חוק המים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[711169]
[756007] הגהה
שורה 5:
{{ח:תיבה|ס"ח תשי"ט, 169|חוק המים|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ך, 10|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"א, 175|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"ה, 191|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ב, 8|תיקון מס' 5|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ו, 140|תיקון מס' 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"א, 180|תיקון מס' 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ה, 362|תיקון מס' 10|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס' 13|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תשס"ב, 417|תיקון מס' 15|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס' 19|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 394|תיקון מס' 26|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}.
 
{{ח:תיבה|ק"ת תשנ"ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס"ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס"ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2)}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשע"ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}.
ק"ת תשס"ח, 840, 1120, 1146, 1400; תשס"ט, 400, 1234; תש"ע, 961, 1427; תשע"א, 24, 141, 959, 1196; תשע"ב, 1070, 1071; תשע"ג, 111, 1368, 1616; תשע"ד, 244; תשע"ה, 1312; תשע"ו, 166, 1088, 1134.
 
''הודעות:'' ק"ת תשנ"ט, 1150; תש"ס, 464; תשס"חז, 8401119, 1120; תשס"ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס"ט, 312, 400, 1142, 1234; תש"ע, 960, 961, 1427; תשע"א, 24, 141, 959, 1196; תשע"ב, 1070, 1071; תשע"ג, 111, 1368, 1616; תשע"ד, 244; תשע"ה, 27, 1312; תשע"ו, 166, 1088, 1134.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}
 
שורה 19 ⟵ 20:
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב': כללים לשימוש במים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד': אזורי- קיצוב}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה': החדרת- מים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א': מפעלים ורשויות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב': תכנון מפעלי- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג': הקמת מפעלי- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד': פיצויים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה': הספקת- מים על ידי רשות- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו': העברת מפעלי- מים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א': פיקוח על דמי- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג': תשלום מיוחד}}</div>
שורה 38 ⟵ 39:
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א'3: מועצת המים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב': נציב המים{{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג': בית- דין לעניני- מים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד': פנקס המים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}</div>
שורה 53 ⟵ 54:
 
{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי- ניקוז ומי- שופכין.
 
{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
שורה 59 ⟵ 60:
 
{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור- מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
 
{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור- מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.
 
{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס"ד-2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|1}} צרכי- בית;
{{ח:תת|2}} חקלאות;
{{ח:תת|3}} תעשיה;
שורה 82 ⟵ 83:
{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דלדול מקור- מים" – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום.;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום מים" – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}
 
{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} חייב אדם –
{{ח:תתתתת|1}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתתתת|2}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתתתת|3}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור- מים;
{{ח:תתתתת|4}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
 
{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש"ע}}
שורה 122 ⟵ 124:
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|2}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור- מים אם אין למנעו בדרך אחרת.
 
{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייהגביה)|שפקודת המסים (גבייהגביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייהגביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.
 
{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית- הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית- הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית- הדין פסק בערר.
 
{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות- מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת- מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת- המגן.
 
{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור- מים, על מפעל- מים או על מיתקן להפקת- מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת- מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.
 
{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת- מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|17|זכות כניסה, בדיקה וכו'|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, וכל מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, רשאי להיכנס לכל מקום, לאחר הודעה מראש בכתב למחזיק באותו מקום, ולעשות בו כל פעולה הדרושה להשגחה על מקור- מים ולשמירה על מים; –
{{ח:ת}} וכן רשאי הוא לעשות לחשיפת מקורות- מים, למדידת תפוקתם ותכונותיהם ולבדיקת קרקע, צמחיה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים.
 
{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת- מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
 
{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 157 ⟵ 159:
 
{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור- מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי- חירום אחרים להבטחת הספקת- מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
 
{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור- מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי- הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל"ב}}
 
{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל"ב, תשנ"א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום מים" – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקור מים" – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"גורם זיהום" – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכתשכ"ה-1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א'1}}" – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.}}
 
{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:תת|א}} חייב אדם להימנע בכלמכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|ב}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.
 
{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.
 
{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|1}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
שורה 188 ⟵ 190:
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו-20ג}}.
 
{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|ב}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
שורה 197 ⟵ 199:
{{ח:תת|ז}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.
 
{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשיתשי"ח-1957}}.
 
{{ח:סעיף|20ז|תיקון: המעוות|תיקון: תשל"ב, תשס"ו, תשס"ח}}
{{ח:תת|א}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|ב}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
 
{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי- שתיה.
{{ח:תת|ב}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|ג}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.
 
{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.
 
{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.
 
