חוק סדר הדין הפלילי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[747985] חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)
[763846] בוט: עדכון לחוק
שורה 1:
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
'''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשכ"התשכ״ה, 161|חוק סדר הדין הפלילי|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317754.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"ותשכ״ו, 10|חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208305.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"טתשכ״ט, 194|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"גתשל״ג, 224|תיקון מס'מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209302.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"דתשל״ד, 86|תיקון מס'מס׳ 3|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209301.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"התשל״ה, 6|תיקון מס'מס׳ 4|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209300.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק הסעד (טיפול במפגרים)|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209019.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון לפקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208413.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ותשל״ו, 7|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|244|תיקון מס'מס׳ 8|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"זתשל״ז, 313|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"חתשל״ח, 162|תיקון מס'מס׳ 11 לחוק השיפוט הצבאי|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209640.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"םתש״ם, 61|תיקון מס'מס׳ 9 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון מס'מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"אתשמ״א, 134|חוק הגנת הפרטיות|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208332.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס'מס׳ 14|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209294.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס'מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"בתשמ״ב, 20|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317465.pdf}}, {{ח:תיבה|43|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_311020.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס'מס׳ 14 (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209292.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס'מס׳ 14 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}.
 
'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס"חס״ח תשמ"בתשמ״ב, 43|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_311020.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס'מס׳ 14 (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209292.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317817.pdf}}, {{ח:תיבה|176|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317466.pdf}}, {{ח:תיבה|תשמ"בתשמ״ב, 195|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"גתשמ״ג, 130|תיקון מס'מס׳ 18 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209747.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 145|חוק שמירת הניקיון|http://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"התשמ״ה, 14|ת"טת״ט|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317467.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 112|תיקון מס'מס׳ 7|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ"חתשמ״ח, 66|תיקון מס'מס׳ 23 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|121|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210642.pdf}}, {{ח:תיבה|184|תיקון מס'מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ןתש״ן, 110|תיקון מס'מס׳ 11|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210772.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"אתשנ״א, 140|חוק למניעת אלימות במשפחה|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211805.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס'מס׳ 7 לחוק המים|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"בתשנ״ב, 70|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"גתשנ״ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"דתשנ״ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|59|חוק צער בעלי חיים|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210735.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"התשנ״ה, 152|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211148.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס'מס׳ 19|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס'מס׳ 36 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211168.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס'מס׳ 42 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 12|חוק הסניגוריה הציבורית|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211274.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס'מס׳ 23|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211285.pdf}}, {{ח:תיבה|350|סמכויות אכיפה – מעצרים|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"זתשנ״ז, 125|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)}}, {{ח:תיבה|149|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211405.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"סתש״ס, 213|תיקון מס'מס׳ 26 והוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300224.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס'מס׳ 23 לחוק הבזק|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס'מס׳ 28|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"אתשס״א, 188|חוק זכויות נפגעי עבירה|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300412.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300361.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס'מס׳ 7 לחוק ההסגרה|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300371.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס'מס׳ 32|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300393.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס'מס׳ 28 (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300396.pdf}}, {{ח:תיבה|499|תיקון מס'מס׳ 33 (הוראת שעה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300403.pdf}}, {{ח:תיבה|561|תיקון מס'מס׳ 25 לחוק הבזק|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"בתשס״ב, 15|תיקון מס'מס׳ 35 (ערר בעבירות אלימות בתוך המשפחה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300425.pdf}}, {{ח:תיבה|173|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|445|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003ו־2003)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס'מס׳ 36|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 2|תיקון מס'מס׳ 37|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300557.pdf}}, {{ח:תיבה|4|תיקון מס'מס׳ 8 לפקודת זכות יוצרים|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300559.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004ו־2004)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס'מס׳ 26 והוראת שעה (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299794.pdf}}, {{ח:תיבה|536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"דתשס״ד, 328|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|תיקון מס'מס׳ 41|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299635.pdf}}, {{ח:תיבה|432|תיקון מס'מס׳ 33 (הוראת שעה) (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299601.pdf}}, {{ח:תיבה|490|תיקון מס'מס׳ 33 (הוראת שעה) (תיקון מס'מס׳ 2)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299798.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס'מס׳ 42|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"התשס״ה, 92|תיקון מס'מס׳ 43|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299851.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס'מס׳ 84 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299749.pdf}}, {{ח:תיבה|332|תיקון מס'מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס'מס׳ 33 והוראת שעה (תיקון מס'מס׳ 3)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299968.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ותשס״ו, 10|תיקון מס'מס׳ 46|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299997.pdf}}, {{ח:תיבה|51|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס'מס׳ 48|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299929.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס'מס׳ 49|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"זתשס״ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300669.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס'מס׳ 51|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300083.pdf}}, {{ח:תיבה|456|תיקון מס'מס׳ 52|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 34|תיקון מס'מס׳ 53|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300154.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק זכות יוצרים|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס'מס׳ 55|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300682.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס'מס׳ 99 לחוק העונשין|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300911.pdf}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס'מס׳ 51 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 284|תיקון מס'מס׳ 59|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300974.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס'מס׳ 60|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301109.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס'מס׳ 60 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 30|תיקון מס'מס׳ 62 – הוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301286.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס'מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"בתשע״ב, 3|תיקון מס'מס׳ 101 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס'מס׳ 15 לחוק עובדים זרים|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301168.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס'מס׳ 66|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300937.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"דתשע״ד, 38|תיקון מס'מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301608.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס'מס׳ 6 לחוק גיל הנישואין|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301240.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס'מס׳ 68|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"התשע״ה, 30|תיקון מס'מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס'מס׳ 2)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306580.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס'מס׳ 69|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306613.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס'מס׳ 8 לחוק טיפול בחולי נפש|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306617.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס'מס׳ 113 לפקודת התעבורה|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ותשע״ו, 176|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016ו־2016)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|309|תיקון מס'מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס'מס׳ 3)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318972.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס'מס׳ 82 לחוק בתי המשפט|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320777.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס'מס׳ 26 לחוק הכניסה לישראל|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323699.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס'מס׳ 75|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"זתשע״ז, 324|תיקון מס'מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס'מס׳ 4)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366880.pdf}}, {{ח:תיבה|330|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס'מס׳ 77|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367047.pdf}}.
 
עדכון קנסות: {{ח:תיבה|ק"תק״ת תשמ"גתשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"דתשמ״ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס'מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ"התשמ״ה, 999|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"ותשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"זתשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ"טתשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ"גתשנ״ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ"ותשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; תשס"בתשס״ב, 138, 668; {{ח:תיבה|תשס"גתשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 254|צו סדר הדין הפלילי (שינוי התוספת השלישית לחוק)}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 877|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס'מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע"אתשע״א, 484|צו סדר הדין (שינוי התוספת השלישית לחוק)}}.
 
הארכת הוראת שעה: {{ח:תיבה|י"פי״פ תשס"ותשס״ו, 492|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס"זתשס״ז, 546|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס"חתשס״ח, 3490|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס"טתשס״ט, 4281|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תש"עתש״ע, 1374|הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:מבוא}}
הנוסח המשולב בא במקום חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965 (להלן – החוק המוחלף) ובמקום חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, התשכ"ו-1966התשכ״ו–1966. המספרים המופיעים בסוגריים ליד כותרת השוליים של כל סעיף, מציינים את מספר הסעיף של החוק המוחלף.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 22:
{{ח:סעיף*}}
<div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א'א׳: הוראות כלליות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב'ב׳: בעלי הדין וייצוגם}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג'ג׳: מעצר הנאשם ושחרורו}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: מעצר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: שחרור בערובה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: שחרור מלא}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד'ד׳: הליכים שלפני המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: תלונה, חקירה והעמדה לדין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1: סגירת תיק בהסדר}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: קובלנה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: עיון בראיות התביעה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: עיון בעדויות מומחים של ההגנה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: אישום}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו'ו׳: זימון למשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז'ז׳: הזמנת עדים והמצאת מסמכים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח'ח׳: שמירת ראיות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ט|סימן ט'ט׳: הודיה בכתב}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה'ה׳: הליכי המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א'א׳: מועד המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב'ב׳: נוכחות בעלי הדין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג'ג׳: פרוטוקול ותרגום}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד'ד׳: פתיחת המשפט}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה'ה׳: בירור האשמה}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו'ו׳: סדר חקירת עדים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז'ז׳: פסק הדין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו'ו׳: ערעור}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח'ח׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div>
שורה 59:
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א'א׳: הוראות כלליות}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס"ותשס״ו|אחר=[218]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות"מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005התשס״ו–2005}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מעשה"”מעשה“ – לרבות נסיון ומחדל;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזהרה"”אזהרה“ – אזהרה בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980התש״ם־1980}}.}}
 
{{ח:סעיף|2|תחולה|אחר=[1]}}
שורה 78:
{{ח:סעיף|5|אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד|אחר=[2, 218]}}
{{ח:ת}} אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הרשעה"”הרשעה“, לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.}}
 
{{ח:סעיף|6|סמכות מקומית|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"דתשנ״ד, תש"עתש״ע, תשע"ו-3תשע״ו־3|אחר=[3, 4]}}
{{ח:תת|א}} דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
{{ח:תת|ב}} בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן – גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.
{{ח:תת|ב1}} בעבירת חוץ כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 14|ו-14ו־14 לחוק האמור}}, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
{{ח:תת|ג}} אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
{{ח:תת|ג1}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988התשמ״ח–1988}} ובעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#פרק ב|פרק ב'ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014התשע״ד–2014}}, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.
{{ח:תת|ד}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.
 
