ביאור:משלי לא לא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לא לב|קטגוריה=1}}
|מצודות=- לזאת '''תנו לה מפרי ידיה''', רוצה לומר, שלמו לה גמול מעשיה, להללה ולשבחה; כשרון '''מעשיה יהללו אותה בשערים''', מקום מושב החשובים, ואין אם-כן מהצורך לפרסם שבחה, כי מעשיה הם המעידים עליה והם המהללים אותה.
{{קטן|ולפי המשל:}}
'''תנו''' אל הנפש המשכלת בחכמת התורה שכר בעמלה, והיא המלמדת '''מעשים''' הגונים; לא כן שאר החכמות כולן, לכן היא '''העולה על כולנה'''.
▲{{צמ|תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.|משלי לא לא}}
|תרגום='''תנו לה''' ליהנות '''מהפרי''' (התוצאה) של מעשי '''ידיה'''; פרסמו את '''מעשיה''' הטובים '''בשערי''' העיר כדי שיביאו לה שבח '''ותהילה''' כראוי לה.
/ '''תנו לה'''
}}▼
==דקויות==▼
===מעשיה===▼
▲== דקויות ==
▲=== מעשיה ===
מי הם '''מעשיה''' המהללים אותה בשערים?
1. ע"פ הפשט, הכוונה לכל הדברים שעשתה בחייה, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: {{צפ|תוכן=כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא}} {{קטן|
2. לפי פסוק
-
שורה 37 ⟵ 34:
מספיקין בידו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.
== הקבלות ==
=== ליל שבת ===▼
בני ישראל נוהגים לשיר את השיר "אשת חיל" בכל ליל שבת לפני הקידוש. מנהג זה נרמז בשיר עצמו, בפסוק האחרון, הקורא '''להלל''' ולשבח את האשה על '''מעשיה'''. גם הצלע הראשונה '''תנו לה מפרי ידיה''' קשורה לאותו עניין -
▲===ליל שבת===
2. מסר נוסף מתייחס לנתינה של דיבורים: '''תנו לה''' - ספרו בשבחה, תנו לה דברי שבח; '''פרי''' [[ביאור:פרי כמשל לתוצאה או גמול|= משל לתוצאה או גמול]] ; '''תנו לה מפרי ידיה''' = שבחו אותה על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או, שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ; ואכן, בני ישראל נוהגים לשיר שיר זה בליל שבת לפני הקידוש.▼
===עליית הנשמה===▼
מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|כל ימי חייה}}, {{צ|ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|שקר החן והבל היופי}} ( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] ). כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:▼
3. שבח על מפעל חיים: {{צפ|תוכן='''תנו לה מפרי ידיה''' - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי '''ויהללוה בשערים מעשיה''', תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום}} {{קטן|קטן= (מתוך אתר [http://www.shishi.org.il/minhagim.asp?aId=5#lbl5 שישי משפחתי] )|}} .▼
4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה''' = המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה; '''השערים''' = שערי גן העדן: {{צפ|תוכן=שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא}} {{קטן|קטן= (רעיא מהימנא, פרשת פינחס)|}} , {{צפ|תוכן=בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה בדפוס ראשון)|}} ; '''ויהללוה בשערים מעשיה''' = המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: {{צפ|תוכן=כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי פירוש ראשון)|}} .▼
▲
2. ועל-דרך הדרש, '''תנו לה''' לאכול '''מפרי ידיה''' - מכאן, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן...
▲=== עליית הנשמה ===
▲מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|תוכן=כל ימי חייה}}, {{צ|תוכן=ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|תוכן=שקר החן והבל היופי}}
▲3. שבח על מפעל חיים:
▲4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה'''
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/31-31.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/31-31}}
</noinclude>
|