ביאור:משלי כו כז: הבדלים בין גרסאות בדף

==הקבלות==▼

::* {{צמ|וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה|אסתר ז י}}( [[ביאור:המן נתלה בחול המועד פסח|פירוט]] )▼

::* {{צמ|בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.   יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד|תהלים ז טז}}.▼

::* {{צמ|טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זּוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.   נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה|תהלים ט טז}}.▼

::* {{צמ|חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה|תהלים לז טו}}.▼

::* {{צמ|תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ|תהלים לה ח}}.▼

::* {{צמ|חֹפֵר גּוּמָּץ בֹּו יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ|קהלת י ח}}.▼

וגם בפסוקים נוספים, לפי חלק מהפירושים:▼

::* {{צמ|צַדִּיק '''מִצָּרָה''' נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע '''תַּחְתָּיו'''|משלי יא ח}}- יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין {{קטן|קטן= (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5)|}} . אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו ( [[ביאור:צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו|פירוט]] ).▼

::* {{צמ|הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד|משלי יב ז}}- לפי הגר"א, הכוונה שה' הופך את כיוון הפעולה של הרשעים, כך שתפגע בהם ( [[ביאור:הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד|פירוט]] ).▼

::* {{צמ|חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב|משלי יג כא}}- הרעה עצמה רודפת אחרי הרשעים להעניש אותם, והטוב עצמו משלם שכר לצדיקים {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .▼

::* {{צמ|בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ|משלי כט ו}}- פשעו של הרשע מכשיל אותו, ולכן הצדיק שמח ( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח|פירוט]] ).▼

::* {{צמ|עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם|שמות יח יא}}- ייתכן שיתרו שמח כי ראה שהמצרים הענישו את עצמם - הם נכנסו לים סוף וטבעו שם. ▼

על-פי הפשט, '''אבן''' היא משל למעשה רע כלשהו; אבל יש שדרשו שהכוונה לאבן ממש: {{צפ|תוכן=ואגדה פותרו באבימלך, שהרג שבעים אחיו על אבן אחת, וסוף מת באבן}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי כו כז|רש"י]] )|}} : פשעו של אבימלך היה, [[שופטים ט ה]]: " {{צ|וַיַּהֲרֹג אֶת}} {{צ|אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל '''אֶבֶן''' אֶחָת}} ", ועונשו היה, {{צמ|וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת '''פֶּלַח רֶכֶב''' עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ|שופטים ט נג}}. אמנם, סיפורו של אבימלך אינו מתאים לפסוקנו שכן אבימלך לא העניש את עצמו. עונשו של אבימלך מתאים יותר לפסוק אחר, {{צמ|מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ|משלי י כד}}( [[ביאור:ענישה מותאמת אישית|פירוט]] ).▼

אבן הרומסת את שלטון הרשע נרמזה גם בחלומו של מלך בבל, {{צמ|חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת '''אֶבֶן''' דִּי לָא בִידַיִן, וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא, וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן|דניאל ב לד}}: {{צפ|תוכן=ותהרוס לגמרי כל הקליפה, שהוא מצד הנחש כידוע}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .▼