{{ח:סעיף|7|סמכות בצירוף אישומים או נאשמים|תיקון: תשמ"בתשמ״ב|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, באחת העבירות או על אחד הנאשמים.
 
{{ח:סעיף|8|סמכות באין אחיזה בשום מקום|תיקון: תשמ"בתשמ״ב, תשס"חתשס״ח|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו-7ו־7}} אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.
 
{{ח:סעיף|9|התיישנות עבירות|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"חתשס״ח, תשע"בתשע״ב|אחר=[7]}}
{{ח:תת|א}} באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
{{ח:תתת|1}} בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
שורה 100:
{{ח:תתת|3}} בעוון – חמש שנים;
{{ח:תתת|4}} בחטא – שנה אחת.
{{ח:תת|ב}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י-1950התש״י־1950}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950התש״י־1950}} – אין התיישנות.
{{ח:תת|ב1}} בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו-305ו־305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, ובעבירה של קשר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499 לחוק האמור}} לעבור עבירה מהעבירות האמורות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
{{ח:תת|ג}} בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
{{ח:תת|ה}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1 בפרק ד'ד׳}}, לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות.
 
{{ח:סעיף|10|התיישנות ענשים|אחר=[8]}}
שורה 112:
{{ח:תת|3}} בחטא – שלוש שנים.
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב'ב׳: בעלי הדין וייצוגם}}
 
{{ח:סעיף|11|המאשים – המדינה|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.
 
{{ח:סעיף|12|התובעים|תיקון: תשס"דתשס״ד, תשע"אתשע״א, תשע"דתשע״ד|אחר=[10]}}
{{ח:תת|א}} ואלה התובעים:
{{ח:תתת|1}} היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
שורה 130:
{{ח:ת}} לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
 
{{ח:סעיף|14|סייג לבחירת סניגור|תיקון: [תשל"חתשל״ח]|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 318|סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}.
 
{{ח:סעיף|15|מינוי סניגור מטעם בית המשפט|תיקון: [תשל"התשל״ה], [תשמ"אתשמ״א], תשמ"בתשמ״ב, תשנ"התשנ״ה, תשנ"ותשנ״ו, תשס"ותשס״ו|אחר=[13]}}
{{ח:תת|א}} נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
שורה 142:
{{ח:תתת|6}} התובע לא מסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(א) או (ב)}} לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצגנו סניגור.
{{ח:תת|ג}} נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995התשנ״ו–1995}} ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
{{ח:תת|ד}} חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט – לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
{{ח:תת|ה}} בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
{{ח:תת|ו}} מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-ו־(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995התשנ״ו–1995}}.
{{ח:תת|ז}} ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.
 
{{ח:סעיף|15א|הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל|תיקון: תשס"ותשס״ו, תשס"זתשס״ז}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
{{ח:תתת|2}} מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
{{ח:תת|ג}} מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
{{ח:תת|ד}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 15|וסעיפים 15(א)(4) עד (6)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו-15בו־15ב}}, "מאסר”מאסר בפועל"בפועל“ – למעט כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 45|סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין);
{{ח:תתת|2}} מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|3}} מאסר על אי-מתןאי־מתן התחייבות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 74|סעיף 74 לחוק העונשין}}.
 
{{ח:סעיף|15ב|איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג|תיקון: תשס"ותשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
 
שורה 171:
{{ח:ת}} העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.
 
{{ח:סעיף|19|הוצאות ההגנה|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[18]}}
{{ח:תת|א}} מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|ב}} שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.
שורה 178:
{{ח:ת}} סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג'ג׳: מעצר הנאשם ושחרורו}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א'א׳: מעצר}}
 
{{ח:סעיף|21||תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשמ"חתשמ״ח, תשנ"ותשנ״ו|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשנ"התשנ״ה, תשנ"ותשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|21ב||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשנ"ותשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|21ג||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשנ"ותשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|22||תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|23||תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ"ותשנ״ו|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|25||תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|26||תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקף סעיף זה נשלל מכללא משבוטל {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}).}}
{{ח:ת}} המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בידו –
שורה 212:
{{ח:תת|2}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
 
{{ח:סעיף|27||תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשמ"חתשמ״ח, תשנ"ותשנ״ו|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|28||תיקון: [תשל"התשל״ה], [תשמ"אתשמ״א], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[27]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|29||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[27א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|30||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|31||תיקון: תשנ"ותשנ״ו|אחר=[29]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|32||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"ותשנ״ו|אחר=[29א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב'ב׳: שחרור בערובה}}
 
{{ח:סעיף|33||תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ"ותשנ״ו|אחר=[31]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|35||תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשל"זתשל״ז], תשנ"זתשנ״ז|אחר=[31א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|36||תיקון: [תשל"ותשל״ו], תשמ"חתשמ״ח, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[32]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|37||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"זתשנ״ז|אחר=[33]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|38||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשמ"חתשמ״ח, תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[34]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[35]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|40||תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תש"םתש״ם], תשנ"זתשנ״ז|אחר=[35א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|41||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|42||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|43||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|44||תיקון: תשנ"אתשנ״א, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[39]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|44א||תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|45||תיקון: תשמ"זתשמ״ז, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|46||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[41]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|47||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|48||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[43]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|49||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[44]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[45]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג'ג׳: שחרור מלא}}
 
{{ח:סעיף|51||תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[46]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|52||תיקון: [תשל"ותשל״ו], תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[47]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|53||תיקון: [תשל"ותשל״ו], תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[48]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|54||תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[49]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|55||תיקון: [תשכ"טתשכ״ט], תשנ"התשנ״ה, תשנ"זתשנ״ז|אחר=[49א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|56||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[50]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|57||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד'ד׳: הליכים שלפני המשפט}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א'א׳: תלונה, חקירה והעמדה לדין}}
 
{{ח:סעיף|58|תלונה|אחר=[52]}}
שורה 322:
{{ח:ת}} נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
 
{{ח:סעיף|59א|החלטה שלא לחקור בעבירות מין או באלימות כלפי בן זוג|תיקון: תשס"בתשס״ב}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"בן”בן זוג"זוג“ – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המרכז"”המרכז“ – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"המתלונן"”המתלונן“ – בן הזוג המתלונן;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת מין או אלימות"אלימות“ – עבירה מסוג עוון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} שלא בנסיבות מחמירות, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347|347(א1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ג) ו-ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377 שלא בנסיבות מחמירות}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|ו-381ו־381(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת|ב}} בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} שאין בדבר ענין לציבור.
{{ח:תת|ג}} ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, ההוראות האלה:
שורה 337:
{{ח:תתת|6}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}.
 
{{ח:סעיף|60|העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"דתשס״ד, תשע"אתשע״א, תשע"דתשע״ד|אחר=[54]}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"פרקליט"”פרקליט“ – פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ראש”ראש יחידת תביעות"תביעות“ – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תובע”תובע משטרתי"משטרתי“ – שוטר שהתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}.}}
{{ח:תת|ב}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-ו־(ד), או בעבירת עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת הראשונה א'א׳}}, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א'א׳ לתוספת ראשונה א'א׳}}, תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
{{ח:תתת|2}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב'ב׳ לתוספת ראשונה א'א׳}}, תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
{{ח:תת|ד}} חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת ראשונה א'א׳}}, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבותואי־מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
{{ח:תת|ה}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-ו־(ג) –
{{ח:תתת|1}} פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
{{ח:תתת|2}} פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
{{ח:תת|ו}} טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדקאי־צדק.
{{ח:תת|ז}} תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}, לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ד|שבחלק ד'ד׳ לתוספת ראשונה א'א׳}}; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
{{ח:תת|ח}} שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א'א׳}}, ובלבד שלא יקבע {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב'ב׳ שבה}} עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|ט}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}.
{{ח:תת|י}} היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
{{ח:תתת|1}} מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק ג'ג׳ לתוספת ראשונה א'א׳}} ולפי מחוזות;
{{ח:תתת|2}} מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
{{ח:תתת|3}} מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
 
