ביאור:אסתר ב ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אנו רואים איך המחבר השתמש בנטייה הטבעית שלנו כדי להפיל אותנו בפח. כל הנערות, שחשבו שזאת היתה תחרות יופי ומין נכשלו, במשך ארבע שנים. הנערתו (ומשפחתן) התנדבו לתחרות, כי בקלות ניתן היה להתחתן או לפגוע ביופי ולהמנע מהתחרות. אילו אנו היינו הנערות הללו גם אנו לא היינו נבחרים, כי התחרות לא היתה תחרות מין אלא תחרות חוכמה.

סביר שמרדכי הגה את רעיון התחרות וגרם שנערי המלך יציעו זאת למלך, כשם שנערי המלך עזרו לו בשנית והקריאו למלך אודותיו ([[ביאור:אסתר ו ג]]). ואפילו אם מרדכי הוא לא יוזם התחרות, מרדכי הבין איך הוא יבטיח שבתו תנצח בוודאות. מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר (האלה עשתר - אלת האהבה, הפריון והמלחמה), וכך אסתר באה מחפשת כאלה, הביאה כבוד אלים למלך, העניקה למלך אפשרות שבניו יהיו בני אלים (בעייני העם), וזכתה. למלך לא היתה אפשרות לדחות את האלה ולהסתכן בכעסה של האלה. ואכן אסתר לא חששה להופיע לפני המלך לא מוזמנת, כי היא ידעה שהמלך יחשוב שהיא בהריון, נושאת את בנו. אסתר חששה שכאשר היא תבוא המלך לא ישב על כסאו ולא יוכל להציל אותה.