{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|2}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ב}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|ג}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
שורה 225 ⟵ 228:
{{ח:תת|ו}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.
 
{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"בא, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית או, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|ב}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|ג}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
שורה 232 ⟵ 235:
{{ח:תת|ה}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.
 
{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|ב}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|ג}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.
 
{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.
 
{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.
 
{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.
 
{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|ב}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|ג}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.
 
{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|ב}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.
 
{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל"ב, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין- וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.
 
{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}|תיקון: תשנ"א, ק"ת תשנ"ז, ק"ת תשס"ג, תשס"ח, ק"ת תש"ע}}
{{ח:תת|א}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|נכון לשנת 2011}}, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים {{ח:הערה|נכון לשנת 2011}} לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|ב}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|ג}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיףסעיפים קטןקטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|2}} לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|3}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977}}.
שורה 311 ⟵ 314:
 
{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת- פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים}}
 
{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטייההטיה ממערכות חלוקת- מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון- הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון- הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור- מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|א1}} מתן רשיוןרישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ב}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי- מים|חוק הפיקוח על קידוחי- מים, התשטתשט"ו-1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשיתשי"ח-1957}}.
{{ח:תת|ג}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון- הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא יפיק אדם מים ממקור- מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור- מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון-רישיון הפקה); מתן רשיוןרישיון הפקה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשיון- הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
 
{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברשיון- הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות- מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס"ו}}
שורה 334 ⟵ 337:
 
{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון- הפקה לאותה כמות- מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|ב}} בקשה לרשיון- הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.
 
{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} רשיון- הפקה על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|ב}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|ג}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.
 
{{ח:סעיף|28|העברה של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשאי בעל רשיון- הפקה להעבירו לזולתו ובלבד שיודיע על כך למנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|29|רשיון הפקה באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת- מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רשיון- הפקה, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
 
{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רשיון- הפקה, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
 
{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון- הפקה, על ידי תנאים שנקבעו ברשיון- הפקה או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ב}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.
 
{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} בית- הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רשיון- הפקה, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית- הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית- הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|ב}} ביטול רשיון- הפקה יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית- הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית- הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.
 
{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} בוטל, הותלה או שונה רשיון- הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת- מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת, עד שניתן רשיון- הפקה חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רשיון- הפקה אחר המקיים הספקת- מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת- מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|ב}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל- מים בהתאם לסעיף- קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר, את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר, לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|ג}} מי שמנהל מפעל- מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית- משפט כונס- נכסים ומנהל.
 
{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון- הפקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת- היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי- הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית- הדין.
{{ח:תת|ב}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.
 
{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם)|צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), התשיתשי"ז-1957}}, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי- הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|ב}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ג}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת- מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|ד}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין, ולא יפסיק הספק הספקת- מים לצרכן כל עוד לא החליט בית- הדין בערר.
{{ח:תת|ה}} תנאי- ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.
 
{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ו}}
שורה 382 ⟵ 385:
{{ח:תתת|1}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|2}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|3}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין;.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ד}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
שורה 388 ⟵ 391:
{{ח:תת|ו}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד': אזורי- קיצוב}}
 
{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת- המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור- קיצוב).
 
{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|1}} כמויות- צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי- הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת- מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|2}} מטרות- מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת- מטרה פלונית.
{{ח:תתתתת|ב}} המגמה בכללים לפי סעיף- קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות- המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלואלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|ג}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה.
 
{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת- המים וצריכתם באזור- קיצוב, תכין הצעת- הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור- הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני- צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת- הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת- הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן- מים באזור- קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.
 
{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס"ו}}
שורה 414 ⟵ 417:
{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|1}} לפתוח מובילי- מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני- מים הנמצאים בתחום אזור- הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|2}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור- מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.
 
{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית- הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית- הדין הורה כך.
 
{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני- המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|ד}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה': החדרת- מים|תיקון: תשכ"ה}}
 
{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החדרת- מים" – פעולה מתוכננת של הכנסת- מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי- שטפונות, מי- ניקוז ומי- שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני- הקרקע לתת-הקרקע.}}
 
{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון- החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|1}} מילוי- חוזר מלאכותי בתוספת למילוי- החוזר הטבעי, לשם הפקת- מים תקינה ממקור- מים פלוני;
{{ח:תת|2}} אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
{{ח:תת|3}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מי שמבקש רשיון- החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית- החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|1}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|2}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|3}} גבולות- האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור- ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|4}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות- המים באזור- ההחדרה;
{{ח:תתת|5}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|6}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת- מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|7}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|8}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|ב}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף- קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית- ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.
 
