}} נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;
שורה 925:
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה, גזירת דין – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן
{{ח:סעיף|156|פרשת התביעה|אחר=[140]}}
שורה 934:
{{ח:סעיף|158|זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה|אחר=[142]}}
{{ח:ת}} נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|
{{ח:סעיף|159|פרשת ההגנה|אחר=[143]}}
שורה 942:
{{ח:ת}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
{{ח:סעיף|161|דבר הנאשם|תיקון: [
{{ח:תת|א}} הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
שורה 949:
{{ח:תת|ג}} נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
{{ח:סעיף|162|שתיקת הנאשם|תיקון: [
{{ח:תת|א}} הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),
{{ח:תת|ב}} הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.
שורה 968:
{{ח:ת}} סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.
{{ח:סעיף|168|סתירת ראיות מטעם
{{ח:ת}} הובאו ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.
שורה 974:
{{ח:ת}} בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
{{ח:סעיף|170|נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין|תיקון: [
{{ח:תת|א}} קבע בית המשפט, לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש,
{{ח:תת|ב}} מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש
{{ח:תת|ג}} החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
{{ח:סעיף|171|נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין|תיקון: [
{{ח:ת}} הועמד נאשם לדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 17|סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש,
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן
{{ח:סעיף|172|עדים יעידו זה שלא בפני זה|אחר=[153]}}
שורה 988:
{{ח:סעיף|173|אזהרת עד|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 5|
{{ח:סעיף|174|חקירת עד בידי בעלי הדין|אחר=[156]}}
שורה 1,016:
{{ח:ת}} נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.
{{ח:סעיף|181א|מועד למתן עריכת דין|תיקון:
{{ח:ת}} בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן
{{ח:סעיף|182|הכרעת הדין|תיקון: [
{{ח:ת}} בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.
{{ח:סעיף|183|נימוקים בזיכוי|תיקון: [
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
שורה 1,038:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
{{ח:סעיף|187|ראיות לקביעת העונש|תיקון:
{{ח:תת|א}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|ב}} הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.
שורה 1,045:
{{ח:תת|ד}} הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.
{{ח:תת|ה}} בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.
{{ח:תת|ו}} שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|
{{ח:תת|ז}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:סעיף|188|דרכי הוכחה|תיקון: [
{{ח:תת|א}} מותר לקבל כראיה לענין {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}}, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –
{{ח:תתת|1}} כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
שורה 1,058:
{{ח:תתתת|א}} לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
{{ח:תתתת|ב}} בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;
{{ח:תתת}} על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים#סימן ב|סימן
{{ח:תת|ב}} בעבירות מהמנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:סעיף|189|דברי הנאשם וראיותיו|תיקון: [
{{ח:ת}} סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.
שורה 1,069:
{{ח:סעיף|191|גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות|אחר=[173]}}
{{ח:ת}} העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|
{{ח:סעיף|191א|גילוי תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(ב)}}|תיקון:
{{ח:תת|א}} העתק של תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}} יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
שורה 1,080:
{{ח:ת}} נסתיימו ההליכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 187|בסעיפים 187 עד 191}}, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.
{{ח:סעיף|192א|ביטול הרשעה|תיקון:
{{ח:ת}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72(ב) לחוק העונשין}}, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.
שורה 1,095:
{{ח:ת}} בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק
{{ח:סעיף|197|פירושים|אחר=[201]}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|{{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, לגבי ערעור נוסף,
{{ח:סעיף|198|הגשת ערעור|תיקון:
{{ח:ת}} ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.
שורה 1,109:
{{ח:ת}} ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}} לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.
{{ח:סעיף|201|הארכת מועדים|תיקון:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיפים 199}} {{ח:פנימי|סעיף 200|
{{ח:סעיף|202|ערעור אוטומטי|אחר=[183]}}
{{ח:ת}} פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.
{{ח:סעיף|203|נימוקי ערעור|תיקון:
{{ח:ת}} הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
שורה 1,130:
{{ח:ת}} ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.