{{ח:סעיף|60א|יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע|תיקון: תש"סתש״ס}}
{{ח:תת|א}} רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תת|ב}} בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
שורה 366:
{{ח:תת|ו}} אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.
{{ח:תת|ז}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
{{ח:תת|ח}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות)|החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958התשי״ט–1958}}, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
{{ח:תת|ט}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|61|המשך החקירה|תיקון: תשס"אתשס״א|אחר=[55]}}
{{ח:ת}} הועבר חומר החקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
 
{{ח:סעיף|62|העמדה לדין וסגירת תיק|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"דתשס״ד, תשס"התשס״ה|אחר=[56]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה)}}
{{ח:תת|א}} ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
שורה 378:
{{ח:תתת|2}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תתת|3}} קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|4}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מח|סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}}, או {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה1א|פרק ה'1אה׳1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|ב}} על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
 
{{ח:סעיף|62א|סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג|תיקון: תשס"בתשס״ב, תשס"זתשס״ז}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בן”בן זוג"זוג“, "המרכז"”המרכז“, "המתלונן"”המתלונן“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיף 59א(א)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת מין או אלימות"אלימות“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיף 59א(א)}} וכן עבירה מסוג פשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 307|307}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} בנסיבות מחמירות, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347|347(א) ו-ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב) ו-ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א(א)(5)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(ב)}} בצירוף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|ל-379ל־379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(ג)}} בצירוף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|ל-380ל־380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|427}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|428}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת|ב}} בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}} שאין במשפט ענין לציבור.
{{ח:תת|ג}} ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59א|סעיף 59א(ג)(3) עד (5)}}, בשינויים המחויבים.
שורה 392:
{{ח:ת}} על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה.
 
{{ח:סעיף|64|ערר|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"דתשס״ד, תש"עתש״ע|אחר=[58]}}
{{ח:תת|א}} על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
{{ח:תתת|1}} על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2)}} – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א'א׳ לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|2}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
{{ח:תתת|3}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור למעט החלטה בערר לפי פסקה (1)- לפני היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|ב}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחות מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
 
{{ח:סעיף|65|מועד לערר|תיקון: תשס"אתשס״א|אחר=[59]}}
{{ח:ת}} הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} להאריך את המועד להגשת הערר.
 
{{ח:סעיף|65א|מתן החלטה בערר|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"חתשס״ח}}
{{ח:ת}} החלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל סמכות להחליט בערך; החלטה כאמור. לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת”עבירת מין או אלימות"אלימות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001התשס״א–2001}}.
 
{{ח:סעיף|65ב|הודעה על החלטה בערר|תיקון: תשס"חתשס״ח}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תתת|2}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א(ט)}}, וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
שורה 411:
{{ח:תת|ג}} אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א}} או לגרוע מהן.
 
{{ח:סעיף|66||תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשס"אתשס״א|אחר=[60]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
שורה 417:
{{ח:ת}} אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א1|סימן א'1א׳1: סגירת תיק בהסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
 
{{ח:סעיף|67א|סגירת תיק בהסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תובע"”תובע“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}};
{{ח:תתתת|2}} תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – תובע משטרתי);
{{ח:תתתת|3}} תובע אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תובע”תובע בכיר"בכיר“ –}}
{{ח:תתתת|1}} בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
{{ח:תתתת|2}} בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
{{ח:תתתת|3}} בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע"”תובע“ – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|ב}} ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|ג}} לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, שאינה אחת מאלה:
שורה 435:
{{ח:תתת|3}} עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
{{ח:תת|ד}} תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|1}} העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|סימן א'1א׳1 לפרק ו'ו׳ לחוק העונשין}}, אינו כולל מאסר בפועל;
{{ח:תתת|2}} אין פרט רישום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
{{ח:תת|ה}} תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
{{ח:תת|ו}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971התשל״א–1971}}.
 
{{ח:סעיף|67ב|הוראות לעניין עריכת הסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
{{ח:תת|ב}} לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
שורה 447:
{{ח:תת|ג}} טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
 
{{ח:סעיף|67ג|תנאי ההסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:תת|א}} תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
{{ח:תתת|1}} תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;
{{ח:תתת|2}} תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ו|סעיף 67ו}};
{{ח:תתת|3}} התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|4}} עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71א|בסעיף 71א(1) לחוק העונשין}}, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
{{ח:תתת|5}} נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|ב}} לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|בסימן א'1א׳1 לפרק ו'ו׳ לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ג}} בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
{{ח:תת|ד}} תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
 
{{ח:סעיף|67ד|עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
 
{{ח:סעיף|67ה|תוכן ההסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
{{ח:תת|1}} תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
שורה 469:
{{ח:תת|5}} הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי}}.
 
{{ח:סעיף|67ו|עילת סגירת תיק בהסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה”סגירה בהסדר"בהסדר“ לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו-64ו־64}} לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.
 
{{ח:סעיף|67ז|סירוב להסדר או הפרת תנאיו|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:תת|א}} לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|ב}} התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
שורה 482:
{{ח:תת|ו}} הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
 
{{ח:סעיף|67ח|פרסום בדבר הסדרים|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
{{ח:תת|1}} דבר סגירת תיק בהסדר;
שורה 488:
{{ח:תת|3}} תנאי ההסדר.
 
{{ח:סעיף|67ט|הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר|תיקון: תשע"בתשע״ב, תשע"דתשע״ד}}
{{ח:ת}} תנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(4)}}, לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ד|בפרק ד'ד׳ לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.
 
{{ח:סעיף|67י|הנחיות לעניין תחולה|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
 
{{ח:סעיף|67יא|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
 
{{ח:סעיף|67יב|דיווח לכנסת|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
{{ח:ת}} מדי שנה, ב-1ב־1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
{{ח:תת|1}} מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
{{ח:תת|2}} מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב'ב׳: קובלנה}}
 
{{ח:סעיף|68|קובלנה|תיקון: תשמ"בתשמ״ב|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
 
שורה 513:
{{ח:ת}} הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
 
{{ח:סעיף|71|התביעה בקובלנה|תיקון: תשמ"בתשמ״ב|אחר=[65]}}
{{ח:ת}} הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, בידי הקובל או בא-כוחובא־כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.
 
{{ח:סעיף|72|החלפת קובלנה בכתב אישום|אחר=[66]}}
{{ח:ת}} הוגשה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.
 
{{ח:סעיף|73|העמדת הדיון בקובלנה|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[66א]}}
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳: עיון בראיות התביעה}}
 
{{ח:סעיף|74|עיון בחומר החקירה|תיקון: תשנ"ה-2תשנ״ה־2, תש"ע-2תש״ע־2, תשע"ו-5תשע״ו־5|אחר=[67]}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת”רשימת כל החומר"החומר“ – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
{{ח:תתת|2}} לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"חומר”חומר מודיעין"מודיעין“ – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"רשות”רשות מודיעין"מודיעין“ – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא הגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים ממיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים.}}
{{ח:תת|א1}} תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודע שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
{{ח:תת|ב}} נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|ג}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום; ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|ד}} בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.
{{ח:תת|ד1}} על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 46|סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971התשל״א–1971}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ה}} על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|ו}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג'ג׳ לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971התשל״א–1971}}.
 
{{ח:סעיף|75|דרכי העיון וההעתקה|אחר=[68]}}
שורה 543:
{{ח:ת}} המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.
 
{{ח:סעיף|77|סייג להבאת ראיות|תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[70]}}
{{ח:תת|א}} לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
{{ח:תת|ב}} הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.
 
{{ח:סעיף|78|חומר סודי|אחר=[71]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} אינן חלות על חומר שאי-גילויושאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} חלות עליו.
 
{{ח:סעיף|79|המצאת ראיות שבידי קובל|אחר=[72]}}
שורה 557:
 
{{ח:סעיף|81|שמירת דין|אחר=[74]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 128|סעיף 128 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד'ד׳: עיון בעדויות מומחים של ההגנה|תיקון: [תשל"ותשל״ו]}}
 
{{ח:סעיף|82|הגדרות|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[74א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}}, "חוות”חוות דעת"דעת“ ו"תעודתו”תעודת רופא"רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 20|בסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971התשל״א–1971}}.
 
{{ח:סעיף|83|עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[74ב]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –
{{ח:תתת|1}} לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;
שורה 570:
{{ח:תתת|3}} לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.
{{ח:תת|ב}} העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|ג}} מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו – לפי בקשתם – האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג'ג׳}}.
 
{{ח:סעיף|84|סייג להבאת ראיות|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[74ג]}}
{{ח:ת}} לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה'ה׳: אישום}}
 
{{ח:סעיף|85|תוכן כתב האישום|אחר=[75]}}
שורה 590:
 
{{ח:סעיף|87|צירוף נאשמים|אחר=[77]}}
{{ח:ת}} מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופובאי־צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.
 