{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} העתק תכנית- החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|ב}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית- החדרה ולא יתן רשיון- החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור- ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית- ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
 
{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית- החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור- ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת- דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות- המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.
 
{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} ברשיון- ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|1}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|2}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
שורה 468 ⟵ 471:
{{ח:תתת|6}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|7}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|ב}} רשיון- ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.
 
{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון- ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון- ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון- החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית- הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.
 
{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון- ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות- ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|ב}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת החדרהההחדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות- ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית- הדין.
{{ח:תת|ב}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו-44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית- ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.
 
{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת- אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת- מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי- קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת- מים לשם שטיפת- מלחים, כפי שייקבע בהסדרי- הקיצוב ובתקנות- הקיצוב.
 
{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} נרשמה ברשיון- ההחדרה כמות- מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון- ההפקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות- ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|ב}} ברשיון- הפקה הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|ג}} כמויות- המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת- דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית- ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית- ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|ד}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית- החדרה וניתן רשיון- החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות- המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.
 
{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו-113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר, לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית- הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית- הדין.
{{ח:תת|ב}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
 
שורה 507 ⟵ 510:
 
{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על -ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על -ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית- הדין על -מנת שיקבע את התנאים המתאימים.
 
{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|ב}} הטלת התשלום תיעשה על -פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית- הדין.
{{ח:תת|ג}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני- המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|ב}} לא ייכנס המחדיר למכוני- המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף- קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
 
{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית- החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות- מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|1}} הספקת- מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|2}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על -ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|ב}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על -ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת- ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי- הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.
 
{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת- מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות- החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|ב}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|ג}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי- תשלומם, יכריע בית- הדין.
{{ח:תת|ד}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.
 
{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין- וחשבון על תכניות- ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות- ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי- מים}}
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א': מפעלים ורשויות}}
 
{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל- מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית- מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה- מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).
 
{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח- שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות- הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות- המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר- ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|ב}} זכות- ההכרעה כאמור בסעיף- קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר, התקנות או התקנון של רשות- המים הארצית.
{{ח:תת|ג}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות- המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.
 
{{ח:סעיף|48|תפקידי רשות המים הארצית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות- המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
 
{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות- מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות- מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
 
{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות- מים אזורית, להסמיך את רשות- המים הארצית למלא תפקידיה של רשות- מים אזורית לגבי מפעל- מים אזורי פלוני.
 
{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות- מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל- מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.
 
{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרשאת- ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל- המים, לרבות סכומי- הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות- המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.
 
{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות- מים לא תוציא סדרת איגרות- חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.
 
{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות- מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, התשיתשי"ח-1958 [נוסח משולב]}}.
 
{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות- מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.
 
{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות- מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין- וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.
 
{{ח:סעיף|58|דו"ח לכנסת|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין- וחשבון על פעולותיהן של רשויות- המים.
 
{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מקימה או הקימה רשות- מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל- מים בניגוד לתנאי רשיון- ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל- מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|1}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן, לגבות מרשות- המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|2}} לבטל את ההסמכה להיות רשות- מים, ומשעשה כן, רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות- מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|ב}} ניהלה רשות- מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל- מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|1}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן, לגבות מרשות- המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|2}} לצוות על העברת מפעל- המים לידי רשות- מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|3}} לבטל את ההסמכה להיות רשות- מים, ומשעשה כן, רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות- מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק- מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות- המים האמורה.
 
{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות- המים הארצית.
 
{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל- מים או על ידי ביטול- הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית- הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב': תכנון מפעלי- מים}}
 
{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל- מים (בחוק זה – תכנית- מפעל) תפרט, בין השאר:
{{ח:תת|1}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|2}} שטח- פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|3}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|4}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|5}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|6}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|7}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בנייהבניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו-85}};
{{ח:תת|8}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח- פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.
 
{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית- מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.
 
{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס"ו}}
שורה 619 ⟵ 623:
 
{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כל המעונייןהמעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.
 
{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת- התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ב}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.
 
{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית- מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח- פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|ב}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965}}.
{{ח:תת|ג}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
 
{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית- מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.
 
