ביאור:משלי כב יז: הבדלים בין גרסאות בדף

== דקויות ==

=== על איזה '''חכמים''' מדובר? ===

 

2. אולם חכמי התלמוד פירשו את הפסוק אפילו על חכמים הכופרים בתורה, כמו 'אחר' (אלישע בן אבויה): {{צפ|תוכן=רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה ד'אחר'?... קרא אשכח ודרש: '''הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי''' - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי"}} {{קטן|([[%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%93%D7%A3_%D7%98%D7%95#.D7.A2.D7.9E.D7.95.D7.93_.D7.91|בבלי חגיגה טו ב]])}}. יש להקשיב '''באזניים''' לדבריהם של חכמים אחרים, אולם לא לתת להם את '''הלב''' - הלב צריך להיות מלא בדעת ה'.

3. פירוש ממוצע נמצא בדברי רש"י, שכתב {{צפ|תוכן='''הט אזנך שמע דברי חכמים''' - ללמוד תורה מחכם כל שהוא}} {{קטן|([[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%91_%D7%99%D7%96|רש"י]])}}, כדברי חז"ל: {{צפ|תוכן=איזהו חכם - הלומד מכל אדם}}{{קטן| (משנה אבות ד א)}}.

 

 

בתורה, היחס לתרבות מצרים הוא שלילי למדי. זו תרבות שיש בה חכמה וכישרון, אבל אין בה יראת ה'. כך אמר אברהם, {{צמ|כִּי אָמַרְתִּי 'רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי'|בראשית כ יא}}*. גם יוסף הדגיש את ההבדל בין הערכים שלו לבין ערכי החברה הגבוהה המצרית, {{צמ|וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?|בראשית לט ט}}*. והגרוע ביותר היה פרעה שאמר, {{צמ|מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ|שמות ה ב}}*. ללא יראת ה', גם התרבות המצרית המתקדמת והחכמה התדרדרה מבחינה מוסרית והגיעה עד ניסיון להשמדת עם.