{{ח:סעיף|88|הפרדת המשפט|אחר=[78]}}
שורה 596:
 
{{ח:סעיף|89|כתב אישום חדש בהפרדת המשפט|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על-ידיעל־ידי כך עיוות-דיןעיוות־דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
 
{{ח:סעיף|90|איחוד משפטים|אחר=[80]}}
שורה 604:
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
 
{{ח:סעיף|92|תיקון כתב אישום בידי בית המשפט|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[82]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.
שורה 610:
 
{{ח:סעיף|93|חזרה מאישום|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פיעל־פי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|94|תוצאות חזרה מאישום|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[84]}}
{{ח:תת|א}} חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
{{ח:תת|ב}} בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
{{ח:תת|ג}} אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.
 
{{ח:סעיף|94א|התליית הליכים|תיקון: תשנ"התשנ״ה}}
{{ח:תת|א}} בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
{{ח:תת|ב}} הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
{{ח:תת|ג}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו'ו׳: זימון למשפט}}
 
{{ח:סעיף|95|הזמנה למשפט|תיקון: תשס"ותשס״ו|אחר=[85]}}
{{ח:תת|א}} משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
{{ח:תת|ב}} סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143א|סעיף 143א}}, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ב)}}, ותנאיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ג)}}.
שורה 635:
{{ח:תת|4}} תמצית האישום נגדו;
{{ח:תת|5}} המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
{{ח:תת|6}} תמצית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו-128ו־128}}.
 
{{ח:סעיף|97|הודעה על דחיית מועד|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פהבעל־פה בשעת דיון.
 
{{ח:סעיף|98|צורת ההזמנה|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[88]}}
{{ח:ת}} הודעה בכתב והזמנה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}, יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.
 
שורה 656:
 
{{ח:סעיף|103|הבאה לבית המשפט|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} מי שנעצר על-פיעל־פי צו הבאה ולא שוחרר לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.
 
{{ח:סעיף|104|תפיסת נכסי נאשם שנמלט|אחר=[94]}}
שורה 663:
{{ח:תת|ג}} ניתן צו זה לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז'ז׳: הזמנת עדים והמצאת מסמכים}}
 
{{ח:סעיף|105|פירושים|אחר=[98 סוגריים]}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|בסימן זה}} "מסמכים"”מסמכים“ – לרבות מוצגים אחרים.}}
 
{{ח:סעיף|106|הזמנת עד|אחר=[95, 96]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
{{ח:תת|ב}} הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פהבעל־פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.
 
{{ח:סעיף|107|צורת ההזמנה ותכנה|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[97]}}
{{ח:ת}} הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –
{{ח:תת|1}} שם בית המשפט;
שורה 689:
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
 
{{ח:סעיף|111|מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[101]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.
{{ח:תת|ב}} מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.
 
{{ח:סעיף|112||תיקון: תשמ"התשמ״ה|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|113-115||תיקון: תשמ"בתשמ״ב|אחר=[103-105]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלו).}}
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח'ח׳: שמירת ראיות}}
 
{{ח:סעיף|116|הגדרות|תיקון: תשס"דתשס״ד|אחר=[112]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גביית”גביית עדות"עדות“ – לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עדות”עדות מוקדמת"מוקדמת“ – עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} או {{ח:פנימי|סעיף 117א|בסעיף 117א}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תיעוד”תיעוד חזותי"חזותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק סדר הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002התשס״ב–2002}}.}}
 
{{ח:סעיף|117|גביה מוקדמת של עדות|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשס"גתשס״ג, תשס"זתשס״ז|אחר=[106]}}
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.
{{ח:תת|ב}} הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
 
{{ח:סעיף|117א|עדות מוקדמת של ילד|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשס"דתשס״ד}}
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#תוספת|בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955התשט״ו–1955}} (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו בחוק האמור, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.
{{ח:תת|ב}} על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|ו-10ו־10}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|לחוק הגנת ילדים}}.
 
{{ח:סעיף|117ב|עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות|תיקון: תשס"ותשס״ו}}
{{ח:תת|א}} הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.
{{ח:תת|ב}} גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}.
 
{{ח:סעיף|118|נוכחות בעלי דין|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשנ"התשנ״ה, תשס"דתשס״ד|אחר=[107]}}
{{ח:ת}} עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א(ב) ו-ו־(ג)}} יחולו לענין זה.
 
{{ח:סעיף|119|סדרי גביית העדות|אחר=[108]}}
שורה 726:
{{ח:תת|ב}} התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.
 
{{ח:סעיף|120|חתימת הפרוטוקול|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[109]}}
{{ח:ת}} הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.
 
{{ח:סעיף|120א|תיעוד חזותי של עדות מוקדמת|תיקון: תשס"דתשס״ד}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.
{{ח:תתת|2}} נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.
{{ח:תתת|3}} בסעיף זה, "מותב"”מותב“ – לרבות דן יחיד.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.
{{ח:תת|ג}} בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.
 
{{ח:סעיף|121|העדות כראיה במשפט|תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשמ"אתשמ״א], תשנ"התשנ״ה, תשס"דתשס״ד, תשס"ותשס״ו|אחר=[110]}}
{{ח:תת|א}} עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –
{{ח:תתת|1}} לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;
{{ח:תתת|2}} לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;
{{ח:תתת|3}} בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.
{{ח:תת|ב}} ילד שנתן עדות מוקדמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיפים 117א}} {{ח:פנימי|סעיף 117ב|או 117ב}} לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|ו-10ו־10}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|לחוק הגנת ילדים}}; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
 
{{ח:סעיף|122|עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין|אחר=[111]}}
{{ח:ת}} נתקבלה עדות שנגבתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}} ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ט|סימן ט'ט׳: הודיה בכתב}}
 
{{ח:סעיף|123|הודיה בכתב|אחר=[113]}}
שורה 754:
{{ח:ת}} הודיעה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה'ה׳: הליכי המשפט}}
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א'א׳: מועד המשפט}}
 
{{ח:סעיף|125|רציפות המשפט|אחר=[115]}}
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב'ב׳: נוכחות בעלי הדין}}
 
{{ח:סעיף|126|נוכחות הנאשם|אחר=[116]}}
שורה 767:
 
{{ח:סעיף|127|נוכחות מורשים של תאגיד|אחר=[117]}}
{{ח:ת}} הואשם תאגיד או חבר בני-אדםבני־אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני-האדםבני־האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני-אדםבני־אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128}}; מורשה כאמור דינו לענין {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 161|161}}, {{ח:פנימי|סעיף 189|189}} {{ח:פנימי|סעיף 192|ו-192ו־192}} כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני-אדםבני־אדם – היא המצאה למורשה.
 
{{ח:סעיף|128|שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט|תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[118]}}
{{ח:ת}} נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –
{{ח:תת|1}} אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;
שורה 775:
{{ח:ת}} אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.
 
{{ח:סעיף|129|אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם|תיקון: תש"סתש״ס, תשס"ג12תשס״ג12, תשס"ותשס״ו|אחר=[119]}}
{{ח:ת}} נידון נאשם לא בפניו על פי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(1)}}, לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 192|לסעיף 192}}. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א(ג)}}.
 
{{ח:סעיף|129א|דרכי הטלת מאסר במקום קנס|תיקון: תש"סתש״ס, תשס"גתשס״ג, תשס"ותשס״ו}}
{{ח:תת|א}} לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ג|סימן ג'ג׳ לפרק ו'ו׳ לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ב}} לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
{{ח:תת|ג}} צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 66|סעיפים 66}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 69|ו-69ו־69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ב|וסעיפים 5ב}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ג|ו-5גו־5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}}, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ד)}} לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|ד}} הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ט)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.
 
{{ח:סעיף|130|שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט|תיקון: [תשל"דתשל״ד], תשנ"התשנ״ה, תש"סתש״ס, תשס"גתשס״ג, תשס"ותשס״ו|אחר=[119א]}}
{{ח:תת|א}} נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.
{{ח:תת|ב}} סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
שורה 790:
{{ח:תת|ג1}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}.
{{ח:תת|ד}} בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות דין.
{{ח:תת|ה}} התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על-פיעל־פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|ו}} התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על-פיעל־פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|ז}} משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו-ו־(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.
{{ח:תת|ח}} נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
{{ח:תת|ט}} בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.
 
{{ח:סעיף|131|הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו|תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[120]}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 130}} כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|132|שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[120א]}}
{{ח:תת|א}} בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.
{{ח:תת|ב}} דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.
שורה 806:
{{ח:ת}} לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}} כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג'ג׳: פרוטוקול ותרגום}}
 
{{ח:סעיף|134|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשס"חתשס״ח|אחר=[122]}}
{{ח:תת|א}} במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטקול.
שורה 837:
{{ח:ת}} שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד'ד׳: פתיחת המשפט}}
 
{{ח:סעיף|143|תחילת המשפט|תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[131]}}
{{ח:ת}} בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.
 
