ביאור:משלי ל יז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל טז|יז|ל יח|קטגוריה=1}}
|מצודות=ה'''עין''' ה'''מלעג'''ת ברמיזתה על מוסר ה'''אב''', '''ומבזת ליקהת '''(קבוצי תוכחות) ה'''אם''' וסדרי אמריה כי דרך נשים לה, עונשו הוא ש:
'''- העורבים''', המצוים אצל '''הנחל''', המה '''ינקרו''' (ינקבו) את העין: יבוא העורב האכזרי ויפרע ממי שהראה אכזריות להלעיג על האב והאם. אולם המה לא יאכלו את העין, כי אכזרים המה ולא יהנו מן האכזר;
'''- ובני הנשר''', הרחמנים, הם '''יאכלו''' את העין ויהנו מן האכזר.
|תרגום=- בסופו של דבר הארץ תחרב, ובני הדור הראשון, אשר '''לעגו לאביהם''' ובזו '''ליקהת''' (זקנת) ''' אמם''', יהיו מוטלים בביזיון על הארץ, ואת '''העין''' הרמה והשחצנית שלהם '''ינקרו עורבי נחל ויאכלו בני נשר'''. ▼
}}▼
▲{{צמ|עַיִן תִּלְעַג לְאָב, וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.|משלי ל יז}}
== דקויות ==▼
=== מה זה '''יקהת אם'''? ===
המילה '''יקהת''' נזכרה בפסוק אחד נוסף,
1.
▲- בסופו של דבר הארץ תחרב, ובני הדור הראשון, אשר '''לעגו לאביהם''' ובזו '''ליקהת''' (זקנת) ''' אמם''', יהיו מוטלים בביזיון על הארץ, ואת '''העין''' הרמה והשחצנית שלהם '''ינקרו עורבי נחל ויאכלו בני נשר'''.
2.
3.
▲==דקויות==
▲המילה '''יקהת''' נזכרה בפסוק אחד נוסף, [[בראשית מט י]]: {{צ|לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שילה[שִׁילוֹ] וְלוֹ '''יִקְּהַת''' עַמִּים}} ( [[ביאור:עד כי יבוא שילה|פירוט]] ). ישנם פירושים רבים למשמעות המילה:
4.
▲1. עניין קיבוץ ואסיפה: " {{צפ|תוכן='''יקהת אם''' - קמטים}} {{צפ|תוכן=הנקבצים ונקהין בפני אמו... '''יקהת עמים''' - קבוצת עמים}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ל יז|רש"י]] )|}} , {{צפ|תוכן=...ותבוז לקבוץ האם, והוא גם כן דברי התורה, שלא ייטיב העיון במה שיתחייב מדבר דבר מדבריה ומקבוץ דבריה והסדר שלהם קצתם עם קצת, עד שיהיה זה סבה אל שיטעה בכוונותיה...}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי ל יז|רלב"ג]] )|}} , {{צפ|תוכן=קבוצי תוכחות האם וסדרי אמריה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ל יז|מצודות]] )|}} .
=== מה ההבדל בין '''עורב''' ל'''נשר'''? ===
▲2. עניין משמעת, שמיעה בקול-: {{צפ|תוכן='''ליקהת''' - שרשו יקה... ופירוש: למשמעת אם, כמו ולו יקהת עמים}} {{קטן|קטן= (רד"ק, ר' יונה בן ג'נאח, [[:מלבי"ם על משלי ל יז|מלבי"ם]] )|}} , או תורה {{קטן|קטן= (שבי"ל)|}} .
{{צפ|תוכן=יבא '''העורב''', שהוא אכזרי על בניו, '''ויקרוה''' ולא יאכלנה ולא יהנה בה; ויבא '''נשר''', שהוא רחמני על בניו, '''ויאכלנה''' ויהנה בה. העורב אכזרי הוא, כמו שנאמר (תהלים קמז) לבני עורב אשר יקראו; והנשר רחמני, שנאמר (דברים לב) ישאהו על אברתו}} {{קטן|
▲3. עניין חולשה: {{צפ|תוכן=מלשון (ירמיהו לא כט): "האוכל הבוסר '''תקהינה''' שניו", ושרשו '''קהה'''... וענין כלם החולשה והשבירה: יאמר שלא יסור שבט נוגש מיהודה, עד שיבא בנו אשר לו חולשת העמים ושבירתם, שיחליש את כלם לפי חרב, וכן (קהלת י י): "אם קהה הברזל", שנחלש ואינו יכול לכרות...}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רמב"ן על בראשית מט י|רמב"ן על בראשית מט י]] )|}} .