{{ח:סעיף|208|דיון בפני בעלי הדין|תיקון:
{{ח:ת}} הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
{{ח:סעיף|208א|ביטול דחיית הערעור|תיקון:
{{ח:תת|א}} נדחה ערעורו של נאשם בשל
{{ח:תת|ב}} בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.
{{ח:סעיף|209|טענת פסלות שופט בערעור|תיקון: [
{{ח:ת}} בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל הדין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 148}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.
שורה 1,152:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
{{ח:סעיף|213|סמכות בית המשפט שלערעור|תיקון:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|1}} לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;
שורה 1,170:
{{ח:ת}} בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.
{{ח:סעיף|218|קריאת פסק דין בערעור|תיקון: [
{{ח:ת}} בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
שורה 1,181:
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק
{{ח:סעיף|221|קביעת עבירות קנס|תיקון: [
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).
{{ח:תת|ב}} קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.
שורה 1,190:
{{ח:תת|ד}} קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:סעיף|222|ברירת קנס|תיקון: [
{{ח:ת}} היה לשוטר או למי ששר הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך – לפי הענין – יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, רשאי הוא למסור לו הזמנה בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על העבירה האמורה.
{{ח:סעיף|222א|עבירת קנס נמשכת|תיקון:
{{ח:ת}} נקבע לעבירה קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222}} {{ח:פנימי|סעיף 228|או 228}} בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להזמנה למשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} או להודעת תשלום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל העבירה הנמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.
{{ח:סעיף|223|תשלום הקנס|תיקון: [
{{ח:תת|א}} מי שנמסרה לו הזמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}} רשאי תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה לשלם לחשבון הסילוקים הנקוב בה את הקנס הנקוב בה.
{{ח:תת|ב}} שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את ענשו.
{{ח:סעיף|224|
{{ח:ת}} לא שילם אדם את הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, רואים את ההזמנה שנמסרה לו כאילו היתה הזמנה למשפט שהוצאה ונמסרה על פי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן
{{ח:סעיף|225|כתב אישום בעבירות קנס|תיקון: [
{{ח:תת|א}} קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|ב}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, או לפי אחד החיקוקים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט}}, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.
{{ח:סעיף|225א|מועדי המצאה בעבירות קנס|תיקון:
{{ח:תת|א}} עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} או הודעת תשלום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228(ב)}}; ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודה האמורה}}, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|א1}} היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|או 27א1 לפקודה האמורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|2}} שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|א2}} על אף האמור בפסקאות (1)
{{ח:תת|א3}} בסעיף זה,
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת|ב}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|226|אי תחולת חוק הנוער|תיקון: [
{{ח:ת}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יחול {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),
{{ח:סעיף|227|תחולה|תיקון: [
{{ח:ת}} הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(א)}} לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק
{{ח:סעיף|228|ברירת משפט|תיקון: [
{{ח:תת|א}} עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 229|וסעיפים 229}} {{ח:פנימי|סעיף 230|
{{ח:תת|ב}} היה לשוטר או למי שהוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}}, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.
{{ח:תת|ג}} היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.
שורה 1,230:
{{ח:תת|ד}} קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:סעיף|229|תשלום הקנס|תיקון: [
{{ח:תת|א}} מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|1}} הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|בסעיף 27ב לפקודת התעבורה}} – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;
{{ח:תתת|2}} הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.
{{ח:תת}} מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.
{{ח:תת|ב}} לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס; תוספת פיגור בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|בסעיף 67 לחוק העונשין,
{{ח:תת|ג}} תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה,
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראה הסמכות
{{ח:תת|ד}} החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.
{{ח:תת|ה}} תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
{{ח:תת|ו}} מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה
{{ח:תתת|1}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|2}} נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;
שורה 1,250:
{{ח:תת|ט}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.
{{ח:סעיף|229א|ייעוד קנסות לרשות מקומית|תיקון:
{{ח:ת}} קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.