{{ח:סעיף|143א|דיון מקדמי|תיקון: תשס"ותשס״ו}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"חוק”חוק זכויות נפגעי עבירה"עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001התשס״א–2001}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"סיום”סיום הדיון"הדיון“ – לרבות מתן פסק דין;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת מין או אלימות חמורה"חמורה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.}}
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}}, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
שורה 857:
{{ח:תתת|3}} התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
{{ח:תת|ד}} בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
{{ח:תת|ה}} לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימנים ה'ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|עד ז'ז׳ לפרק זה}}.
{{ח:תת|ו}} פרוטוקול הדיון המקדמי –
{{ח:תתת|1}} לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
שורה 866:
{{ח:תתת|2}} עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240(א) רישה}}.
 
{{ח:סעיף|144|הסכמה בדבר עובדות וראיות|תיקון: [תשמ"אתשמ״א]|אחר=[131א]}}
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.
 
שורה 872:
{{ח:ת}} במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.
 
{{ח:סעיף|146|מועד לטענת פסלות|תיקון: [תשל"התשל״ה], תשנ"בתשנ״ב, תשס"דתשס״ד|אחר=[132א]}}
{{ח:תת|א}} לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.
 
{{ח:סעיף|147|ערעור על החלטה בטענת פסלות|תיקון: [תשל"התשל״ה], תשנ"בתשנ״ב, תשס"דתשס״ד|אחר=[132ב]}}
{{ח:תת|א}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט}} יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב-בית-הדיןאב־בית־הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.
{{ח:תת|ב}} הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.
{{ח:תת|ג}} הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב-בית-הדיןאב־בית־הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
{{ח:תת|ד}} מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
 
{{ח:סעיף|148|סייג לטענת פסלות|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[132ג]}}
{{ח:ת}} טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|ו-147ו־147}}.
 
{{ח:סעיף|149|טענות מקדמיות|תיקון: תשס"זתשס״ז|אחר=[133]}}
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
{{ח:תת|1}} חוסר סמכות מקומית;
שורה 899:
{{ח:תת|10}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
 
{{ח:סעיף|150|דיון בטענה מקדמית|תיקון: תשס"דתשס״ד|אחר=[134]}}
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79|בסעיף 79 לחוק בתי המשפט}}.
 
{{ח:סעיף|151|טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט|אחר=[135]}}
{{ח:ת}} לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 149|בפסקאות (1) ו-ו־(3) לסעיף 149}} אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|152|תשובת הנאשם לאישום|תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשל"ותשל״ו], תשמ"התשמ״ה|אחר=[136]}}
{{ח:תת|א}} לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
{{ח:תת|ב}} הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|ג}} בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום”במקום אחר הייתי"הייתי“ – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.
{{ח:תת|ד}} משלא טען הנאשם מיד "במקום”במקום אחר הייתי"הייתי“, או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|ה}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}} לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.
 
{{ח:סעיף|153|חזרה מהודיה|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[137]}}
{{ח:תת|א}} הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|ב}} התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
שורה 919:
{{ח:ת}} עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.
 
{{ח:סעיף|155|פסק דין של נאשם שהודה|תיקון: [תש"םתש״ם]|אחר=[139]}}
{{ח:תת|א}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –
{{ח:תתת|1}} נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;
שורה 925:
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה, גזירת דין – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה'ה׳: בירור האשמה}}
 
{{ח:סעיף|156|פרשת התביעה|אחר=[140]}}
שורה 934:
 
{{ח:סעיף|158|זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה|אחר=[142]}}
{{ח:ת}} נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|ו-183ו־183}} יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|159|פרשת ההגנה|אחר=[143]}}
שורה 942:
{{ח:ת}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
 
{{ח:סעיף|161|דבר הנאשם|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[145]}}
{{ח:תת|א}} הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
שורה 949:
{{ח:תת|ג}} נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
 
{{ח:סעיף|162|שתיקת הנאשם|תיקון: [תשל"ותשל״ו], תשס"ותשס״ו|אחר=[145א]}}
{{ח:תת|א}} הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955התשט״ו–1955}} או לצורך {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)#סעיף 20|סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|ב}} הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.
 
שורה 968:
{{ח:ת}} סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|168|סתירת ראיות מטעם בית-המשפטבית־המשפט|אחר=[151]}}
{{ח:ת}} הובאו ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.
 
שורה 974:
{{ח:ת}} בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
 
{{ח:סעיף|170|נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין|תיקון: [תשל"התשל״ה], [תשל"התשל״ה], תשע"ז-2תשע״ז־2|אחר=[152א<wbr>(א-גא־ג)]}}
{{ח:תת|א}} קבע בית המשפט, לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 19ב|סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותיתשכלית־התפתחותית), התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|ב}} מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו-בר-עונשיןלאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
{{ח:תת|ג}} החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
 
{{ח:סעיף|171|נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[152א<wbr>(ד)]}}
{{ח:ת}} הועמד נאשם לדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 17|סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}, רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}} בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו'ו׳: סדר חקירת עדים}}
 
{{ח:סעיף|172|עדים יעידו זה שלא בפני זה|אחר=[153]}}
שורה 988:
 
{{ח:סעיף|173|אזהרת עד|אחר=[154]}}
{{ח:ת}} בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 5|ו-5ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980התש״ם־1980}}, יחולו.
 
{{ח:סעיף|174|חקירת עד בידי בעלי הדין|אחר=[156]}}
שורה 1,016:
{{ח:ת}} נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.
 
{{ח:סעיף|181א|מועד למתן עריכת דין|תיקון: תשס"גתשס״ג}}
{{ח:ת}} בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז'ז׳: פסק הדין}}
 
{{ח:סעיף|182|הכרעת הדין|תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשמ"אתשמ״א]|אחר=[164]}}
{{ח:ת}} בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.
 
{{ח:סעיף|183|נימוקים בזיכוי|תיקון: [תשל"דתשל״ד]|אחר=[165]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
שורה 1,038:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
 
{{ח:סעיף|187|ראיות לקביעת העונש|תיקון: תשמ"חתשמ״ח, תשנ"התשנ״ה, תש"סתש״ס, תשס"זתשס״ז|אחר=[169]}}
{{ח:תת|א}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|ב}} הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.
שורה 1,045:
{{ח:תת|ד}} הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.
{{ח:תת|ה}} בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.
{{ח:תת|ו}} שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|ו-38ו־38 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|ז}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת אלימות"אלימות“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 201|סעיפים 201}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336 סיפה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 367|367}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 403|403}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|427}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין);}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם"אדם“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|סעיפים 298}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|ו-302ו־302}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת מין"מין“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה'ה׳ לפרק י'י׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"עובד”עובד ציבור"ציבור“ – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.}}
 
{{ח:סעיף|188|דרכי הוכחה|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשמ"גתשמ״ג, תשמ"זתשמ״ז, תש"סתש״ס|אחר=[170]}}
{{ח:תת|א}} מותר לקבל כראיה לענין {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}}, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –
{{ח:תתת|1}} כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
שורה 1,058:
{{ח:תתתת|א}} לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
{{ח:תתתת|ב}} בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;
{{ח:תתת}} על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים#סימן ב|סימן ב'ב׳ לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|ב}} בעבירות מהמנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.
{{ח:תת|ג}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
 
{{ח:סעיף|189|דברי הנאשם וראיותיו|תיקון: [תשל"ותשל״ו]|אחר=[171]}}
{{ח:ת}} סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.
 
שורה 1,069:
 
{{ח:סעיף|191|גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות|אחר=[173]}}
{{ח:ת}} העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|ו-38ו־38 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.
 
{{ח:סעיף|191א|גילוי תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(ב)}}|תיקון: תשנ"התשנ״ה}}
{{ח:תת|א}} העתק של תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}} יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
{{ח:תת|ב}} בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
שורה 1,080:
{{ח:ת}} נסתיימו ההליכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 187|בסעיפים 187 עד 191}}, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.
 
{{ח:סעיף|192א|ביטול הרשעה|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשע"ה-2תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72(ב) לחוק העונשין}}, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.
 
שורה 1,095:
{{ח:ת}} בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו'ו׳: ערעור}}
 
{{ח:סעיף|197|פירושים|אחר=[201]}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|{{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, לגבי ערעור נוסף, "הערכאה”הערכאה הקודמת"הקודמת“ – לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.}}
 
{{ח:סעיף|198|הגשת ערעור|תיקון: תשמ"זתשמ״ז|אחר=[179]}}
{{ח:ת}} ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.
 
שורה 1,109:
{{ח:ת}} ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}} לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.
 
{{ח:סעיף|201|הארכת מועדים|תיקון: תשנ"התשנ״ה|אחר=[182]}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיפים 199}} {{ח:פנימי|סעיף 200|ו-200ו־200}}.
 
