ביאור:משלי כה כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כה|כה כ|כא|כה כב|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ - הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא - הַשְׁקֵהוּ מָיִם -|משלי כה כא}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כה|כה כ|כא|כה כב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אם רעב שונאך, האכילהו לחם''' - ואל תטור לו שנאה -
|תרגום='''אם''' אדם ה'''שונא''' אותך '''רעב''' - תן לו לפחות '''לחם לאכול''' שלא ימות ברעב;   '''ואם''' הוא '''צמא''' - תן לו לפחות '''מים לשתות''' שלא יתייבש.   אתה תרויח מזהזה פעמייםכדאי לך -
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
=== מדוע האכילהו '''לחם''' והשקהו '''מים'''? ===
האכילהו'''החכם לחם'''מכיר בקושי להתגבר על יצר הנקמה, השקהוולכן '''מים'''מציע -פשרה: אתה לא חייבאל לתתתתן לו מעדנים;, תן לו רק את המינימום הדרוש כדי שלא ימות ברעב ובצמא.
 
== הקבלות ==
{{צמ|אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ - הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא - הַשְׁקֵהוּ מָיִם -|משלי כה כא}}
=== עזרה לשונאים בתורה ===
 
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''אם''' אדם ה'''שונא''' אותך '''רעב''' - תן לו לפחות '''לחם לאכול''' שלא ימות ברעב;   '''ואם''' הוא '''צמא''' - תן לו לפחות '''מים לשתות''' שלא יתייבש.   אתה תרויח מזה פעמיים -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
האכילהו''' לחם''', השקהו '''מים''' - אתה לא חייב לתת לו מעדנים; תן לו את המינימום הדרוש כדי שלא ימות ברעב ובצמא.
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
===עזרה לשונאים בתורה===
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
 
::* [[שמות כג ד]]: " {{צ|כִּי תִפְגַּע שׁוֹר '''אֹיִבְךָ''' אֹו חֲמֹרוֹ תֹּעֶה -}} {{צ|הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ}} "
::* {{צמ|כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ''' רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ|שמות כג ה}}
 
הפסוק שלנו מוסיף, שיש לעזור גם לשונאים עצמם, כאשר הם סובלים בגופם.
 
הרעיון אמנם לא נזכר בפירוש בתורה, אבל הוא נרמז בסמיכות הפסוקים ב [[ויקרא יט טז]]: " {{צ|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ...}} {{צ|לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, '''אֲנִי ה''''}} " ( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ): מייד לאחר המצוה להציל חיים, נאמר שאסור לנקום, כי מצוות הצלת חיים חלה גם על אנשים השונאים אותנו.
 
המצווה בתורה מסתיימת בקביעה '''אני ה'''', והפסוק שלנו מפרש, '''וה' ישלם לך''': {{צפ|תוכן='''אני ה'''' - נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע}} {{קטן|קטן= (רש"י על ויקרא יט טז)|}} . כשאתה מציל את חייו של השונא, אתה מראה שמצוות ה' חשובה לך יותר מהרגשות האישיים שלך, ולכן ה' '''ישלם''' לך שכר טוב, וגם יגרום לאויב ''' להשלים''' איתך.
 
===האכלת האויבים בתנ"ך===
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה אותם בסנוורים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'|מלכים ב ו כב}}. לאחר מכן, כמו שכתוב בספר משלי, הארמים הורידו את ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, {{צמ|וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|מלכים ב ו כג}}.
 
גם אסתר קיימה את הפסוק, בכך שהזמינה את המן למשתה: {{צפ|תוכן=מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... ר' יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר '''אם רעב שונאך האכילהו לחם'''...}} {{קטן|קטן= ( [[:מגילה טו ב|בבלי מגילה טו:]] )|}} .
 
</div> </div> </div>
 
::* [[שמות כג ד]]: " {{צצמ|כִּי תִפְגַּע שׁוֹר '''אֹיִבְךָ''' אֹו חֲמֹרוֹ תֹּעֶה -}} " {{צ|תוכן=הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כג ד}} "
::* {{צמ|כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר '''שֹׂנַאֲךָ''' רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ|שמות כג ה}}
 
הפסוק שלנו מוסיף, שיש לעזור גם לשונאים עצמם, כאשר הם סובלים בגופם.הרעיון אמנם לא נזכר בפירוש בתורה, אבל הוא נרמז בסמיכות הפסוקים ב [[ויקרא יט טז]]: " {{צצמ|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ...}} {{צ|תוכן=לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, '''אֲנִי ה''''|ויקרא יט טז}} " ( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] )*: מייד לאחר המצוה להציל חיים, נאמר שאסור לנקום, כי מצוות הצלת חיים חלה גם על אנשים השונאים אותנו.
 
המצווה בתורה מסתיימת בקביעה '''אני ה'''', והפסוק שלנו מפרש, '''וה' ישלם לך''': {{צפ|תוכן='''אני ה'''' - נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע}} {{קטן|קטן= (רש"י על ויקרא יט טזיט16)|}} . כשאתה מציל את חייו של השונא, אתה מראה שמצוות ה' חשובה לך יותר מהרגשות האישיים שלך, ולכן ה' '''ישלם''' לך שכר טוב, וגם יגרום לאויב ''' להשלים''' איתך.
 
 
=== האכלת האויבים בתנ"ך ===
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם, לאחר שה' היכה אותם בסנוורים, {{צמ|וַיֹּאמֶר 'לֹא תַכֶּה! הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה?! שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם, וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם!'|מלכים ב ו כב}}. לאחר מכן, כמו שכתוב בספר משלי, הארמים הורידו את ראשם והשלימו עם בני ישראל, לפחות לזמן קצר, {{צמ|וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|מלכים ב ו כג}}.
גם אסתר קיימה את הפסוק, בכך שהזמינה את המן למשתה: {{צפ|תוכן=""מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... ר' יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר '''אם רעב שונאך האכילהו לחם'''...}} {{קטן|קטן= ( [[:מגילה טו ב%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91|בבלי מגילה טו:]] )|}} .
<noinclude>
[[קטגוריה:נקמה{{סיכום על פסוק|משלי |כה|כה כ|כא]]|כה כב|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/25-21.html}}
[[קטגוריה:עזרה באמצע הדרך|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:משל ונמשל|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:סגלות משלי כה|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:התקדמות הדרגתית בספר משלי|משלי כה כא]]
{{מידה רעה|מידת הגאוה}}
{{מידה טובה|מידת השלום}}
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:מריבות בספר משלי|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:ענוה וגאוה בספר משלי|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:מלכים ב ו כב|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:משלי כה כא|משלי כה כא]]
[[קטגוריה:שמות כג ה|משלי כה כא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/25-21.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-08-18.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/25-21.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/25-21}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כה|כה כ|כא|כה כב|קטגוריה=1}}