ביאור:משלי כו כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כ|כא|כו כב|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
[[משלי כו כא]]: {{צ|ציטוט=פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מדונים[מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב.}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כ|כא|כו כב|קטגוריה=1}}
|מצודות=כמו ה'''פחמים''' (גחלים כבויים) מוכנים המה להבעיר ה'''אש''', כן '''איש מדון''' מוכן הוא '''לחרחר''' (להבעיר) '''ריב'''.
|תרגום=כמו '''פחם''' (חום גבוה) המקיים את בעירת '''הגחלים''', וכמו '''עצים''' המקיימים את בעירת '''האש''', כך '''איש מדיינים''', איש האוהב סכסוכים ויש לו אינטרס אישי בסכסוכים, מקיים את '''חרחור''' (חום) ה'''ריב''', מלבה את הריב כדי שיבער לאורך זמן.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
" {{צפ|תוכן=ראשי החמולות הגדולות בחברון... נפגשו עם...  ראש מועצת קרית ארבע ונציגים בכירים של היישוב היהודי... התנהלה פגישה לבבית במהלכה הצהירו הנוכחים על שאיפתם לחיי שלום ובטחון בעיר האבות, והחליפו תעודות הוקרה. }}
 
{{צפ|תוכן=זמן קצר לאחר מכן הוזמן השייח' ל'שיחה'  ע"י הרשות הפלשטינית, והופצו כרוזים נגדו בעיר.}} " {{קטן|קטן= (מתוך הידיעה: [http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&amp;task=view&amp;id=4647&amp;Itemid=81 פגישה היסטורית בחברון] , שפורסמה באדר א ה'תשס"ח באתרי חדשות שונים)|}} .
[[משלי כו כא]]: {{צ|פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מדונים[מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב.}}
 
דברים דומים שמעתי במקומות רבים נוספים, כגון עיר דוד {{קטן|קטן= (ראו [http://www.youtube.com/watch?v=jSk7_-6YFeE פגישה בין מנכ"ל עמותת אלע"ד לבין מוכתר הכפר סילואן] )|}} , אפרת שבגוש עציון, קרני שומרון ועוד - בעבר היו יחסים טובים עם הערבים, היו מבקרים זה אצל זה בלי פחד, ורק לעתים רחוקות היו מהומות; רק לאחר הסכמי אוסלו, כשהגיעו לשומרון פוליטיקאים ערביים מארגון הפת"ח (שעד אז היו בתוניס), התחילו הבעיות הגדולות.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
לפוליטיקאים, וגם לאנשי צבא בכירים, יש לפעמים אינטרס אישי לגרום לשנאה ולמלחמות בין עמים - זה מחזק את המעמד שלהם בקרב עמם, ואף מספק להם פרנסה (אילו לא היו מלחמות - מי היה משלם משכורות גבוהות לבכירי הצבא?...). זו כמובן לא הסיבה היחידה למלחמות, אבל זו אחת הסיבות העיקריות שסיכסוכים בין עמים נמשכים לאורך זמן, ולא מוצאים פתרון.
כמו '''פחם''' (חום גבוה) המקיים את בעירת '''הגחלים''', וכמו '''עצים''' המקיימים את בעירת '''האש''', כך '''איש מדיינים''', איש האוהב סכסוכים ויש לו אינטרס אישי בסכסוכים, מקיים את '''חרחור''' (חום) ה'''ריב''', מלבה את הריב כדי שיבער לאורך זמן.
 
כך נאמר כבר בספר משלי: כמו שהעצים הם חומר-הבעירה של האש, כך גם למריבה ישנו חומר-בעירה, והם האנשים שיש להם אינטרס לחרחר-ריב.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
=== מבנה הפסוק ===
==דקויות==
הפסוק ( [[ביאור:פסוקים במבנה של שלוש צלעות קצרות מקבילות|כמו פסוקים נוספים בספר]] ) בנוי במבנה של שלוש צלעות:
 
* {{צ|תוכן= '''פחם''' - לגחלים,}}
הפסוק ( [[ביאור:פסוקים במבנה של שלוש צלעות קצרות מקבילות|כמו פסוקים נוספים בספר]] ) בנוי במבנה של שלוש צלעות:
::* {{צ|תוכן= '''ועצים''' - לאש;}}
 
::* {{צ|תוכן= '''פחםואיש מדיינים''' - לגחלים,לחרחר ריב.}}
::* {{צ|'''ועצים''' - לאש;}}
::* {{צ|'''ואיש מדיינים''' - לחרחר ריב.}}
 
ההקבלה בין הצלע השניה לצלע השלישית היא ברורה - בצד ימין יש חומר שעוזר לקיים את צד שמאל:
 
::* '''עצים''' עוזרים לקיים את '''האש'''
::* '''איש-מדיינים''' "עוזר" לחרחר '''ריב'''.
 
לפי אותו היגיון, יש לפרש את הצלע הראשונה:
::*'''הפחם''' עוזר לקיים את '''הגחלים''';
 
איך בדיוק עוזר הפחם לקיים את הגחלים?:
 
1. ייתכן שהכוונה לא לכל גחל בפני עצמו אלא לקבוצת הגחלים - הגחלים הישנות כבות, והפחם החדש שמוסיפים הופך בעצמו לגחלים חדשות. לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''בעירה פנימית''' של גחלים, והצלע השניה מדברת על '''בעירה חיצונית''' של אש; הצלע הראשונה היא משל לשנאה הבוערת בתוך ליבם של האנשים, והצלע השניה היא משל לשנאה הפורצת החוצה והופכת למלחמה, שתיהן באשמת '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא, וכן מצודת דוד)|}} .
 