{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית- מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ- ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א"י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – "מקום פולחן דתי" – לרבות בית- קברות.
 
{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית- מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל"ח-1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.
 
{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|א}} הודעה על אישורה של תכנית- מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|ב}} העתק של תכנית- מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח- פעולתו של המפעל.
 
{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית- מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
 
{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מי שמנהל מפעל להספקת- מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל- מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|ב}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|ג}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל- מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|ד}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|ה}} היו באזור כמה מפעלים להספקת- מים שכל אחד היה, לדעת מועצת הרשות הממשלתית, ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|ו}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו-75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת- מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג': הקמת מפעלי- מים}}
 
{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} לשם ביצוע תכנית- מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, בין השאר:
{{ח:תתת|1}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית- המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|2}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית- המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|3}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות- המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי- הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית- מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פיסקהפסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק- המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון- הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|ב}} הוקם מפעל- מים לפי תכנית- מפעל שאושרה, רשאית רשות- המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.
 
{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 674 ⟵ 679:
 
{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|א}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית- המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות- המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|ב}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית- מפעל שאושרה ככוח פסק- דין- פינוי של בית- משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר למוציאולהוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית- המשפט המחוזי שבתחום- שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|1}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, התשטתשט"ו-1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת- דעתו של יושב- ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|2}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר- פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות- המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות- המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי- נתינתם, יכריע בית- הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית- הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית- הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.
 
{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית- המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות- המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד' לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות- החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית- המפעל או ביצועה מונע מבעל- מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות- המים להתקין לו במועד סביר, על חשבונה היא, דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית- המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.
 
{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח- פעולתו של מפעל- המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי- חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות- המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|א}} עשתה רשות- המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת- חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|ב}} לא קיימה רשות- המים את המוטל עליה לפי סעיף- קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות- המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות- המים.
 
{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית- מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ב}} "קו- מים", לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו- צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית- מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת- קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.
 
{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס"ו}}
שורה 703 ⟵ 709:
 
{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום- חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.
 
{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס"ו}}
שורה 709 ⟵ 715:
 
{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית- הדין לעכבם.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד': פיצויים}}
 
{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} אלהואלה זכאים לפיצויים מרשות- המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|1}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|2}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|א}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל- מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|ב}} שלילתו של מקור- מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור- מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|ג}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|ב}} האמור בסעיף- קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית- הדין, לצרף לתובענתו כל עילת- תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל- המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.
 
{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
שורה 726 ⟵ 732:
 
{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות- המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.
 
{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
שורה 733 ⟵ 739:
{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|ב}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי- ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי- ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי- ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.
 
{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי- נתינתם, יכריע בית- הדין. אולם אין לפנות לבית- הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.
 
{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות- מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה': הספקת- מים על ידי רשות- מים}}
 
{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות- מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח- פעולתו של מפעל- המים.
 
{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} רשות- מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח- פעולתו של מפעל- המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי- הספקתם ומשך תקופת- ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|ב}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח- פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מהספקמֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור, חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|ג}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת- מים מחוץ לשטח- פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מהספקמֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.
 
{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות- מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|1}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|2}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|3}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|4}} סדרי- הגביה של דמי- המים.
 
{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס"ו}}
שורה 768 ⟵ 774:
 
{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות- מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.
 
{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו': העברת מפעלי- מים}}
 
{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות- מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות- מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל- מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.
 
{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות- מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל- מים אזורי לידי המדינה.
 
{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על- ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105}} טעונים אישור בית- המשפט המחוזי שבתחום- שיפוטו נמצא שטח- פעולתו של מפעל- המים. בית- המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.
 
{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105}} תפורסם ברשומות על- ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.
 
{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל- מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי- מים}}
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א': פיקוח על דמי- מים}}
 
{{ח:סעיף|109|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דמי- מים", לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת- מים.}}
 
{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שמספק מים – בין לצרכן ובין לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי- המים עבור המים שהוא מספק, ודרך חישובם.
 
{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ"ג, תשס"ו}}
שורה 804 ⟵ 810:
 
{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל"ו, תשנ"ג, תש"ס, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי אזור פלוני או לגבי סוג- ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי- המים לפי מטרות- המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, לפי נתונים גיאוגרפיים, טופוגרפיים או לפי נתונים אחרים – הכל בשים לב למשקיותם של מפעלי- המים שעליהם יחולו התעריפים ובשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת- המים לאותה מטרה.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|ג}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
שורה 822 ⟵ 828:
 
{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ"ג, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי- מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי- מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|ב}} מי ששילם לספק דמי- מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|ג}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי- מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.
 
