ביאור:משלי כה יח: הבדלים בין גרסאות בדף

1. '''מפיץ וחרב וחץ שנון''' הם שלושה כלי נשק,  והם מתארים את שלושת הנזקים שגורם המעיד עדות שקר:▼

::*'''מפיץ''' - כלי שהורס ומפוצץ ועלול לפגוע גם במי שמפעיל אותו - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומר אותה {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם);|}} ▼

::*'''חרב''' - כלי שהורג את מי שנמצא מולו - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים לו;▼

::*'''חץ שנון''' - כלי שהורג מרחוק - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים עליו - גם אם הוא נמצא רחוק מאד, עלול להיגרם נזק רב לשמו הטוב.▼

רעיון דומה נמצא בתלמוד לגבי לשון הרע: {{צפ|תוכן=לשון תליתאי קטיל תליתאי - הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרו}} {{קטן|קטן= ( [[:ערכין טו ב|בבלי ערכין טו:]] )|}} ; {{צפ|תוכן=לישנא תליתאי - זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} ; {{צפ|תוכן=לישנא תליתאי שהקיפה הקב"ה אחת של עצם ואחת של בשר והוא שלישי בתוכם}} {{קטן|קטן= (תוספות)|}} .   פסוק זה נכלל בדברי האזהרה שמזהירים את העדים {{קטן|קטן= (סנהדרין כט.)|}} .▼

2. '''מפיץ וחרב וחץ שנון''' מתארים גם את עונשו של המעיד עדות שקר: {{צפ|תוכן='''מפיץ''' - על שם " '''והפיצך ה' בכל העמים''' "; '''וחרב''' - על שם " '''והריקותי אחריכם חרב''' "; '''וחץ שנון''' - על שם " '''בשלחי את חצי הרעב''' ". הכל למי? '''לאיש עונה ברעהו עד שקר''', אלו ישראל, שהשיבו ואמרו [לעגל הזהב] " '''אלה אלהיך ישראל "'''}} {{קטן|קטן= ( [[:איכה רבה פתיחה יג|ר' חנינא בר פפא, איכה רבתי, פתיחה יג]] )|}} .▼

שני הפירושים משלימים זה את זה: {{צפ|תוכן=המעיד שקר על רעהו יש בו כל השלושה... ולכן כאשר מעיד שקר ברעהו, עונשו על השלושה הנזכרים לעיל}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה, וכן רמ"ד וואלי)|}} .▼