{{ח:סעיף|230|הזמנה למשפט|תיקון:
{{ח:ת}} הודיע אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(א)}} שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229(ה)}}, בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק
{{ח:סעיף|231|עיכוב הליכים|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
{{ח:תת|ב}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:
שורה 1,267:
{{ח:תתתת|ג}} פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;
{{ח:תתתת|ד}} מנהל המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה (
{{ח:סעיף|232|חידוש הליכים|אחר=[203]}}
{{ח:ת}} עוכבו הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.
{{ח:סעיף|233|המשך משפט בפני שופט אחר|תיקון: [
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
{{ח:סעיף|234|שינוי בהרכב חבר השופטים|תיקון: [
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 233|סעיף 233}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.
{{ח:סעיף|235|סמכות שופט ואב בית דין|תיקון: [
{{ח:ת}} מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט – לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה – תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך; פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}} {{ח:פנימי|סעיף 219|
{{ח:סעיף|236|מות הנאשם|אחר=[207]}}
שורה 1,288:
{{ח:סעיף|237|המצאת מסמכים|אחר=[209]}}
{{ח:תת|א}} מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר
{{ח:תתת|2}} במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
{{ח:תת|ב}} מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
שורה 1,300:
{{ח:ת}} ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
{{ח:סעיף|239|סדרי הזמנה בעבירות קלות|תיקון: [
{{ח:ת}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}} ו{{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש),
{{ח:סעיף|239א|מסירת הודעה בעבירות תעבורה|תיקון:
{{ח:תת|א}} עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש),
{{ח:תת|ב}} היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת התעבורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א(א1)(1) או (2)}} או התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף קטן (א2)}}.
{{ח:סעיף|239ב|חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה|תיקון:
{{ח:ת}} לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 לפקודת התעבורה}}, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה אילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 האמור}} גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237}}, אף אם לא התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(ג)}}, זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|1}} חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;
{{ח:תת|2}} הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}} או
{{ח:תת|3}} ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או
{{ח:תת|4}} הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;
{{ח:תת|5}} בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם
{{ח:סעיף|240|סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות|תיקון: [
{{ח:תת|א}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש],
{{ח:תתת|1}} על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}}, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;
{{ח:תתת|2}} נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
{{ח:תתת|3}} בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.
{{ח:תת|ב}} על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ח)
{{ח:סעיף|241|חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר|אחר=[215]}}
{{ח:תת|א}} הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך
{{ח:תת|ב}} חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.
{{ח:סעיף|242|סמכות פרקליט מחוז|תיקון:
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.
{{ח:סעיף|242א|אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון:
{{ח:תת|א}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.
{{ח:סעיף|243|שמירת דינים|אחר=[216]}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי-המשפט|חוק
{{ח:סעיף|244|ביצוע ותקנות|אחר=[227]}}
שורה 1,340:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.
{{ח:סעיף*||245 תחילה|תיקון:
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 188|
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים,
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון), 1935}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הפרט יוחלף ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון),
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון),
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים,
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} פרסומי המרדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 134|סעיף 134(ג) לחוק}};
שורה 1,367:
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(ב3) סיפה לחוק}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן א1|סימן
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} מטיף להתאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}};
שורה 1,376:
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} פרסומי התאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון:
{{ח:ת}} התקהלות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 151|סעיף 151 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ב)||תיקון:
{{ח:ת}} התפרעות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ג)||תיקון:
{{ח:ת}} מניעת הוראת התפזרות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 156|סעיף 156 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ד)||תיקון:
{{ח:ת}} מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 158|סעיף 158 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 10}}
שורה 1,395:
{{ח:ת}} חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 168|סעיף 168 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ז|סימן
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} ריבוי נישואין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ח|סימן
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} זנות ותועבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|סימן
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} מעשה העלול להפיץ מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 218|סעיף 218 רישה לחוק}};
שורה 1,415:
{{ח:ת}} מסייע לאחר מעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|סעיף 261 לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}}
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} העלמת עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ב|סימן
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273 לחוק}};
שורה 1,431:
{{ח:ת}} הפרת חובה חקיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 286|סעיף 286 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 33}}
{{ח:ת}} עבירות שוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|סימן
{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 34}}
{{ח:ת}} גרימת מוות ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק}};
שורה 1,440:
{{ח:סעיף*|(37)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 37}}
