טור יורה דעה רסט: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=טור/><קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה א|פר'-א}}<קטע סוף=סק/>שני אחים שנתגיירו, בין אם הם אחים מן האם ולא מן האב, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ב|פר'-ב}}<קטע סוף=סק/>או שהן אחים מן האם ומן האב – <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ג|פר'-ג}}<קטע סוף=סק/>אסורים בכל העריות האסורין לישראל, אף על פי שהיו מותרין להם בגיותן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל. <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ד|פר'-ד}}<קטע סוף=סק/>הלכך אסור כל אחד באשת חבירו <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ה|פר'-ה}}<קטע סוף=סק/>אף על פי שנשאה בגיותו ונתגיירה, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ו|פר'-ו}}<קטע סוף=סק/>אבל אין חייבין עליהם.

ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא בקדושה, או אם אחד מהם נולד שלא בקדושה והשני הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרישה א|דר'-א}}<קטע סוף=סק/>אבל אם האחד נולד שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה, היה מתיר ר"י, דלא שייך לאיחלופי כיון שהאחד הכל בקדושה והשני הכל שלא בקדושה. ומותר כל אחד בנשי חבירו אפילו נשא לאחר שנתגייר.

וקורבה שמצד האב שלא מן האם – <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ז|פר'-ז}}<קטע סוף=סק/>כל העריות האסורין לעובד כוכבים אסורים בהן לאחר שנתגיירו, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ח|פר'-ח}}<קטע סוף=סק/>אף על פי שאין אבות לעובד כוכבים, שלא יאמרו "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה", <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרכי משה א|ד"מ-א}}<קטע סוף=סק/>כגון אשת אביו לרבי עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר. אבל אחות אביו לרבי עקיבא ואשת אביו לרבי אליעזר – שרו. וכתב אדוני אבי ז"ל: בעל הלכות פסק כרבי עקיבא, ויש פוסקים כרבי אליעזר, עד כאן. ולא הכריע, הלכך <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרישה ב|דר'-ב}}<קטע סוף=סק/>טוב להחמיר כדברי שניהם.

<קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ט|פר'-ט}}<קטע סוף=סק/>נשא אחותו מן האם – יוציא. מן האב – לכתחילה לא יכנוס, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה י|פר'-י}}<קטע סוף=סק/>ואם כנסה, לא יוציא.

<קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יא|פר'-יא}}<קטע סוף=סק/>ואסור בחמותו, שאם נתגייר ואשתו עמו, אסור בחמותו אפילו לאחר מיתת אשתו. <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יב|פר'-יב}}<קטע סוף=סק/>גם בזה כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ויש מתירין, ולא הכריע.

<קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יג|פר'-יג}}<קטע סוף=סק/>ואם כשהיה עובד כוכבים נשא אשה ובתה, או אשה ובת בתה, או אשה ואחותה מן האם – יוציא האחת. <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יד|פר'-יד}}<קטע סוף=סק/>אבל אשה ובת בנה, או אשה ואחותה מן האב שנתגיירו – מותר לכתחילה לכנוס שתיהן.

<קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה טו|פר'-טו}}<קטע סוף=סק/>וכל השניות שאסרום חכמים בעריות – מותרים בגרים.

הגיורת שנתגיירו בניה עמה – לא חולצין ולא מייבמין, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה טז|פר'-טז}}<קטע סוף=סק/>אפילו הם תאומים, אפילו היה לידתן בקדושה, כיון שאין הורתן בקדושה. אבל חייבים משום אשת אח. אם היה הורתן ולידתן בקדושה – הרי הן כישראל לכל דבר.

ולענין דין, גר פסול לדון דיני נפשות. <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יח|פר'-יח}}<קטע סוף=סק/>אבל בדיני ממונות דן אפילו ישראל. במה דברים אמורים? בלא כפייה שמקבלו עליו לדון, אבל על ידי כפייה פסול לדון ישראל <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה יט|פר'-יט}}<קטע סוף=סק/>עד שתהא אמו מישראל. אבל את חבירו גר, כשר לדון אפילו בכפייה. ולחליצה פסול אפילו קבליה עליה, אפילו לחליצת גרים, כגון שהורתו ולידתו בקדושה, עד שיהא אביו ואמו מישראל.<קטע סוף=טור/>