ביאור:משלי כו א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כה|א|כו ב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''כ'''מו אם יורד ה'''שלג''' '''בקיץ''' (עת שטיחת התאנים לייבש) '''ומטר בעת הקציר''', שהמה דברים שאינם נאין כי מפסידים התאנים והתבואה - '''כן לא נאה לכבד את הכסיל''', שאז יחשוב שאין יתרון לחכמה.
|תרגום='''כמו שלג''' היורד '''בקיץ''', מקפיא ומקלקל את הפירות, '''וכמו מטר''' היורד '''בקציר''', מרטיב ומרקיב את התבואה - '''כן''' ''' לא נאוה''' (לא רצוי) לתת '''לכסיל כבוד''', המשחית את אישיותו ומבליט את הצדדים השליליים שלו. ▼
}}▼
== דקויות ==▼
=== קיץ וקציר ===
בשנה החקלאית במקרא יש ארבע עונות: '''זרע''', '''חורף''', '''קציר''' ו'''קיץ'''. עונת ה'''קציר''' היא העונה שבה '''מקצרים''' (חותכים) את תבואת-השדה השעורה והחיטה. עונת ה'''קיץ''' היא העונה שבה '''קוצצים''' (קוטפים) את פירות-העץ - התאנים והענבים.
▲{{צמ|כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ, וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר - כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד.|משלי כו א}}
▲'''כמו שלג''' היורד '''בקיץ''', מקפיא ומקלקל את הפירות, '''וכמו מטר''' היורד '''בקציר''', מרטיב ומרקיב את התבואה - '''כן''' ''' לא נאוה''' (לא רצוי) לתת '''לכסיל כבוד''', המשחית את אישיותו ומבליט את הצדדים השליליים שלו.
▲==דקויות==
בפסוק יש שני משלים - '''שלג וגשם''' - ונמשל אחד - '''כבוד'''. מה הקשר בין המשלים לבין הנמשל?
1. שלושתם מועילים בפנים ומזיקים בחוץ: '''השלג והגשם''' מועילים בעונת החורף, כשהזרעים נמצאים בתוך האדמה;
2. שלושתם נראים בלתי-אפשריים ולא מציאותיים. הכסיל אינו מאמין בבני אדם, לא מסוגל להאמין שבני אדם אחרים באמת מכבדים אותו. כשמישהו מתייחס אליו בצורה מכובדת, הוא מתייחס לזה כמו לדבר בלתי אפשרי, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר, ואומר "אתה לא באמת מכבד אותי, אתה רק מראה לי כבוד כדי לקבל משהו בתמורה, אתה רק רוצה לנצל ולהשפיל אותי כמו כולם" {{קטן|
רעיון דומה נמצא ב {{צמ|'''כָּבוֹד''' חֲכָמִים יִנְחָלוּ, '''וּכְסִילִים''' מֵרִים קָלוֹן|משלי ג לה}}- הכבוד הוא נחלתם של חכמים; הכסילים צריכים דווקא את הקלון כדי להתרומם ולהתעלות ( [[ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|פירוט]] ).▼
=== לא נאוה ===
▲2. שלושתם נראים בלתי-אפשריים ולא מציאותיים. הכסיל אינו מאמין בבני אדם, לא מסוגל להאמין שבני אדם אחרים באמת מכבדים אותו. כשמישהו מתייחס אליו בצורה מכובדת, הוא מתייחס לזה כמו לדבר בלתי אפשרי, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר, ואומר "אתה לא באמת מכבד אותי, אתה רק מראה לי כבוד כדי לקבל משהו בתמורה, אתה רק רוצה לנצל ולהשפיל אותי כמו כולם" {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} . פירוש זה מתאים לאנשים שנעשו כסילים לאחר שסבלו מהתעללות קשה שגרמה להם לאבד את תחושת הערך העצמי ואת האמון בזולת.
1. מהשורש '''אוה'''=רצה (לא רצוי),
2. או צורה מורחבת של '''נָאֶה''' (לא יפה).
== הקבלות ==▼
▲'''לא נאוה''' - מהשורש '''אוה'''=רצה (לא רצוי) או צורה מורחבת של '''נָאֶה''' (לא יפה). וכן ב {{צמ|'''לֹא נָאוֶה לִכְסִיל''' תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים|משלי יט י}}( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] ).
1. האדם היחיד הזוכה לכבוד הגדול ביותר במדינה הוא המלך; מכאן, שהסכנה הגדולה ביותר היא לתת את כבוד המלכות לאדם כסיל:▼
▲==הקבלות==
▲האדם היחיד הזוכה לכבוד הגדול ביותר במדינה הוא המלך; מכאן, שהסכנה הגדולה ביותר היא לתת את כבוד המלכות לאדם כסיל:
▲::*כאשר המלך הוא חכם, הוא משתמש בכבוד שלו בצורה חיובית, כדי לעשות צדק ומשפט; ראו למשל {{צמ|מְזָרֶה רְשָׁעִים '''מֶלֶךְ חָכָם,''' וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן|משלי כ כו}}( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ), {{צמ|'''בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ''', וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק|משלי ח טו}}( [[ביאור:ונדיבים כל שופטי צדק|פירוט]] ).
▲::*אך כאשר המלך הוא '''כסיל''', הכבוד מעביר אותו על דעתו, וגורם לו לעשות מעשים טיפשיים ואף מזיקים - '''כשלג בקיץ וכמטר בקציר'''.
משל זה זכה להמחשה מרשימה במיוחד בזמן המלכת שאול, במעשיו של שמואל הנביא, שמואל א יב17: {{
בני ישראל באותה תקופה רצו מלך בכל מחיר. הם לא רצו לחכות שיהיה אדם חכם הראוי למלוכה - הם רצו למנות את "הרע במיעוטו", את הטוב ביותר שיש עכשיו. שמואל רמז להם, שנתינת כבוד המלכות לאדם שאינו ראוי לכך עלולה לגרום נזק, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר.
ואכן, כבוד המלכות של שאול גרם נזק רב לעם ישראל, כאשר מתוך קנאות לכבודו, הוא הרג את כל כוהני נוב (
בפסוק שלנו, '''שלג בקיץ''' הוא דבר רע; אבל ב {{צמ|'''כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר''' צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב|משלי כה יג}}( [[ביאור:כצינת שלג ביום קציר, ציר נאמן לשולחיו, ונפש אדוניו ישיב|פירוט]] ), '''צינת שלג ביום קציר''' היא דבר טוב! נראה שיש להבחין בין '''שלג''' ממש, אשר מקפיא ומקלקל את התבואה ביום קציר, לבין '''צינת שלג''', קרירות של שלג (למשל, רוח קרירה או שלגון), אשר מרעננת את הקוצרים.▼
הפסוק שלנו מדבר על הנזק שגורם הכבוד לנפשו של הכסיל; פסוק בהמשך הפרק מדבר על הנזק שגורם הכבוד לאנשים שנמצאים בסביבתו של הכסיל, {{צמ|כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד|משלי כו ח}}( [[ביאור:כצרור אבן במרגמה - כן נותן לכסיל כבוד|פירוט]] ).▼
▲
נראה שיש להבחין בין '''שלג''' ממש, אשר מקפיא ומקלקל את התבואה ביום קציר, לבין '''צינת שלג''', קרירות של שלג (למשל, רוח קרירה או שלגון), אשר מרעננת את הקוצרים.
▲3. פסוקנו מדבר על הנזק שגורם הכבוד לנפשו של הכסיל. רעיון דומה נמצא ב
▲
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-01.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/26-01}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כה|א|כו ב|קטגוריה=1}}
| |||