עץ חיים/שער ב/ענף ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה, קיטוע |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער ב|ענף ב|ענף ג|}}
==ענף ג==
אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחינות -- אחד בחינת הי' ספירות בצורת גלגלים עגולים, ואחד בחינת י' ספירות בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה -- נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחינות אחרות שיש בהם.
אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחי' א' בחי' הי"ס בצורת גלגלים עגולים וא' בחי' י"ס בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה. נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחי' אחרות שיש בהם. הנה נתבאר בס"ה פ' בא דף מ"ב ע"ב בר"מ וז"ל אבל לבתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בהאי דיוקנא כו' נקרא אל אלהים ואי איתבר אומנא אלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקוריה כו' ולבתר עביד מאנא רברבא והוא קרי לגרמיה בה מבין כו'. וכבר הארכנו בזה בענף ב' ע"ש היטב. הרי מפורש היות י"ס בצורת אדם בעל רמ"ח אברים הנקרא כלים ובתוכם העצמות של האורות הנקרא נשמת אדם והכל כדמיון אדם התחתון שיש בו גוף ונשמה כך אדם העליון כלול מי"ס שהם עצמות וכלים. והנה ענין בחי' העצמות הזה הם בחי' אורות פנימיים המאירים תוך הכלים כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של האדם ומאירה בו כמ"ש נר ה' נשמת אדם וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה לשון אורות הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן ואל תשכח ענין זה כי לא נוכל להזכירו בכל פעם:▼
▲
ואחר שביארנו ענין ב' בחי' הנ"ל שהם אורות וכלים, צ"ל עוד פרטים אחרים דרך קצרה. והוא כי בחי' האורות שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנ"ל הנה אלו האורות מתחלקים לב' בחי' והם או"פ ואו"מ. והענין הוא כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך הי"ס הנקרא כלים הנה יש בו בחי' המתלבשת תוך הכלים כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף ומתלבשת תוך איברי האדם ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותם וזה יקרא או"פ. אמנם אור זה ממועט להיותו יכול להתצמצם ולהתלבש תוך הכלים. ויש בחי' ב' אור גדול ממנו אשר אין כח בכלים לסובלו ולהגבילו תוך פנימיותם ונשאר בבחי' או"מ עליהם מבחוץ ומאיר להם בהיותו אור מקיף עליהם. וגם ענין זה הוא באדם התחתון כמ"ש במקומו בע"ה כי אין לך שום אור שבכל העולמות כולם שאין בו ב' בחי' אלו שהם בחי' או"פ קטן ואו"מ גדול זה בפנימיות הכלי וזה מקיף סביב מבחוץ לכלי. והנה כמו שבחלק האור יש בו ב' בחי' כן בחלק הכלים יש בהם ב' בחי' כיוצא באלו כי אין לך שום כלי בעולם שאין בו ב' בחי' והם בחי' פנימיות הכלי אשר שם התלבשות והתדבקות האו"פ בו בעצמו בתוכו ועוד יש בחי' ב' חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור הנ"ל:▼
▲ואחר שביארנו ענין ב'
והנה
דע, כי הנה האור כולו שוה, וכאשר נכנס ונתלבש תוך הכלי -- אין הכלי יכול לסובלו כולו. אז בחי' אור שלא יוכל לישאר בפנים נשאר בחוץ בבחי' אור מקיף עליו, ואז ב' אורות אלו מאירים בכלי; כי אור פנימי מאיר חצי עובי כותל מצד הפנימי, ואור מקיף מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון. ועל ידי ב' אורות אלו מאיר ומזדכך הכותל של הכלי מבית ומחוץ.
והנה האור פנימי, להיותו מצומצם ובדוחק תוך הכלי ומתדבק בו היטב, הנה הוא נכנס ובוקע בחצי כותל של הכלי מצד פנימיותו ונבלע בו ועובר בתוכו, ועי"כ מזדכך הכלי ונעשה זך. אבל אור החיצון להיותו רחוק ובלתי דבוק בכלי, ובפרט שאינו מצומצם -- אינו בוקע בכותל הכלי מצד חיצוניותיו לעבור ולכנס בתוכו ולהאיר בו ולזככו. ולתקן הענין הזה הוצרך להיות חיצוניות הכלי יותר מעולה וזך. וגם האור המאיר בו הוא אור המקיף שהוא יותר גדול ומעולה מן אור פנימי ועי"כ יוכל לקבל חיצוניות הכלי הארה גדולה אעפ"י שאינו דבוק בחוזק באור המקיף ויהיה מקבל כ"כ הארה מן אור מקיף עם היותו רחוק ממנו כהארת אור פנימי בפנימיות הכלי בהיותם יחד דבוקים. ועי"ז ישתוו פנימיות הכלי (שהוא יותר גרוע) עם אור פנימי הגרוע, ויאיר זה בזה היטב מאד להיותם דבוקים אעפ"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי (שהוא יותר מעולה) בהיותו מאיר בו גם אור המקיף המעולה, יאיר בו היטב מאד עם היותם רחוקים זה מזה.
{{ספר עץ חיים}}
| |||