{{ח:סעיף|202|ערעור אוטומטי|אחר=[183]}}
{{ח:ת}} פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.
 
{{ח:סעיף|203|נימוקי ערעור|תיקון: תשמ"זתשמ״ז}}
{{ח:ת}} הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
 
שורה 1,130:
{{ח:ת}} ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.
 
{{ח:סעיף|208|דיון בפני בעלי הדין|תיקון: תשמ"זתשמ״ז|אחר=[189]}}
{{ח:ת}} הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
 
{{ח:סעיף|208א|ביטול דחיית הערעור|תיקון: תשמ"זתשמ״ז, תשנ"התשנ״ה}}
{{ח:תת|א}} נדחה ערעורו של נאשם בשל אי-התייצבותואי־התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|ב}} בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.
 
{{ח:סעיף|209|טענת פסלות שופט בערעור|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[189א]}}
{{ח:ת}} בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל הדין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 148}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.
 
שורה 1,152:
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
 
{{ח:סעיף|213|סמכות בית המשפט שלערעור|תיקון: תשע"ז-3תשע״ז־3|אחר=[193]}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|1}} לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;
שורה 1,170:
{{ח:ת}} בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.
 
{{ח:סעיף|218|קריאת פסק דין בערעור|תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשמ"אתשמ״א], תשמ"בתשמ״ב|אחר=[198]}}
{{ח:ת}} בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
שורה 1,181:
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.
 
{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז'ז׳: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס|תיקון: [תשל"התשל״ה]}}
 
{{ח:סעיף|221|קביעת עבירות קנס|תיקון: [תשל"התשל״ה], [תש"םתש״ם], תשמ"בתשמ״ב, תשמ"גתשמ״ג, תשמ"דתשמ״ד, תשמ"התשמ״ה, תשמ"ותשמ״ו, תשמ"זתשמ״ז, תשמ"טתשמ״ט, תש"ןתש״ן, תשנ"גתשנ״ג, תשנ"ותשנ״ו, תשס"גתשס״ג, תש"עתש״ע|אחר=[201א]}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).
{{ח:תת|ב}} קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.
שורה 1,190:
{{ח:תת|ד}} קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|222|ברירת קנס|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[201ב]}}
{{ח:ת}} היה לשוטר או למי ששר הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך – לפי הענין – יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, רשאי הוא למסור לו הזמנה בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על העבירה האמורה.
 
{{ח:סעיף|222א|עבירת קנס נמשכת|תיקון: תש"עתש״ע}}
{{ח:ת}} נקבע לעבירה קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222}} {{ח:פנימי|סעיף 228|או 228}} בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להזמנה למשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} או להודעת תשלום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל העבירה הנמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.
 
{{ח:סעיף|223|תשלום הקנס|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[201ג]}}
{{ח:תת|א}} מי שנמסרה לו הזמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}} רשאי תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה לשלם לחשבון הסילוקים הנקוב בה את הקנס הנקוב בה.
{{ח:תת|ב}} שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את ענשו.
 
{{ח:סעיף|224|אי-תשלוםאי־תשלום הקנס|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[201ד]}}
{{ח:ת}} לא שילם אדם את הקנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, רואים את ההזמנה שנמסרה לו כאילו היתה הזמנה למשפט שהוצאה ונמסרה על פי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו'ו׳ לפרק ד'ד׳}}; הורשע בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהזמנה אלא אם ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.
 
{{ח:סעיף|225|כתב אישום בעבירות קנס|תיקון: [תשל"התשל״ה], תשמ"זתשמ״ז, תשס"דתשס״ד|אחר=[201ה]}}
{{ח:תת|א}} קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}.
{{ח:תת|ב}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, או לפי אחד החיקוקים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט}}, רשאים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך או עובד אחר של הרשות המקומית שמועצת הרשות הסמיכה אותו לכך, דרך כלל או לעבירות מסויימות.
 
{{ח:סעיף|225א|מועדי המצאה בעבירות קנס|תיקון: תש"ןתש״ן, תשנ"ותשנ״ו, תשס"התשס״ה, תש"עתש״ע, תשע"ה-4תשע״ה־4}}
{{ח:תת|א}} עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} או הודעת תשלום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228(ב)}}; ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודה האמורה}}, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|א1}} היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|או 27א1 לפקודה האמורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|2}} שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|א2}} על אף האמור בפסקאות (1) ו-ו־(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|א3}} בסעיף זה, "רכב”רכב חדש"חדש“ – רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי.
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"בעל”בעל הרכב"הרכב“ – לרבות מחזיק כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|בסעיף 27ב לפקודת התעבורה}}.}}
{{ח:תת|ב}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|226|אי תחולת חוק הנוער|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[201ו]}}
{{ח:ת}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יחול {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971התשל״א–1971}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#פרק ה|פרק ה'ה׳ שבו}}.
 
{{ח:סעיף|227|תחולה|תיקון: [תשל"התשל״ה], תשמ"זתשמ״ז, תשנ"התשנ״ה|אחר=[201ז]}}
{{ח:ת}} הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(א)}} לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז'ז׳}} יחולו על עבירות כאלה.
 
{{ח:סעיף|228|ברירת משפט|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשמ"זתשמ״ז, תש"ןתש״ן|אחר=[201ח<wbr>(א-בא־ב,ז,ח)]}}
{{ח:תת|א}} עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 229|וסעיפים 229}} {{ח:פנימי|סעיף 230|ו-230ו־230}}.
{{ח:תת|ב}} היה לשוטר או למי שהוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222}}, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.
{{ח:תת|ג}} היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.
שורה 1,230:
{{ח:תת|ד}} קביעת עבירת קנס כעבירה של ברירת משפט, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).
 
{{ח:סעיף|229|תשלום הקנס|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תש"ןתש״ן, תשנ"ותשנ״ו, תשס"אתשס״א, תש"עתש״ע|אחר=[210ח<wbr>(ג-הג־ה)]}}
{{ח:תת|א}} מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|1}} הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|בסעיף 27ב לפקודת התעבורה}} – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;
{{ח:תתת|2}} הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.
{{ח:תת}} מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.
{{ח:תת|ב}} לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס; תוספת פיגור בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}; גביית הקנס תיעשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 70|ו-70ו־70 לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 69|וסעיף 69 לאותו חוק}} לא יחול.
{{ח:תת|ג}} תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע"”תובע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראה הסמכות בי"פבי״פ תשנ"טתשנ״ט, 1627; י"פי״פ תש"סתש״ס, 4330.}}
{{ח:תת|ד}} החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.
{{ח:תת|ה}} תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
{{ח:תת|ו}} מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלוםלאי־התשלום במועד היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|2}} נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;
שורה 1,250:
{{ח:תת|ט}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|229א|ייעוד קנסות לרשות מקומית|תיקון: תש"עתש״ע}}
{{ח:ת}} קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.
 
{{ח:סעיף|230|הזמנה למשפט|תיקון: תשמ"זתשמ״ז, תש"ןתש״ן, תש"עתש״ע|אחר=[201ח<wbr>(ו)]}}
{{ח:ת}} הודיע אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(א)}} שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229(ה)}}, בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.
 
{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח'ח׳: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|231|עיכוב הליכים|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשס"אתשס״א, תשס"דתשס״ד|אחר=[202]}}
{{ח:תת|א}} בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
{{ח:תת|ב}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:
שורה 1,267:
{{ח:תתתת|ג}} פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;
{{ח:תתתת|ד}} מנהל המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|"עבירת”עבירת מס"מס“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952התשי״ב–1952}}; {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}; {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963התשכ״ג–1963}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר|חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}};}}
{{ח:תתתת}} {{ח:הגדרה|"עבירה”עבירה נלווית"נלווית“ – עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה (י"פי״פ תשס"בתשס״ב, 46; תשס"גתשס״ג, 70) על אצילת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(ב)}} לחוק.}}
 
{{ח:סעיף|232|חידוש הליכים|אחר=[203]}}
{{ח:ת}} עוכבו הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.
 
{{ח:סעיף|233|המשך משפט בפני שופט אחר|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[204]}}
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
 
{{ח:סעיף|234|שינוי בהרכב חבר השופטים|תיקון: [תשל"התשל״ה]|אחר=[205]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 233|סעיף 233}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.
 
{{ח:סעיף|235|סמכות שופט ואב בית דין|תיקון: [תשל"ותשל״ו], תש"עתש״ע|אחר=[206]}}
{{ח:ת}} מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט – לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה – תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך; פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}} {{ח:פנימי|סעיף 219|ו-219ו־219}} תיעשה בידי אב בית הדין גם כשבית המשפט יושב בדין.
 