{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס"ד-3}}
שורה 853 ⟵ 859:
{{ח:תת|ב}} על ביטולו, התלייתו או שינויו של רשיון הפקה לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30 עד 33}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|119|גביית היטל הפקה מהצרכן|תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} מפיק מים שעליו הוטל היטל הפקה רשאי לגבות מצרכן, יחד עם התמורה לכל יחידת מים המסופקת לו, סכום השווה להיטל הפקה בשל אותה יחידה, אלא אם כן, נקבעה התמורה בתעריף, הכולל את היטל ההפקה.
 
שורה 859 ⟵ 865:
{{ח:ת}} דין המדינה לענין היטל הפקה כדין כל מפיק או צרכן.
 
{{ח:סעיף|121-124||תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלובוטל).}}
{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג': תשלום מיוחד|תיקון: תשכ"א}}
שורה 882 ⟵ 894:
 
{{ח:סעיף|124ה|ערר|תיקון: תשכ"א, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} הרואה עצמו נפגע על- ידי החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}, רשאי לערור עליה לפני בית- הדין ששים יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|ב}} הערר אינו מעכב את גביית התשלום המיוחד בהתאם להחלטה, אלא אם הורה בית- הדין לעכבה.
 
{{ח:סעיף|124ו|פטור מאישום פלילי וביטול רשיון|תיקון: תשכ"א}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}, לא יואשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}} ולא יבוטל רשיון- ההפקה שניתן לו, בשל המעשה שבגללו הוטל בשל כך התשלום.
 
{{ח:סעיף|124ז|העברת התשלום לאוצר המדינה|תיקון: תשכ"א, תשנ"ט}}
שורה 959 ⟵ 971:
{{ח:תתת|1}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|2}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|3}} קביעת כללים למתן רשיונותרישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|4}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|5}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|6}} קביעת תקנים לטיפול במי שופכיןשפכים;
{{ח:תתת|7}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|8}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
שורה 971 ⟵ 983:
{{ח:תת|ב}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ג}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|ד}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא בפניהלפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|ה}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
 
שורה 982 ⟵ 994:
{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|1}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958}}.;
{{ח:תת|2}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
 
שורה 997 ⟵ 1,009:
 
{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות- מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ג, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב- ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב- ראש המועצה, נציגי- ציבור, נציגי- ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|ב}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|ג}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי- צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות- המים השונות, ונציגי- ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002}}.
 
{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 1,009 ⟵ 1,021:
 
{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים- עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|ב}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.
 
{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי- העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.
 
{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס"ו}}
שורה 1,022 ⟵ 1,035:
 
{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת- מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת- מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת- אספקה למטרות- מים אחרות, שתדון בהספקת- מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת- אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.
 
{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת- תכנון לבדיקתן של תכניות- מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי- מים גדולי- היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|ב}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי- עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|ג}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.
 
{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות- מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות- צרכנים).
{{ח:תת|ב}} נציגות- צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת- מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות- הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.
 
{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות- צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.
 
{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נציגות- צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות- מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות- צרכנים נציג של צרכני- מים – שלדעתו מטרת- המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.
 
{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות- צרכנים וסדרי- עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב': נציב{{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: המיםתשס"ו}}
 
{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס"ו}}
שורה 1,050 ⟵ 1,063:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג': בית- דין לעניני- מים}}
 
{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|א}} שר המשפטים יקים, בצו, בית- דין או בתי- דין לעניני- מים ויקבע מקום- מושבם ואזור- שיפוטם.
{{ח:תת|ב}} בית- הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת- שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשיתשי"ח-1957}}.
 
{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} בית- דין לעניני- מים (בחוק זה – בית- דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי- ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|ב}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית- המשפט המחוזי שבתחום- שיפוטו נמצא מקום- מושבו של בית- הדין.
{{ח:תת|ג}} השופט הוא אב בית- הדין.
 
{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|א}} בהסכמת בעלי- הדין רשאי אב בית- הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק- דין להסכם- פשרה ביניהם.
{{ח:תת|ב}} אב בית- הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי- ביניים וצווי- עיכוב.
 
{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום- סמכותו יהא כוחו של בית- הדין ככוחו של בית- משפט מחוזי במשפט אזרחי.
 
