ביאור:אסתר ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שיפוצים קלים
שורה 17:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש}}הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ <small>(ביהודיים)</small> בַּיְּהוּדִים. {{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ח}} {{ב|וְאַתֶּם|וכהמשך לכך אני מרשה לכם}} כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואי אפשר פשוט לבטל את הספרים הראשונים כי}} כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב.{{סוף דיבור}}
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ט}}
{{ב|וַיִּקָּרְאוּ|הוזמנו}} סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל {{ב|הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים|שרי מדינות}} {{ב|וְהַפַּחוֹת|שרי מחוזות}} {{ב|וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת|שרי ערים בצורות (בזמנם קראו לעיר מוקפת חומה: 'מדינה')}} אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|י}}
וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים, רֹכְבֵי {{ב|הָרֶכֶשׁ|כנוי לסוסי רכיבה והובלה}} {{ב|הָאֲחַשְׁתְּרָנִים|השייכים למדינה. ויש מפרשים זאת ככינוי לשליחי המלך}} {{ב|בְּנֵי הָרַמָּכִים|השייכים לעדרים של המלך}}.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|יא}}
אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד {{ב|וְלַהֲרֹג|ישנם ספרי תנ"ך בהם כתוב "להרג" ללא ו"ו. בבתי כנסת אשכנזים נהגו לחזור על המילה בשתי הגירסאות, (ויש נוהגים לחזור על שלושת המילים "להשמיד להרג ולאבד" ויש שחוזריםאו על כל הפסוק)}} וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה {{ב|הַצָּרִים|הלוחצים, המתקיפיםהאויבים}} אֹתָם, טַף וְנָשִׁים, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|יב}}
בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|יג}}
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, {{ב|גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים|מה שהיה גלוי להמון העם "להיות עתידים ליום הזה" ולא ידעו למה הכוונה}}, וְלִהְיוֹת <small>(היהודיים)</small> הַיְּהוּדִים <small>(עתודים)</small> {{ב|עֲתִידִים|מוכנים}} לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|יד}}
הָרָצִים, רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים, יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהַדָּת {{ב|נִתְּנָה|בתחילה}} בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}
 
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|טו}} {{ב|<small><sup>קהל:</sup></small>|המנהג בקריאת המגילה בציבור שבעל הקורא עוצר, הקהל אומר את הפסוק הבא, ולאחריהם חוזר עליו בעל הקורא. וכן בפסוק הבא.}}
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, {{ב|תְּכֵלֶת|אריג יקר בצבע תכלת}} {{ב|וָחוּר|אריג בצבע לבן}} {{ב|וַעֲטֶרֶת|כתר, מצנפת}} זָהָב גְּדוֹלָה {{ב|וְתַכְרִיךְ|בגד רחב שכורכים על הגוף להתכסות בו}} {{ב|בּוּץ|אריג דק ומשובח מפשתן}} {{ב|וְאַרְגָּמָן|צמר צבוע בצבע אדום}}, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|טז}}
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן {{ב|וִיקָר|כבוד}}.
שורה 38 ⟵ 39:
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|אסתר|ח}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}
==הערות==
*