טור יורה דעה רסט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ליטוש (מקוה שלא קלקלתי)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא בקדושה, או אם אחד מהם נולד שלא בקדושה והשני הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרישה א|דר'-א}}<קטע סוף=סק/>אבל אם האחד נולד שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה, היה מתיר ר"י, דלא שייך לאיחלופי כיון שהאחד הכל בקדושה והשני הכל שלא בקדושה. ומותר כל אחד בנשי חבירו אפילו נשא לאחר שנתגייר.
 
וקורבה שמצד האב שלא מן האם – <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ז|פר'-ז}}<קטע סוף=סק/>כל העריות האסורין לעובד כוכבים אסורים בהן לאחר שנתגיירו, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ח|פר'-ח}}<קטע סוף=סק/>אף על פי שאין אבות לעובד כוכבים, שלא יאמרו "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה", <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרכחדרכי משה א|ד"מ-א}}<קטע סוף=סק/>כגון אשת אביו לרבי עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר. אבל אחות אביו לרבי עקיבא ואשת אביו לרבי אליעזר – שרו. וכתב אדוני אבי ז"ל: בעל הלכות פסק כרבי עקיבא, ויש פוסקים כרבי אליעזר, עד כאן. ולא הכריע, הלכך <קטע התחלה=סק/>{{סק|דרישה ב|דר'-ב}}<קטע סוף=סק/>טוב להחמיר כדברי שניהם.
 
<קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה ט|פר'-ט}}<קטע סוף=סק/>נשא אחותו מן האם – יוציא. מן האב – לכתחילה לא יכנוס, <קטע התחלה=סק/>{{סק|פרישה י|פר'-י}}<קטע סוף=סק/>ואם כנסה, לא יוציא.
שורה 77:
 
ומ"ש עד שיהא אמו מישראל פי' וכל שכן באביו מישראל ועיין במה שכתבתי בח"מ בזה סימן ז' ושם נתבאר בס"ד:
 
==דרכי משה==
{{ד"מ|(א)}} בנ"י פ"ק נושאין על אנוסה ע"א דבדבר שאין אסור לבן נח מן התורה רק מחמת חוקותיהן מותר לגר ולא אמרינן שמא יאמרו וכו':
 
{{ד"מ|(ב)}} וכ"כ המררכי וכ"ה בתא"ו נתיב כ"ד חלק ב':
 
{{ד"מ|(ג)}} ובנ"י פרק נושאין על האנוסה נכרי ונכרית שנתגיירו איש ואשתו אם רצה מקיימה ואם רצה פוטרה ואפי' מחיים של גר מותרת לאחרים דאע"ג דבעולת בעל יש להן אפ"ה ליכא משום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה משום דאותה אישות אין לו עיקר וכשנתגייר פקע דאל"כ אפי' בגט לא משתריא לעלמא דהא אינהו לאו בני גט נינהו בגיותן וא"כ יאמרו באנו וכו' ותהיה אסורה לישראל עולמית אלא ודאי ליתא דכ"ע ידעי דאישות הראשון פקע וכ"ה דעת גדולי פוסקים ז"ל עכ"ל:
 
==פרישה==