ביאור:משלי כז א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו כח|א|כז ב|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.|משלי כז א}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו|א|כז ב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אל תתהלל''' (תשתבח עצמך) במה שתבטיח לעשות '''ביום מחר''', '''כי לא תדע מה''' דבר יקרה, כי פן יקרה דבר אשר לא תוכל עשוהו -
|תרגום='''אל תהלל''' את עצמך על תוצאות המעשים שתעשה '''מחר''', כי '''אינך יודע מה''' יקרה עד מחר, אילו בעיות לא-צפויות '''יילד''' (ייצור) ''' היום''' הנוכחי שימנעו ממך לעשות את מה שהתפארת בו -
}}
 
 
== דקויות ==
{{מאמר מבנה}}
1.הפסוק אלמזהיר תבטיחואותנו שלא להבטיח הבטחות -שווא. אולילפעמים אתםאנחנו מבטיחים כי אתםאנחנו רוצים לזכות כבר היום בכבוד ובשבח על המעשים שתעשושנעשה מחר. אבל השבח הזה לא מגיע לכםלנו: ''' אל''' תתנוניתן לעצמכםלעצמנו '''תהילה''', כבוד ושבח על תוצאות המעשים שתעשושנעשה בעתיד, כי אינכםאיננו יודעים אילו מצבים חדשים '''ייוולדו''' (ייווצרו) בזמן שיעבור עד אז.
 
=== האם אסור להבטיח הבטחות? ===
<div class="page single_height">
כמובןהפסוק איןאינו איסור גורףאוסר להבטיח -הבטחות. הרי החברה האנושית מסתמכת על הבטחות שאנשים מבטיחים זה לזה ועל הסכמים שאנשים עושים ביניהם. האיסור הוא רק '''להתהלל''' - לקבל שבח ותהילה על דברים שנעשה בעתיד. ישנן כמה דרכים להבטיח מבלי להתהלל:
 
{{צמ|אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.|משלי כז א}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''אל תהלל''' את עצמך על תוצאות המעשים שתעשה '''מחר''', כי '''אינך יודע מה''' יקרה עד מחר, אילו בעיות לא-צפויות '''יילד''' (ייצור) ''' היום''' הנוכחי שימנעו ממך לעשות את מה שהתפארת בו -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
'''מה ילד יום''' - על-דרך הסוד, הביטוי רומז ש{{צפ|תוכן=אפשר שישתנו ענייניהם וישתנה מצבם מיום אל יום על-ידי הזיווג והעיבור והלידה שנעשים למעלה בכל יום}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
1. בן הדד מלך ארם התפאר שהוא שהוא יכול לרמוס בצבאו את כל ממלכת שומרון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר 'כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי'|מלכים א כ י}}- "אני הולך להביא עליך צבא כל כך גדול שהוא ימחוק אותך לגמרי, עד שלא יישאר מספיק עפר בשומרון".
 
אחאב מלך ישראל ענה לו, {{צמ|וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר 'דַּבְּרוּ '''אַל יִתְהַלֵּל''' חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ'|מלכים א כ יא}}- "'''אל תתהלל''' היום, כאשר אתה '''חוגר''' את כלי מלחמתך ומתכוון לצאת לקרב, כאילו שאתה כבר מחר, '''מפתח''' את החגורה אחרי הניצחון".
 
2. בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תדע מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|קטן= (הובא בתלמוד בבלי, [[ביאור:בבלי סנהדרין דף ק|סנהדרין ק ב]] )|}} . אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, ייתכן שמחר לא נהיה כאן, וכל הצער שלנו, כמו כל ההבטחות שהבטחנו, יהיה לשווא.
 
3. קהלת מציע דרך אחרת להתמודד עם אי-הוודאות בעתיד,  {{צמ|תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי '''לֹא תֵדַע''' מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ|קהלת יא ב}}( [[ביאור:רעה על הארץ|פירוט]] ). לגוון את תיק-ההשקעות כדי להקטין את הסיכון.
 
4. הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר ( [[ביאור:יהללך זר ולא פיך|פירוט]] ). מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים.
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
1. אל תבטיחו הבטחות שווא. אולי אתם מבטיחים כי אתם רוצים לזכות כבר היום בכבוד ובשבח על המעשים שתעשו מחר. אבל השבח הזה לא מגיע לכם: ''' אל''' תתנו לעצמכם '''תהילה''', כבוד ושבח על תוצאות המעשים שתעשו בעתיד, כי אינכם יודעים אילו מצבים חדשים '''ייוולדו''' (ייווצרו) בזמן שיעבור עד אז.
 
כמובן אין איסור גורף להבטיח - הרי החברה האנושית מסתמכת על הבטחות שאנשים מבטיחים זה לזה ועל הסכמים שאנשים עושים ביניהם. האיסור הוא רק '''להתהלל''' - לקבל שבח ותהילה על דברים שנעשה בעתיד. ישנן כמה דרכים להבטיח מבלי להתהלל:
 
א. לדבר רק על מעשים, לא על תוצאות. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית שהסכימו ביניהם, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים". מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים" (ייתכן שלא יהיה לו רוב), ובוודאי שאסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה".
 
