חוק המים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תיבה|ס"ח תשי"ט, 169|חוק המים|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ך, 10|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"א, 175|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"ה, 191|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ב, 8|תיקון מס' 5|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ו, 140|תיקון מס' 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"א, 180|תיקון מס' 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ה, 362|תיקון מס' 10|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס' 13|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תשס"ב, 417|תיקון מס' 15|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס' 19|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 394|תיקון מס' 26|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}.

 

{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

 

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב': כללים לשימוש במים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א': מפעלים ורשויות}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד': פיצויים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג': תשלום מיוחד}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א'3: מועצת המים}}</div>

<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד': פנקס המים}}</div>

<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}</div>

 

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}

 

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}

 

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}

 

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}

 

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס"ד-2}}

{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –

{{ח:תת|2}} חקלאות;

{{ח:תת|3}} תעשיה;

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל"ב}}

{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –

 

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל"ב}}

{{ח:ת}} חייב אדם –

 

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש"ע}}

{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –

{{ח:תת|1}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;

 

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|13|ערר}}

 

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|17|זכות כניסה, בדיקה וכו'|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|ג}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

 

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל"ב}}

 

{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום מים" – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקור מים" – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;}}

 

{{ח:תת|ב}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

 

{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

 

{{ח:תת|א}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –

{{ח:תתת|1}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו-20ג}}.

 

{{ח:תת|א}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.

{{ח:תת|ב}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.

{{ח:תת|ז}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

 

 

{{ח:תת|א}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.

{{ח:תת|ב}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

 

{{ח:תת|ב}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.

{{ח:תת|ג}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

 

{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

 

{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

 

{{ח:תת|א}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:

{{ח:תתת|1}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;

{{ח:תת|ב}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.

{{ח:תת|ג}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.

{{ח:תת|ו}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

 

{{ח:תת|ב}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.

{{ח:תת|ג}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.

{{ח:תת|ה}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

 

{{ח:תת|א}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:תת|ב}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

{{ח:תת|ג}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

 

{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

 

{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

 

{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

 

{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

 

{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.

{{ח:תת|ב}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.

{{ח:תת|ג}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

 

{{ח:תת|א}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.

{{ח:תת|ב}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

 

 

{{ח:תת|ב}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:תת|ג}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:תתת|2}} לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.

{{ח:תתת|3}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977}}.

 

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

 

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

 

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.

{{ח:תת|ג}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

 

{{ח:סעיף|28|העברה של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|29|רשיון הפקה באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

 

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

 

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.

 

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ו}}

{{ח:תתת|1}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;

{{ח:תתת|2}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;

{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|ד}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:תת|ו}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

 

 

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|א}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –

{{ח:תת|ג}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה.

 

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –

 

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.

{{ח:תת|ד}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

 

 

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ"ה}}

 

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:

{{ח:תת|2}} אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;

{{ח:תת|3}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

 

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תתת|1}} מטרת ההחדרה;

{{ח:תתת|2}} מקום ההחדרה;

{{ח:תתת|5}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;

{{ח:תתת|7}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;

{{ח:תתת|8}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.

 

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תתת|1}} מטרת ההחדרה;

{{ח:תתת|2}} כמויות המים המיועדים להחדרה;

{{ח:תתת|6}} איכות המים המוחדרים;

{{ח:תתת|7}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.

 

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

 

 

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ"ה}}

 

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

 

 

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|א}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.

{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

 

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.

{{ח:תת|ד}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

 

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

 

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א': מפעלים ורשויות}}

 

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}

 

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|48|תפקידי רשות המים הארצית}}

 

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}

 

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}

 

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|58|דו"ח לכנסת|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|61|ערר}}

 

 

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}

{{ח:תת|1}} תפקיד המפעל;

{{ח:תת|3}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;

{{ח:תת|4}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;

{{ח:תת|5}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;

{{ח:תת|6}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;

 

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}

 

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

 

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965}}.

{{ח:תת|ג}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

 

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}

 

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}

 

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:תת|ד}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.

{{ח:תת|ו}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

 

{{ח:סעיף|75|ערר}}

 

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}

 

 

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}

 

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}

 

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}

 

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}

 

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד': פיצויים}}

 

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תתת|1}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;

{{ח:תתת|2}} מי שנגרם לו נזק על ידי –

{{ח:תתתת|ג}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.

