ביאור:משלי לא לא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לא לב א|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.|משלי לא לא}}
{{סיכום על פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לא לב|קטגוריה=1}}
|מצודות=- לזאת '''תנו לה מפרי ידיה''', רוצה לומר, שלמו לה גמול מעשיה, להללה ולשבחה; כשרון '''מעשיה יהללו אותה בשערים''', מקום מושב החשובים, ואין אם-כן מהצורך לפרסם שבחה, כי מעשיה הם המעידים עליה והם המהללים אותה.
 
{{קטן|ולפי המשל:}}
 
'''תנו''' אל הנפש המשכלת בחכמת התורה שכר בעמלה, והיא המלמדת '''מעשים''' הגונים; לא כן שאר החכמות כולן, לכן היא '''העולה על כולנה'''.
<div class="page single_height">
 
{{צמ|תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.|משלי לא לא}}
 
|תרגום='''תנו לה''' ליהנות '''מהפרי''' (התוצאה) של מעשי '''ידיה'''; פרסמו את '''מעשיה''' הטובים '''בשערי''' העיר כדי שיביאו לה שבח '''ותהילה''' כראוי לה.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
/ '''תנו לה''' ליהנותדברי שיר ושבח על '''מהפריפרי''' (התוצאה) של מעשי '''ידיה''';   פרסמו את '''מעשיהויהללו''' הטוביםאותה '''בשעריבשערים''' העירבעלה כדיובניה, שיביאוכי לההם שבחכולם '''ותהילהמעשיה''' כראוי- לההיא עשתה אותם למה שהם.
}}
 
ביאור נוסף: '''תנו לה''' דברי שיר ושבח על '''פרי''' מעשי '''ידיה'''; '''ויהללו''' אותה '''בשערים''' בעלה ובניה, כי הם כולם '''מעשיה''' - היא עשתה אותם למה שהם.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
===מעשיה===
 
== דקויות ==
=== מעשיה ===
מי הם '''מעשיה''' המהללים אותה בשערים?
 
1. ע"פ הפשט, הכוונה לכל הדברים שעשתה בחייה, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: {{צפ|תוכן=כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא}} {{קטן|קטן= (רש"י, וכן מצודות)|}} .
 
2. לפי פסוק כח28: {{צ|תוכן=קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ, בַּעְלָהּ - '''וַיְהַלְלָהּ'''}}, המהללים הם בעלה ובניה. גם לפי פסוק כג23: {{צ|תוכן=נוֹדָע '''בַּשְּׁעָרִים''' בַּעְלָהּ}}, המהלל בשערים הוא בעלה. אם כך, בעלה ובניה, המהללים אותה, נקראים '''מעשיה''', היא עשתה אותם, רק בזכותה הגיעו למה שהגיעו.
 
-
שורה 37 ⟵ 34:
מספיקין בידו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.
 
== הקבלות ==
</div> <div class="cell ecot longbig">
=== ליל שבת ===
 
בני ישראל נוהגים לשיר את השיר "אשת חיל" בכל ליל שבת לפני הקידוש. מנהג זה נרמז בשיר עצמו, בפסוק האחרון, הקורא '''להלל''' ולשבח את האשה על '''מעשיה'''. גם הצלע הראשונה '''תנו לה מפרי ידיה''' קשורה לאותו עניין -
==עצות==
 
===ליל שבת===
 
1. מהפסוק שלנו נובע, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן:   '''תנו לה''' - הגישו לה - '''מפרי ידיה''' - מהתבשילים שטרחה והכינה; תנו לה לשבת בנחת וליהנות מתוצאות מעשיה.
 
2. מסר נוסף מתייחס לנתינה של דיבורים:  '''תנו לה''' - ספרו בשבחה, תנו לה דברי שבח;  '''פרי''' [[ביאור:פרי כמשל לתוצאה או גמול|= משל לתוצאה או גמול]] ;   '''תנו לה מפרי ידיה''' = שבחו אותה על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או, שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ;  ואכן, בני ישראל נוהגים לשיר שיר זה בליל שבת לפני הקידוש.
 
===עליית הנשמה===
 
מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|כל ימי חייה}}, {{צ|ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|שקר החן והבל היופי}} ( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] ). כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:
 
3. שבח על מפעל חיים:  {{צפ|תוכן='''תנו לה מפרי ידיה''' - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי '''ויהללוה בשערים מעשיה''', תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום}} {{קטן|קטן= (מתוך אתר [http://www.shishi.org.il/minhagim.asp?aId=5#lbl5 שישי משפחתי] )|}} .
 
4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה''' = המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה;   '''השערים''' = שערי גן העדן: {{צפ|תוכן=שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא}} {{קטן|קטן= (רעיא מהימנא, פרשת פינחס)|}} , {{צפ|תוכן=בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה בדפוס ראשון)|}} ;   '''ויהללוה בשערים מעשיה''' = המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: {{צפ|תוכן=כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי פירוש ראשון)|}} .
 
'''ויהללוה''' [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|= יאמרו שהיא הטובה ביותר]] ;   '''השערים''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מקום המשפט ומרכז החיים הציבוריים]] ;   '''ויהללוה בשערים''' = ישבחו אותה בציבור; היא אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל היא ראויה שישבחו אותה בציבור כדי שכולם יידעו על גדולתה.
 
</div> </div> </div>
 
21. מסרעל-פי נוסף מתייחס לנתינה של דיבורים: הפשט, '''תנו לה''' -= ספרו בשבחה, תנוכמו ב{{צמ|'''תְּנוּ''' עֹז לֵאלֹהִים|תהלים סח לה}}, דברי{{צמ|וְעַתָּה שבח'''תְּנוּ תוֹדָה''' לה'|עזרא י יא}}{{קטן| (דעת מקרא)}};  '''פרי''' [[ביאור:פרי כמשל לתוצאה או גמול|=הוא משל לתוצאה או גמול]] ;   ''' תנו לה מפרי ידיה''' = שבחו אותהדברי-שבח על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או,: שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ;  ואכן, בני ישראל נוהגים לשיר שיר זה בליל שבת לפני הקידוש.
 
2. ועל-דרך הדרש, '''תנו לה''' לאכול '''מפרי ידיה''' - מכאן, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן...
 
=== עליית הנשמה ===
מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|תוכן=כל ימי חייה}}, {{צ|תוכן=ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|תוכן=שקר החן והבל היופי}} ( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] )*. כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:
 
3. שבח על מפעל חיים:  {{צפ|תוכן='''תנו לה מפרי ידיה''' - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי '''ויהללוה בשערים מעשיה''', תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום}} {{קטן|קטן= (מתוך אתר [http://www.shishi.org.il/minhagim.asp?aId=5#lbl5 שישי משפחתי] )|}} .
 
4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה''' =- המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה;   '''השערים''' =הם שערי גן העדן: {{צפ|תוכן=שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא}} {{קטן|קטן= (רעיא מהימנא, פרשת פינחס)|}} , {{צפ|תוכן=בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה בדפוס ראשון)|}} ;   '''ויהללוה בשערים מעשיה''' =- המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: {{צפ|תוכן=כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי פירוש ראשון)|}} .
<noinclude>
[[קטגוריה:העולם{{סיכום הבאעל פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לב א|הבהרה=לא]]}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/31-31.html}}
[[קטגוריה:נישואין ומשפחה בספר משלי|משלי לא לא]]
[[קטגוריה:סגלות משלי לא|משלי לא לא]]
[[קטגוריה:משלי לא לא|משלי לא לא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/31-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-12-21.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/31-31.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/31-31}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לא לב|קטגוריה=1}}