ב. לדבר רק על טוב, לא על הכי טוב. המשמעות המדוייקת של המילה '''תהילה''' היא [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|שבח ומחמאה שנותנים לטוב ביותר]] . אסור לאדם להתפאר שהמעשים שהוא מתכוון לעשות מחר הם הטובים ביותר, כי איננו יכול לדעת מה יעשו האחרים עד מחר. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה, אך אסור לו להבטיח שהדירה שהוא בונה תהיה הטובה ביותר או המשתלמת ביותר בשוק. מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אדאג לעניים יותר מכל שאר הפוליטיקאים".
 
ג. לצרף לכל הבטחה את הביטוי {{צפ|תוכן=אם ירצה ה'}}. כך נוהגים אנשים רבים, וייתכן שהמקור למנהג זה הוא בפסוקנו: כיוון שהאדם אינו יודע אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה.
 
ד. אולם הטובהכי ביותר הואטוב לא להבטיח בכלל - רק לעשות: {{צפ|תוכן=מי שיזדמן לו איזה מעשה טוב לעשות ביום זה, '''שלא יתהלל''' לומר אעשה אותו '''למחר''', כי '''אינו יודע''' איזה עיכוב אפשר שיתייצב כנגדו ביום אחר, ולא יוכל עוד לעשותו... ושלא יוציא מחשבתו בשפתיו, לפי שהסטרא-אחרא אורבת תמיד לעכב ולמנוע את האדם שלא יתעסק בשום מעשה טוב... לשתוק ולהסתיר כל מעשה טוב שיש בליבו לעשות, כי בכך יעלה בידו לעשותו, ולא ימצא קטרוגים ומונעים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואליואלי)|}} .
 
=== מה ילד יום ===
-
1. על-פי הפשט, {{צפ|תוכן='''ילד''' - ענינו מקרה, וכן "אלה תולדות יעקב"{{קטן| (הדברים שקרו ליעקב)}}. ולפי שהזמן מוליד הקורות, אמר ילד יום}}{{קטן| (מצודת ציון)}}.
 
32. עלועל-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לצעירים שאומרים "אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו - אולי בעוד שנה, אחרי שאסיים את התואר, אחרי שאקנה דירה גדולה...". אולם הם אינם יודעים מה '''ילד''' יום - רמת הפוריות יורדת מיום ליום, וייתכן שביום שירצו ילדים, יגלו שהם כבר לא יכולים '''להוליד'''...
2. ובהרחבה: אל תבטיחו הבטחות-שווא גם בליבכם, ביניכם לבין עצמכם. אל תתהללו בלבבכם על דברים שתצליחו להשיג בעתיד, כי מי יודע אם אכן תצליחו בכך: {{צפ|תוכן=היו משה ואהרן הולכין תחלה, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, ואומרים 'מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור?'; ר' יודן בשם ר' איבו אמר: בפיהם אמרו זה לזה, ר' פנחס אמר: בלבם הרהרו. אמר רבי ברכיה: אמר להם הקדוש ברוך הוא: '''אל תתהלל ביום מחר''', הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן}} {{קטן|קטן= ( [[ויקרא רבה כ י]] )|}}
 
-
 
3. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לצעירים שאומרים "אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו - אולי בעוד שנה, אחרי שאסיים את התואר, אחרי שאקנה דירה גדולה...". אולם הם אינם יודעים מה '''ילד''' יום - רמת הפוריות יורדת מיום ליום, וייתכן שביום שירצו ילדים, יגלו שהם כבר לא יכולים '''להוליד'''...
 
</div> </div> </div>
 
== הקבלות ==
1. בן הדד מלך ארם התפאר שהוא שהוא יכול לרמוס בצבאו את כל ממלכת שומרון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר 'כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי'|מלכים א כ י}} - "אני הולך להביא עליך צבא כל כך גדול שהוא ימחוק אותך לגמרי, עד שלא יישאר מספיק עפר בשומרון".
 
אחאב מלך ישראל ענה לו, {{צמ|וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר 'דַּבְּרוּ '''אַל יִתְהַלֵּל''' חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ'|מלכים א כ יא}} - "'''אל תתהלל''' היום, כאשר אתה '''חוגר''' את כלי מלחמתך ומתכוון לצאת לקרב, כאילו שאתה כבר מחר, '''מפתח''' את החגורה אחרי הניצחון".
 
2. בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תדע מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|קטן= (הובא בתלמוד בבלי, [[ביאור%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:בבלי סנהדרין דף ק%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A3_%D7%A7&action=|סנהדרין ק ב]] )|}} . אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, ייתכן שמחר לא נהיה כאן, וכל הצער שלנו, כמו כל ההבטחות שהבטחנו, יהיה לשווא.
 
3. קהלת מציע דרך אחרת להתמודד עם אי-הוודאות בעתיד,  {{צמ|תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי '''לֹא תֵדַע''' מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ|קהלת יא ב}}( [[ביאור:רעה על הארץ|פירוט]] )*. לגוון את תיק-ההשקעות כדי להקטין את הסיכון.
 
4. הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר ( [[ביאור:יהללך זר ולא פיך|פירוט]] )*. מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו כח|א|כז ב|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:סגלות משלי כז|משלי כז א]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/27-01.html}}
[[קטגוריה:הבטחות|משלי כז א]]
{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
{{מידה רעה|מידת הגאוה}}
[[קטגוריה:סדר פסוקים|משלי כז א]]
[[קטגוריה:ענוה וגאוה בספר משלי|משלי כז א]]
[[קטגוריה:משלי כז א|משלי כז א]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/27-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-03-26.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/27-01.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/27-01}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו|א|כז ב|קטגוריה=1}}