ביאור:משלי כה כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כה|כה כ|כא|כה כב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אם רעב שונאך, האכילהו לחם''' - ואל תטור לו שנאה -
|תרגום='''אם''' אדם ה'''שונא''' אותך '''רעב''' - תן לו לפחות '''לחם לאכול''' שלא ימות ברעב;
}}▼
== דקויות ==▼
=== מדוע האכילהו '''לחם''' והשקהו '''מים'''? ===
== הקבלות ==▼
▲{{צמ|אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ - הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא - הַשְׁקֵהוּ מָיִם -|משלי כה כא}}
=== עזרה לשונאים בתורה ===▼
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו: ▼
▲'''אם''' אדם ה'''שונא''' אותך '''רעב''' - תן לו לפחות '''לחם לאכול''' שלא ימות ברעב; '''ואם''' הוא '''צמא''' - תן לו לפחות '''מים לשתות''' שלא יתייבש. אתה תרויח מזה פעמיים -
▲==דקויות==
▲האכילהו''' לחם''', השקהו '''מים''' - אתה לא חייב לתת לו מעדנים; תן לו את המינימום הדרוש כדי שלא ימות ברעב ובצמא.
▲==הקבלות==
▲===עזרה לשונאים בתורה===
▲בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
::* [[שמות כג ד]]: " {{צ|כִּי תִפְגַּע שׁוֹר '''אֹיִבְךָ''' אֹו חֲמֹרוֹ תֹּעֶה -}} {{צ|הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ}} "▼
::* {{צמ|כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ''' רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ|שמות כג ה}}▼
הרעיון אמנם לא נזכר בפירוש בתורה, אבל הוא נרמז בסמיכות הפסוקים ב [[ויקרא יט טז]]: " {{צ|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ...}} {{צ|לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, '''אֲנִי ה''''}} " ( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ): מייד לאחר המצוה להציל חיים, נאמר שאסור לנקום, כי מצוות הצלת חיים חלה גם על אנשים השונאים אותנו.▼
המצווה בתורה מסתיימת בקביעה '''אני ה'''', והפסוק שלנו מפרש, '''וה' ישלם לך''': {{צפ|תוכן='''אני ה'''' - נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע}} {{קטן|קטן= (רש"י על ויקרא יט טז)|}} . כשאתה מציל את חייו של השונא, אתה מראה שמצוות ה' חשובה לך יותר מהרגשות האישיים שלך, ולכן ה' '''ישלם''' לך שכר טוב, וגם יגרום לאויב ''' להשלים''' איתך. ▼
===האכלת האויבים בתנ"ך===▼
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה אותם בסנוורים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'|מלכים ב ו כב}}. לאחר מכן, כמו שכתוב בספר משלי, הארמים הורידו את ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, {{צמ|וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|מלכים ב ו כג}}. ▼
גם אסתר קיימה את הפסוק, בכך שהזמינה את המן למשתה: {{צפ|תוכן=מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... ר' יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר '''אם רעב שונאך האכילהו לחם'''...}} {{קטן|קטן= ( [[:מגילה טו ב|בבלי מגילה טו:]] )|}} .▼
▲
▲
▲ הפסוק שלנו מוסיף, שיש לעזור גם לשונאים עצמם, כאשר הם סובלים בגופם.הרעיון אמנם לא נזכר בפירוש בתורה, אבל הוא נרמז בסמיכות הפסוקים ב
▲המצווה בתורה מסתיימת בקביעה '''אני ה'''', והפסוק שלנו מפרש, '''וה' ישלם לך''': {{צפ|תוכן='''אני ה'''' - נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע}} {{קטן|
▲=== האכלת האויבים בתנ"ך ===
▲ אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה אותם בסנוורים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'|מלכים ב ו כב}}. לאחר מכן, כמו שכתוב בספר משלי, הארמים הורידו את ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, {{צמ|וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|מלכים ב ו כג}}.
▲גם אסתר קיימה את הפסוק, בכך שהזמינה את המן למשתה:
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/25-21.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/25-21}}
</noinclude>
|