 

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}

 

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ"ה}}

 

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|א}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.

 

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}

 

 

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}

 

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

 

{{ח:סעיף|98|ערר}}

 

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}

 

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|1}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;

{{ח:תת|2}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;

{{ח:תת|3}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;

 

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס"ו}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

 

 

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס"ו}}

 

 

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}

 

 

 

{{ח:סעיף|109|הגדרה}}

 

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ"ג, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל"ו, תשנ"ג, תש"ס, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.

{{ח:תת|ג}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.

 

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ"ג, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

 

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס"ד-3}}

{{ח:תת|ב}} על ביטולו, התלייתו או שינויו של רשיון הפקה לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30 עד 33}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

 

{{ח:ת}} מפיק מים שעליו הוטל היטל הפקה רשאי לגבות מצרכן, יחד עם התמורה לכל יחידת מים המסופקת לו, סכום השווה להיטל הפקה בשל אותה יחידה, אלא אם כן, נקבעה התמורה בתעריף, הכולל את היטל ההפקה.

 

{{ח:ת}} דין המדינה לענין היטל הפקה כדין כל מפיק או צרכן.

 

 

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג': תשלום מיוחד|תיקון: תשכ"א}}

 

{{ח:סעיף|124ה|ערר|תיקון: תשכ"א, תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|124ו|פטור מאישום פלילי וביטול רשיון|תיקון: תשכ"א}}

 

{{ח:סעיף|124ז|העברת התשלום לאוצר המדינה|תיקון: תשכ"א, תשנ"ט}}

{{ח:תתת|1}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;

{{ח:תתת|2}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;

{{ח:תתת|4}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;

{{ח:תתת|5}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;

{{ח:תתת|7}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;

{{ח:תתת|8}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.

{{ח:תת|ב}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:תת|ג}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.

{{ח:תת|ה}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

 

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:

{{ח:תת|2}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

 

 

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ג, תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.

 

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

 

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}

 

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}

{{ח:תת|ג}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

 

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס"ו}}

 

 

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס"ו}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

 

 

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}

 

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס"ו}}

 

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}

 

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}

 

{{ח:סעיף|144|ראיות}}

 

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}

 

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}

 

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}

 

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס"ו}}

{{ח:תת|ב}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

 

 

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}

 

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}

{{ח:תתת|4}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;

{{ח:תתת|5}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;

{{ח:תת|ד}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

 

{{ח:תת|5}} סעיפים 54-57 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

 

{{ח:תת|א}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.

{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס"ו, תשס"ז}}

{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.

 

{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב' לפרק רביעי כנוסחו ביום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.

{{ח:תתת|2}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.

{{ח:תתת|2}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;

{{ח:תתת|3}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.

{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

 

{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}

{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}

{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

 

{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור מנותק" – כל אחד מאלה:}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מצב הידרולוגי" – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עונת צריכת החורף" – התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת.}}

 

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|תיקון: תשס"ז|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}

{{ח:תתת|3}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

 

{{ח:תת|א}} בסעיף זה –

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקה אחידה" – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת חורף" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת עידוד" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כושר הפקה פעיל" – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כללי מקורות" – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987}};}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ספיקה מוכרת לקידוח" – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, "תעודת רישום", של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955}};}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תעריף ייחוס" – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תת|ב}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:

{{ח:תתת|1}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש"ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|3}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|4}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש"ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|6}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש"ח למטר מעוקב.

{{ח:תת|ב1}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:

{{ח:תתת|2}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש"ח למטר מעוקב;

{{ח:תתת|3}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש"ח למטר מעוקב.

 

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-4, ק"ת תשס"ט, ק"ת תשס"ט-2, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2; ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"א-3, ק"ת תשע"א-4, ק"ת תשע"ב, ק"ת תשע"ב-2, ק"ת תשע"ג, ק"ת תשע"ג-2, ק"ת תשע"ד, ק"ת תשע"ה; ק"ת תשע"ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}

{{ח:תת|2}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת טיוב" – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;}}

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"היטל קובע" – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;}}

{{ח:תת|3}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;

{{ח:תת|5}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;

{{ח:תת|6}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:

{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת בצורת" – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:}}

{{ח:תתתת|1}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;

 

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס"ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}