{{ח:ת}} הפרת חובה של הורה או אחראי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיף 337 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(38)||תיקון:
{{ח:ת}} מעשי פזיזות ורשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|סעיף 338(א)(3) עד (5)
{{ח:סעיף*|(39)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 39}}
{{ח:ת}} חבלה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 341|סעיף 341 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(40)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות מין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י|בפרק
{{ח:סעיף*|(41)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 41}}
{{ח:ת}} עבירות כלפי קטינים ונכים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו|סימן
{{ח:סעיף*|(42)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 42}}
{{ח:ת}} פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|סימן
{{ח:סעיף*|(43)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 43}}
{{ח:ת}} עבירות מעין גניבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ב|סימן
{{ח:סעיף*|(44)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 44}}
{{ח:ת}} קבלת דבר במרמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|סעיף 415 רישה לחוק}};
שורה 1,465:
{{ח:ת}} עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|סעיף 424(2) לחוק}};
{{ח:סעיף*|(50)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 50}}
{{ח:ת}}
{{ח:סעיף*|(51)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 51}}
{{ח:ת}} מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|סעיף 425 לחוק}};
שורה 1,473:
{{ח:ת}} עושק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 431|סעיף 431 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(54)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 54}}
{{ח:ת}} הונאה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|סימן
{{ח:סעיף*|(55)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 55}}
{{ח:ת}} גרימת שריפה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 449|סעיף 449 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(56)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 56}}
{{ח:ת}} זיוף כספים ובולים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יב|פרק
{{ח:סעיף*|(57)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 57}}
{{ח:ת}} הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 497|סעיף 497 לחוק}};
שורה 1,485:
{{ח:ת}} קשר לעוון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(2) לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
{{ח:סעיף*|(60)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 60}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון,
{{ח:סעיף*|(61)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 61}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|חוק איסור לשון הרע,
{{ח:סעיף*|(62)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב],
{{ח:סעיף*|(63)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 63}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לא תעמוד על דם רעך|חוק לא תעמוד על דם רעך,
{{ח:סעיף*|(64)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 64}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית,
{{ח:סעיף*|(65)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 65}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים,
{{ח:סעיף*|(66)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 66}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:סעיף*|(67)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 67}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור,
{{ח:סעיף*|(68)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 68}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים,
{{ח:סעיף*|(69)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 69}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש],
{{ח:סעיף*|(70)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 70}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים,
{{ח:סעיף*|(71)||תיקון:
{{ח:ת}} גרימת מוות בנהיגה רשלנית – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודת התעבורה}} והפקרה אחרי פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(א) לאותה פקודה}};
{{ח:סעיף*|(72)||תיקון:
{{ח:ת}} הפרת צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 22|סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין,
{{ח:סעיף*|(73)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין,
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 1}}
שורה 1,534:
{{ח:ת}} כליאת שווא לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|סעיף 377 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} תקיפות בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(א), (ב)(1)
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} גניבה בנסיבות מיוחדות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|סעיף 384א לחוק}};
שורה 1,544:
{{ח:ת}} דרישת נכס באיומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|סעיף 404 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} פריצה והתפרצות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ד|סימן
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 411|סעיף 411 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} עבירות בקשר לרכב לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|סימן
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|סעיף 447 לחוק}};
שורה 1,556:
{{ח:ת}} קשר לפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(1) לחוק}}, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת זו}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הונאה בכרטיס חיוב לפי {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב#סעיף 17|סעיף 17 סיפה לחוק כרטיסי חיוב,
{{ח:סעיף*|||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן א|סימנים
{{ח:תת|א}} הרואין, קוקאין – 20 גרם;
{{ח:תת|ב}} שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25
{{ח:תת|ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 1|-#פריט 1 בסימן
{{ח:תתת|1}} תמיסה או נוזל – 60
{{ח:תתת|2}} בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;
{{ח:תת|ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 13ב|פריטים 13ב עד 13ח בסימן
{{ח:תת|ה}} חומרים המצוינים {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת הסמים}}, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} אבקה – 20 גרם;
{{ח:תתת|2}} חומר צמחי – 10
{{ח:תתת|3}} תמיסה או נוזל – 200
{{ח:תתת|4}} בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה;
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיף 12א(ג6) לחוק הכניסה לישראל,
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות,
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א לפקודת התעבורה}} ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לאותה פקודה}};
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב],
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות),
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12ב2|סעיף 12ב2 לחוק הכניסה לישראל,
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ג|חלק