{{ח:סעיף|236|מות הנאשם|אחר=[207]}}
שורה 1,288:
{{ח:סעיף|237|המצאת מסמכים|אחר=[209]}}
{{ח:תת|א}} מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדםבני־אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
{{ח:תתת|2}} במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
{{ח:תת|ב}} מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
שורה 1,300:
{{ח:ת}} ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
 
{{ח:סעיף|239|סדרי הזמנה בעבירות קלות|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשמ"בתשמ״ב, תשמ"זתשמ״ז|אחר=[213]}}
{{ח:ת}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}} ו{{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970התש״ל־1970}}, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים אף בסטיה מהוראות חוק זה.
 
{{ח:סעיף|239א|מסירת הודעה בעבירות תעבורה|תיקון: תשנ"התשנ״ה, תשס"התשס״ה}}
{{ח:תת|א}} עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970התש״ל־1970}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי#סעיף 38|תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974התשל״ד–1974}}, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|ב}} היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת התעבורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א(א1)(1) או (2)}} או התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף קטן (א2)}}.
 
{{ח:סעיף|239ב|חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה|תיקון: תש"עתש״ע}}
{{ח:ת}} לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 לפקודת התעבורה}}, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה אילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 האמור}} גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237}}, אף אם לא התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(ג)}}, זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|1}} חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;
{{ח:תת|2}} הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}} או בעל-פהבעל־פה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תת|3}} ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פהבעל־פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;
{{ח:תת|4}} הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;
{{ח:תת|5}} בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי-ביצועלאי־ביצוע המסירה.
 
{{ח:סעיף|240|סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות|תיקון: [תשל"דתשל״ד], [תשל"התשל״ה], תשנ"התשנ״ה, תש"סתש״ס, תשס"גתשס״ג, תשס"ותשס״ו, תשע"בתשע״ב|אחר=[214]}}
{{ח:תת|א}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970התש״ל־1970}}, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:
{{ח:תתת|1}} על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}}, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;
{{ח:תתת|2}} נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
{{ח:תתת|3}} בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.
{{ח:תת|ב}} על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ח) ו-ו־(ט)}}.
 
{{ח:סעיף|241|חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר|אחר=[215]}}
{{ח:תת|א}} הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על-פיעל־פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.
{{ח:תת|ב}} חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.
 
{{ח:סעיף|242|סמכות פרקליט מחוז|תיקון: תשמ"זתשמ״ז, תשס"דתשס״ד}}
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.
 
{{ח:סעיף|242א|אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשס"דתשס״ד}}
{{ח:תת|א}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א'א׳ בתוספת השלישית}}, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב'ב׳ בתוספת האמורה}}, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.
 
{{ח:סעיף|243|שמירת דינים|אחר=[216]}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי-המשפט|חוק בתי-המשפטבתי־המשפט, התשי"ז-1957התשי״ז–1957}}, זולת אם נאמר כן במפורש.
 
{{ח:סעיף|244|ביצוע ותקנות|אחר=[227]}}
שורה 1,340:
{{ח:תת|ב}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.
 
{{ח:סעיף*||245 תחילה|תיקון: תשמ"בתשמ״ב}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום י'י׳ בתמוז התשמ"בהתשמ״ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיפים 228 עד 230}} ביום ט"זט״ז בטבת התשמ"גהתשמ״ג (1 בינואר 1983).
 
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 188|ו-188ו־188 (ב)}})}}|תיקון: [תשמ"אתשמ״א], תשמ"בתשמ״ב}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957התשי״ח–1957}}, שנעברו במצרכי מזון;
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע"ותשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון), 1935}};
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הפרט יוחלף ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}} (30.5.2016):}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015התשע״ו–2015}};
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי"ג-1953התשי״ג–1953}}, שנעברו במצרכי מזון.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'א׳ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}})}}|תיקון: תשס"אתשס״א, תשס"דתשס״ד, תשס"התשס״ה, תשע"אתשע״א, תשע"דתשע״ד}}
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק א'א׳: עבירות עוון בטיפול הפרקליטות}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז'ז׳ לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת זו}} – החוק);
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} פרסומי המרדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 134|סעיף 134(ג) לחוק}};
שורה 1,367:
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(ב3) סיפה לחוק}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן א1|סימן א'1א׳1 בפרק ח'ח׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} מטיף להתאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}};
שורה 1,376:
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} פרסומי התאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9א}}
{{ח:ת}} התקהלות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 151|סעיף 151 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ב)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9ב}}
{{ח:ת}} התפרעות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ג)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9ג}}
{{ח:ת}} מניעת הוראת התפזרות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 156|סעיף 156 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(9ד)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 9ד}}
{{ח:ת}} מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 158|סעיף 158 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 10}}
שורה 1,395:
{{ח:ת}} חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 168|סעיף 168 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 15}}
{{ח:ת}} פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ז|סימן ז'ז׳ בפרק ח'ח׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 16}}
{{ח:ת}} ריבוי נישואין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ח|סימן ח'ח׳ בפרק ח'ח׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 17}}
{{ח:ת}} זנות ותועבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|סימן י'י׳ בפרק ח'ח׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 18}}
{{ח:ת}} מעשה העלול להפיץ מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 218|סעיף 218 רישה לחוק}};
שורה 1,415:
{{ח:ת}} מסייע לאחר מעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|סעיף 261 לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 25}}
{{ח:ת}} אי-מניעתאי־מניעת פשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 262|סעיף 262 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 26}}
{{ח:ת}} העלמת עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ב|סימן ב'ב׳ בפרק ט'ט׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 27}}
{{ח:ת}} תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273 לחוק}};
שורה 1,431:
{{ח:ת}} הפרת חובה חקיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 286|סעיף 286 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 33}}
{{ח:ת}} עבירות שוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|סימן ה'ה׳ בפרק ט'ט׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 34}}
{{ח:ת}} גרימת מוות ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק}};
שורה 1,440:
{{ח:סעיף*|(37)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 37}}
{{ח:ת}} הפרת חובה של הורה או אחראי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיף 337 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(38)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 38}}
{{ח:ת}} מעשי פזיזות ורשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-ו־(7) עד (9) לחוק}};
{{ח:סעיף*|(39)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 39}}
{{ח:ת}} חבלה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 341|סעיף 341 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(40)||תיקון: תשע"התשע״ה, תשע"זתשע״ז|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 40}}
{{ח:ת}} עבירות מין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י|בפרק י'י׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(41)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 41}}
{{ח:ת}} עבירות כלפי קטינים ונכים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו|סימן ו'ו׳ בפרק י'י׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(42)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 42}}
{{ח:ת}} פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|סימן ו'1ו׳1 בפרק י'י׳ לחוק}};
{{ח:סעיף*|(43)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 43}}
{{ח:ת}} עבירות מעין גניבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ב|סימן ב'ב׳ בפרק י"אי״א לחוק}};
{{ח:סעיף*|(44)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 44}}
{{ח:ת}} קבלת דבר במרמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|סעיף 415 רישה לחוק}};
שורה 1,465:
{{ח:ת}} עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|סעיף 424(2) לחוק}};
{{ח:סעיף*|(50)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 50}}
{{ח:ת}} אי-גילויאי־גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|סעיף 424א לחוק}};
{{ח:סעיף*|(51)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 51}}
{{ח:ת}} מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|סעיף 425 לחוק}};
שורה 1,473:
{{ח:ת}} עושק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 431|סעיף 431 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(54)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 54}}
{{ח:ת}} הונאה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|סימן ז'ז׳ בפרק י"אי״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 441|סעיף 441 רישה}};
{{ח:סעיף*|(55)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 55}}
{{ח:ת}} גרימת שריפה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 449|סעיף 449 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(56)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 56}}
{{ח:ת}} זיוף כספים ובולים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יב|פרק י"בי״ב לחוק}};
{{ח:סעיף*|(57)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 57}}
{{ח:ת}} הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 497|סעיף 497 לחוק}};
שורה 1,485:
{{ח:ת}} קשר לעוון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(2) לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
{{ח:סעיף*|(60)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 60}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000התש״ס־2000}};
{{ח:סעיף*|(61)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 61}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};
{{ח:סעיף*|(62)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}};
{{ח:סעיף*|(63)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 63}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לא תעמוד על דם רעך|חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};
{{ח:סעיף*|(64)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 64}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998התשנ״ח–1998}};
{{ח:סעיף*|(65)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 65}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ"ה-1995התשנ״ה–1995}};
{{ח:סעיף*|(66)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 66}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};
{{ח:סעיף*|(67)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 67}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948התש״ח־1948}};
{{ח:סעיף*|(68)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 68}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}};
{{ח:סעיף*|(69)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 69}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972התשל״ב–1972}};
{{ח:סעיף*|(70)||עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 70}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007התשס״ח–2007}};
{{ח:סעיף*|(71)||תיקון: תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 71}}
{{ח:ת}} גרימת מוות בנהיגה רשלנית – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודת התעבורה}} והפקרה אחרי פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(א) לאותה פקודה}};
{{ח:סעיף*|(72)||תיקון: תשע"אתשע״א|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 72}}
{{ח:ת}} הפרת צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 22|סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006התשס״ו–2006}};
{{ח:סעיף*|(73)||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 1א חלק א פרט 73}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש"י-1950התש״י־1950}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק ב'ב׳: עבירות פשע שיועברו לטיפול התביעה המשטרתית}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 1}}
שורה 1,534:
{{ח:ת}} כליאת שווא לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|סעיף 377 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} תקיפות בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(א), (ב)(1) ו-ו־(ג) לחוק}};
{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} גניבה בנסיבות מיוחדות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|סעיף 384א לחוק}};
שורה 1,544:
{{ח:ת}} דרישת נכס באיומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|סעיף 404 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} פריצה והתפרצות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ד|סימן ד'ד׳ בפרק י"אי״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|סעיף 408 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 411|סעיף 411 לחוק}};
{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} עבירות בקשר לרכב לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|סימן ה'1ה׳1 בפרק י"אי״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|סעיף 413יא לחוק}};
{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|סעיף 447 לחוק}};
שורה 1,556:
{{ח:ת}} קשר לפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(1) לחוק}}, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת זו}};
{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} הונאה בכרטיס חיוב לפי {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב#סעיף 17|סעיף 17 סיפה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986התשמ״ו–1986}};
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע"ו-2תשע״ו־2, תשע"זתשע״ז}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן א|סימנים א'א׳}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן ב|ו-ב'ו־ב׳ בפרק ג'ג׳ לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973התשל״ג–1973}} (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן א|הסימנים האמורים}} לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:
{{ח:תת|א}} הרואין, קוקאין – 20 גרם;
{{ח:תת|ב}} שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25 ק"גק״ג;
{{ח:תת|ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 1|-#פריט 1 בסימן ב'ב׳ בחלק א'א׳ לתוספת הראשונה}} אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} תמיסה או נוזל – 60 מ"למ״ל;
{{ח:תתת|2}} בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;
{{ח:תת|ד}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 13ב|פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב'ב׳ בחלק א'א׳ לתוספת הראשונה}} וכן החומרים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק ב סימן ב|בסימן ב'ב׳ בחלק ב'ב׳ לתוספת הראשונה}} – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;
{{ח:תת|ה}} חומרים המצוינים {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת הסמים}}, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|1}} אבקה – 20 גרם;
{{ח:תתת|2}} חומר צמחי – 10 ק"גק״ג;
{{ח:תתת|3}} תמיסה או נוזל – 200 מ"למ״ל;
{{ח:תתת|4}} בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה;
{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיף 12א(ג6) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952התשי״ב–1952}};
{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;
{{ח:סעיף*|(25)||תיקון: תשע"בתשע״ב|עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א לפקודת התעבורה}} ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לאותה פקודה}};
{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיפים 117(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 122|ו-122ו־122}};
{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 88|ו-88ו־88}};
{{ח:סעיף*|(28)||תיקון: תשע"ו-4תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1א חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12ב2|סעיף 12ב2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952התשי״ב–1952}}, בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12ב3|סעיף 12ב3 לחוק האמור}}.
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ג|חלק ג'ג׳: עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבותואי־מורכבות הראיות|תיקון: תשע"דתשע״ד}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(א) רישה לחוק}};
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע"התשע״ה|עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1א חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.
 