2. ייתכן שהמשמעות של '''פחם''' בלשון התנ"ך שונה ממשמעותו בימינו -  [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''החום''' אכן עוזר לקיים את '''הגחלים'''. לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''החום''' והצלע השניה מדברת על '''חומר הבעירה'''; הצלע הראשונה היא משל להסתה ה"מחממת" את ליבותיהם של האנשים, והצלע השניה היא משל לאמצעים הפיסיים, כגון נשק ותחמושת, המאפשרים לאנשים להוציא לפועל את החֵמה שבליבם; שניהם נכללים במעשיו של '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י ומלבי"ם)|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
" {{צפ|תוכן=ראשי החמולות הגדולות בחברון... נפגשו עם...  ראש מועצת קרית ארבע ונציגים בכירים של היישוב היהודי... התנהלה פגישה לבבית במהלכה הצהירו הנוכחים על שאיפתם לחיי שלום ובטחון בעיר האבות, והחליפו תעודות הוקרה.}}
 
{{צפ|תוכן=זמן קצר לאחר מכן הוזמן השייח' ל'שיחה'  ע"י הרשות הפלשטינית, והופצו כרוזים נגדו בעיר.}} " {{קטן|קטן= (מתוך הידיעה: [http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&amp;task=view&amp;id=4647&amp;Itemid=81 פגישה היסטורית בחברון] , שפורסמה באדר א ה'תשס"ח באתרי חדשות שונים)|}} .
 
דברים דומים שמעתי במקומות רבים נוספים, כגון עיר דוד {{קטן|קטן= (ראו [http://www.youtube.com/watch?v=jSk7_-6YFeE פגישה בין מנכ"ל עמותת אלע"ד לבין מוכתר הכפר סילואן] )|}} , אפרת שבגוש עציון, קרני שומרון ועוד - בעבר היו יחסים טובים עם הערבים, היו מבקרים זה אצל זה בלי פחד, ורק לעתים רחוקות היו מהומות; רק לאחר הסכמי אוסלו, כשהגיעו לשומרון פוליטיקאים ערביים מארגון הפת"ח (שעד אז היו בתוניס), התחילו הבעיות הגדולות.
 
לפוליטיקאים, וגם לאנשי צבא בכירים, יש לפעמים אינטרס אישי לגרום לשנאה ולמלחמות בין עמים - זה מחזק את המעמד שלהם בקרב עמם, ואף מספק להם פרנסה (אילו לא היו מלחמות - מי היה משלם משכורות גבוהות לבכירי הצבא?...). זו כמובן לא הסיבה היחידה למלחמות, אבל זו אחת הסיבות העיקריות שסיכסוכים בין עמים נמשכים לאורך זמן, ולא מוצאים פתרון.
 
כך נאמר כבר בספר משלי: כמו שהעצים הם חומר-הבעירה של האש, כך גם למריבה ישנו חומר-בעירה, והם האנשים שיש להם אינטרס לחרחר-ריב.
 
</div> </div> </div>
 
 
לפי אותו היגיון, יש לפרש את הצלע הראשונה:
::* '''הפחם''' עוזר לקיים את '''הגחלים''';
 
איך בדיוק עוזר הפחם לקיים את הגחלים? כמה תשובות:
 
1. ייתכן שהכוונההכוונה לא לכל גחל בפני עצמו אלא לקבוצת הגחלים - הגחלים הישנות כבות, והפחם החדש שמוסיפים הופך בעצמו לגחלים חדשות. לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''בעירה פנימית''' של גחלים, והצלע השניה מדברת על '''בעירה חיצונית''' של אש; הצלע הראשונה היא משל לשנאה הבוערת בתוך ליבם של האנשים, והצלע השניה היא משל לשנאה הפורצת החוצה והופכת למלחמה, שתיהן באשמת '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא, וכן מצודת דוד)|}} .
 
2. ייתכן שהמשמעותהמשמעות של '''פחם''' בלשון התנ"ך שונה ממשמעותו בימינו -  [[ביאור:פחם = חום גבוה|'''פחם''' =הוא חום גבוה]] . '''החום''' אכן עוזר לקיים את '''הגחלים'''. לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''החום''' והצלע השניה מדברת על '''חומר הבעירה'''; הצלע הראשונה היא משל להסתה ה"מחממת" את ליבותיהם של האנשים, והצלע השניה היא משל לאמצעים הפיסיים, כגון נשק ותחמושת, המאפשרים לאנשים להוציא לפועל את החֵמה שבליבם; שניהם נכללים במעשיו של '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י ומלבי"ם)|}} .
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כ|כא|כו כב|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:סגלות משלי כו|משלי כו כא]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-21.html}}
{{מידה רעה|מידת המריבה}}
[[קטגוריה:מריבות בספר משלי|משלי כו כא]]
[[קטגוריה:שלוש צלעות מקבילות|משלי כו כא]]
[[קטגוריה:משלי כו כא|משלי כו כא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-21.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-04-16.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-21.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/26-21}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כ|כא|כו כב|קטגוריה=1}}