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(א) רישה לחוק}};
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ד|חלק
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ד פרט 1}}
שורה 1,607:
{{ח:ת}} תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}})}}|תיקון: [
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: [
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 189|סעיפים 189}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 190|190}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 194|194}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|447}} זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|452}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 494|494}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 496|
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים,
{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 63|סעיף 63 לחוק אוויר נקי,
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 61|סעיף 61(ג), (ד)
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סימני סחורות}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 23|סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן,
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 60|סעיף 60 לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש),
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 108|סעיף 108 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב),
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב),
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות),
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים,
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: [
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות}};
{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: [
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות,
{{ח:סעיף*|(13)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון,
{{ח:סעיף*|(14)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים,
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סימן א1|סימן א1 לחוק המים,
{{ח:סעיף*|(16)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור,
{{ח:סעיף*|(17)||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים|חוק צער בעלי חיים,
{{ח:סעיף*|(18)||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים,
{{ח:סעיף*|(19)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 204|סעיף 204 לחוק התכנון והבניה,
{{ח:סעיף*|(20)||תיקון:
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון,
{{ח:סעיף*|(20)||תיקון:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 204|סעיף 204 לחוק התכנון והבניה,
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 242א|סעיף 242א}})}}|תיקון:
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון:
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21א|
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 124|סעיפים 124(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291א|291א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 354|
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 35|
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 15|
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון:
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט (1)}} וכן פרקליט מחוז –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69}} {{ח:פנימי|סעיף 229|
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק הנוער}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 38|סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש),
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8א|סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות,
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 9|סעיפים 9(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 123|
{{ח:תת|ז.}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29|סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש,
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון:
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, מנהל המחלקה
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק ההסגרה,
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר#סעיף 10|סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר,
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון:
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט (2)}} וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק המעצרים}}.
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון:
{{ח:ת}} פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}.
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון:
{{ח:ת}} משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה,
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א(א)}})}}|תיקון:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תובע לפי פסקה (3) להגדרה
{{ח:תתת|1.}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 258|סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה,
{{ח:תתת|2.}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תובע בכיר לפי פסקה (3) להגדרה
{{ח:תתת|1.}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|2.}} התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך.
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(5)}})}}|תיקון:
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
שורה 1,717:
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
{{ח:סעיף*|6||תיקון:
{{ח:ת}} השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
{{ח:סעיף*|7||תיקון:
{{ח:ת}} לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה,
{{ח:תת|1}} הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
{{ח:תת|2}} הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
{{ח:תת|3}} הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
{{ח:תת|4}} התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
{{ח:סעיף*|8||תיקון:
{{ח:ת}} הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
{{ח:סעיף*|9||תיקון:
{{ח:ת}} התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
{{ח:סעיף*|10||תיקון:
{{ח:ת}} אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
{{ח:סעיף*|11||תיקון:
{{ח:ת}} בעסק הפועל לפי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים,
{{ח:תת|1}} התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;
{{ח:תת|2}} התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
{{ח:ת}} לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:סעיף*|12||תיקון:
{{ח:ת}} התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים}}, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:סעיף*|13||תיקון:
{{ח:ת}} פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
{{ח:סעיף*|14||תיקון:
{{ח:ת}} לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 2|בפרט 2 בתוספת הרביעית}} –
{{ח:תת|1}} תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
שורה 1,747:
{{ח:תת|4}} החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א(ג)}})}}|תיקון:
{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט ביום
* '''משה נסים'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
|