{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ד|חלק ד'ד׳: עניינים שבהם רשאי תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}, לטפל גם בבית המשפט המחוזי}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1א חלק ד פרט 1}}
שורה 1,607:
{{ח:ת}} תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}})}}|תיקון: [תשמ"אתשמ״א]}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: [תשל"התשל״ה], תשמ"גתשמ״ג, תשנ"התשנ״ה, תשס"בתשס״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 189|סעיפים 189}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 190|190}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 194|194}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|447}} זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|452}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 494|494}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 496|ו-496ו־496}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, "בן”בן משפחה"משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}}.
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961התשכ״א–1961}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ה|בסעיף 11ה לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 63|סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008התשס״ח–2008}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 70|בסעיף 70 לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשס"גתשס״ג, תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 61|סעיף 61(ג), (ד) ו-ו־(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007התשס״ח–2007}};
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סימני סחורות}};
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 23|סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}}, מחמת הפרה של {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 18|או 18 לחוק האמור}} או של צו שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17 האמור}};
{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 60|סעיף 60 לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972התשל״ב–1972}};
{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 108|סעיף 108 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972התשל״ב–1972}};
{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969התשכ״ט–1969}};
{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}};
{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954התשי״ד–1954}};
{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: [תשל"התשל״ה]|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות}};
{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: [תשמ"אתשמ״א]|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981התשמ״א–1981}};
{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: תשמ"דתשמ״ד, תשנ"זתשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984התשמ״ד–1984}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשמ"חתשמ״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988התשמ״ח–1988}} בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(15)||תיקון: תשנ"אתשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סימן א1|סימן א1 לחוק המים, התשי"ט-1959התשי״ט–1959}};
{{ח:סעיף*|(16)||תיקון: תשנ"גתשנ״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}, שנעברה ברשות היחיד של הקובל;
{{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשנ"דתשנ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים|חוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1993התשנ״ד–1993}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(18)||תיקון: תשנ"זתשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993התשנ״ג–1993}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15ב|בסעיף 15ב לחוק האמור}};
{{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תש"סתש״ס|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 204|סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ב2 סימן ב|בפרק ב'2ב׳2 סימן ב'ב׳ לחוק הבזק, התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}, ובסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ב|בסעיף 266ב}};
{{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשס"אתשס״א|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983התשמ״ג–1983}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון#סעיף 11א|בסעיף 11א}};
{{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשס"בתשס״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 204|סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ו סימן ה|בפרק ו'ו׳ סימן ה'ה׳ לחוק הבזק, התשמ"ב-1982התשמ״ב–1982}}, ובסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 242א|סעיף 242א}})}}|תיקון: תשס"דתשס״ד}}
 
{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס"התשס״ה, תשס"חתשס״ח, תשע"ה-3תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|ו-94או־94א(ג) לחוק זה}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21א|ו-21או־21א לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971התשל״א–1971}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק הנוער).
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 124|סעיפים 124(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291א|291א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 354|ו-354ו־354(א) או (ג)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל"ז-1977התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק העונשין).
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 35|ו-35ו־35(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996התשנ״ו–1996}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק המעצרים).
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 15|ו-15ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955התשט״ו–1955}}.
 
{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק"תק״ת תשס"חתשס״ח, ק"תק״ת תשע"אתשע״א|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט (1)}} וכן פרקליט מחוז –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו-229ו־229(ג) לחוק זה}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק הנוער}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 38|סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8א|סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985התשמ״ו–1985}}.
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 9|סעיפים 9(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 123|ו-123ו־123 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ז.}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29|סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991התשנ״א–1991}}.
 
{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק"תק״ת תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-לאומיתהבין־לאומית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר#סעיף 10|סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996התשנ״ז–1996}}.
 
{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק"תק״ת תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט (2)}} וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)#סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק המעצרים}}.
 
{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק"תק״ת תשס"חתשס״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}.
 
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק"תק״ת תש"עתש״ע|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}.
 
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א(א)}})}}|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תובע לפי פסקה (3) להגדרה "תובע"”תובע“
{{ח:תתת|1.}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 258|סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, להגיש כתב אישום בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
{{ח:תתת|2.}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.
 
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תובע בכיר לפי פסקה (3) להגדרה "תובע”תובע בכיר"בכיר“
{{ח:תתת|1.}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|2.}} התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך.
 
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(5)}})}}|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
שורה 1,717:
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965התשכ״ה–1965}}, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרט 1 בתוספת הרביעית}} –
{{ח:תת|1}} הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
{{ח:תת|2}} הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
{{ח:תת|3}} הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
{{ח:תת|4}} התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 10}}
{{ח:ת}} אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 11}}
{{ח:ת}} בעסק הפועל לפי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968התשכ״ח–1968}} ({{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} – חוק רישוי עסקים) –
{{ח:תת|1}} התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;
{{ח:תת|2}} התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
{{ח:ת}} לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 12}}
{{ח:ת}} התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים}}, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 13}}
{{ח:ת}} פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע"דתשע״ד|עוגן=תוספת 5 פרט 14}}
{{ח:ת}} לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 2|בפרט 2 בתוספת הרביעית}} –
{{ח:תת|1}} תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
שורה 1,747:
{{ח:תת|4}} החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.
 
{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א(ג)}})}}|תיקון: תשע"בתשע״ב}}
 
{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט ביום ט'ט׳ בשבט התשמ"בהתשמ״ב (2 בפברואר 1982).}}
* '''משה נסים'''<br>שר המשפטים
{{ח:סוגר}}