{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית- הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית- משפט.
 
{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית- דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי- ביניים.
 
{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק- דין והחלטה אחרת של בית- הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק- דין והחלטה אחרת של בית- משפט מחוזי במשפט אזרחי.
 
{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
שורה 1,083 ⟵ 1,096:
 
{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:תת|א}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרזושהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|ב}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.
 
שורה 1,101 ⟵ 1,114:
 
{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, התשיתשי"ב-1952}}.
 
{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
שורה 1,122 ⟵ 1,135:
{{ח:תתת|4}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|5}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|6}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3,000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|ב}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6,0006000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|ג}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6,0006000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|ד}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.
 
שורה 1,135 ⟵ 1,149:
{{ח:תת|5}} סעיפים 54-57 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.
 
{{ח:סעיף|158|תיקוןתיקונים}}
{{ח:תת|א}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
{{ח:תת|ב}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948.}}
שורה 1,141 ⟵ 1,155:
{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס"ו, תשס"ז}}
{{ח:תת|א}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|ב}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרשיונותלרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
 
{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ"ט, תשס"ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|א}} {{ח:תתת|1}} קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב' לפרק רביעי כנוסחו ביום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|2}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
שורה 1,152 ⟵ 1,166:
{{ח:תתת|2}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|3}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|ג}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב' לפרק רביעי}}, החל ביום ט"ו בשבט התשנ"ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|1}} מים לצריכה חקלאית – 1415.60 אגורות למ"ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};
{{ח:תתת|2}} מים לצריכה תעשייתית – 2526.73 אגורות למ"ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};
{{ח:תתת|3}} מים לצריכה ביתית – 5961.72 אגורות למ"ק {{ח:הערה|(נכון ליום 01/02/2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.
 
שורה 1,175 ⟵ 1,189:
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, תשסהתשס"א-2001}}.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, תשלהתשל"ה-1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנהתשנ"ד-1994}}.
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשיהתשי"ח-1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.
{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תשהתש"ט-1949}}.
{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.
שורה 1,214 ⟵ 1,228:
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}
 
{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-2, ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור מנותק" – כל אחד מאלה:}}
שורה 1,238 ⟵ 1,252:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מצב הידרולוגי" – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עונת צריכת החורף" – התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת.}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"עונת צריכת החורף" – התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת, וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.}}
 
{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|תיקון: תשס"ז|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
שורה 1,246 ⟵ 1,261:
{{ח:תתת|3}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.
 
{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"ג, ק"ת תשע"ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקה אחידה" – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;}}
שורה 1,252 ⟵ 1,267:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת חורף" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת עידוד" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת שימור" – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיהתעשייה, שלאבכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובכמותובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כושר הפקה פעיל" – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"כללי מקורות" – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"ספיקה מוכרת לקידוח" – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, "תעודת רישום", של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"תעריף ייחוס" – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתתת|1}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|2}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|ב}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|1}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|2}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|3}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|4}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש"ח למטר מעוקב;
שורה 1,268 ⟵ 1,283:
{{ח:תתת|6}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש"ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|ב1}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|1}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|2}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש"ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|3}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש"ח למטר מעוקב.
שורה 1,291 ⟵ 1,306:
 
{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-4, ק"ת תשס"ט, ק"ת תשס"ט-2, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2; ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"א-3, ק"ת תשע"א-4, ק"ת תשע"ב, ק"ת תשע"ב-2, ק"ת תשע"ג, ק"ת תשע"ג-2, ק"ת תשע"ד, ק"ת תשע"ה; ק"ת תשע"ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרקתוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, החלמפיק ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)מים ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|1}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או 29היטל הפקה בסכום של 0.783 אגורותשקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|2}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת טיוב" – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"היטל קובע" – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;}}
{{ח:תת|3}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|4}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – היטל7 בסכוםשקלים השווהחדשים לסכוםלמטר ההיטל בעד הפקה חורגת באמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיף 3 לתוספת זו}}מעוקב, ולעניןולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות (א)המשנה ו-(ב)שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|א}} למטרות צריכה ביתית או תעשיהתעשייההיטל5 בסכוםשקלים השווהחדשים לסכוםלמטר ההיטל בעד הפקה אחידה כאמור באותו סעיףמעוקב;
{{ח:תתת|ב}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כאמורכהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תתת|ג}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|5}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|6}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
שורה 1,307 ⟵ 1,323:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"הפקת בצורת" – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:}}
{{ח:תתתת|1}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|2}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה.;
{{ח:תת|7}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"המקורות המושפעים" – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|"שימוש כלל ארצי" – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.}}
 
{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס"ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}