ביאור:משלי כז א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו|א|כז ב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אל תתהלל''' (תשתבח עצמך) במה שתבטיח לעשות '''ביום מחר''', '''כי לא תדע מה''' דבר יקרה, כי פן יקרה דבר אשר לא תוכל עשוהו -
|תרגום='''אל תהלל''' את עצמך על תוצאות המעשים שתעשה '''מחר''', כי '''אינך יודע מה''' יקרה עד מחר, אילו בעיות לא-צפויות '''יילד''' (ייצור) ''' היום''' הנוכחי שימנעו ממך לעשות את מה שהתפארת בו - ▼
}}▼
== דקויות ==▼
=== האם אסור להבטיח הבטחות? ===
▲{{צמ|אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.|משלי כז א}}
▲'''אל תהלל''' את עצמך על תוצאות המעשים שתעשה '''מחר''', כי '''אינך יודע מה''' יקרה עד מחר, אילו בעיות לא-צפויות '''יילד''' (ייצור) ''' היום''' הנוכחי שימנעו ממך לעשות את מה שהתפארת בו -
▲==דקויות==
==הקבלות==▼
1. בן הדד מלך ארם התפאר שהוא שהוא יכול לרמוס בצבאו את כל ממלכת שומרון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר 'כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי'|מלכים א כ י}}- "אני הולך להביא עליך צבא כל כך גדול שהוא ימחוק אותך לגמרי, עד שלא יישאר מספיק עפר בשומרון".▼
אחאב מלך ישראל ענה לו, {{צמ|וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר 'דַּבְּרוּ '''אַל יִתְהַלֵּל''' חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ'|מלכים א כ יא}}- "'''אל תתהלל''' היום, כאשר אתה '''חוגר''' את כלי מלחמתך ומתכוון לצאת לקרב, כאילו שאתה כבר מחר, '''מפתח''' את החגורה אחרי הניצחון".▼
2. בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תדע מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|קטן= (הובא בתלמוד בבלי, [[ביאור:בבלי סנהדרין דף ק|סנהדרין ק ב]] )|}} . אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, ייתכן שמחר לא נהיה כאן, וכל הצער שלנו, כמו כל ההבטחות שהבטחנו, יהיה לשווא.▼
3. קהלת מציע דרך אחרת להתמודד עם אי-הוודאות בעתיד, {{צמ|תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי '''לֹא תֵדַע''' מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ|קהלת יא ב}}( [[ביאור:רעה על הארץ|פירוט]] ). לגוון את תיק-ההשקעות כדי להקטין את הסיכון.▼
4. הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר ( [[ביאור:יהללך זר ולא פיך|פירוט]] ). מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים.▼
▲1. אל תבטיחו הבטחות שווא. אולי אתם מבטיחים כי אתם רוצים לזכות כבר היום בכבוד ובשבח על המעשים שתעשו מחר. אבל השבח הזה לא מגיע לכם: ''' אל''' תתנו לעצמכם '''תהילה''', כבוד ושבח על תוצאות המעשים שתעשו בעתיד, כי אינכם יודעים אילו מצבים חדשים '''ייוולדו''' (ייווצרו) בזמן שיעבור עד אז.
▲כמובן אין איסור גורף להבטיח - הרי החברה האנושית מסתמכת על הבטחות שאנשים מבטיחים זה לזה ועל הסכמים שאנשים עושים ביניהם. האיסור הוא רק '''להתהלל''' - לקבל שבח ותהילה על דברים שנעשה בעתיד. ישנן כמה דרכים להבטיח מבלי להתהלל:
א. לדבר רק על מעשים, לא על תוצאות. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית שהסכימו ביניהם, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים". מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים" (ייתכן שלא יהיה לו רוב), ובוודאי שאסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה".
ב. לדבר רק על טוב, לא על הכי טוב. המשמעות המדוייקת של המילה '''תהילה''' היא [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|שבח ומחמאה שנותנים לטוב ביותר]]
ג. לצרף לכל הבטחה את הביטוי {{צפ|תוכן=אם ירצה ה'}}. כך נוהגים אנשים רבים, וייתכן שהמקור למנהג זה הוא בפסוקנו: כיוון שהאדם אינו יודע אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה.
ד. אולם
=== מה ילד יום ===
1. על-פי הפשט, {{צפ|תוכן='''ילד''' - ענינו מקרה, וכן "אלה תולדות יעקב"{{קטן| (הדברים שקרו ליעקב)}}. ולפי שהזמן מוליד הקורות, אמר ילד יום}}{{קטן| (מצודת ציון)}}.
▲3. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לצעירים שאומרים "אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו - אולי בעוד שנה, אחרי שאסיים את התואר, אחרי שאקנה דירה גדולה...". אולם הם אינם יודעים מה '''ילד''' יום - רמת הפוריות יורדת מיום ליום, וייתכן שביום שירצו ילדים, יגלו שהם כבר לא יכולים '''להוליד'''...
▲== הקבלות ==
▲1. בן הדד מלך ארם התפאר שהוא שהוא יכול לרמוס בצבאו את כל ממלכת שומרון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר 'כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי'|מלכים א כ י}} - "אני הולך להביא עליך צבא כל כך גדול שהוא ימחוק אותך לגמרי, עד שלא יישאר מספיק עפר בשומרון".
▲אחאב מלך ישראל ענה לו, {{צמ|וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר 'דַּבְּרוּ '''אַל יִתְהַלֵּל''' חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ'|מלכים א כ יא}} - "'''אל תתהלל''' היום, כאשר אתה '''חוגר''' את כלי מלחמתך ומתכוון לצאת לקרב, כאילו שאתה כבר מחר, '''מפתח''' את החגורה אחרי הניצחון".
▲2. בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תדע מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|
▲3. קהלת מציע דרך אחרת להתמודד עם אי-הוודאות בעתיד,
▲4. הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/27-01.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/27-01}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כז|כו|א|כז ב|קטגוריה=1}}
|