▲4. עניין זקנה אריכות ימים (רמי ניר); ראיה לפירוש זה היא הפסוק הדומה ב {{צמ|שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל '''תָּבוּז''' כִּי '''זָקְנָה אִמֶּךָ'''|משלי כג כב}}( [[ביאור:שמע לאביך זה ילדך, ואל תבוז כי זקנה אמך|פירוט]] ). שני הפסוקים מזהירים שלא לזלזל בהורים מתוך מחשבה שהם כבר זקנים ו"לא רלבנטיים" כביכול.
▲{{צפ|תוכן=יבא '''העורב''', שהוא אכזרי על בניו, '''ויקרוה''' ולא יאכלנה ולא יהנה בה; ויבא '''נשר''', שהוא רחמני על בניו, '''ויאכלנה''' ויהנה בה. העורב אכזרי הוא, כמו שנאמר (תהלים קמז) לבני עורב אשר יקראו; והנשר רחמני, שנאמר (דברים לב) ישאהו על אברתו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ל יז|רש"י]] ע"פ רשב"י ירושלמי פאה פ"א ה"א)|}} .
==הקבלות==▼
▲== הקבלות ==
מה הקשר בין אי-כיבוד הורים לבין אכילת העיניים ע"י עורבים ונשרים?
1. גם בתורה מצאנו קשר בין כיבוד הורים לבין ציפורים. ישנן שתי מצוות, שהתורה מבטיחה למי שיקיים אותן ימים טובים וארוכים:
הציפורים מסמלות את ההגנה על הצאצאים. במיוחד נכון הדבר לגבי הנשר, {{צמ|'''כְּנֶשֶׁר''' יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ|דברים לב יא}}( [[ביאור:כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף|פירוט]] ). מצוות שילוח הקן מתייחסת לציפור הרובצת על צאצאיה ומגינה עליהם, גם כאשר היא בסכנת חיים. התורה מצווה עלינו לכבד את האם ולשלח אותה לחופשי ( [[ביאור:מצוות שילוח הקן - טעמים שונים|פירוט]] ). שתי המצוות בספר דברים נובעות מאותו עיקרון - כיבוד ההוֹרוּת, שהוא תכונה חיונית בעולם החי כמו בעולם האנושי. גם בספר משלי, כפי שקראנו, אדם שאינו מכבד את הוריו נענש על-ידי ציפורים, ובפרט על-ידי '''בני נשר''': {{צפ|תוכן=כשם שמתן שכרן שווה - כך עונשן שווה}} {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, ירושלמי פאה פ"א ה"א)|}} .▼
2. הפסוקים הקודמים תיארו את ההתדרדרות המוסרית של הדור, המתחילה בזלזול בהורים ונמשכת בגאוה, {{צמ|דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ; דּוֹר טָהוֹר '''בְּעֵינָיו''', וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ|משלי ל יא}}( [[ביאור:תהליך ההתדרדרות המוסרית של הדור|פירוט]] ); הבנות של אותו דור משחיתות את דרכן עוד יותר, ודורשות מההורים שיתנו להן עוד ועוד, {{צמ|לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן|משלי ל טו}}( [[ביאור:לעלוקה שתי בנות|פירוט]] ); סופו של אותו דור מושחת יהיה, שבנותיו יזלזלו בהוריהן עד כדי כך, שלא יטרחו לקבור אותן, '''והעיניים''' הרמות שלהם יהיו מאכל לעוף השמים; הארץ תחרב, {{צמ|וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה '''לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם''' וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד|ירמיהו ז לג}}.▼
▲הציפורים מסמלות את ההגנה על הצאצאים
▲2. הפסוקים הקודמים תיארו את ההתדרדרות המוסרית של הדור, המתחילה בזלזול בהורים ונמשכת בגאוה, {{צמ|דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ; דּוֹר טָהוֹר '''בְּעֵינָיו''', וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ|משלי ל יא}}
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/30-17.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/30-17}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל טז|יז|ל יח|קטגוריה=1}}
| |||