ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כג|כד|כו כה|קטגוריה=1}}
|מצודות='''ב'''חלקלקות '''שפתיו''' יעשה ה'''שונא''' עצמו כאלו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו, אבל '''בקרב''' לבו '''ישים המרמה''' ואינה עוזבה.
|תרגום=כאשר אדם '''השונא''' אותנו אומר לנו '''בשפתיו''' דברי שלום וידידות שהם '''נכריים''', זרים ושונים מדברי-השנאה שהוא נוהג לומר בדרך-כלל - הוא לא באמת רוצה שלום, הוא '''ישית''' (שָׂם) '''בקרבו''' מחשבות '''מרמה''' להטעות ולהפיל אותנו בפח. ▼
}}▼
== דקויות ==▼
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. הפסוקים שלפנינו נותנים כמה עצות, איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה:▼
- כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''', יוצאי-דופן לעומת רוב דיבוריו;▼
▲ [[משלי כו כד]]: {{צ|בשפתו[בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה;}}
- כשהשונא משתדל '''לחנן''' ולייפות את דבריו באופן מלאכותי;▼
- כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו;▼
▲כאשר אדם '''השונא''' אותנו אומר לנו '''בשפתיו''' דברי שלום וידידות שהם '''נכריים''', זרים ושונים מדברי-השנאה שהוא נוהג לומר בדרך-כלל - הוא לא באמת רוצה שלום, הוא '''ישית''' (שָׂם) '''בקרבו''' מחשבות '''מרמה''' להטעות ולהפיל אותנו בפח.
בכל המקרים הללו יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות '''שבע תועבות''' לפחות.▼
אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".▼
▲==דקויות==
=== ינכר ===
1. לפי רוב המפרשים, המילה '''ינכר''' מתארת את מה שהשונא
▲1. לפי רוב המפרשים, המילה '''ינכר''' מתארת את מה שהשונא'' מנסה'' לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''': " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''', כמו}} {{צמ|וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם|בראשית מב ז}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , {{צפ|תוכן='''מתנכר''' השונא, שלא '''יכירו''' שהוא שונא}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=בשפתיו יעשה השונא עצמו כאילו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , {{צפ|תוכן=השונא יעמיד פני '''מכר''', פני אוהב, בדברו דברי שלום; ובאמת אינו אוהב}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 258)|}} . הפסוק מזהיר אותנו שיש מצב כזה, יש שונא '''המתנכר''' ומסתיר את שנאתו, לכן לא צריך למהר ולכרות ברית עם כל אויב המוציא מפיו את המילה "שלום", אלא לבדוק היטב אם כוונותיו רציניות.
- אולם, לפי זה, הפסוק אינו מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד.
2. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר'''", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו ב
- אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - "'''...ובקרבו ישית מרמה'''" - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון.
שורה 27 ⟵ 30:
3. ולענ"ד, המילה '''ינכר''' מציעה לנו גם דרך מעשית לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר בדרך-כלל: כשהוא אומר, בראיון לתקשורת שלנו, שרצונו לחיות עמנו בשלום, אך בכל שאר הפעמים הוא אומר שהוא מתכוון להמשיך במלחמה.
== הקבלות ==▼
''' נחמיה''' היה אחד ממנהיגי ישראל בימי הבית השני. הוא חיזק את ירושלים ובנה את חומותיה. התושבים הלא-יהודים, שהגיעו לארץ בזמן הגלות, שנאו אותו וניסו להפריע לו במפעליו.
▲==הקבלות==
▲''' נחמיה''' היה אחד ממנהיגי ישראל בימי הבית השני. הוא חיזק את ירושלים ובנה את חומותיה. התושבים הלא-יהודים, שהגיעו לארץ בזמן הגלות, שנאו אותו וניסו להפריע לו במפעליו. כשראו השונאים שהם לא מצליחים לעצור אותו, והחומה כבר בנויה, הם החליטו לשנות גישה, והציעו לו לבוא ל'פגישת פיסגה' ידידותית, שבה יתנו לו עצות איך להתמודד מול מלך פרס. נחמיה סירב והאשים אותם ברמאות, ובין השאר טען:
{{צמ|כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים אוֹתָנוּ לֵאמֹר 'יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה', וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי?!|נחמיה ו ט}}
כלומר: עד עכשיו, כולכם ניסיתם להפחיד אותנו כדי שלא נצליח לבנות את החומה, ועכשיו פתאום אתה בא ומחזק את ידיי?! {{קטן|
נחמיה ראה '''שהשונאים''' שלו '''מנכרים בשפתיהם''', מדברים דברים זרים ושונים מהדיבורים הרגילים שלהם, והבין שהם '''בקרבם ישיתו מרמה'''.
▲החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. הפסוקים שלפנינו נותנים כמה עצות, איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה:
▲- כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''', יוצאי-דופן לעומת רוב דיבוריו;
▲- כשהשונא משתדל '''לחנן''' ולייפות את דבריו באופן מלאכותי;
▲- כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו;
▲בכל המקרים הללו יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות '''שבע תועבות''' לפחות.
▲אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-24.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/26-24}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כג|כד|כו כה|קטגוריה=1}}
| |||